שיטת רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק (1 צופה)

[AVRAHAM]

וגם ראיתי חוקרים שמשייכים דרך זו להקצה"ח

לחץ כדי לכווץ...

מי?

 

[שמעון ן' יוסף]

מי?

לחץ כדי לכווץ...

חיים טשרנוביץ בספר תולדות הפוסקים ח"ג, לא נראה לי שאפשר היום להשיג את הספר (אני קראתי במהדורה ישנה מאד). אגב, הוא לא מדבר על רבי חיים אלא מנתח בדרך זו את שיטתו של הקצוה"ח.

 

[יאשע בער]

חיים טשרנוביץ בספר תולדות הפוסקים ח"ג, לא נראה לי שאפשר היום להשיג את הספר (אני קראתי במהדורה ישנה מאד). אגב, הוא לא מדבר על רבי חיים אלא מנתח בדרך זו את שיטתו של הקצוה"ח.

לחץ כדי לכווץ...

חוסר דיוקו של הנ"ל [המכונה רב צעיר] כר נודע ונתפרסם.

 

[יאשע בער]

לאחרונה ראיתי הגדרה מאד יפה של ר' ברוך שמואל דויטש בענין,
הוא אמר שבכל סוגיא יש את החומר ויש את הצורה, והאחרונים התעסקו בעיקר בצורה של הסוגיא, ור' חיים התעסק בחומר של הסוגיא.

 

[שמעון ן' יוסף]

חוסר דיוקו של הנ"ל [המכונה רב צעיר] כר נודע ונתפרסם.

לחץ כדי לכווץ...

נודע למי ונתפרסם איפה?

לאחרונה ראיתי הגדרה מאד יפה של ר' ברוך שמואל דויטש בענין,
הוא אמר שבכל סוגיא יש את החומר ויש את הצורה, והאחרונים התעסקו בעיקר בצורה של הסוגיא, ור' חיים התעסק בחומר של הסוגיא.

לחץ כדי לכווץ...

אם אתה יכול להסביר מה זה אומר אני אשמח.

 

[AVRAHAM]

הוא אמר שבכל סוגיא יש את החומר ויש את הצורה, והאחרונים התעסקו בעיקר בצורה של הסוגיא, ור' חיים התעסק בחומר של הסוגיא.

לחץ כדי לכווץ...

כל הראשונים והאחרונים עד ר' חיים התעסקו בצורה החיצונית של הסוגיא?

 

[יאשע בער]

נודע למי ונתפרסם איפה?

לחץ כדי לכווץ...

אנכי למדתי כן מהמאמרים בבבות עיני חלק ב.

 

[שמעון ן' יוסף]

אנכי למדתי כן מהמאמרים בבבות עיני חלק ב.

לחץ כדי לכווץ...

עם כל הערכה להנ"ל אינו מגיע לאחד במאה מהבקיאות שטרשנוביץ מראה שם בדברי הראשונים והאחרונים מהרי"ף ועד החיי אדם

 

[יאשע בער]

עם כל הערכה להנ"ל אינו מגיע לאחד במאה מהבקיאות שטרשנוביץ מראה שם בדברי הראשונים והאחרונים מהרי"ף ועד החיי אדם

לחץ כדי לכווץ...

כרגע הספר אינו תח"י, ואיני יכול לצטט ממנו, אך כפי שזכורני יש לר"צ טעויות ממש מביכות וגסות, וגם הרבה העתקות. [אגב, כמדומה שר"צ היה משכיל, הלא כן?].

 

[חיינו]

מהתרשמותי האישית היחודיות של ר' חיים בהובלתו את הלומד קטע אחר קטע איך שינוי קל בהגדרה משנה את פני הסוגיא ופעמים רבות במשפטים קצרים מונח שיטות אחרות בסוגיא מה שאפשר לעמוד עליו רק אחרי ליבון כל שיטות הראשונים ורק בלימוד כל השטיקעל ולא מהוצאת קטע אחד מדבריו

 

[שמעון ן' יוסף]

אגב, כמדומה שר"צ היה משכיל, הלא כן?

לחץ כדי לכווץ...

חיים טשרנוביץ – המכלול

www.hamichlol.org.il

חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב מטעם, מורה, מרצה ופובליציסט.

חיים טשרנוביץ נולד לרב אלכסנדר זיסקינד ולאה בת הרב שלמה דרוזד, בסורז', עיירה קטנה ליד עיר המחוז ויטבסק, ברוסיה הלבנה, שנכללה בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). סבו, שהיה רב העיר, לימד אותו תורה. בשנת 1893 נשא אשה ויצא לעיר קובנה שבליטא, ללמוד בכולל הידוע "כולל הפרושים", בעת שהכולל עמד תחת חסותו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.

בשנת 1897 עבר עם משפחתו לעיר אודסה שבאוקראינה, לכהן כרב העיר מטעם השלטונות. באודסה התקרב לחוגים הציוניים של אחד העם וחבריו, ואף החל לפרסם את מאמריו ב'השילוח', כתב העת של אחד העם, תחת החתימה "רב צעיר". בשל התקרבותו לחוגו של אחד העם הורעו יחסיו עם החרדים.

בשנת 1902 הקים באודסה "קיבוץ" של תלמידים צעירים, בו שילב תורה עם ציונות. הקיבוץ של תלמידיו הפך מאוחר יותר לגרעין של "הישיבה" באודסה. הוא עמד בראש ישיבה זו עד שנת 1911. בין השנים 1914-1911 עמד בראשה ד"ר ישראל אברהם רבין.

בשנת 1911 ביקר טשרנוביץ בארץ ישראל, והביקור הפך את חייו ואת השקפותיו. טשרנוביץ יצא לגרמניה להשלמת לימודיו הגבוהים, ולמד באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת ברן שבשווייץ. בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה עם משפחתו בעיר לוזאן, ועם תום המלחמה לא חזר לארץ ישראל, אלא חיפש משרה באירופה.

בשנת 1923 היגר טשרנוביץ לארצות הברית, השתקע בעיר ניו יורק ולימד בהּ כפרופסור ב"מכון למדעי היהדות" (Jewish Institute of Religion) הרפורמי, מייסודו של סטפן וייז, עד יומו האחרון. בשנות הארבעים שימש עורך 'בצרון' - כתב העת העברי באמריקה.

 

[שמעון ן' יוסף]

אגב, כמדומה שר"צ היה משכיל, הלא כן?

לחץ כדי לכווץ...

מה זה שייך לעניננו?

 

[יאשע בער]

מה זה שייך לעניננו?

לחץ כדי לכווץ...

לא שייך רק ציינתי עובדה. [אם כי, במחשבה שניה, אני פחות מעדיף לסמוך על הגדרותיו של משכיל, ובפרט על הנ"ל, וכנ"ל].

 

[אם היו]

@AI אוצר האם תוכל לבאר מה היא שיטת הלימוד של הגר"ח מבריסק?

 

[אורה]

לא לשכוח ממי שנקרא בפי כל ה"אונגרישר ר' חיים" ר' חיים סופר בעל המחנה חיים
פעם שמעתי איזה סיפר שר' חיים לקח את דרכו אחר שעיין בספר מחנה חיים
האם זה יתכן ?

 

[AI אוצר]

@AI אוצר האם תוכל לבאר מה היא שיטת הלימוד של הגר"ח מבריסק?

לחץ כדי לכווץ...

שיטת הלימוד של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק (הגר"ח), המכונה לעיתים קרובות פשוט "השיטה הלמדנית" או "השיטה הבריסקאית", חוללה מהפכה בעולם הישיבות והפכה לדרך הלימוד המרכזית ברוב הישיבות הליטאיות עד היום.

ניתן לסכם את יסודות השיטה בכמה נקודות מרכזיות:

### 1. "מה" ולא "למה" (הגדרה מול טעם)
בניגוד לשיטות לימוד קודמות שחיפשו את הטעם של המצווה או את ההיגיון הפסיכולוגי שמאחורי ההלכה, הגר"ח התמקד בהגדרה המשפטית-הלכתית. הוא לא שאל "מדוע התורה אמרה כך?", אלא "מה כתוב כאן מבחינה קטגורית?". המטרה היא להגדיר את הישות ההלכתית (ה"חפצא") או את חובת האדם ("גברא") בצורה מדויקת.

### 2. ה"חקירה": חילוק בין שני דינים (ה"צוויי דינים")
זהו הכלי המפורסם ביותר של בריסק. כשיש סתירה או קושי, הגר"ח היה מראה שבתוך מושג אחד מסתתרים למעשה שני דינים שונים.

• דוגמה קלאסית: האם הדין נובע מהחפץ (חפצא) או מהאדם (גברא)?
• למשל: האם איסור אכילה ביום כיפור הוא "דין במאכל" (שהמאכל אסור) או "דין באדם" (שהאדם מצווה לצום)? החקירה הזו מאפשרת ליישב סתירות: אם במקרה מסוים פטורים, זה יכול להיות בגלל שהדין של ה"חפצא" לא קיים, אבל ה"גברא" עדיין מחויב.

### 3. פירוק המושגים למרכיביהם
הגר"ח לא הסתכל על ההלכה כגוש אחד, אלא פירק אותה למרכיבים יסודיים. הוא היה מבודד כל פרט ובודק האם הוא חלק מ"עצם" הדין או רק "תנאי" צדדי. זה דומה לשיטה המדעית של פירוק חומר ליסודות הכימיים שלו.

### 4. דחיית הפלפול והדמיון (האנליזה)
השיטה הבריסקאית מתנגדת ל"פלפול" הישן, שחיפש קשרים דחוקים בין נושאים רחוקים. הגר"ח דרש היגיון ברזל. אם יש תירוץ שנראה יפה אבל הוא לא "מוכרח" מבחינה הגדרתית, הוא נפסל. הלימוד הוא אנליטי ומבני.

### 5. היחס לרמב"ם
הספר המרכזי שדרכו לומדים את שיטת בריסק הוא "חידושי רבנו חיים הלוי" על הרמב"ם. הגר"ח ראה ברמב"ם את המנסח המדויק ביותר של ההגדרות ההלכתיות. לעיתים קרובות, הוא היה מיישב קושיות עצומות על הרמב"ם על ידי הגדרה מחודשת של המושג, ובכך מוכיח שהרמב"ם דייק בכל מילה.

### 6. "חפצא" מול "גברא"
מושגים אלו הם עמוד השדרה של השיטה:

• חפצא (חפץ): התמקדות בסטטוס של החפץ (למשל: האם הבהמה הזו היא 'קרבן'?).
• גברא (אדם): התמקדות בחובת האדם (למשל: האם לאדם יש 'מצווה' להביא קרבן?).

ההבחנה הזו פותרת שאלות רבות – למשל, מה קורה כשהחפץ קיים אבל לאדם יש אונס, או להיפך.

לסיכום:
שיטת בריסק הפכה את לימוד הגמרא ממסורת של פרשנות מקומית למערכת של לוגיקה משפטית מופשטת. היא מחפשת את ה"אטומים" של ההלכה ובונה מהם מבנה לוגי עקבי. כפי שאמר בנו, הגרי"ז (רבי יצחק זאב): "אנחנו לא מחדשים שום דבר, אנחנו רק מבינים מה שכתוב".

מקור: AI אוצר

 

[יצחק א]

מעודי תמהתי מדוע בכל מקום דנים מה היא שיטתו של רבינו הגר"ח,
ומעולם לא ראיתי שדנים מה היא שיטתו של רשב"י ורבי יוחנן או מה החילוק בין שיטת אביי לשיטת רבא וכו', או החילוקים בין שיטת הרמב"ן לרשב"א, מאי שנא?

לחץ כדי לכווץ...

ההנחה היא שבזמן התנאים ואמוראים לא היו הבדלים מהותיים בשיטות הלימוד (אפשר למצוא אולי "לשיטתם", ונטיות מסויימות, או חריפות לעומת בקיאות, אבל קשה לאפיין גישה ממש שונה בצורת הלימוד) אבל אולי באמת צריך לחפש מקורות בחז"ל.
אני חושב שבין ראשונים שונים כן נהוג לאפיין, שני הראשונים שהבאת בערך מאותו בית מדרש אז יש פחות הבדל, אבל רמב"ם לעומת בעלי התוספות, רש"י וכוד', נהוג בהחלט לאפיין שיטות.
המהרש"ל כברדיבר בזה בתחילת ים של שלמה.

 

[נתתי חכמה]

הגדירו נא רבותי, בכמה משפטים, עמודים, קונטרסים את שיטתו של מאור ראשי הישיבות, ושיטת תלמידיו - שיש שדבקו בתורתו (ר' ברוך בער) ויש שנטו מעט (ר' שמעון שקאפ). בהצלחה משני פנים...

לחץ כדי לכווץ...

תלמיד הגר"ח רבי מנחם צבי אייזנשטט תיאר את צורת שיעורו של הגר"ח בישיבה, "כל קושיא עצומה, כל מקום סתום כל סוגיא חמורה, היה מתרץ מפשט ומיישר בכוח הסברא העמוקה והמקורית, שאין דוגמתה, באיזמל חד ושנון של ההיגיון הבריא והרענן, היה מנתח לחלקים דקים שבדקים, את המושגים שהיו דומים לכאורה זה לזה, והיה מראה ומוכיח בעליל את החילוק והניגוד הרב שביניהם".

"היה הולך ומברר את ההבדל שבין שני מאמרים שבתלמוד או ברמב"ם, אשר לפי ההשקפה הראשונה הם נראים כתואמים ומחוברים יחדיו, בעוד אשר באמת היו רחוקים זה מזה כרחוק מערב ממזרח, ויש להיפך, שהיה מרכיב ומחבר שני מאמרים שהיו סותרים זה את זה, בהרכבה גמורה, עד שהיו למאמר אחד, מוצק וחזק". [הובא בספר רבן של כל בני הגולה עמ' 309].

ההדגשה שבדברים היא שהגר"ח למד את הסוגיא עצמה וטחנה היטב דק דק באיזמל חד ושנון, וניתח לא את ההבנה והמושכל של הלומד, אלא את הדינים והמושגים היוצאים מהתלמוד ומהרמב"ם.

כיוצ"ב סיפר הגרי"ז, "פעם עלתה שאלה על שולחנו של אבא, והוא ביקש ממני להגיד עליה ישוב, לכשהצעתי בפניו את שעלה בידי, גער בי, הדבר היה תמוה בעיני, שכן בטרם אמרתי את דברי שקלתי אותם היטב, הרי ידעתי כי אין לבוא לפניו בגיבובי דברים או בבויך סברות [סברות כרס], והנה אע"פ כן הוא גער בי, אלא שכמובן לא העזתי לשאול אותו לפשר הדבר. כאשר ליוויתי אותו בנסיעתו לוורשה, כעבור מספר חדשים, אמר לי פתאום, אתה חושב שגערתי בך אז מפני שדבריך לא היו ראויים להאמר, לא כי, אלא שאין זו הדרך האמת לאמיתה, ולא זהו הצד שיש להתחיל בו, אתה התחלת מצד אחר, וזה אסור, שכן אין לו לאדם לחפש דרכים וצידי צדדים מתוך עצמו, אלא עליו למצא את הדרך מתוך חז"ל, לברר את ההלכה מתוך דבריהם, להבין את הנימוק, את הפשט ואת הביאור ותו לא מידי". [מתוך מאמרו של רבי דוד זריצקי 'הגאון מבריסק'].

רבי אהרן קוטלר אמר, "יש ואנו מעיינים בספרו של הגר"ח ומוצאים דברים שאינם מובנים להשגתנו, ונראים כזרים וקשים לקבלם, אך כאן עלינו לדעת כי דרכו בלימודו הייתה שלא לבדוק בשכל האנושי שלנו, האם הדברים שהעלה אכן מתקבלים או לא, עיקר עיונו היה בסוגיית הגמרא גופא, להוכיח ממנה ומתוכה מהי האמת העולה מאליה והמוכרחת מתוך מהלך הסוגיא, ואם העלה עיונו העמוק כי הדברים שאומר הם מוכרחים, ודעתו הרחבה הכריעה כי היסוד כתוב ומבואר בגמרא, א"כ זאת היא ההלכה וכזאת היא האמת, ומעתה שוב אין מקום לבוא ולבדוק את הדברים, האם הם מתקבלים בשכל האנושי שלנו או לאו". [דעת יואל [קלופט] מאמר ג].

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אמר, "כאשר למד הגר"ח תורה, הוא למד גופי תורה, הוא לא הלביש את התורה ברעיונות ובסברות משלו, בלבושים דרושים, אלא הגה ועמל במהות דברי התורה בעצמן וגופן, במגמה להבין מה התורה עצמה מלמדת אותנו, ולא תוספות משלו להלביש את התורה". [הספד על הגרי"ד בן הגרי"ז, בהיכל ישיבת עץ חיים בירושלים, אור לי"א אדר תשמ"א, הובא בספר רבן של כל בני הגולה עמ' 495].

הרי לנו צורת לימודו של הגר"ח; מתוך דברי חז"ל עצמם יש ללמוד ולהשכיל ההלכה – הנימוק הפשט והביאור, אף הנימוק תורה הוא, וההגעה אליו היא אך ורק מתוך התורה עצמה ולא מתוך שכל האדם.

 

[יאשע בער]

מעודי תמהתי מדוע בכל מקום דנים מה היא שיטתו של רבינו הגר"ח,
ומעולם לא ראיתי שדנים מה היא שיטתו של רשב"י ורבי יוחנן או מה החילוק בין שיטת אביי לשיטת רבא וכו', או החילוקים בין שיטת הרמב"ן לרשב"א, מאי שנא?

לחץ כדי לכווץ...

דנים גם בזה,
לדוגמא, ידוע שר' עקיבא ור' ישמעאל זה ב' שיטות נפרדות.

 

[אם היו]

ידוע שר' עקיבא ור' ישמעאל זה ב' שיטות נפרדות.

לחץ כדי לכווץ...

לא שמעתי מעולם, אשמח מאוד אם תרחיב.