פורים פורים תורה - משנכנס יין יצא סוד - שמחת הלבבות בדברי חידוד ובדיחותא

[חד מבתראי]

מזל שלברך משה מסאטאמר לא היה בן הנקרא בן ציון, כי אילו כן היה לנו ארונים זלונים וציונים.

לחץ כדי לכווץ...

אם שמו המקורי של האדמו"ר של ה'זלונים' היה זלמן, אכן היינו בבעיה.

 

[גבעוניסט]

יהודי בא לבקר אצל חבירו רואה בכניסה לבית אמה על אמה לא מסוייד ממשיך רואה עוד אמה על אמה שואל אותו למה שתים מספיק אחד זכר למקדש עונה לו חבירו אחד זה זֵכֶר למקדש והשני זה זֶכֶר

 

[חד מבתראי]

יהודי בא לבקר אצל חבירו רואה בכניסה לבית אמה על אמה לא מסוייד ממשיך רואה עוד אמה על אמה שואל אותו למה שתים מספיק אחד זכר למקדש עונה לו חבירו אחד זה זֵכֶר למקדש והשני זה זֶכֶר

לחץ כדי לכווץ...

יש דעת הרב רבי"ץ זצ"ל (רבינו יואב בן צרויה) שצריך גם לקרוא זכר בקמ"ץ.

 

[דוד בן ישי]

יש דעת הרב רבי"ץ זצ"ל (רבינו יואב בן צרויה) שצריך גם לקרוא זכר בקמ"ץ.

לחץ כדי לכווץ...

אולי התכונת רבו של רבי"ץ, וגם זה לא נכון.

 

[נחמן זייתוני]

בדחי רבנן

 

[נראה לפשוט]

בלת"ק, פעם אמר הגראי"ל לחזו"א כי יש לו פורים תורה, דמה טעם הקשתה הגמרא המן מה"ת מנלן, וצ"ב מה נפק"מ אי כתיב בתו' אי לאו, והשיב דאם כתוב בבתורה הרי מותר לאמרו ואם לא אסור. ושאלו החזו"א למה זה פורים תורה, והשיבו הגראי"ל שאח"ז הגמרא שואלת מרדכי מה"ת מנלן.

 

[הרב]

היכן מרומז, שבשעה שמזכירים את השם המן במגילה, צריך לחבוט, דהינו "להכות את המן", בפסוק: "והיה אם בן הכות הרשע", סופי האותיות של שלושת המילים הראשונות: המן.
שמחת ה'בריסקער' כעצבון ה'חסיד' , חסיד ו'בריסקער' התווכחו. אמר החסיד: ה'בריסקעריס' שרויים תמיד בעצב ולא נברא פורים אלא כדי להוציאם לשעה קלה מעצבונם. התריס כנגדו ה'בריסקער': ולא נברא תשעה באב אלא כדי להוציא את החסידים ליום אחד מן העליצות. שמע את השיחה שלישי ואמר: שניהם טועים, שכןדומה שמחתו של הבריסקער' בפורים לעצבונו של החסיד בתשעה באב.
ועל זה אמרו שנהגו לקרוא מספר פסוקים במגילה בניגון איכה כדי שגם הליטוואקעס יוכלו לשמוח.. ואם כן היה ראוי לקרוא את כל המגילה בניגון איכה, אלא שזה כבר בגדר הוללות..

לחץ כדי לכווץ...

והא ראיה שאחרי מגילת איכה תראה איך הם מתנהגים עד שבועיים אח"כ (בין הזמנים)

 

[דוד בן ישי]

חידה. היכן מצינו שאשה כתבה מאמר ואשרו אותו?

פתרון. "ומאמר אסתר קיים"

 

[שיל"ת]

פעם היה יהודי שראה שאשתו עובדת קשה לפסח ורצה לשמח אותה, בא ואמר לה שכתבו בספרים שכל קרעחץ וקרעחץ שיוצא מהעבודות לפסח זה ממש כמו תקיעס',
שאלה אותו אשתו: ומה עם התקיעס' שלך?
ענה לה בעלה: אני המקריא.

 

[נחמן זייתוני]

יש אנשים שהם כמו המזבח, כל כך מרובעים עד שיוצא 4 קרניים.

'זכור' עבר בשלום בקריאה שניה ושלישית

 

[נחמן זייתוני]

הרבי נתן לי דולר וא''ל שזה סגולה לפרנסה ברווח. יצאתי והנה ניגש אלי ת''תניק מבושם וביקש תרומה, נתתי לו את הדולר וביקשתי עודף, והוא שהיה מסטול נתן לי שטר של 10 דולר, כך שיצא שהתרמתי את המתרימים.

 

[נחמן זייתוני]

חסיד אמשינוב נתן בפורים לעני כסף. והסביר שזה קימחא דפיסחא של אשתקד

 

[נחמן זייתוני]

יש מחמירים לחפש 'שונא' מהודר למשלוח מנות להרבות אהבה.
ולכן בליל פורים מדליקים מוזיקה רועשת עד אמצע הלילה, ועד הבוקר כבר כל השכנים מתאימים למצוה....

 

[נחמן זייתוני]

ת''ר המן בן המדתא האגגי צורר היהודים לא היה לו לא בטן שנאמר 'בטןרשעים תחסר' ולא יד כי 'עבד אין לו יד' ולא רגל כי לשקר אין רגליים ולא כלשאר איברים שבגוף כי אם ראש בלבד שנאמר כל המיצר לישראל נעשה ראש.אחיכו עליה רבנן דבי מדרשא וכי בראש לבד אפשר לחיות? אמר להו ר'נעילאי כן, שנאמר 'אתה הבדלת אנוש מראש' )ולא מוזכר שמת, משמעשאחרי הבדלת הראש מגופו עדיין הוא נשאר לחיות(.מיתיבי, והא כתיב 'ויבוא המן' מאי לאו דקאתי ברגליו? לא, דמתגלגל ואתיככדור. ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר 'והמן נדחף אל ביתו אבלוחפוי ראש' ואמר רב כדוראי מלמד שהיה כל אחד דוחפו ברגליו ככדורהמתגלגל, וצועק 'חה-פוי' חה ממראהו ופוי מפני ריחו.)ובתוספות הקשו וראיה לדבר אין, והלא כתיב 'והמן נבעט' מלמד שהיה כלאחד מבעט בו ככדור? ותירצו שלעולם זה ראיה גמורה, רק כיון שיש מצותזכר במחיית עמלק, נקטה הגמרא בלשון זכר לדבר(

מיתיבי, והא כתיב 'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן' מאי לאודהניח לו באצבעו? לא, דתלה לו על חוטמו.קשיא ליה לרב חוטמאי וכי אף וחוטם כן היה להמן, והא כתיב 'אף לא הביאהאסתר אל המשתה' משמע דלא היה לו אף? וכי תימא דשאיל חוטם מחבריה?והא אין אדם חוטם ולא לו.אלא אמר ר' פילאי חוטם גדול ומתברג היה להמן, ברצותו מלביש וברצותופושט, ובו עשה העץ, ועליו הניח המלך את הטבעת, ורק למסיבה הורידו.ובדבר שחטא בו לקה, ותלוהו על העץ בקצה אפו, שנאמר 'כי רגע ברצונו חייםבאפו' ואמר 'אם באפו יבוא באפו יצא'

 

[לעיתים רחוקות]

הרבי נתן לי דולר וא''ל שזה סגולה לפרנסה ברווח. יצאתי והנה ניגש אלי ת''תניק מבושם וביקש תרומה, נתתי לו את הדולר וביקשתי עודף, והוא שהיה מסטול נתן לי שטר של 10 דולר, כך שיצא שהתרמתי את המתרימים.

לחץ כדי לכווץ...

על זה נאמר גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה....

 

[אך טוב וחסד]

חסיד אמשינוב נתן בפורים לעני כסף. והסביר שזה קימחא דפיסחא של אשתקד

לחץ כדי לכווץ...

אם כן מתי הוא נותן מתנות לאביונים?
אני שובר את הראש

 

[אך טוב וחסד]

חידה. היכן מצינו שאשה כתבה מאמר ואשרו אותו?

פתרון. "ומאמר אסתר קיים"

לחץ כדי לכווץ...

אין ראיה משם כי ברוה"ק נאמרה ולא מדברי עצמה

 

[חד מבתראי]

אם כן מתי הוא נותן מתנות לאביונים?
אני שובר את הראש

לחץ כדי לכווץ...

עוד שבועיים.

 

[אברך מעמיק]

מצורף בזה דרשה פורימית המסייעת לשיכורים לקיים מאמר חז"ל 'מיחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי...'
ובסיומה תובנה בנימה רצינית יותר...

 

[נדיב לב]

סיפר לי ת"ח ששמע מר' שלום בער סורוצקין. שנפגש עם גביר גדול, וקדמו בשלום חם ולבבי.
עקץ אותו הגביר, וכי כבודו מכיר אותי?
השיב לו ר' שלום בער, בוודאי שאני מכירך, הלא כל נשמות ישראל נקבצו ובאו במעמד הר סיני.

החזיר לו הגביר. נו, בסדר. אבל מנין לך שאני לא עמדתי בצד השני של ההר?

אמר לו רב שלום בער. אכן אני זוכר שעמדת מעברו של ההר... ובכל זאת ראיתיך באותו רגע שהקב"ה נטל את ההר לכפות עליהם כגיגית...

ובעידנא דחדוותא אמרתי לידידי.
לאמיתו של דבר, ההר כגיגית זה ר' שלום בער בכבודו ובעצמו, שבגודלו המכובד כגיגית... כופה את בעלי הממון העשירים....