הלכות ק"ש תפילה זמן שכיבה וקימה של תורה היאך מתקיים בהרגלי חיינו ?

[ישעיהו מנחלת דן]

מצות ק''ש שנינו במשנתנו בשעה שבני אדם שוכבים בושעה שבני אדם קמים שנאמר בשכבך ובקומך
ובתלמודים ובספרי מפורש שלא תליא ביום ולילה כלל אלא בזמני השכיבה והקימה של דרך ארץ
ולפי זה צריך לצאת בזמננו שהזמנים ישתנו מהמבואר בגמ' ובפוסקים מחמת שינוי הרגלי החיים
ויש בזה לימוד זכות גדול על בחורי הישיבות הקמים בשעות מאוחרות כבני מלכים שבזמן חז''ל
וכבר עמד בזה רבינו הרי''ח זוננפלד בתשובתו וצע''ג למה לא מקובל כך למעשה

 

[הרב מרודוש]

שמעתי פעם מהגרב"ד פוברסקי שאמר בשם איני זוכר את שמו
שחז"ל קבעו זמן שכיבה הם לא בדקו בחלונות מתי אנשים ישנים או קמים
אלא בדקו בתורה ואשכחו קרא "וישכב במקום וילן שם כי בא השמש"
חזינן שזמן שכיבה זה בביאת השמש

 

[ישעיהו מנחלת דן]

תמוה מאוד וצע''ג
כי שנינו עד ג' שעות שכן דרך בני מלכים ואין לזה רמז בתורה

 

[ש. הסופר]

שמעתי לפני שנים מר' אשר וייס שהביא בשיעורו שמישהו שאל אותו בדומה לזה שנבדוק מתי קמים נסיכי אנגליה וכד'.
והוא דחה מכל וכל בין היתר משום שכתוב דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות
והכוונה לבני מלכים ששייכים למשפחת מלוכה אמיתית שמנהלים מדינה ויש חשש שיתנקשו בהם,
ולא לבני משפחת מלוכה שאינה יותר מאטרקציה תיירותית.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

שמעתי לפני שנים מר' אשר וייס שהביא בשיעורו שמישהו שאל אותו בדומה לזה שנבדוק מתי קמים נסיכי אנגליה וכד'.
והוא דחה מכל וכל בין היתר משום שכתוב דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות
והכוונה לבני מלכים ששייכים למשפחת מלוכה אמיתית שמנהלים מדינה ויש חשש שיתנקשו בהם,
ולא לבני משפחת מלוכה שאינה יותר מאטרקציה תיירותית.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה אבל דבריו תמוהים ולא מסתברים כלל
בני מלכים הוא דוג' לאחרוני הקמים ולאו דוקא הם כלל

 

[ש. הסופר]

במחילה אבל דבריו תמוהים ולא מסתברים כלל
בני מלכים הוא דוג' לאחרוני הקמים ולאו דוקא הם כלל

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שזכרוני מטעני

 

[הצעיר שבחבורה]

כי שנינו עד ג' שעות שכן דרך בני מלכים ואין לזה רמז בתורה

לחץ כדי לכווץ...

אין לזה רמז?

קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ

ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלוש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אין לזה רמז?

קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ

ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלוש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

לחץ כדי לכווץ...

זה לא מספיק כמובן בשביל לומר שזה מקור ההלכה
רבי מריה דמתניתין פליג התם ובירושלמי פ' המקרא באופן אחר לגמרי

 

[הרב מרודוש]

אם בתורה כתוב בזמן שאנשים שוכבים
ובאותו זמן שניתנה תורה הזמן הזה היה עד ג' שעות
אז התורה אמרה בעצם לקרא עד ג' שעות
מנ"ל שכל דור הזמן משתנה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אז התורה אמרה בעצם לקרא עד ג' שעות

לחץ כדי לכווץ...

ממש ממש לא
התורה אמרה לקרוא כשקמים
המשנה תרגמה את זה למציאות זמנה
וכהיום יש לתרגם למציאות זמננו

 

[אברך מישיבת מיר]

מצות ק''ש שנינו במשנתנו בשעה שבני אדם שוכבים בושעה שבני אדם קמים שנאמר בשכבך ובקומך
ובתלמודים ובספרי מפורש שלא תליא ביום ולילה כלל אלא בזמני השכיבה והקימה של דרך ארץ
ולפי זה צריך לצאת בזמננו שהזמנים ישתנו מהמבואר בגמ' ובפוסקים מחמת שינוי הרגלי החיים
ויש בזה לימוד זכות גדול על בחורי הישיבות הקמים בשעות מאוחרות כבני מלכים שבזמן חז''ל
וכבר עמד בזה רבינו הרי''ח זוננפלד בתשובתו וצע''ג למה לא מקובל כך למעשה

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ע סי' נ"ז א' כתב זמן קר"ש עד שלוש שעות ולא כתב עד זמן קימה, נמצא שחכמים קבעו שזמן קימה הוא עד ג' שעות.

 

[בצלצלי שמע]

מצות ק''ש שנינו במשנתנו בשעה שבני אדם שוכבים בושעה שבני אדם קמים שנאמר בשכבך ובקומך
ובתלמודים ובספרי מפורש שלא תליא ביום ולילה כלל אלא בזמני השכיבה והקימה של דרך ארץ
ולפי זה צריך לצאת בזמננו שהזמנים ישתנו מהמבואר בגמ' ובפוסקים מחמת שינוי הרגלי החיים

לחץ כדי לכווץ...

עפ"י דברי החזון איש המפורסמים דדיני התורה נקבעו עד חתימת התלמוד :

אכן בעיקר השאלה מניין לנו שנשתנו הזמנים בעניין הקימה
[האנשים העסוקים קמים מוקדם גם היום, ושאינם, גם אז קמו מאוחר, עי' שבת י.].

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בשו"ע סי' נ"ז א' כתב זמן קר"ש עד שלוש שעות ולא כתב עד זמן קימה, נמצא שחכמים קבעו שזמן קימה הוא עד ג' שעות.

לחץ כדי לכווץ...

למה אתה מצפה שהשו''ע יחלק בזה אם בזמנו זה היה אותו דבר ולא ראה צורך לפרט
אבל פשוט מסברא שאין קדושה בג' שעות אלא בזמן קימה כמבואר במשנה

 

[אברך מישיבת מיר]

למה אתה מצפה שהשו''ע יחלק בזה אם בזמנו זה היה אותו דבר ולא ראה צורך לפרט
אבל פשוט מסברא שאין קדושה בג' שעות אלא בזמן קימה כמבואר במשנה

לחץ כדי לכווץ...

אם זה תלוי בקימה ושכיבה אני מצפה שיכתוב עד סוף שעת קימה כי אין נפק"מ בג' שעות ואם רוצה לפרש זמן קימה בימיו היה צריך לכתוב זמן קימה שבימנו הוא עד ג' שעות טכמו בחנוכה כתב השו"ע עד שתכלה רגל מן השוק

 

[ישעיהו מנחלת דן]

עפ"י דברי החזון איש המפורסמים דדיני התורה נקבעו עד חתימת התלמוד :

אכן בעיקר השאלה מניין לנו שנשתנו הזמנים בעניין הקימה
[האנשים העסוקים קמים מוקדם גם היום, ושאינם, גם אז קמו מאוחר, עי' שבת י.].

לחץ כדי לכווץ...

חידושו הגדול של החזו''א כמדומה אינו מוסכם כלל בפוסקים
בשבת י כמדומה לא מוכח שקמו אחרי ג שעות אלא רק זמן האכילה
המציאות שהיום המאחרים לקום כבני מלכים מאחרים הרבה יותר מג' שעות

 

[בצלצלי שמע]

חידושו הגדול של החזו''א כמדומה אינו מוסכם כלל בפוסקים

לחץ כדי לכווץ...

אינו חידוש כלל אלא הגדרה פשוטה המקובלת על כל הפוסקים.
אם לא תאמר כן, אפשר להכשיר את כל הטריפות המצויות [ולהוזיל את מכירי הבשר פלאים].

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אינו חידוש כלל אלא הגדרה פשוטה המקובלת על כל הפוסקים.
אם לא תאמר כן, אפשר להכשיר את כל הטריפות המצויות [ולהוזיל את מכירי הבשר פלאים].

לחץ כדי לכווץ...

מצטער מאוד
'ההגדרה' הזו תמוהה מאוד מאוד בסברא ולענ''ד פשוט שאינה מקובלת על כל הפוסקים
לגבי הטרפות אני תוהה האם התעדכנת במציאות בלולים והרפתות לפני שפסקת את פסקך כאן

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אם זה תלוי בקימה ושכיבה אני מצפה שיכתוב עד סוף שעת קימה כי אין נפק"מ בג' שעות ואם רוצה לפרש זמן קימה בימיו היה צריך לכתוב זמן קימה שבימנו הוא עד ג' שעות טכמו בחנוכה כתב השו"ע עד שתכלה רגל מן השוק

לחץ כדי לכווץ...

אתה מניח הנחה שהשו''ע דייק בלשונו עד כדי כך וממציא הלכות מחודשות ותמוהות בסברא, השו''ע נכתב כקיצור לב''י בלבד לשמש לחזרה חדשית כמבואר בדברי הב''י עצמו ויש מהאחרונים שכתבו שנערך ע''י תלמידיו בכלל
בכל מקרה הוא מעתיק ל' חז''ל ולכן השינוי מהלכות חנוכה

 

[אברך מישיבת מיר]

אתה מניח הנחה שהשו''ע דייק בלשונו עד כדי כך וממציא הלכות מחודשות ותמוהות בסברא, השו''ע נכתב כקיצור לב''י בלבד לשמש לחזרה חדשית כמבואר בדברי הב''י עצמו ויש מהאחרונים שכתבו שנערך ע''י תלמידיו בכלל
בכל מקרה הוא מעתיק ל' חז''ל ולכן השינוי מהלכות חנוכה

לחץ כדי לכווץ...

השו"ע מקובל כספר הלכה, והפוסקים מדייקים את לשונו כמו שמדייקים את דברי הטור והרמב"ם. ועכ"פ הלכות חדשות כבודו ממציא, ואני בעניותי רק מבאר את ההלכה הפשוטה שהיתה קיימת וידועה עד היום הזה,
ואם השו"ע מעתיק את לשון חז"ל לא היה צריך לכתוב רק שלוש שעות אלא לשון קימה כפי שכתוב במשנה בשעה שבני אדם קמים או לבאר שכן דרכם של בני מלכים לעמוד שהרי אין רק טעם לג' שעות אלא הגדרה של ג' שעות.

 

[אברך מישיבת מיר]

אתה מניח הנחה שהשו''ע דייק בלשונו עד כדי כך וממציא הלכות מחודשות ותמוהות בסברא, השו''ע נכתב כקיצור לב''י בלבד לשמש לחזרה חדשית כמבואר בדברי הב''י עצמו ויש מהאחרונים שכתבו שנערך ע''י תלמידיו בכלל
בכל מקרה הוא מעתיק ל' חז''ל ולכן השינוי מהלכות חנוכה

לחץ כדי לכווץ...

ואף אם כבודו צודק הרי גם לשון הטור כדברי השו"ע עד שלוש שלות ותו לא