לענ''ד מדקדוק דברי חז''ל בתלמודים תכלת זו היא היא תכלת של חז''ל כפי שבארתי בארוכה בקונטרסי תכלת של תורה נמצא באי''ש אשר כברכתו עמוד 235 ואילך
לא ראיתי חידוש מעבר למה שכולם כותבים, ולא ברור מה גורם לכבודו לדחוק דברי חז"ל.
א. בפשטות יש לומר שתכלת של ציצית היא מיוחדת (וכעין שכתב בשו"ת כלים של שלמה סימן א), ושגיאה לחשוב שכל חלזון שכתוב או תכלת שכתוב בחז"ל ובמקרא הוא דווקא מחלזון התכלת של ציצית.
ב. לכאורה יש כנגד הפורפורא מסורת שלילית, שהראבי"ה אומר דהיינו פורפור"א ומשמע שידוע בזמנו, וכן הרמב"ן כותב (בענין בגדי כהונה) שהיום לא יהין איש ללבוש התכלת מלבד מלך הגויים, ומשמע שהיה ידוע בזמנו, למעשה אין עדות היסטורית ברורה על הפסקת צביעת התכלת (זוהר עמר שולל את הטענה שהכיבוש הערבי החריב את בתי הצביעה, אלא שלדבריו, מכך שהרמב"ם מציין שהיום אין תכלת ודאי בזמנו כבר פסקה התכלת. הנחת המבוקש).
(אגב, בגלל ההוכחה הזו מהרמב"ן, נדחק בעל "חותם של זהב" לומר ששם היה צבוע בקלא אילן, כי לא סביר שהרמב"ן יזכיר מידע כזה משמעותי כבדרך אגב).
ג. עיקר החלזון הזה ייעודו הוא ארגמן, ספק גדול אם פעם בכלל יכלו להוציא ממנו תכלת כמו שכבודו טוען (פרופ' צבי קורן סובר שלא, לכל היותר הוציאו ממנו כחול סגול או סגול כחול, לאחרונה פרסם בתחומין מאמר בענין).
ד. כיון שכולם מודים שיש כמה מיני חלזונות, וידוע גם שעיקר תפקידו של הארגמון הוא ודאי בעיקר ארגמן, ואין שום ראיה ממציאת ערימות חלזונות, לא כתוב בשום מקום שזה תכלת של ציצית, או שזה תכלת בכלל, ובקיצור, כל הממצאים שנמצאו מוסברים היטב גם אם צבעו רק ארגמן וסגול, וגם אם נניח שיש איזה ממצא כחול לא הוכח שום קשר לתכלת של ציצית.
ה. הדמיון לאינדיגו הוא ראיה לסתור, שהרי הוא עמיד כמו צבע הארגמון, מה שכותב כבודו שכנראה הצבע הוא טורקיז נכון הגיוני לדעתי, וכדי לזייף אותו היו צריכים לשנות קצת צבע האינדיגו והיה מתגלה בבדיקות .
ו. כל זמן שלא הוכח שזה החלזון, אין שום צורך לדחוק דברי חז"ל, שים לב שאין אפילו סימן אחד שמסתדר בשופי. לא דומה לא לים ולא לדג, לא עולה אחד לשבעים שנה (ובכללי, לא עולה בכלל), לא נמצא בכנרת, בדמו צובעים בעיקר ארגמן, הרבה מאוד גוונים של סגול, ואולי גם תכלת (ואולי רק סגול כחול). לא נגנז בכלל, אלא מצוי בכל חופי הים התיכון בשפע, וגם נראה שהראשונים ידעו ממנו.
(אגב, לפני שמחליטים ששבעים שנה זה לא כפשוטו, אין להתעלם מן העובדה שיש רכיכות, בעיקר סוגי צדפים מסויימים, שמגיעים ליותר לגיל של יותר ממאתים שנה, כך שזה יכול להתקיים אפילו בחלזון מסויים, ברור ששבעים שנה זה לא "על השעון" ויכול להיות גם 67 58 או 72 שנה, אבל הסדרי גודל די ברורים, אבל דחוק לפרש על חלזון שנמכר למאכל בשופי בערי החוף ברומא, ולכן אין הכרח לדחוק כל זמן שלא הוכח החלזון).