ה
רב גרשון ליבמן (
תרס"ה,
1905 -
כ"ט באדר א' תשנ"ז,
8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק ב
צרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה ה
חרדית בצרפת.
לפני השואה
נולד באסטרופול שב
רוסיה ללאה ואברהם חיים בילנקי, מ
חסידי סקווירה. במהלך
מלחמת העולם השנייה שינה את שם משפחתו לליבמן.
בנעוריו למד ב
ישיבת נובהרדוק, ישיבת האם של רשת ישיבות המוסר "בית יוסף" שנקראה על שם המייסד הרב
יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), שעברה מנובהרדוק ל
הומל בגלל
מלחמת העולם הראשונה ואחרי כן ל
ביאליסטוק בגלל רדיפות ה
קומוניסטים, ומאותן סיבות עברו ישיבות אחרות מרשת "בית יוסף" למקומות אחרים מהמקומות שבהן נוסדו.
רבו המובהק היה הרב
דוד בליאכר, מגדולי תלמידיו של "הסבא מנובהרדוק" (נשלח בהמשך להקים את ישיבת "בית יוסף" בקייב שעברה מאוחר יותר ל
מזריץ'). כן הושפע מכמה אחרים מגדולי תלמידי "הסבא מנובהרדוק": הרב
אברהם זלמנס (ראש ישיבת "בית יוסף" ב
רוסטוב שעברה ל
וורשה) הרב
שמואל וינטרוב (ראש ישיבת "בית יוסף" ב
ברדיצ'ב שעברה ל
פינסק), הרב
אברהם יפה'ן (ראש ישיבת נובהרדוק לאחר פטירת ר' יוסף יוזל) והרב מרדכי בלצניק.
בימי השואה
בראשית
מלחמת העולם השנייה עברו רוב תלמידי הישיבה ורבניה ל
ווילנה. הרב ליבמן העדיף להישאר בביאליסטוק עם המשגיח, הרב
ישראל מובשוביץ, וחלק מתלמידיהם. לאחר שהחמירו הרדיפות כלפי היהודים, עברו ב
פסח ת"ש ל
בירז', שם נשבעו הרב ליבמן ותלמידיו ב
ספר תורה שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. בסופו של דבר גם החלק של ישיבת נובהרדוק שהיה בבירז' הגיע ל
ווילנה. ב
ת"ש התחתן עם מרת רחל שנשלחה להשמדה לאחר שה
נאצים כבשו את ווילנה ב
תש"א (
1941).
בווילנה החל לבלוט כ
מנהיג. כשעצרה
רכבת רוסית ב
ווילנה בשבת אחת ובתוכה יהודים שנשלחו לגלות ב
סיביר כולל בני ישיבה, שהיה חסר להם ציוד המתאים לתנאים בסיביר, מיד פעל למענם: נכנס ל
בית הכנסת הגדול וביקש מכל המתפללים שיביאו כסף למטרה זו, והספיק להעביר את הכסף ליהודים שברכבת.
ב
קיץ 1941
נכבשה ליטא בידי הגרמנים. הם ביצעו מעשי טבח המוניים ביער
פונאר הסמוך לווילנה, ולאחריהם הקימו את הגטו. הרב ניצל ממוות מספר פעמים, ובמקרה אחד הושבה הרכבת שלקחה אותו לאתר השמדה עקב הפצצת המסילה. הוא פתח בגטו ישיבה במחתרת בדרך נובהרדוק בשם "בית יוסף". הישיבה הגיעה לכ-30 תלמידים שלמדו בתנאים קשים מאוד. בנוסף ללימוד תורה ומוסר, התאמץ מאוד בהצלת נפשות, כשהוא מסכן בכך את חייו והצליח להציל כמה מתלמידיו ממשלוחים להשמדה. ב-1943 הועבר עם תלמידיו הנותרים למחנות ב
אסטוניה וב
לטביה. כל העת ניסה להמשיך ללמד במחתרת.
המחנה האחרון שאליו נשלח היה בסביבות
ברגן-בלזן. גם שם התאמץ מאוד בקיום המצוות: קיבל תפילין בעבור
לחם, השיג
ציצית, נמנע מ
גילוח ב
תער והשיג מספריים כדי למנוע אחרים מאיסור זה. הוא המשיך להימנע מעבודה בשבת, ובמקרה אחד אף ספג מכות חזקות ביותר בגלל סירובו לעבוד בשבת.
היה מתחלק במנת האוכל הקטנה מאוד עם תלמידיו וחבריו, ואף מהמעט שבמעט שנשאר לו, הותיר בצלחת ואמר: "צריך לשמור על צלם אלוקים ולא לאכול כמו חיה". הצליח לשמור בסתר ספר
משניות,
סידור ספר תורה זעיר ו
תנ"ך, ועימם המשיך ללמוד וללמד, וכן להתפלל מסידור ולקיים את מצוות ה
קריאת התורה.
לאחר השואה
לאחר השחרור פתח ישיבה מאולתרת במחנה העקורים ב
ברגן בלזן, והגיעו אליו למעלה מ-50 נערים. לצידו כיהן הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב
אליהו לופיאן). לאחר זמן מסוים ועדי ההצלה ב
ארצות הברית וב
לונדון תמכו בישיבה והתנאים השתפרו מאוד. הישיבה התבססה וגדלה עד שעברה לעיר
צלסהיים ליד
פרנקפורט.
ב
תש"ח (
1948) עברה לצרפת והרב ליבמן קרא לה ישיבת "אור יוסף". הרב הרחיב את מוסדות נובהרדוק בצרפת לרשת "'אור יוסף' נובהרדוק" של כ-40 מוסדות ברחבי צרפת לכל הגילאים, לבנים ובנות, סטודנטים וזקנים. עסק גם בשידוך תלמידיו, ועסק רבות בהפצת השקפות אורתודוקסיות.
התנגד לציונות וסבר שיסודה בכפירה, תמך ב
נטורי קרתא ולאחר פטירת
רבי עמרם בלוי הספידו ב
ירושלים וב
לונדון
הסופר והמשורר היידי
חיים גראדה, שהיה חניך ישיבות נובהרדוק, היה חברו של ליבמן וניהל איתו דיונים מרובים. הוא הנציחם בספרו "
הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". ליבמן היה מודע לספר, ואמר שניסה לשכנע את גראדה לעשות תשובה אך כשל.
הקים קהילות בארמונטייר (
Armentières) ובוסייר (
Bussières).
ספרי שיחותיו
יצאו לאור כמה חיבורים משיחותיו:
- דגל המוסר: שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים : שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור-יוסף - נובהרדוק בצרפת - יצא לאור בהוצאת "טל אורות", ירושלים תשנ"ה (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת כשהראשונה יצאה בתשנ"ב ללא "על התורה ומועדים" בכותר). במהדורה החדשה צורף לשיחות "חלק שני : פרקים תיעודיים לתיאור חיי הישיבה ודרכי העבודה המיוחדות לה - מהווי הישיבה". נכתב והובא לבית הדפוס על ידי דוד שניאור.
- בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה - יצא לאור בהוצאת "אגודת ברית אברהם - ברית שלום", ירושלים תשנ"ג. נכתב על ידי תלמידו הרב שלום [רוטאריאל] אסולין, נערך והותקן לדפוסי על ידי אהרן סורסקי.
- דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע - יצא לאור באשדוד תשס"ה יחד עם גבורי כח עושי דברו : פרקי גבורה ומעש מפועלו של... גרשון ליבמן, במלאת 8 שנים לפטירתו.
- בדרכי העבודה, "שיחות ומאמרים בעניני לימוד המוסר עבודת המדות והשגת המעלות".