• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
טעות. רשת ישיבות נוברהודוק היתה רשת הישיבות הגדולה ביותר. היה דין תורה עם ועד הישיבות שלא היה מוכן לתת לה כסף לפי גודלה היחסי והסכם הפשרה היה שיקבלו עשר אחוז מתקציב ועד הישיבות, לעומת זאת סלבוקדה היתה ישיבה אחת של כמה עשרות או אולי קצת יותר בחורים.
בסוף צריך להבין את הנהירה אחריה מתוך הבנה של תנועות הנוער אז שכל נער היה שייך לאיזו תנועה כמו תנועות סוציאלסטיות או ציוניות או גם וגם והיו הולכים לכלא או עולים לארץ בחוסר כל כדי לממש את חזון התנועות שלהם ולכן גם התמסרות שח נערים לתנועת נוברהודוק לא הייתה חריגה. וזו הסיבה שלא שרדה אחר השואה שלא התאימה לאופי הנערים בדור שלאחר מכן וכבר הביאו כן משמי דהחזו"א
רשת ישיבות גדולה אך אינני בטוח שבמספר התלמידים אכן היתה כך, ועוד שסלבודקא לא היו עוסקים בהפצתם משא"כ נובהרדוק,
ואה"נ שהרבה לא שרדו בזו השיטה משום הקושי שבה וכנתבאר.
 
רשת ישיבות גדולה אך אינני בטוח שבמספר התלמידים אכן היתה כך, ועוד שסלבודקא לא היו עוסקים בהפצתם משא"כ נובהרדוק,
ואה"נ שהרבה לא שרדו בזו השיטה משום הקושי שבה וכנתבאר.
א.ברור שאם היתה יותר מעשר אחוז ממספר הישיבות היו לרשת יותר תלמידים מסלבודקא.
ב. לא הבנתי את הטענה, זה נכון שהם עסקו בהפצה אבל תכלס' היו להם הרבה יותר חניכים.
ג. מה המקור שהרבה נפלו באמצע?
 
ג. מה המקור שהרבה נפלו באמצע?
איפה כולם?

ב. לא הבנתי את הטענה, זה נכון שהם עסקו בהפצה אבל תכלס' היו להם הרבה יותר חניכים
באתי לומר שאין זה שולל את מה שכתבתי לעיל שדרך זו קשה יותר

א.ברור שאם היתה יותר מעשר אחוז ממספר הישיבות היו לרשת יותר תלמידים מסלבודקא.
אולי, כמה תלמידים היו בכל ישיבה? אנסה לבדוק בל"נ אך אינני בטוח שבפער גדול ממיר וסלבודקא ראדין וכיוצ"ב
 
רשת ישיבות גדולה אך אינני בטוח שבמספר התלמידים אכן היתה כך, ועוד שסלבודקא לא היו עוסקים בהפצתם משא"כ נובהרדוק,
ואה"נ שהרבה לא שרדו בזו השיטה משום הקושי שבה וכנתבאר.
למיטב ידיעתי [כמדומני מהספר 'נובהרדוק'] היו ברשת ישיבותיהם כחמשת אלפים בחורים. [זה מסתמא השתנה מזמן לזמן, אבל מלמד על הכיוון שללא ספק היו הרבה יותר משאר הישיבות].
 
ג. מה המקור שהרבה נפלו באמצע?
קצת קשה להוכיח מזה, במיוחד אחרי שנות השואה.
אם כי כמדומני שזו עובדה ידועה, ופעם קראתי על מפגש שהיה לר' ירוחם ממיר עם בחור מנובהרדוק, ובו שאל אותו ר' ירוחם בכאב על הנקודה הזו.
 
באתי לומר שאין זה שולל את מה שכתבתי לעיל שדרך זו קשה יותר
אני הבנתי את כוונתך שכיוון שקשה יותר היו לה פחות תלמידים וממילא פחות גדולים יצאו, אשמח אם תבאר לי את כוונתך.
 
קצת קשה להוכיח מזה, במיוחד אחרי שנות השואה.
אם כי כמדומני שזו עובדה ידועה, ופעם קראתי על מפגש שהיה לר' ירוחם ממיר עם בחור מנובהרדוק, ובו שאל אותו ר' ירוחם בכאב על הנקודה הזו.
מקלם וסלבודקא יצאו ת"ח מפורסמים גם לפני השואה וגם אם היו לגדולי הדור רק לאחמ"כ מכ"מ כבר נודעו קודם, אבל בהחלט אין לשלול את טענתך לגמרי שאפשר שגדו"י בפוטנציאל מבית נוברהודוק נהרגו בשואה
 
אין לי מה לומר... צ"ע [חוץ מאלו ואלו דברי אלוקים חיים]
אף שנראה מרוח הדברים שכעין זה באמת שמע מהחזו"א, מ"מ יש לציין בהקשר זה עד כמה יש נאמנות להאיש שהרי כאמור הוא פרק עול רח"ל, ושכמדומה המשכילים לעגו ורדפו במיוחד את בעלי המוסר ובמיוחד את נובהרדוק, חוץ מזה שהיה לאותו אחד חשבון אישי עם נובהרדוק.
 
אף שנראה מרוח הדברים שכעין זה באמת שמע מהחזו"א, מ"מ יש לציין בהקשר זה עד כמה יש נאמנות להאיש שהרי כאמור הוא פרק עול רח"ל, ושכמדומה המשכילים לעגו ורדפו במיוחד את בעלי המוסר ובמיוחד את נובהרדוק, חוץ מזה שהיה לאותו אחד חשבון אישי עם נובהרדוק.
משנה את התמונה.

לגוף הענין בפעם השלישית אבהיר איני עוסק בתלמידי השיטה כיון שאפשר ותלמידי הסבא לקחו את השיטה במובנים מסויימים רחוק ועל זה יצא החזו"א, אלא באתי לבאר ולהעמיד עצם שיטת הסבא עכ"פ זאת המבוארת במאמריו שכל המעיין בהם ימצא שהינה די מתבקשת מכל עובד ה' באשר הוא, לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך על זה לא מצאתי שחלק החזו"א. [ההסתברות הגבוהה שהחזו"א לא ראה מאמריו מעולם]

האם לא תרצה שלא יעסיקו אותך כל מנעמי והבלי העולם הזה ולא ימנעו ממך כלל דביקותך בה' יתרך וברצונו ותשלוט על עצמך בכל מידה באשר היא?!
 
אני הבנתי את כוונתך שכיוון שקשה יותר היו לה פחות תלמידים וממילא פחות גדולים יצאו, אשמח אם תבאר לי את כוונתך.
צדקו דבריך לא דייקתי בלשוני ובתשובתי באתי לענות לטענותיך ולא לבאר דברי שקדמו להם.
 
צם שיטת הסבא עכ"פ זאת המבוארת במאמריו שכל המעיין בהם ימצא שהינה די מתבקשת מכל עובד ה' באשר הוא, לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך על זה לא מצאתי שחלק החזו"א. [ההסתברות הגבוהה שהחזו"א לא ראה מאמריו מעולם]

האם לא תרצה שלא יעסיקו אותך כל מנעמי והבלי העולם הזה ולא ימנעו ממך כלל דביקותך בה' יתרך וברצונו ותשלוט על עצמך בכל מידה באשר היא?!
אני לא כ"כ מבין את הדין ודברים, ברור שרצונינו להיות מושלמים בכל מידה נכונה, הנידון מתחיל אחר הנחה זו, השאלה מהי השיטה הכי נכונה להגיע לזה, כולם מודים שלדוגמא הח"ח והחזו"א היו בעלי מעלה והגיעו "לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך", הענין הוא מה נכון לנהוג בשביל כך.
וכבר הבאתי לעיל מה שכ' החזו"א באמו"ב וז"ל, כי מציאות הנטיות לכבוד ולעונג היא מציאות חיובית בהרכב המכונה של זה החי הנקרא אדם, ואין שלילת הנטיות האלת בנין בנפש אדם אלא סתירת הויתו עכ"ל, -ועי"ש בהמשך מש"כ, ובזה נובהרדוק כמדומה היתה לה שיטה אחרת דהיינו להילחם ולעקור את הנטיות שיש באדם, ובכלל כל הענין של בעלי המוסר עי' מה שצרפתי לעיל מכתב שנשלח למחבר ספר על שיטת המוסר, שמתבאר בהרחבה.
 
אני לא כ"כ מבין את הדין ודברים, ברור שרצונינו להיות מושלמים בכל מידה נכונה, הנידון מתחיל אחר הנחה זו, השאלה מהי השיטה הכי נכונה להגיע לזה, כולם מודים שלדוגמא הח"ח והחזו"א היו בעלי מעלה והגיעו "לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך", הענין הוא מה נכון לנהוג בשביל כך.
וכבר הבאתי לעיל מה שכ' החזו"א באמו"ב וז"ל, כי מציאות הנטיות לכבוד ולעונג היא מציאות חיובית בהרכב המכונה של זה החי הנקרא אדם, ואין שלילת הנטיות האלת בנין בנפש אדם אלא סתירת הויתו עכ"ל, -ועי"ש בהמשך מש"כ, ובזה נובהרדוק כמדומה היתה לה שיטה אחרת דהיינו להילחם ולעקור את הנטיות שיש באדם, ובכלל כל הענין של בעלי המוסר עי' מה שצרפתי לעיל מכתב שנשלח למחבר ספר על שיטת המוסר, שמתבאר בהרחבה.
ציטוט מאמרותיו של הסבא מאמר בירור המידות פרק ב':
"אמנם אם נתבונן במהות התורה נמצא כי עיקר מהותה היא בירור המידות, והראיה כי בעת ששאלו המלאכים תנה הודך על השמים ענה להם משה רבינו ע"ה כלום קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם, הרי לנו מזה אשר התורה נתנה לאדם מפני שעל ידה ישתלם צורת הרוחניות שבו עד שיקרא בשם אדם, כי המדות הרעות שיש בו, על ידם יתמעט אישיותו הרוחנית, עד שנעשה אינו ראוי להקרא אדם, ואם נתבונן בכל המדות כולם נמצא כי המה כחומר היולי ולא נוכל להחליט עליהם ולכנותם רע כמו שלא נוכל להחליט ולכנותם טוב, אלא המדות בעצמם לא טוב ולא רע רק שבחינת הטוב והרע שבהם מתחלפים לפי שימוש האדם אם ישתמש בכל אחד במקומו ובזמנו כמו שצריך הוא בכלל טוב ושלא בזמנו ולא לפי הצורך אלא לפי רצונו הם בכלל רע וההשתמשות הזאת תלויה בחוט השערה והוא דבר המסור ללב" ע"כ. ועי' עוד שם באריכות דבריו הנפלאים.​

בדבריו נראה שאין הענין הוא לעקור הנטיות הטבעיות אלא לנתבם לתכלית כנתבאר.
 
נשמע גרועעע, תספר את זה לילד בן התשובה הראשונה תהייה שהם מעצבנים וזה לא מידות טובות, וזה שנים תמהני מדוע אנו לא מתחפשים כל השנה כדי להיראות שפלים וענווים. סליחה על הביקורת...
לא מבין כלום בשיטת נובהרדוק וכדו' , אבל תמוה לי שמודדים שיטה לפי דעה של ילד
וכי אם תאמר לילד בן 5 שיש קבוצת אנשים שכל יום באמצע התפילה בשחרית חולצים נעליים עולים על מדרגת הארון קודש ומתעטפים בטלית ומנופפים בידים תוך כדי נדנוד הוא לא יגחך?
 
לא מבין כלום בשיטת נובהרדוק וכדו' , אבל תמוה לי שמודדים שיטה לפי דעה של ילד
וכי אם תאמר לילד בן 5 שיש קבוצת אנשים שכל יום באמצע התפילה בשחרית חולצים נעליים עולים על הבימה ומתעטפים בטלית ומנופפים בידים תוך כדי נדנוד הוא לא יגחך?
צודק, אבל לי הסיפור צורם, יכול להיות שאני טועה
 
בדבריו נראה שאין הענין הוא לעקור הנטיות הטבעיות אלא לנתבם לתכלית כנתבאר.
אינני יודע מה לומר הציטוט הנ"ל הוא באמת חידוש בשבילי, - לא עסקתי בתורת נובהרדוק בעומק - ועכ"פ היה לזה משמעות אחרת ושונה בהנהגה, וכתוצאה מכך האופי של תלמידיהם, החזו"א לעולם לא היה מוציא מלים הנ"ל מפיו בסגנון זה למרות שבעצם מה נכתב כאן, קשה להגדיר את הנקודה, אולי הוא ההתעסקות ברוע איך לעקור ולשרש, שהחזו"א סבר שעצם ההתעסקות בה ולחפור בה בצורה זו היא אדרבה גורמת למידות הרעות להתעורר ולהיות נוכחת, ויל"ע..
 
אינני יודע מה לומר הציטוט הנ"ל הוא באמת חידוש בשבילי, - לא עסקתי בתורת נובהרדוק בעומק - ועכ"פ היה לזה משמעות אחרת ושונה בהנהגה, וכתוצאה מכך האופי של תלמידיהם, החזו"א לעולם לא היה מוציא מלים הנ"ל מפיו בסגנון זה למרות שבעצם מה נכתב כאן, קשה להגדיר את הנקודה, אולי הוא ההתעסקות ברוע איך לעקור ולשרש, שהחזו"א סבר שעצם ההתעסקות בה ולחפור בה בצורה זו היא אדרבה גורמת למידות הרעות להתעורר ולהיות נוכחת, ויל"ע..
הנני מצטרף לעיון אף אני תמהתי בראותי דברי החזו"א הנ"ל.
 
הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית בצרפת.

לפני השואה​

נולד באסטרופול שברוסיה ללאה ואברהם חיים בילנקי, מחסידי סקווירה. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה את שם משפחתו לליבמן.

בנעוריו למד בישיבת נובהרדוק, ישיבת האם של רשת ישיבות המוסר "בית יוסף" שנקראה על שם המייסד הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), שעברה מנובהרדוק להומל בגלל מלחמת העולם הראשונה ואחרי כן לביאליסטוק בגלל רדיפות הקומוניסטים, ומאותן סיבות עברו ישיבות אחרות מרשת "בית יוסף" למקומות אחרים מהמקומות שבהן נוסדו. רבו המובהק היה הרב דוד בליאכר, מגדולי תלמידיו של "הסבא מנובהרדוק" (נשלח בהמשך להקים את ישיבת "בית יוסף" בקייב שעברה מאוחר יותר למזריץ'). כן הושפע מכמה אחרים מגדולי תלמידי "הסבא מנובהרדוק": הרב אברהם זלמנס (ראש ישיבת "בית יוסף" ברוסטוב שעברה לוורשה) הרב שמואל וינטרוב (ראש ישיבת "בית יוסף" בברדיצ'ב שעברה לפינסק), הרב אברהם יפה'ן (ראש ישיבת נובהרדוק לאחר פטירת ר' יוסף יוזל) והרב מרדכי בלצניק.

בימי השואה​

בראשית מלחמת העולם השנייה עברו רוב תלמידי הישיבה ורבניה לווילנה. הרב ליבמן העדיף להישאר בביאליסטוק עם המשגיח, הרב ישראל מובשוביץ, וחלק מתלמידיהם. לאחר שהחמירו הרדיפות כלפי היהודים, עברו בפסח ת"ש לבירז', שם נשבעו הרב ליבמן ותלמידיו בספר תורה שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. בסופו של דבר גם החלק של ישיבת נובהרדוק שהיה בבירז' הגיע לווילנה. בת"ש התחתן עם מרת רחל שנשלחה להשמדה לאחר שהנאצים כבשו את ווילנה בתש"א (1941).

בווילנה החל לבלוט כמנהיג. כשעצרה רכבת רוסית בווילנה בשבת אחת ובתוכה יהודים שנשלחו לגלות בסיביר כולל בני ישיבה, שהיה חסר להם ציוד המתאים לתנאים בסיביר, מיד פעל למענם: נכנס לבית הכנסת הגדול וביקש מכל המתפללים שיביאו כסף למטרה זו, והספיק להעביר את הכסף ליהודים שברכבת.

בקיץ 1941 נכבשה ליטא בידי הגרמנים. הם ביצעו מעשי טבח המוניים ביער פונאר הסמוך לווילנה, ולאחריהם הקימו את הגטו. הרב ניצל ממוות מספר פעמים, ובמקרה אחד הושבה הרכבת שלקחה אותו לאתר השמדה עקב הפצצת המסילה. הוא פתח בגטו ישיבה במחתרת בדרך נובהרדוק בשם "בית יוסף". הישיבה הגיעה לכ-30 תלמידים שלמדו בתנאים קשים מאוד. בנוסף ללימוד תורה ומוסר, התאמץ מאוד בהצלת נפשות, כשהוא מסכן בכך את חייו והצליח להציל כמה מתלמידיו ממשלוחים להשמדה. ב-1943 הועבר עם תלמידיו הנותרים למחנות באסטוניה ובלטביה. כל העת ניסה להמשיך ללמד במחתרת.

המחנה האחרון שאליו נשלח היה בסביבות ברגן-בלזן. גם שם התאמץ מאוד בקיום המצוות: קיבל תפילין בעבור לחם, השיג ציצית, נמנע מגילוח בתער והשיג מספריים כדי למנוע אחרים מאיסור זה. הוא המשיך להימנע מעבודה בשבת, ובמקרה אחד אף ספג מכות חזקות ביותר בגלל סירובו לעבוד בשבת.

היה מתחלק במנת האוכל הקטנה מאוד עם תלמידיו וחבריו, ואף מהמעט שבמעט שנשאר לו, הותיר בצלחת ואמר: "צריך לשמור על צלם אלוקים ולא לאכול כמו חיה". הצליח לשמור בסתר ספר משניות, סידור ספר תורה זעיר ותנ"ך, ועימם המשיך ללמוד וללמד, וכן להתפלל מסידור ולקיים את מצוות הקריאת התורה.

לאחר השואה​

לאחר השחרור פתח ישיבה מאולתרת במחנה העקורים בברגן בלזן, והגיעו אליו למעלה מ-50 נערים. לצידו כיהן הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב אליהו לופיאן). לאחר זמן מסוים ועדי ההצלה בארצות הברית ובלונדון תמכו בישיבה והתנאים השתפרו מאוד. הישיבה התבססה וגדלה עד שעברה לעיר צלסהיים ליד פרנקפורט.

בתש"ח (1948) עברה לצרפת והרב ליבמן קרא לה ישיבת "אור יוסף". הרב הרחיב את מוסדות נובהרדוק בצרפת לרשת "'אור יוסף' נובהרדוק" של כ-40 מוסדות ברחבי צרפת לכל הגילאים, לבנים ובנות, סטודנטים וזקנים. עסק גם בשידוך תלמידיו, ועסק רבות בהפצת השקפות אורתודוקסיות.

התנגד לציונות וסבר שיסודה בכפירה, תמך בנטורי קרתא ולאחר פטירת רבי עמרם בלוי הספידו בירושלים ובלונדון

הסופר והמשורר היידי חיים גראדה, שהיה חניך ישיבות נובהרדוק, היה חברו של ליבמן וניהל איתו דיונים מרובים. הוא הנציחם בספרו "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". ליבמן היה מודע לספר, ואמר שניסה לשכנע את גראדה לעשות תשובה אך כשל.

הקים קהילות בארמונטייר (Armentières) ובוסייר (Bussières).

ספרי שיחותיו​

יצאו לאור כמה חיבורים משיחותיו:

  • דגל המוסר: שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים : שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור-יוסף - נובהרדוק בצרפת - יצא לאור בהוצאת "טל אורות", ירושלים תשנ"ה (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת כשהראשונה יצאה בתשנ"ב ללא "על התורה ומועדים" בכותר). במהדורה החדשה צורף לשיחות "חלק שני : פרקים תיעודיים לתיאור חיי הישיבה ודרכי העבודה המיוחדות לה - מהווי הישיבה". נכתב והובא לבית הדפוס על ידי דוד שניאור.
  • בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה - יצא לאור בהוצאת "אגודת ברית אברהם - ברית שלום", ירושלים תשנ"ג. נכתב על ידי תלמידו הרב שלום [רוטאריאל] אסולין, נערך והותקן לדפוסי על ידי אהרן סורסקי.
  • דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע - יצא לאור באשדוד תשס"ה יחד עם גבורי כח עושי דברו : פרקי גבורה ומעש מפועלו של... גרשון ליבמן, במלאת 8 שנים לפטירתו.
  • בדרכי העבודה, "שיחות ומאמרים בעניני לימוד המוסר עבודת המדות והשגת המעלות".
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון