רשת ישיבות גדולה אך אינני בטוח שבמספר התלמידים אכן היתה כך, ועוד שסלבודקא לא היו עוסקים בהפצתם משא"כ נובהרדוק,
ואה"נ שהרבה לא שרדו בזו השיטה משום הקושי שבה וכנתבאר.
- מתחיל חוט נראה לפשוט
- תאריך התחלה
ואה"נ שהרבה לא שרדו בזו השיטה משום הקושי שבה וכנתבאר.
- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
א.ברור שאם היתה יותר מעשר אחוז ממספר הישיבות היו לרשת יותר תלמידים מסלבודקא.
ב. לא הבנתי את הטענה, זה נכון שהם עסקו בהפצה אבל תכלס' היו להם הרבה יותר חניכים.
ג. מה המקור שהרבה נפלו באמצע?
איפה כולם?
באתי לומר שאין זה שולל את מה שכתבתי לעיל שדרך זו קשה יותר
אולי, כמה תלמידים היו בכל ישיבה? אנסה לבדוק בל"נ אך אינני בטוח שבפער גדול ממיר וסלבודקא ראדין וכיוצ"ב
- הודעות
- 674
- תודות
- 3,333
- נקודות
- 317
למיטב ידיעתי [כמדומני מהספר 'נובהרדוק'] היו ברשת ישיבותיהם כחמשת אלפים בחורים. [זה מסתמא השתנה מזמן לזמן, אבל מלמד על הכיוון שללא ספק היו הרבה יותר משאר הישיבות].
- הודעות
- 674
- תודות
- 3,333
- נקודות
- 317
קצת קשה להוכיח מזה, במיוחד אחרי שנות השואה.
אם כי כמדומני שזו עובדה ידועה, ופעם קראתי על מפגש שהיה לר' ירוחם ממיר עם בחור מנובהרדוק, ובו שאל אותו ר' ירוחם בכאב על הנקודה הזו.
- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
אני הבנתי את כוונתך שכיוון שקשה יותר היו לה פחות תלמידים וממילא פחות גדולים יצאו, אשמח אם תבאר לי את כוונתך.
- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
מקלם וסלבודקא יצאו ת"ח מפורסמים גם לפני השואה וגם אם היו לגדולי הדור רק לאחמ"כ מכ"מ כבר נודעו קודם, אבל בהחלט אין לשלול את טענתך לגמרי שאפשר שגדו"י בפוטנציאל מבית נוברהודוק נהרגו בשואה
אף שנראה מרוח הדברים שכעין זה באמת שמע מהחזו"א, מ"מ יש לציין בהקשר זה עד כמה יש נאמנות להאיש שהרי כאמור הוא פרק עול רח"ל, ושכמדומה המשכילים לעגו ורדפו במיוחד את בעלי המוסר ובמיוחד את נובהרדוק, חוץ מזה שהיה לאותו אחד חשבון אישי עם נובהרדוק.
משנה את התמונה.
לגוף הענין בפעם השלישית אבהיר איני עוסק בתלמידי השיטה כיון שאפשר ותלמידי הסבא לקחו את השיטה במובנים מסויימים רחוק ועל זה יצא החזו"א, אלא באתי לבאר ולהעמיד עצם שיטת הסבא עכ"פ זאת המבוארת במאמריו שכל המעיין בהם ימצא שהינה די מתבקשת מכל עובד ה' באשר הוא, לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך על זה לא מצאתי שחלק החזו"א. [ההסתברות הגבוהה שהחזו"א לא ראה מאמריו מעולם]
האם לא תרצה שלא יעסיקו אותך כל מנעמי והבלי העולם הזה ולא ימנעו ממך כלל דביקותך בה' יתרך וברצונו ותשלוט על עצמך בכל מידה באשר היא?!
צדקו דבריך לא דייקתי בלשוני ובתשובתי באתי לענות לטענותיך ולא לבאר דברי שקדמו להם.
אני לא כ"כ מבין את הדין ודברים, ברור שרצונינו להיות מושלמים בכל מידה נכונה, הנידון מתחיל אחר הנחה זו, השאלה מהי השיטה הכי נכונה להגיע לזה, כולם מודים שלדוגמא הח"ח והחזו"א היו בעלי מעלה והגיעו "לעשות רצון ה' בשלמות דהיינו לשמה מבלי שום נגיעות ובשעבוד כל המדות והכוחות לכך", הענין הוא מה נכון לנהוג בשביל כך.
וכבר הבאתי לעיל מה שכ' החזו"א באמו"ב וז"ל, כי מציאות הנטיות לכבוד ולעונג היא מציאות חיובית בהרכב המכונה של זה החי הנקרא אדם, ואין שלילת הנטיות האלת בנין בנפש אדם אלא סתירת הויתו עכ"ל, -ועי"ש בהמשך מש"כ, ובזה נובהרדוק כמדומה היתה לה שיטה אחרת דהיינו להילחם ולעקור את הנטיות שיש באדם, ובכלל כל הענין של בעלי המוסר עי' מה שצרפתי לעיל מכתב שנשלח למחבר ספר על שיטת המוסר, שמתבאר בהרחבה.
לא נכון, מניסיון
ציטוט מאמרותיו של הסבא מאמר בירור המידות פרק ב':
"אמנם אם נתבונן במהות התורה נמצא כי עיקר מהותה היא בירור המידות, והראיה כי בעת ששאלו המלאכים תנה הודך על השמים ענה להם משה רבינו ע"ה כלום קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם, הרי לנו מזה אשר התורה נתנה לאדם מפני שעל ידה ישתלם צורת הרוחניות שבו עד שיקרא בשם אדם, כי המדות הרעות שיש בו, על ידם יתמעט אישיותו הרוחנית, עד שנעשה אינו ראוי להקרא אדם, ואם נתבונן בכל המדות כולם נמצא כי המה כחומר היולי ולא נוכל להחליט עליהם ולכנותם רע כמו שלא נוכל להחליט ולכנותם טוב, אלא המדות בעצמם לא טוב ולא רע רק שבחינת הטוב והרע שבהם מתחלפים לפי שימוש האדם אם ישתמש בכל אחד במקומו ובזמנו כמו שצריך הוא בכלל טוב ושלא בזמנו ולא לפי הצורך אלא לפי רצונו הם בכלל רע וההשתמשות הזאת תלויה בחוט השערה והוא דבר המסור ללב" ע"כ. ועי' עוד שם באריכות דבריו הנפלאים.
בדבריו נראה שאין הענין הוא לעקור הנטיות הטבעיות אלא לנתבם לתכלית כנתבאר.
לא מבין כלום בשיטת נובהרדוק וכדו' , אבל תמוה לי שמודדים שיטה לפי דעה של ילד
וכי אם תאמר לילד בן 5 שיש קבוצת אנשים שכל יום באמצע התפילה בשחרית חולצים נעליים עולים על מדרגת הארון קודש ומתעטפים בטלית ומנופפים בידים תוך כדי נדנוד הוא לא יגחך?
צודק, אבל לי הסיפור צורם, יכול להיות שאני טועה
אינני יודע מה לומר הציטוט הנ"ל הוא באמת חידוש בשבילי, - לא עסקתי בתורת נובהרדוק בעומק - ועכ"פ היה לזה משמעות אחרת ושונה בהנהגה, וכתוצאה מכך האופי של תלמידיהם, החזו"א לעולם לא היה מוציא מלים הנ"ל מפיו בסגנון זה למרות שבעצם מה נכתב כאן, קשה להגדיר את הנקודה, אולי הוא ההתעסקות ברוע איך לעקור ולשרש, שהחזו"א סבר שעצם ההתעסקות בה ולחפור בה בצורה זו היא אדרבה גורמת למידות הרעות להתעורר ולהיות נוכחת, ויל"ע..
הנני מצטרף לעיון אף אני תמהתי בראותי דברי החזו"א הנ"ל.
מדוע ?
משום ההתבטאות החריפה [כונתי למה שמובא במחזה אברהם].
- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אבן שלמה
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודם הפנינה
- אוירא דארץ ישראל
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אוריה דניאלי
- אחד מארץ
- אחד מן החבורה
- אי"ש צעיר
- איד
- אידך גיסא
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי ל.
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אנחנו
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אפי
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- אפרתי
- אריק
- ארנפלד
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- גברא זוטרא
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דובי פלדמן
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דודו
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הסלבודקער
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ווינשטיין
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חבצלת
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חויישב
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חפץ לזכות אחרים
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יואל שילה
- יוסף אומץ
- יוסף גליקמן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירושלמי
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל משה
- כימיקער
- כיפי
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אורבך
- מביט ומשיב
- מבקש תורת ה'
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מעט מזעיר
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נמקן
- נעם
- נפלאיתי
- נפקא מינא
- נפש שוקקה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עומד בשער
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- עפר זמיר בן יעקב
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרטי
- צדקת הצדיק
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קדוש אלול
- קהילת יעקב
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר פלוני
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רבינא
- רכזניק
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רק רגע
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלומי
- שלמה ו.
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמע ישראל
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תומר לוי
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תשב"ר
- תתאה גבר