פסח, חודש ניסן מה הסיבה שעושים "מימונה"?
- מתחיל חוט בדליג
- תאריך התחלה
-
- תגים
- חמץ מימונה פסח שביעי של פסח
חג המימונה פירושו חג האמונה, כלומר מאחר וחודש ניסן הוא חודש שעתידין ליגאל בו והשנה לא נגאלנו, בחג זה אנו מסמלים שלא התייאשנו מן האמונה.
מה יכול להיות מנהג עמי ארצות בציפיה למשיח?
נ.ב. מנהג דומה נוהגים בחב"ד - סעודת משיח.
- הודעות
- 157
- תודות
- 661
- נקודות
- 91
השאלה האם חגיגות המימונה הן "מנהג עמי ארצות" או בעלות "מקור תורני" היא שאלה עתיקה, אך גדולי חכמי מרוקו וצפון אפריקה בדורות האחרונים העניקו למנהג פרשנויות רוחניות ותורניות עמוקות מאוד.
ניתן לחלק את התשובה לשלושה רבדים:
### 1. המקורות התורניים והרעיוניים
חכמי צפון אפריקה (כמו הרב משאש, הרב כלפון משה הכהן ואחרים) נתנו למנהג מספר טעמים תורניים:
- אמונה בגאולה: הגמרא במסכת ראש השנה אומרת: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". מכיוון שעבר חודש ניסן (רוב החודש) וטרם נגאלנו, קבעו יום זה כיום של אמונה (מימונה מלשון אמונה) שאנו עדיין מאמינים שנגאל.
- יום פטירת רבי מימון (אבי הרמב"ם): יש מסורת שבמוצאי החג חל יום פטירתו של רבי מימון, שהיה דמות נערצת בקרב יהודי צפון אפריקה, והחגיגה היא מעין "הילולה".
- הקלה על הציבור: במהלך הפסח הקפידו במרוקו על חומרות רבות בענייני חמץ (לא התארחו זה אצל זה מחשש למנהגים שונים). במוצאי החג פתחו את הבתים כדי להראות שהפירוד היה רק מסיבה הלכתית ולא מחמת שנאה, ולכן "תרבחו ותסעדו" – תרוויחו ותצליחו (בזכות המצווה והאחדות).
### 2. הפן ההלכתי ("אסרו חג")
מבחינה הלכתית, יום המחרת של שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג". הגמרא והשולחן ערוך מציינים שיש עניין להרבות באכילה ושתייה ביום זה כדי לקשור את קדושת החג לימי החול. חגיגות המימונה, המתחילות במוצאי החג וממשיכות למחרת, נחשבות לביטוי חגיגי במיוחד של "אסרו חג".
### 3. האם זה "מנהג עמי ארצות"?
הביקורת על המימונה כ"מנהג עמי ארצות" נבעה לעיתים מהעובדה שהחגיגות כללו אלמנטים פולקלוריים (כמו הנחת קמחים, דגים חיים כסימן לפריון, ענפי פול וכדומה) שנראו כשאולים מהסביבה המוסלמית או כסוג של סגולות עממיות.
עם זאת, רוב ככל רבני מרוקו הגנו על המנהג. הם טענו שגם אם יש לו סממנים עממיים, המטרה שלו היא קדושה: הכנסת אורחים, אמונה בגאולה, ושמחה במצוות. הרב יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה ומגדולי חכמי מרוקו) כתב בהרחבה על המנהג ושיבח אותו ככזה המחזק את האמונה ואת האחדות בעם ישראל.
לסיכום: המימונה התחילה אולי כמנהג עממי-חברתי, אך היא אומצה וקודשה על ידי גדולי הדורות בצפון אפריקה, שמצאו לה סמוכין בכתובים ובמחשבת ישראל. היא נחשבת היום לחלק בלתי נפרד מהמסורת הדתית של קהילות אלו, ולא כ"מנהג טעות".
מקור: AI אוצר
- הודעות
- 65
- תודות
- 185
- נקודות
- 30
מימונה הוא מנהג של יהודים שמוצאם מצפון מערב אפריקה, ובעיקר יהודי מרוקו. זוהי חגיגה הנערכת במוצאי שביעי של פסח (בישראל – כ"ב בניסן, בחו"ל – כ"ג בניסן)
מקור השם "מימונה" הוא במרוקו, כאשר "מימונה" מלשון אמונה. הסיבה לכך הוא שמנהג המימונה החל כדי לחזק את רוח העם, שראו שהנה עבר חג הפסח, ואנו עדיין לא נגאלנו. מימונה הוא מלשון אמונה, כדי לעודד אחד את השני ולהזכיר כי אנו עדיין מאמינים בביאת המשיח במהרה בימינו.
דעת נוספת היא שמימונה היא הילולת אביו של הרמב"ם, שביום זה חל תאריך פטירתו.
במהלך המימונה נהגו לעבור מבית לבית לחזק את קשרי הידידות והאהבה בין בני ישראל. מדובר בלילה של הכנסת אורחים, כאשר החוגגים נוהגים להשאיר את הדלת פתוחה, כדי להעניק לכל המעוניינים אפשרות להיכנס – ולאו דווקא לבני משפחה או למי שהוזמן על ידי בעלי הבית.
הכיבוד שמונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.
המופלטה ושאר מאכלי החמץ שאוכלים במימונה הם כדי להראות שמה שנמנענו מאכילת החמץ בפסח הוא רק מחמת ציווי ה', ועל כן בעת שהחג יוצא אפשר לאכול חמץ. המופלטה עשויה מבצק רגיל, והיא מטוגנת ואינה אפויה, וגם בלילתה רכה, בשל כך ברכתה "בורא מיני מזונות". אולם, אם אוכל ממנה כמות של 216 גרם - יטול ידיים ויברך עליה תחילה ברכת המוציא, ובסוף ברכת המזון.
המעדנים שנאכלים במימונה הם לרוב מתוקים, כנראה שהסיבה לכך היא כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. המאכלים מכילים תמרים, שקדים, אגוזים ובטנים – ללא חמץ כלל. את המאכלים העשויים מקמח, מכינים דקות ספורות לפני ההגשה.
האיחול הרווח במימונה הוא "תרווחו ותסעדו", שמשמעותו היא: שיהיה לכם רווח והרווחה, ובעקבות כך תוכלו גם אתם לסעוד ולעזור לזולת.
לצערנו, ישנם אנשים שהוציאו את מהות החג הזה מהקשרו, ועושים בו מעשים שאינם על פי רוח התורה. יש לפרסם לכולם להקפיד לשמור על קדושת מחנה ישראל, ולחגוג בצורה קדושה וצנועה, וה' ישמרנו מכל רע.
בדרך כלל יום המימונה חל באותו יום של אסרו חג (דהיינו היום שאחר סיום חג הפסח). וממילא לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח. (בספר "רבנו" עמוד רמב מובא בשם הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהתיר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח. וכן בספר "כי בא מועד" על ספירת העומר, עמוד מב סעיף פו, ובשו"ת "ישא יוסף" חלק ד', סימן קיז).
אף על פי שהסתיים כבר חג הפסח והתחילו מנהגי העומר.
מקור השם "מימונה" הוא במרוקו, כאשר "מימונה" מלשון אמונה. הסיבה לכך הוא שמנהג המימונה החל כדי לחזק את רוח העם, שראו שהנה עבר חג הפסח, ואנו עדיין לא נגאלנו. מימונה הוא מלשון אמונה, כדי לעודד אחד את השני ולהזכיר כי אנו עדיין מאמינים בביאת המשיח במהרה בימינו.
דעת נוספת היא שמימונה היא הילולת אביו של הרמב"ם, שביום זה חל תאריך פטירתו.
במהלך המימונה נהגו לעבור מבית לבית לחזק את קשרי הידידות והאהבה בין בני ישראל. מדובר בלילה של הכנסת אורחים, כאשר החוגגים נוהגים להשאיר את הדלת פתוחה, כדי להעניק לכל המעוניינים אפשרות להיכנס – ולאו דווקא לבני משפחה או למי שהוזמן על ידי בעלי הבית.
הכיבוד שמונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.
המופלטה ושאר מאכלי החמץ שאוכלים במימונה הם כדי להראות שמה שנמנענו מאכילת החמץ בפסח הוא רק מחמת ציווי ה', ועל כן בעת שהחג יוצא אפשר לאכול חמץ. המופלטה עשויה מבצק רגיל, והיא מטוגנת ואינה אפויה, וגם בלילתה רכה, בשל כך ברכתה "בורא מיני מזונות". אולם, אם אוכל ממנה כמות של 216 גרם - יטול ידיים ויברך עליה תחילה ברכת המוציא, ובסוף ברכת המזון.
המעדנים שנאכלים במימונה הם לרוב מתוקים, כנראה שהסיבה לכך היא כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. המאכלים מכילים תמרים, שקדים, אגוזים ובטנים – ללא חמץ כלל. את המאכלים העשויים מקמח, מכינים דקות ספורות לפני ההגשה.
האיחול הרווח במימונה הוא "תרווחו ותסעדו", שמשמעותו היא: שיהיה לכם רווח והרווחה, ובעקבות כך תוכלו גם אתם לסעוד ולעזור לזולת.
לצערנו, ישנם אנשים שהוציאו את מהות החג הזה מהקשרו, ועושים בו מעשים שאינם על פי רוח התורה. יש לפרסם לכולם להקפיד לשמור על קדושת מחנה ישראל, ולחגוג בצורה קדושה וצנועה, וה' ישמרנו מכל רע.
בדרך כלל יום המימונה חל באותו יום של אסרו חג (דהיינו היום שאחר סיום חג הפסח). וממילא לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח. (בספר "רבנו" עמוד רמב מובא בשם הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהתיר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח. וכן בספר "כי בא מועד" על ספירת העומר, עמוד מב סעיף פו, ובשו"ת "ישא יוסף" חלק ד', סימן קיז).
אף על פי שהסתיים כבר חג הפסח והתחילו מנהגי העומר.
- הודעות
- 522
- תודות
- 1,794
- נקודות
- 144
כאן המקום לומר שלצערינו רבים מהנוהגים מנהג זה בזמנינו נוהגים זאת בפריצות נוראה ובתערובת אנשים ונשים בצורה מחפירה
וראוי לבטל מנהג זה הגורם למכשלות מרובים בעיקרי הדת
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 219
- תודות
- 734
- נקודות
- 189
מה שידוע לי שחג זה יש לו בסיס שמעתי פעם טעם לפי שמראים בכך שלא אכלנו חמץ רק בגלל פסח
כמובן שצריך להקפיד שיהיה ע"פ גדרי ההלכה
כמובן שצריך להקפיד שיהיה ע"פ גדרי ההלכה
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
שתי טענות.
א. ממ"נ הללו שנוהגים בפריצות לא יועיל אם יבטלו את המנהג.
ב. כשם שלא היינו ממהרים לבטל מנהג אבותינו, גם מנהג אבותם, ככל ויש לו מקור סביר אזי צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 6,590
- נקודות
- 503
סדר ליל הסדר למנהג יהדות מרוקו. (ובנוסף הרחבה על ה'מימונה'.)
עי' בהערה על המאמר שכתבתי, שם הבאתי קצת הרחבה.
"חג" אתמהה
- הודעות
- 84
- תודות
- 296
- נקודות
- 56
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
פירוש המושג חג, זה מלשון חוגה. אירוע שחוזר על עצמו. כך שאפשר להבין לכה"פ מצד הלשון (לחלק מהפי') ותו לא.
א. להראות אחווה כי בפסח יש חומרות - דווקא במוצאי פסח??? לפי הבנתי הענין נהוג אצל אלו שוהגים כמעט אותו דבר בענייני קטניות וכדו'
ב. להראות סחבק - ???
ג. אמונה שלא יפלו ברוחם - באמת מתכוונים לזה???
וכי חשבת שמישהו מתייחס לחג זה כמו לחנוכה או פורים??
מנהג טוב וזה הכל.
[ראה ביאורים למעלה בתוכנו של החג, ובכל מקרה לא נראה לי חכם לזלזל במנהג קדום שאינך מכיר]
ראשית כל לא התיימרתי להסביר את החג, ומאידך, כמו שציינתי, נראה לי שלא כדאי לזלזל.
שנית.
הדבר נהוג בקהילות עולי מרוקו ששם נהגו חומרות רבות יותר, ומלבד זאת בפסח אנשים יותר חוששים [אני אישית מכיר אנשים שלא מתארחים בפסח אצל אחרים ואפילו בני עדתם]
למה לא??
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 6,590
- נקודות
- 503
מן הראוי לציין שהחגיגות שנעשות בימינו השתנו מאוד מאוד ממה שהיה מקובל במרוקו, וד"ל, ומטעם זה יש רבים מבני התורה יוצאי מרוקו שביטלו לגמרי מנהג זה.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבן שלמה
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אוריה דניאלי
- אחד מארץ
- אי"ש צעיר
- אידך גיסא
- איישר חילי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בינה לעתים
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חבצלת
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאר
- יגיעת התורה
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כיפי
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מעט מזעיר
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נמקן
- נעם
- נפקא מינא
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עפר זמיר בן יעקב
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קדוש אלול
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קרית מלך
- ר נחשון
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמע ישראל
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תומר לוי
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר