בהחלט יש טעם בדבר זה, השאלה אם זה החילוק או כמו שכתבתי.
לפי דבריך בספק פסיק רישא שלא תלוי בפעולה יהיה מותר לדעת הרמ' אף במתכוון, שהרי הספק הוא לא בפעולה אלא אם יש כאן מציאות של איסור או לא והנידון הוא אם פעולה זו כרוכה באיסור מצד המציאות.
כמדומה שאפשר לברורי זה לא נושא כשאפשר כאן ועכשיו, אלא במקום שהספק באמת לא מבורר אלא שאפשר להתאמץ ולברר, ושזה תלוי כמה נחשב שאפשר לברר כמדומה בתשובת הרשב"א לגבי בירור בערימה של שחת שע"י טורח וכדו'.
בעניינו הדבר נמצא וידוע אם נתלש שער בסירוק או נעשה חריץ או לא.
נערך לאחרונה: