• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

צעיר שבכהונה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
243
תודות
515
נקודות
66
"וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר" (ויקרא יג ו)
וברש"י משמע (וכן למד הרמב"ן) שפרושו שנחלש הצבע ועמד על אחד ממראות נגעים האחרים, אמנם באבן עזרא הביא כי יש שפירשו שהשחיר הצבע כמו 'כהו עיניו'.

וכן מצינו להלן דכתיב "והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן" (ויקרא יג מט),
וברש"י פי' כי ירקרק ואדמדם זהו חוזק הצבע (ירוק שבירוקין), אמנם באבן עזרא הביא כי יש אומרים הפך הדבר.

ושאלתי בכפי - האם מחוללי תחיית השפה העברית לא עיינו ברש"י אלא דווקא באבן עזרא?
מדוע איפה נקבע בשפה העברית כי אדמדם הוא חלש יותר וכהה הוא חזק יותר?
 
ישנם הרבה סילופים בלשון הקודש אך בפרשתנו מצאתי כמה סילופים

א. נגע בתורה הכוונה מכה כמו שכתוב עוד נגע אחד אביא על פרעה ובעברית היינו כתם בעור.

ב. כהה - בתורה מבואר שכהה נעשה הצבע חלש ואילו בלשון העברית זה בדיוק הפוך שהצבע הוא חזק.

ג. ירקרק אדמדם - כאן באו המסלפים וסילפו להפך כי ברש"י מבואר שירקרק הוא ירוק שבירוקים דהיינו ירוק חזק וכן אדמדם הוא אדום חזק ובאו המסלפים בטיפשות או ברשעות אמרו כי ירקרק הוא ירוק חלש ואדמדם הוא אדום חלש.

ד. קרח בלשון הקודש הוא רק שאין לו שערו בחלק האחורי של הראש ואילו בחלק הקדמי נקרא גבחת ובעברית קרח הוא שאין לו שערות בכל חלקי הראש או מחלק כל שהוא בראש בין מלפניו ובין מאחריו.

ה. מים חיים - היינו מים הבאים ממקום נובע ואילו בעברית אלו מים שבאו מהטבע.

ו. תנוך - הוא הגדר האמצעי שבאוזן כדפרש"י, ובעברית היינו האליה שנמצאת תחת האוזן.

ז. תנופה - בתורה זה נקרא הרמה, ובעברית הכוונה היא תנועה חזקה ומתמשכת.

ח. מספחת - הוא של נגע טהור ובעברית פרוש שהוא טפל למשהו אחר.

ט. ממאיר - בלשון הקודש פרושו מלשון ארור (עי' רש"י דברים כח כ) ויש עוד פרושים או לשון חסרון (עי' אונקלוס) או כואב (עי' רמב"ן) אבל בעברית הכוונה שהיא מחלה קשה וחמורה.

י. שחין - רש"י מפרש ששחין היא שבשר לקוי מחמת מכה ובעברית זה סוג של צרעת.

יא. צרבת בלשון הקודש הוא רושם ובעברית צרבת היא תחושת צריבה כואבת או שריפה.
ע"ש עוד.
 
ייש"כ.
אך לא באתי להתאונן על סילוף,
אלא להבין מהיכן זה נבע - האם באמת ראו אליעזר בן יהודה שר"י וחבריו את האבן עזרא??
למה זה מפתיע כ"כ?
בהיות האבן עזרא עוסק בענין הלשון סביר מאד להניח שהם עיינו בו הרבה.
 
כמובן שהם הוסיפו את שיקול דעתם והנראה להם מתאים יותר להכריע ביניהם.
לומר "כמובן", "מסתבר" ו"מן הסתם" גם אני יודע....

אני שאלתי ב' חלקים
א' האם הם עיינו בשלל המפרשים לפני שהם החליטו.
ב' מדוע הם 'פסקו' את האבן עזרא על פני רש"י.

אני מחפש ידיעה ולא סברות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון