- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם
בגמ' ביצה ט. דנו האם אסור להפריש חלת חוץ לארץ ביו"ט, שהרי מותרת באכילה קודם ההפרשה. ומסקינן שכיון שההפרשה אסורה לזרים, אסור להפריש ביו"ט. ויש נידון האם כונת הגמ' שזה דומה להפרשה רגילה, או שיש איסור כעין מקדיש, אף שאינו מתקן.
ובחו"ב (שם) כתב שלפי זה פאה מותר להפריש בשבת ויום טוב, כיון שאינו מתקן את השיריים, ואין ההפרשה אסורה לזרים, והניח בצ"ע. ויש לדון מהמשנה בביצה יב: שלדעת ב"ש אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, וכתב רש"י (ע"פ הגהות הב"ח) שהוא בכלל הגזירה שאין מגביהין תרומה בשבת ויו"ט. ואמנם ב"ה התירו שם, היינו כיון שלהפריד את המתנות אפשר כמו שכתב רש"י שזה לצורך יו"ט, אבל משמע שבלא זה אסור אפילו שאינו מתקן ואין מקדיש. ומה שבגמ' בדף ט. כן רצו להתיר, יש לעיין מה החילוק, ואולי נימא שגם זה צריך יו"ט שלא ישכח בטעות ולאכול את הכל. ויש להוסיף שגם באופן שקצר קודם שהפריש, וכעת צריך להפריש ויש עניים שצריכים אותם ליו"ט, זה לא יתיר כיון שאין זה צורך שלו, וכמו שמתנות לב"ש אסור אף שהכהן אוכל אותם.
מיהו יש ראשונים שביארו שהנידון במשנה שם הוא באופן שמוליך מרשות לרשות, ולפי זה אין מקור לאסור.
בגמ' ביצה ט. דנו האם אסור להפריש חלת חוץ לארץ ביו"ט, שהרי מותרת באכילה קודם ההפרשה. ומסקינן שכיון שההפרשה אסורה לזרים, אסור להפריש ביו"ט. ויש נידון האם כונת הגמ' שזה דומה להפרשה רגילה, או שיש איסור כעין מקדיש, אף שאינו מתקן.
ובחו"ב (שם) כתב שלפי זה פאה מותר להפריש בשבת ויום טוב, כיון שאינו מתקן את השיריים, ואין ההפרשה אסורה לזרים, והניח בצ"ע. ויש לדון מהמשנה בביצה יב: שלדעת ב"ש אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, וכתב רש"י (ע"פ הגהות הב"ח) שהוא בכלל הגזירה שאין מגביהין תרומה בשבת ויו"ט. ואמנם ב"ה התירו שם, היינו כיון שלהפריד את המתנות אפשר כמו שכתב רש"י שזה לצורך יו"ט, אבל משמע שבלא זה אסור אפילו שאינו מתקן ואין מקדיש. ומה שבגמ' בדף ט. כן רצו להתיר, יש לעיין מה החילוק, ואולי נימא שגם זה צריך יו"ט שלא ישכח בטעות ולאכול את הכל. ויש להוסיף שגם באופן שקצר קודם שהפריש, וכעת צריך להפריש ויש עניים שצריכים אותם ליו"ט, זה לא יתיר כיון שאין זה צורך שלו, וכמו שמתנות לב"ש אסור אף שהכהן אוכל אותם.
מיהו יש ראשונים שביארו שהנידון במשנה שם הוא באופן שמוליך מרשות לרשות, ולפי זה אין מקור לאסור.
