• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ליחדא שמיה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
388
תודות
1,127
נקודות
101
כידוע נחלקו הראשונים בגדר דין מכירי כהונה, ומבו' בגמ' בב"ב קכ"ג ב' שהכהן נחשב למוחזק בהם [עכ"פ לגבי זה שהוא יכול להעבירם לבניו בירושה].
ולאחרונה התעוררתי לקושיא חדשה, דהנה, לשון רש"י בגיטין ל' א' [ד"ה במכרי] 'שהם מכיריו ואוהביו דאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה הלכך כיון דמלתא דפשיטא היא דלדידהו יהיב להו אסחי להו שאר כהני דעתייהו והוה כמאן דמטו לידייהו דהני', ומבואר שיתכן שיהיה לאדם כמה כהנים שהוא מכיר ואוהב ורגיל לתת להם מתנות כהונה, ובכ"ז לכולם יהיה דין מכירי כהונה [ובמחשבה שניה, בעצם זה לשון הגמ' 'מכירי כהונה' ולא 'מכיר כהונה'].
ויל"ע כיצד זה מתיישב עם הדיעות שהכהן זוכה בהם זכי' גמורה, דלכאו' עד כמה שיש לנותן כמה כהנים שהוא מכיר אותם, א"כ עדיין לא התברר לאיזה כהן הוא רוצה לתת. [ואם נניח שהכהנים לא זוכים בהם זכי' גמורה, וכמדומה שבדעת רש"י זה לא מופקע, יל"ע בגדר הזכות של מכיריו בממון באותה שעה, האם הוא כעין זכיית כל הכהנים בתרו"מ, או שהוא גדר שונה]. וצ"ע בכ"ז.
 
ויל"ע כיצד זה מתיישב עם הדיעות שהכהן זוכה בהם זכי' גמורה, דלכאו' עד כמה שיש לנותן כמה כהנים שהוא מכיר אותם, א"כ עדיין לא התברר לאיזה כהן הוא רוצה לתת. [ואם נניח שהכהנים לא זוכים בהם זכי' גמורה, וכמדומה שבדעת רש"י זה לא מופקע, יל"ע בגדר הזכות של מכיריו בממון באותה שעה, האם הוא כעין זכיית כל הכהנים בתרו"מ, או שהוא גדר שונה]. וצ"ע בכ"ז.
עי' בקה"י שם, שביאר גם דעת רש"י.
 
יל"ע בגדר הזכות של מכיריו בממון באותה שעה, האם הוא כעין זכיית כל הכהנים בתרו"מ, או שהוא גדר שונה
לכאורה כעין זכיית כל הכהנים אלא שיותר מבורר מבחינת כמות הכהנים ומ''מ עדיין ספק למי יתן מבין המכרים ולמה שיהיה גדר שונה
 
לכאורה כעין זכיית כל הכהנים אלא שיותר מבורר מבחינת כמות הכהנים ומ''מ עדיין ספק למי יתן מבין המכרים ולמה שיהיה גדר שונה
הספק הוא, אולי בכהאי גונא כבר יצאו המתנות מכלל ממון השבט, שהרי אינם עומדים כבר לשימוש כל השבט אלא רק לכהנים מסוימים.
 
הספק הוא, אולי בכהאי גונא כבר יצאו המתנות מכלל ממון השבט, שהרי אינם עומדים כבר לשימוש כל השבט אלא רק לכהנים מסוימים.
והרי הכהנים המסוימים האלה ענינם שוה בדיוק לענין ממון השבט שהוא ממון של ציבור מסוים שלא מוברר למי מתוכו
 
הספק הוא, אולי בכהאי גונא כבר יצאו המתנות מכלל ממון השבט, שהרי אינם עומדים כבר לשימוש כל השבט אלא רק לכהנים מסוימים.
לדעת רש"י שעניין מכירי כהונה הוא משום יאוש שאר הכהנים, לא נעמדו המתנות לשימוש כהן מסוים אלא שאר כהנים התייאשו ופקעה זכותם, וממילא אם ישנם כמה מכירי כהונה שלא נתייאשו לא השתנה כלום בדין המתנות ורק קטן מספר הזכאים.
 
בטעמו נחלקו הראשונים: (מתוך ויקישיבה)

מדין יאוש,
ששאר הכהנים מסיחים את דעתם ממתנות אלו כיוון שסבורים שלא יקבלו אותן (רש"י גיטין ל. ד"ה במכרי כהונה. אמנם מערכת הקניינים (ו ד"ה ועפ"י) כתב גם בדעת רש"י את הטעם של מתנה מועטת).
מדין מתנה מועטת, שכיוון שהישראל רגיל לתת לכהן - אסור לו לחזור בו ולתת לאחר (בבא בתרא קכג: תד"ה הכא. ומשנת יעבץ כ-ג דן בזה. והדבר אברהם (ח"א א-ו בהגהה ד"ה אולם) חידש שתוס' סוברים את שני הטעמים יחד - גם יאוש וגם מתנה מועטת).
דינו הוא שהכהן נחשב מוחזק בהן (בבא בתרא קכג:).

ולגבי הקניין נחלקו האחרונים, ויש בזה ארבע דעות (שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):

הכהן לא קנאן
(קצוה"ח רעח-טו).

הכהן קנאן (קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ב"ב. ובקהילות יעקב בבא בתרא לז חקר האם הכהן רק מוחזק ואסור לישראל לחזור בו אך אינו קניין, או שהכהן כבר קנאם), ובביאור דעה זו הסביר הקהילות יעקב (גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה) שמתנות הכהונה לפני נתינתן לכהן הן ממון שבט הכהונה כולו (קניין ציבורי), וכיוון שהוא מכירי כהונה ועתיד לתת אותן לכהן מסוים (בין לטעם של יאוש ובין לטעם של מתנה מועטת[2]) - ממילא שאר הכהנים דחויים ממתנות אלו, והכהן הזה נשאר הבעלים היחיד, כאילו הוא הכהן היחיד בעולם. והדגיש שלפי זה בעלותו של הכהן על המתנות אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין השבט כולו.

הכהן קנאן על תנאי
שהישראל לא יחזור בו עד שיבואו לידי הכהן (קובץ שיעורים בבא בתרא שעד בדעת התוס').

הכהן עדיין לא קנאן,
אך אם יתקוף את הישראל ויחטוף ממנו את המתנות - יקנה אותן (נתיבות המשפט רעח-יא).
אם הישראל חוזר בו קודם שבאו לידי הכהן, ואינו רוצה לתת אותם לכהן הזה - נחלקו הראשונים: תוס' סוברים שיכול לחזור בו אע"פ שאסור לעשות זאת (בבא בתרא קכג: ד"ה הכא), ורבנו יונה סובר שאינו יכול לחזור בו (דן בדבריהם קובץ שיעורים בבא בתרא שעד. וכן חקר בזה משנת יעבץ כ-ג. ומעין זה דן הקצוה"ח רעח-טו מה הטעם שנחשב שהכהן מוחזק בהן: משום שאסור לישראל לחזור בו, או משום שהישראל אינו יכול לחזור בו).
 
מכירי כהונה הכוונה ביחס כללי לכל מכירי הכהונה שיש להם מי שהם קרוביו ואוהביו אבל לא נראה לי שהכוונה שמדובר בסיפור אחד אם כמה מכירי כהונה
לא הבנתי, רש"י כותב מפורש שמדובר בישראל אחד שיש לו כמה מכירים, כמדוקדק בדברי רש"י.
 
מכירי כהונה הכוונה ביחס כללי לכל מכירי הכהונה שיש להם מי שהם קרוביו ואוהביו אבל לא נראה לי שהכוונה שמדובר בסיפור אחד עם כמה מכירי כהונה
לא הבנתי, רש"י כותב מפורש שמדובר בישראל אחד שיש לו כמה מכירים, כמדוקדק בדברי רש"י.
כוונת @ליבי בתורתך שרש"י דיבר במכרים דעלמא (כעין שמצינו בש"ס במקומות רבים ואחד מהם עירובין י"ד: לחיין דעלמא, קורות דעלמא) וק"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון