האם מצוות אהבת הגר שייכת בגר מומר? (נצרך בדחיפות) (1 צופה)

[התורה]

שלום לחו"ר הפורום.
גר שנתגייר כדת וחזר לסורו, נחשב להלכה כ"ישראל מומר" לכל דבר.
האם במצב שאינו עושה מעשה עמך, עדיין נוהגת בו מצוות העשה של "ואהבתם את הגר"?

• מצד אחד, על ישראל מומר אין חיוב "ואהבת לרעך".
• מצד שני, שמא התואר "גר" לעניין מצווה זו אינו פוקע לעולם?

אשמח למקורות וסברות. תודה!

 

[יצחק א]

באור ר"י פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה יט​

והנה הבעל הלכות גדולות והרמב"ם ז"ל והנמשכים אחריהם מלבד מה שמנו עשה דואהבת לרעך כמוך ששוה בכל. מנו ג"כ עשה דואהבתם את הגר. אבל רבינו הגאון ז"ל לא מנה עשה זו. ואזיל בזה לשיטתי'. דהרי ליכא נפקותא בעשה זו אלא כדי לעבור על הגר בשתי עשין. וכמו שביאר הרמב"ם ז"ל בסה"מ (עשין ר"ז ובפ"ו מהלכות דעות ה"ד) עיין שם. וכבר נתבאר אצלינו דדרכו של רבינו הגאון ז"ל שלא למנות בכל כיוצא בזה אלא עשה אחת בלבד. דהיינו אותה עשה שכוללת הכל. ולכן לא מנה בזה אלא עשה דואהבת לרעך כמוך שכוללת הכל האזרח והגר. והשמיט עשה דאהבת גר שלא באה אלא לחזוק בעלמא ולהגדיל שכרה. ואין כאן מצוה חדשה בפ"ע.

 

[אברך מישיבת מיר]

הגר"י קמינצקי כתב אמת ליעקב (ויקרא יט יח - יט)
ועיין בספר המצוות מצוה ר"ז שכתב הרמב"ם בזה"ל: היא שצונו לאהוב את הגרים והוא אמרו יתברך ואהבתם את הגר ואף על פי שהוא נכנס בזה עם ישראל באמרו ואהבת לרעך כמוך כו' אבל מפני שנכנס בתורתנו הוסיף הא־ ל אהבה ויחד לו מצוה נוספת כמו שעשה באזהרה באונאתו כו' גם כן אנו חייבין באהבתו משום ואהבת לרעך ומשום ואהבתם את הגר וזה מבואר אין ספק בו וכו'. ביאור אריכות דבריו הוא, דלא נימא שהתורה נתנה ציווי מיוחד בגרים דמכיון שאינו ישראל גמור לענין יחוס ושררה גם לא יהיה בכלל ואהבת לרעך כמוך, ולפיכך הוצרך להזהיר גם על הגרים, ולפ"ז הרי הן ב' מצוות מיוחדות: הא' לאהוב ישראלים והב' לאהוב גרים, ונמצא דבגר אינה אלא מצוה א'.

נמצא דאם בממומר אין מצוה אהבה הוא הדין בגר

 

[פנחס ע]

יתרה אונאת הגר על אונאת שאר אדם מישראל, שאיסורי האונאה האמורים כלפי כל אדם מישראל אינם נוהגים אלא במי שמקיים תורה ומצוות, ואילו איסורי אונאת הגר נוהגים בכל גר שהוא (עפ"י מנחת חינוך מ' סג אות ב, ומ' סד אות ד).

 

[אברך מישיבת מיר]

יתרה אונאת הגר על אונאת שאר אדם מישראל, שאיסורי האונאה האמורים כלפי כל אדם מישראל אינם נוהגים אלא במי שמקיים תורה ומצוות, ואילו איסורי אונאת הגר נוהגים בכל גר שהוא (עפ"י מנחת חינוך מ' סג אות ב, ומ' סד אות ד).

לחץ כדי לכווץ...

אמת!
אבל דין האהבה היא אחת ורק לאונאה אולי יש חילוק.

 

[אברך מישיבת מיר]

ועוד יעוי' במהר"ם שיק (סנהדרין מה א)
מה כוונת התורה באמרה אצל הגר ב' מצות אהבות כמו שכתב הרמב"ם בפ"ו מדעות ה"ד אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואהבת לרעך כמוך ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה [דברים י' - י"ט] ואהבתם את הגר וכו', אלא על כרחך דרק לחיזוק הדבר הזהירה התורה אצל גר לאהבהו.

 

[פנחס ע]

ועוד יעוי' במהר"ם שיק (סנהדרין מה א)
מה כוונת התורה באמרה אצל הגר ב' מצות אהבות כמו שכתב הרמב"ם בפ"ו מדעות ה"ד אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואהבת לרעך כמוך ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה [דברים י' - י"ט] ואהבתם את הגר וכו', אלא על כרחך דרק לחיזוק הדבר הזהירה התורה אצל גר לאהבהו.

לחץ כדי לכווץ...

כעת אני נזכר, שפעם שמעתי בשם ... (אחד האחרונים) שמצוות אהבת גר נוהגת גם בסוג גר הדומה למה שעם ישראל היו במצרים... ולא הכוונה לגר במצוות.

 

[אברך מישיבת מיר]

כעת אני נזכר, שפעם שמעתי בשם ... (אחד האחרונים) שמצוות אהבת גר נוהגת גם בסוג גר הדומה למה שעם ישראל היו במצרים... ולא הכוונה לגר במצוות.

לחץ כדי לכווץ...

אמת!
יעוי' בחינוך (מצוה תלא) ויש לנו ללמוד מן המצוה היקרה הזאת לרחם על אדם שהוא בעיר שאינה ארץ מולדתו ומקום משפחת אבותיו, ולא נעביר עליו הדרך במצאנו אותו יחידי ורחקו מעליו עוזריו, כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עזר.
אך כתב על כך המנחת חינוך ומ"ש הרהמ"ח לרחם על כל אדם כו' הוא מדרך המוסר אבל אינו בכלל המצוה רק גר שנתגייר ונכנס תחת כנפי השכינה וזה פשוט.

 

[התורה]

במדב"ר (דברים ו, ט) איתא: "אמר רבי יוחנן: אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אמתך, סופך לספר בבן אמתך".
ובעמק שאלה (שאילתה כ"ח) פירש, דאין כוונתו לאסור לשון הרע על נכרי, אלא כוונתו בגר שחזר לסורו, דכיון שדינו כישראל אסור לדבר עליו לשון הרע.
וחזינן בהא, דעדיף מסתם ישראל מומר אפיקורס דיצא מכלל 'עמיתך' ומותר לדבר עליו לשון הרע, ויל"ע.

 

[אברך מישיבת מיר]

במדב"ר (דברים ו, ט) איתא: "אמר רבי יוחנן: אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אמתך, סופך לספר בבן אמתך".
ובעמק שאלה (שאילתה כ"ח) פירש, דאין כוונתו לאסור לשון הרע על נכרי, אלא כוונתו בגר שחזר לסורו, דכיון שדינו כישראל אסור לדבר עליו לשון הרע.
וחזינן בהא, דעדיף מסתם ישראל מומר אפיקורס דיצא מכלל 'עמיתך' ומותר לדבר עליו לשון הרע, ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

יכול להיות שזה מדין לא תונו ולא מדין אהבת הגר

 

[התורה]

יכול להיות שזה מדין לא תונו ולא מדין אהבת הגר

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מכוון לדברי המנ"ח דלעיל ?

 

[אברך מישיבת מיר]

כבודו מכוון לדברי המנ"ח דלעיל ?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי כי בגר יש ב' מצוות א' אהבה וב' לא תונו ויכול להיות שבמומר אין מצות אהבה אבל יש איסור הונאה.

 

[התורה]

עדיין רלוונטי, כל מידע בעניין יעזרני במאוד,
בתודה מראש

 

[הצעיר שבחבורה]

שמא ניתן להביא ראי' לדבר מדברי התדב"א



הרי משמע מסוף דבריו שמיד כשהוא עושה תשובה תאהבו אותו ולא קודם

 

[הצעיר שבחבורה]

 

[בן תורה]

עיין בהמצורף:

 

[רב בת״ת]

שלום לחו"ר הפורום.
גר שנתגייר כדת וחזר לסורו, נחשב להלכה כ"ישראל מומר" לכל דבר.
האם במצב שאינו עושה מעשה עמך, עדיין נוהגת בו מצוות העשה של "ואהבתם את הגר"?

• מצד אחד, על ישראל מומר אין חיוב "ואהבת לרעך".
• מצד שני, שמא התואר "גר" לעניין מצווה זו אינו פוקע לעולם?

אשמח למקורות וסברות. תודה!

לחץ כדי לכווץ...

סברא ממעשה שהיה.
היה מעשה כמדומני עם מרן זצוק״ל או שיבדל לחיים ארוכים בנו- הרב יצחק יוסף שליט״א.
(אל תפרסו אותי עם מי זה היה. ייתכן וטועה, אבל זוכר שעם ענק שבענקים…)
שעשו תעודת גירות לאישה אחת, שאני חושב מהמזרח הרחוק איפשהוא…
ופתאום אחריי שגיירו אותה כבר, פתאום ביקשו ממנה את התיק וראו כרטיס טיסה לשבת קודש!
מייד לקחו את התעודה וקרעו אותה…
אז לפ״ז אולי אפשר לומר שכל מה שנקרא גר זה כאשר הוא מקיים את תורתנו הקדושה,
ועם אינו מקיימה מה משנה אותו משאר גויים שבעולם? שיש לו דף מודפס ועשו לו ברית/הטפת דם? (למוסלמי)
וצ״ע גדול…
אשמח גם לשמוע את המסקנות שלכם בע״נ

 

[יצחק א]

סברא ממעשה שהיה.
היה מעשה כמדומני עם מרן זצוק״ל או שיבדל לחיים ארוכים בנו- הרב יצחק יוסף שליט״א.
(אל תפרסו אותי עם מי זה היה. ייתכן וטועה, אבל זוכר שעם ענק שבענקים…)
שעשו תעודת גירות לאישה אחת, שאני חושב מהמזרח הרחוק איפשהוא…
ופתאום אחריי שגיירו אותה כבר, פתאום ביקשו ממנה את התיק וראו כרטיס טיסה לשבת קודש!
מייד לקחו את התעודה וקרעו אותה…
אז לפ״ז אולי אפשר לומר שכל מה שנקרא גר זה כאשר הוא מקיים את תורתנו הקדושה,
ועם אינו מקיימה מה משנה אותו משאר גויים שבעולם? שיש לו דף מודפס ועשו לו ברית/הטפת דם? (למוסלמי)
וצ״ע גדול…
אשמח גם לשמוע את המסקנות שלכם בע״נ

לחץ כדי לכווץ...

יש חילוק אם לא היתה גירות מעיקרא, לבין גר שחזר לסורו, שבזה מבואר בגמרא שדינו כישראל מומר.

 

[רב בת״ת]

יש חילוק אם לא היתה גירות מעיקרא, לבין גר שחזר לסורו, שבזה מבואר בגמרא שדינו כישראל מומר.

לחץ כדי לכווץ...

מבין.
מה המקור לכך שאעיין ב״נ?

 

[אברך מעמיק]

מה המקור לכך שאעיין ב״נ?

לחץ כדי לכווץ...

ראה יבמות (מז:)

טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו: למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין:
מבואר שיש לו דין ישראל לכל דבר.
וברמב"ם (איסורי ביאה יג, טז) ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב כאילו הן עובדות כוכבים ובאיסורן עומדין. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן שהן עובדות כוכבים ומזלות שלהן, ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה".
אמנם בדברי הרמב"ם שם יש איזה סתירה בין ראשית דבריו לסופם, והאריכו האחרונים בענין.
לדוגמא ראה באגרות משה (יור"ד ח"ג קח) "הרמב"ם כתב על נשים ששלמה ושמשון גיירו ונשאום ש'הוכיח סופן על תחלתן שהן עובדות ע"ז שלהן ובנו להן במות'. ומ"מ כתב: 'גר שלא בדקו אחריו ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות ה"ז גר, ואפילו חזר ועבד ע"ז הרי הוא כישראל משומד. ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואע"פ שנגלה סודן'. ולכאורה הם דברים סותרין, דממה שכתב שהוכיח סופן על תחלתן משמע שנבטל גרותן, ואיך כתב אח"כ 'ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואע"פ שנגלה סודן', הרי שלא נבטל גרותן? וצריך לומר דעבר זמן גדול עד שהתחילו לעבוד ע"ז, ולכן אין זה הוכחה ממש לבטל גרותן. דהרי התם שנתגיירו בשביל רצון בעליהן, שלא היו נושאין אותן אם לא היו שומרות תורה, הרי זמן גדול שמרו התורה בידען שלא יחזיקו אותן לנשים כשלא ישמרו התורה, ורק אחר זמן גדול תקפה יצר ע"ז עלייהו עד שלא היה איכפת להן אם יגרשום. ולכן לא נבטל גרותן מצד דברים שבלב, אף שלפי האומדנא הוא הוכחה אף שעבר זמן גדול גם על תחילתן שלא קבלו המצות עלייהו אלא אמרו בפיהם לרמות בעליהן ואת הבי"ד, דלבטל הגרות בעינן אומדנא ברורה כאנן סהדי, שזה ליכא בעבר זמן גדול, אלא עניין השערות. לכן קיימו נשותיהם, דהא לא נבטל גרותן, ולא נאסרו אף שנעשו מומרות".

ובכל אופן במקרה שציינת, לכאורה שם יש לנו הוכחה מפורשת כי בשעת מעשה בכלל לא התכוונה לגירות, ובזה לכאורה יודו כל הפוסקים שלא חלה שום גירות.​