פִּתָרוֹן
ישר כח על גילוי החידה.
בכולם נאמר בהם לשון לקיחה :
בראשית [ב,טו] : ויקח ד' אלקים את האדם.
בראשית [טז,ג] : ותקח שרי אשת אברם את הגר.
שמות [יד,ז] : ויקח שש מאות רכב בחור - לרעה.
ויקרא [ח,ב] : קח את אהרן.
במדבר [ח,ו] : קח את הלוים.
שמות [ יז,ה] : וקח אתך מזקני ישראל.
במדבר [כה,ד] : קח את כל ראשי העם.
במדבר [כז,יח] : קך לך את יהושע.
במדבר [טז,א] : ויקח קרח. [ב] : ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - לרעה.
נמאס לי כבר למרוח את הרמזים שלא מביאים לשום דבר
אתן רמז משמעותי שדי מגלה את הכל
יש רשימה שניה שבה יש דמות מקבילה - הבן זוג, לכל דמות ברשימה הזאת
שמונה לטובה ושתיים לרעה
ברשימה השניה מישהו מופיע שש פעמים
הרשימה השניה:
הקב"ה, שרי, פרעה, משה, משה, משה, משה, משה, קרח
 
ישר כח על גילוי החידה.
בכולם נאמר בהם לשון לקיחה :
בראשית [ב,טו] : ויקח ד' אלקים את האדם.
בראשית [טז,ג] : ותקח שרי אשת אברם את הגר.
שמות [יד,ז] : ויקח שש מאות רכב בחור - לרעה.
ויקרא [ח,ב] : קח את אהרן.
במדבר [ח,ו] : קח את הלוים.
שמות [ יז,ה] : וקח אתך מזקני ישראל.
במדבר [כה,ד] : קח את כל ראשי העם.
במדבר [כז,יח] : קך לך את יהושע.
במדבר [טז,א] : ויקח קרח. [ב] : ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - לרעה.
 
נערך לאחרונה:
פִּתָרוֹן
ישר כח על גילוי החידה.
בכולם נאמר בהם לשון לקיחה :
בראשית [ב,טו] : ויקח ד' אלקים את האדם.
בראשית [טז,ג] : ותקח שרי אשת אברם את הגר.
שמות [יד,ז] : ויקח שש מאות רכב בחור - לרעה.
ויקרא [ח,ב] : קח את אהרן.
במדבר [ח,ו] : קח את הלוים.
שמות [ יז,ה] : וקח אתך מזקני ישראל.
במדבר [כה,ד] : קח את כל ראשי העם.
במדבר [כז,יח] : קך לך את יהושע.
במדבר [טז,א] : ויקח קרח. [ב] : ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - לרעה.
זה נכון, אבל זה פיתרון חלקי
יש עוד מקומות שכתוב לשון לקיחה, מה מיוחד בהם
רמז ראשון:
לא בשמות, ולא בבמדבר
ומה הפשט ב:
בדיוק במקום שבו נהפך סדר לידתם — גם העניין הזה הפוך מהאחרים.
 
רמז רביעי:

אלא בדברים
רמז שלישי:
בדיוק במקום שבו נהפך סדר לידתם — גם העניין הזה הפוך מהאחרים.
סדר לידתם הפוך משה ואח"כ אהרון? או נשיאי העדה שם ויקח משה ואהרון את האנשים וכו'
הנה, עה"פ להלן (טז' א') "ויקח קרח בן יצהר" וכו', כתב רש"י"ויקח קרח, משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים, כמו שנאמר קח את אהרן קחו עמכם דברים" (הושע יד, ג) וכן מצינו בעוד מקומות, שרש"י מפרש שקיחה היא בדברים. ויש לעיין, מדוע רש"י לא פירש גם כאן, שלקחם משה לשנים עשר הנשיאים בדברים רכים. ואכן, במדרש "תנחומא" (פרשת קרח, אות א) (שהוא מקור דברירש"י שם), לאחר שכתב "אין ויקח אלא משיכת דברים רכים", הביא ראיה מקרא דהכא "ויקח משה ואהרן" וכו'. אך מדברירש"י שהשמיט האי קרא, משמע, דלא דרש כן, וצ"ב.
ונראה, דהנה עה"פ לעיל (פסוק טז) "אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם", פרש"י (שם) "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה", והיינו שהיו נקראים לתת עצה,ולתקן כל צורכי העדה("שפתי חכמים" אות ט). נמצא, דלא היה צורך לשכנעם בדברים רכים, דזהו תפקידם ולכך הם עומדים,לכן לא פרש"י שלקחם משה בדברים רכים.ולפ"ז, מה שנאמר לשון "ויקח", צריך לומר, כמש"כ ב"מדרש הגדול" - "מלמד, שהשביעו אותן שלא יטריחו על הציבור, שכןמצינו לקיחה לשון שבועה, שנאמר (שמות כב, י) ולקח בעליו ולא ישלם" -- מתוך ספר נחמד למקרא דרשו
 
המשותף בכל המקומות הנ"ל שבהם נאמרה לשון קיחה באנשים - שאינה לקיחה פיזית אלא בדברים, בדרך כלל בלשון אשריך שזכית
מלבד במקום שמנשה ואפרים מזכרים הפוך מסדר לידתם ששם זאת היתה לקיחה פיזית


אדם הראשון:
ויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.
וַיִּקַּח – לְקָחוֹ בִּדְבָרִים נָאִים וּפִתָּהוּ לִיכָּנֵס (בראשית רבה טז).
הגר:
וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי – לְקָחַתָּה בִּדְבָרִים: אַשְׁרַיִךְ שֶׁזָּכִית לִדָּבֵק בְּגוּף קָדוֹשׁ כָּזֶה (בראשית רבה מה,ג).
מצרים:
ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.
(ו) וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ – הוּא בְּעַצְמוֹ.
וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ – מְשָׁכָם בִּדְבָרִים: לָקִינוּ וְנָטְלוּ מָמוֹנֵנוּ, וְשִׁלַּחְנוּם! בּוֹאוּ עִמִּי, וַאֲנִי לֹא אֶתְנַהֵג עִמָּכֶם כִּשְׁאָר מְלָכִים. דֶּרֶךְ שְׁאָר מְלָכִים, עֲבָדָיו קוֹדְמִין לוֹ בַּמִּלְחָמָה; וַאֲנִי אַקְדִּים לִפְנֵיכֶם,
אהרן
קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות.
(ב) קַח אֶת אַהֲרֹן – קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים וּמָשְׁכֵהוּ (ספרא צו, מכילתא דמילואים, ב).
אהרן
קַ֚ח אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃
(כה) קַח אֵת אַהֲרֹן – בְּדִבְרֵי נִחוּמִים. אֱמֹר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁתִּרְאֶה כִּתְרְךָ נָתוּן לְבִנְךָ, מַה שֶּׁאֵין אֲנִי זַכַּאי לְכָךְ
הלווים
קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃
(ו) קַח אֶת הַלְוִיִּם – קָחֵם בִּדְבָרִים (ספרא צו, מכילתא דמלואים,ב): אַשְׁרֵיכֶם שֶׁתִּזְכּוּ לִהְיוֹת שַׁמָּשִׁים לַמָּקוֹם (ספרי על במדבר יא,טז).
הזקנים
וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
וְלָקַחְתָּ אֹתָם – קָחֵם בִּדְבָרִים: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם פַּרְנָסִים עַל בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם (שם)
הדיינים
וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃
(טו) וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם – מְשַׁכְתִּים בִּדְבָרִים: אַשְׁרֵיכֶם! עַל מִי בָּאתֶם לְהִתְמַנּוֹת? עַל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַל בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ אַחִים וְרֵעִים, חֵלֶק וְנַחֲלָה, וְכָל לְשׁוֹן חִבָּה (ספרי טו).
יהושע
וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃
(יח) קַח לְךָ – קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים: אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְהַנְהִיג בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם (ספרי צב).
וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה' אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֙הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כׇּל־הָעֵדָֽה׃
(כב) וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ – לְקָחוֹ בִּדְבָרִים, וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא (ספרי קמא).
ראשי הסנהדראות
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
(א) וַיִּקַּח קֹרַח – מָשַׁךְ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁבָּהֶם בִּדְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קַח אֶת אַהֲרֹן" (ויקרא ח,ב); "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע יד,ג; תנחומא א).


בדיוק במקום שבו נהפך סדר לידתם — גם העניין הזה הפוך מהאחרים.

קחם נא אלי ואברכם
שם אצל מנשה ואפרים המשמעות היתה פיזית ולא בדברים
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון