נראה שדווקא כשהאבן בידו אסור, שאז התינוק עושה טלטול גמור, ונחשב גם המרימו גם כן כאילו נושאה בידו, אבל היכא שהתינוק עצמו כלל אינו עושה מעשה טלטול, וכנדון דידן, גם להרימו מותר, כשאר טלטול מן הצד.
(מלבד שיש פלוגתא אם צואת אדם היא מוקצה, ראה שבת קכא:)
נראה שדווקא כשהאבן בידו אסור, שאז התינוק עושה טלטול גמור, ונחשב גם המרימו גם כן כאילו נושאה בידו, אבל היכא שהתינוק עצמו כלל אינו עושה מעשה טלטול, וכנדון דידן, גם להרימו מותר, כשאר טלטול מן הצד.
(מלבד שיש פלוגתא אם צואת אדם היא מוקצה, ראה שבת קכא:)
טלטול מן הצד שייך רק היכן שאין הרגילות בזה מה שא"א לומר בנידון דידן (אחרונים בנידון דתינוק ואבן בידו ועיי"ש עוד פי' מדוע לא הוה טלטול מן הצד שזכורני שג"כ לא שייך כאן)
טלטול מן הצד שייך רק היכן שאין הרגילות בזה מה שא"א לומר בנידון דידן (אחרונים בנידון דתינוק ואבן בידו ועיי"ש עוד פי' מדוע לא הוה טלטול מן הצד שזכורני שג"כ לא שייך כאן)
לענ"ד זה לא שייך כאן, סברה זו יכולה להיאמר רק כאשר עיקר המטרה היא לטלטל את הדבר, ועושים זאת בדרך זו של טלטול מן הצד או בגופו, כאן אין החיתול בא במטרה להועיל בדרך טלטול הצואה, וק"ו שהגבהת התינוק אינה כלל דרך לטלטול צואה.
לענ"ד זה לא שייך כאן, סברה זו יכולה להיאמר רק כאשר עיקר המטרה היא לטלטל את הדבר, ועושים זאת בדרך זו של טלטול מן הצד או בגופו, כאן אין החיתול בא במטרה להועיל בדרך טלטול הצואה, וק"ו שהגבהת התינוק אינה כלל דרך לטלטול צואה.
סברא זו נאמרה לגבי טלטול תינוק ואבן בידו וגם שם אין עיקר המטרה לטלטל האבן וודאי שגם שם אין התינוק בא במטרה להרים את האבן (אין זה שימושו)
ולפי"ז כמו שבתינוק הדרך להרים על ידיו את האבן כך גם בחיתול
הגרש"ז אוירבך בשולחן שלמה סק"א (נ"ל סי' שט) ובשש"כ פכ"ב הערה צט)
אומנם החזו"א (או"ח סי' מז ס"ק ב) כתב שאין טלטול מן הצד בתינוק כיון שמעונין שהאבן תהיה ביד התינוק שישחק בה ולכן נחשב כטלטול לצורך
דבר האסור ולפי"ז בנידון דידן לכאו' אין מעונין בהרמת הצועה אלא שאין רוצה שתישאר מגולה על הרצפה ואולי הוה טלטול מו הצד וצ"ב