הגר"מ שטרנבוך מקפיד ללבוש כמה דקות תכלת כל יום כך העיד אחד נכדיו
זה שקר גמור
היה תקופה קצרה שהסכים ללבוש לכמה דקות אחר שבנו לחץ עליו הרבה, אבל לאחר מכן הוא חזר מזה ובשנים האחרונות הוא לא לבש אף פעם, כן ביררתי אצל באי ביתו
עכ״פ הוא אף פעם לא ״הקפיד״ על כך, הוא ״הסכים״ ללבוש לדקה עם תנאי שלא יהא בל תוסיף.
ואם אנשים שואלים אותו הוא אומר לעיין בתשובות והנהגות מה שכתב בזה.
 
כן בנו רח״ע לובש ובנו ר׳ אשר מתנגד, והיה תקופה שהתנגדותו הייתה רפויה והסכים ללבוש עם תנאי, אבל למשך ארבע שנים האחרונות הוא חזר להתנגדותו ולא לובש אפילו לדקה וכנ״ל
 
בס"ד, יוצא לאור מהדורה שלישית של חותם של אמת!


עיקרי החידושים של המהדורה:
  • הערה והבהרה בהקדמה שארגמן כן נזכר בחז"ל, ולהלן שהנידון הוא רק אם תכלת הוא סוג של 'פורפירא'
  • הערה והבהרה שכל דברינו הם לצד שתכלת הוא כחול טהור דווקא, אבל לכחול-סגול יש הוכחה ארכיאולוגית
  • הוספת ראיית הרב ינקלביץ לגוון קונכיליה
  • הוספת הבנת הרב ינקלביץ את דברי פולוקס
  • הרחבה על קודקס יוסטיניאנוס והסבר למה תיבת הייקינת'ינה בעייתי מצד עצמו
  • הערה המסביר שחוק הנ"ל אסר ג' גוונים ולא כל צביעה מארגמון (תיקון תרגום שגוי שהסתובב שנים אצל התומכים)
  • הסבר החילוף המוטעת בין ינת'ינה להייקינת'ינה (של עמר וזיידרמן ועוד) ע"פ הירונימוס, ודברי שמידט שהופרכו בנוסח הנכון, והשלכותיה בעולם המדע
  • הרחבה על נדירות השימוש במונח הייקינת'ינה בכתבי היוונים והרומיים
  • דברי קורן, זיידרמן, אלסנר, אדמונדס, סוקניק ועמר שכחול טהור מאק"ק שווה לאינדיגו
  • דברי עמר על חוזק קלא אילן, וביקורת על ניסוייו
  • הוספה לטענתו של קורן שגם בימינו אינדיגו נצבע דווקא מכוסה (מאמרו של שלבי)
  • ציון למאמרו של שלבי שהיורות שבתל שקמונה היו בתוך המבנה ולא בחוץ
  • הבהרה שהיה אפשר תיאורטית לגלות את היורה, תגובה חלקית לזיבוטפסקי
  • הרחבה על צביעה שניה, מאלסנר והופמן וניסויים מעשיים
  • הרחבה על חימום הבגד
  • הוספת דברי זיידרמן עצמו לגבי בישול היורה
  • בחינה מחודשת לניסויי הרב לבנון
  • דיווח יותר מדוייק על תוניסיה (ע"פ אברהם כהן)
  • תיקון האמור לגבי האריג ממצדה עם התמונה החדשה והמדוייקת מהרב ינקלביץ, הבהרה לגבי הצבע של תכלת
  • הרחבה והסברה לגבי האריג מואדי מורבעת ולמה צביעה משנית לא רלוונטי
  • הערה לגבי חרסי תל שקמונה
  • האריג מפשתן ממצרים, ע"פ הרב ינקלביץ
  • הבהרה לגבי חוק הג' גוונים, שהיה אסור רק בצביעה ומכירה ולא בלבישה
  • הסבר חדש של חוק שנת 424 ע"פ סטייגרוולד
  • תגובה לקצת דברי הרב רפמן (כולל חוק הבזיליקה ולואי הששי), ראיה מ-Book of the Prefect שגם במאה ה-10 לא היו כל הגוונים אסורים
  • נספח חדש המעיר שלפו"ר הייקינת'וס (תכלת) אינו 'פורפירא' (ארגמן)
 
כן בנו רח״ע לובש ובנו ר׳ אשר מתנגד, והיה תקופה שהתנגדותו הייתה רפויה והסכים ללבוש עם תנאי, אבל למשך ארבע שנים האחרונות הוא חזר להתנגדותו ולא לובש אפילו לדקה וכנ״ל
שקר וכזב הוא לא מתנגד כלל ולובש לפעמים ובנו לובש בפרהסיא
 
בס"ד, יוצא לאור מהדורה שלישית של חותם של אמת!


עיקרי החידושים של המהדורה:
  • הערה והבהרה בהקדמה שארגמן כן נזכר בחז"ל, ולהלן שהנידון הוא רק אם תכלת הוא סוג של 'פורפירא'
  • הערה והבהרה שכל דברינו הם לצד שתכלת הוא כחול טהור דווקא, אבל לכחול-סגול יש הוכחה ארכיאולוגית
  • הוספת ראיית הרב ינקלביץ לגוון קונכיליה
  • הוספת הבנת הרב ינקלביץ את דברי פולוקס
  • הרחבה על קודקס יוסטיניאנוס והסבר למה תיבת הייקינת'ינה בעייתי מצד עצמו
  • הערה המסביר שחוק הנ"ל אסר ג' גוונים ולא כל צביעה מארגמון (תיקון תרגום שגוי שהסתובב שנים אצל התומכים)
  • הסבר החילוף המוטעת בין ינת'ינה להייקינת'ינה (של עמר וזיידרמן ועוד) ע"פ הירונימוס, ודברי שמידט שהופרכו בנוסח הנכון, והשלכותיה בעולם המדע
  • הרחבה על נדירות השימוש במונח הייקינת'ינה בכתבי היוונים והרומיים
  • דברי קורן, זיידרמן, אלסנר, אדמונדס, סוקניק ועמר שכחול טהור מאק"ק שווה לאינדיגו
  • דברי עמר על חוזק קלא אילן, וביקורת על ניסוייו
  • הוספה לטענתו של קורן שגם בימינו אינדיגו נצבע דווקא מכוסה (מאמרו של שלבי)
  • ציון למאמרו של שלבי שהיורות שבתל שקמונה היו בתוך המבנה ולא בחוץ
  • הבהרה שהיה אפשר תיאורטית לגלות את היורה, תגובה חלקית לזיבוטפסקי
  • הרחבה על צביעה שניה, מאלסנר והופמן וניסויים מעשיים
  • הרחבה על חימום הבגד
  • הוספת דברי זיידרמן עצמו לגבי בישול היורה
  • בחינה מחודשת לניסויי הרב לבנון
  • דיווח יותר מדוייק על תוניסיה (ע"פ אברהם כהן)
  • תיקון האמור לגבי האריג ממצדה עם התמונה החדשה והמדוייקת מהרב ינקלביץ, הבהרה לגבי הצבע של תכלת
  • הרחבה והסברה לגבי האריג מואדי מורבעת ולמה צביעה משנית לא רלוונטי
  • הערה לגבי חרסי תל שקמונה
  • האריג מפשתן ממצרים, ע"פ הרב ינקלביץ
  • הבהרה לגבי חוק הג' גוונים, שהיה אסור רק בצביעה ומכירה ולא בלבישה
  • הסבר חדש של חוק שנת 424 ע"פ סטייגרוולד
  • תגובה לקצת דברי הרב רפמן (כולל חוק הבזיליקה ולואי הששי), ראיה מ-Book of the Prefect שגם במאה ה-10 לא היו כל הגוונים אסורים
  • נספח חדש המעיר שלפו"ר הייקינת'וס (תכלת) אינו 'פורפירא' (ארגמן)
למרבה הצער איני מתמצא בנבכי בשפות הקדומות אולי תבהיר לי כדלהלן:

1. האם יש הוכחה/מידע שבאכדית וכדומה "תכלתו וארגמנו" היה נסוב רק על המופק מחלזונן ימי והתיאור שם הוא "חיקוי" ?

2. בעמוד 62 בהערה (מהמקור האכדי הנ"ל) האם כתוב שם לאפיס לאזולי (כלומר תיעוד לצביעת בד מאבן זו) או שהוא כותב מילה שמשמעה גוון (מסויים שהוא גוון של אבן ספיר) ? [ומעניין שהשבעים תרגם תמיד תכלת הייקינתוס שהוא מילולי שם שם של אבן שנקרא היום ספיר וחז"ל הקבילו אבן ספיר של תורה לתכלת].

3. במקור ממצרים (הבנתי שיש יותר ממקור אחד כזה וכאן הובא רק אחד) האם מדובר מזמן יצי"מ (ולפי מה ?) ואם כן זה בגד ציצית עצמה שהרי יש כאן בגד עם "ציצית" (של לבן ותכלת ומכלאים (וכמו שאמרו חז"ל שמצווה זו דוחה איסור כלאים).

4 על הנ"ל. כתבתם שבפשתן נתפס יותר צבע הכחול מתוך החילזון לא האדום שבו, ובחז"ל מבואר ש"תכלת" בתורה הוא צמר בגלל (שמתוך האפשרויות של או צמר או פשתן) רק הוא יכול להיצבע כהוגן. האם זה תואם את הנ"ל (או שהוכחת חז"ל היא מארגמן של מקדש וממילא ה"ה לתכלת) ?

5. מה שכתוב במכבים "תכלת וארגמן ים" האם הוא מקור או שיחזור מתוך תרגום/מקור יווני (שאין לנו) ואם כן כנראה במקור היה רק ארגמן ?


ועוד פרטים שלא [ראיתי לפו"ר אם] כתובים במאמר:

6. בספר יחזקאל "בנפך ארגמן ורקמה" וכנראה פירושו בבגדים צבעוניים יפים (=רקמה) בגווני ארגמן ונפך (=פוך, שזה כתוב בכמה מקומות שהוא דבר ששמים בעין ובלשון הקדומה - ממתי ? - כוחלים את העין. והרי זה היה נהוג בלאפיס לזולי ועוד אבנים [כמו 'מלכיט'] ואם כן אולי פוך = נפך = תכלת).

7. בתורה ותחת רגליו (=כסא הכבוד) כמעשה לבנת הספיר... וכן (עפי"ז ?) בספר יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא... ויש לכאורה להקביל לסוג אבן שקיים במציאות בגושים גדולים שאפשר לעשת ממנו כסא [וזה מתאים ל'מלכיט'].
וכן אמרו חז"ל על לוחות הברית ששל ספיר הם, וכתוב בהם "חרות על הלוחות = באצבע אלהים, ואולי זה מוכיח שמדובר באבן יחסית רכה שניתנת לחריטה (באצבע).

וכל התיאור ביחזקאל שם הוא על גווני כחול שמים ביום איך שנראה לאדם מלמטה (כמראה אבן ספיר) בשילוב עם שבירת קרני השמש באופנים שונים (כעין החשמל, גחלי אש, לפידים, כעין נחשת קלל) ביום מעונן (ענן גדול, כמראה הקשת) . שמתאר מה שראה במציאות.
וזה יותר מתאים לכחול מאשר לסגול כנראה.

8. בתורה חכלילי עינים מיין. והוא מלשון כחל (צביעת העין) ואם זה ו"תכלת" אותה מילה הרי שהחומר שממנו צובעים את העין הוא תכלת לצביעת בדים וזה יתכן רק בלאפיס לאזולי ??

9. עוד פרט אחד במילון של בר בהלול עין עגלא...גוונא דחמרא ודארגוונא (ראיתי במאמר של הרב ינקלוויץ בספר חצי גבורים י ניסן תשע"ז עמוד תקיג)


ייש"כ גדול על המאמר הנפלא והמושקע ביותר
אשמח אם תתיחס לדבריי הנ"ל.

תודה רבה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓