למרבה הצער, עוד לא מצאתי סקירה העונה על ב' הדרישות בכותרת, אשמח אם אחד מחו"ר הפורום יוכל להעלות במידה וקיימת כזו ברשותו.
נ.ב. למרבה הצער, נושא זה הוא אחד משלושת הנושאים שאין בנמצא כמעט מי שכותב עליהם בלי דעה מוקדמת לאחד מהצדדים. האחרים הם פאה נכרית ומכונות גילוח.
מהסיבה הברורה:
פאה נכרית ותכלת - הם בקטגוריה של משנ"ב חלק ז'.
ולגבי מכונות גילוח דווקא שמעתי מאחד מגדולי ההוראה שאינו רוצה להכריע בזה, כיוון שהוא נושא מאד סבוך, ומחמת ריבוי הלאווים שיש בזה - אינו עניין פשוט כלל.
עכ"פ לגבי תכלת, לפני הנידון על הפרטים הטכניים, יש בזה ויכוח עקרוני -
האם כשנכתב שחכמים גנזו את התכלת, היינו שהחביאו אותו במקום כל שהו, וא"כ אולי בחלוף הזמן "עלית עליו" ומצאת אותו.
ומאידך ישנה טענה [הנשמעת יותר הגיונית] שכשחכמים גנזו דבר, אין הכוונה שעשו "מחבואים" אלא שכביכול העלימו את הדבר באופן שאין קיומו שייך בעוה"ז,
[ובנוסח יותר עמוק, שחכמים העמידו את מציאות קיום הדבר בעולם - כגנוז, והיינו שקיים במה שהוא חפצא של דבר 'הנעדר' מאיתנו, (ולא נעדר כלא קיים, אלא הוא קיים כנעדר, ואכ"מ)]
ולאחר שתשכיל זאת, אף בזה מצינו ב' אסכולות:
צד אחד טוען, שכיוון שכן אין מציאות למצוא את הדבר, שאם חכמים גנזו - היינו
שמציאת הדבר נעדרת מאיתנו, וא"כ מה שימצאו אי"ז התכלת שדברו בה חז"ל.
וצד ב' טוען [והוא יותר הגיוני], שאף אם תמצא את הדבר, תמצא אותו בצורתו, אך
"מציאות" הדבר אינה קיימת בו - שהיא גנוזה, שכיוון שחכמים גנזו את הדבר, א"כ שוב "סגולתו" והיינו 'מהות' הדבר אינה קיימת בו, ומעתה אף אם תמצאהו אי"ז יהני לך כלום לגבי השימוש בו, כיוון שמציאותו וסגולתו נעדרת.
זהו תורף הויכוח בקצירת אמרים,
ומיותר עד מאד להיכנס לפרטים הטכניים: היכן הוא / צבעו / והמסורת ע"ז.. כיוון שכל אלו מיותרים.
לא כתבתי הדברים מדעתי, אלא זוהי דעת רוב מנין ובנין של חכמי ישראל בדור האחרון.
ונושא מהותי זה אינו מתפרש רק ביחס לתכלת, אלא בכל הדברים אשר נתייחסו לזה חז"ל כדבר "גנוז": ארון הברית / ספר התרופות, וכן הלאה ע"ז הדרך.
וכמה אירוני הדבר, שכל צורב צעיר קודם שהשכיל להבין מהו 'מושג' ומהי 'מהות', צעירים אשר דעתם איננה בשלה להשכיל את מציאות הדברים - כבר מעירים כזקנים מלומדים על עניין "התכלת" ועל עוד ענינים,
וכמו"כ אף אנשים מבוגרים שהספיקו בחייהם דבר אחד או שניים, אך לא זכו לזקק דעתם לדעת תורה ולשייף את מוחם בכור הברזל, והפכו דברי חז"ל מענינים טמירין ומרוממים - לדברים טכניים ומגושמים, ולא זו בלבד אלא שמעיזים פיהם לומר דברו חכמים כלשון בנ"א, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
פוק חזי מאי עמא דבר...
כמובן שאין המכוון לאנשים גדולים ונישאים, שהשכילו בדעתם לא כן, ורבים הם..
אין הדבר מכוון אלא לאנשים שמקשים ומעלים את הנושא בשביל להתריס ו"להיראות" [לכה"פ בעיני עצמם] כחכמים גדולים...
וכמו"כ בוודאי שאין מן המכוון להרב
@למה זה תשאל לשמי? שיחי', ושכמותו, אלא קצפי יצא על העניין בכללותו, ואיני נכנס לפרטים.
מהי דעת
@אברך מעמיק ?