• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
715
תודות
2,859
נקודות
196
הנה ברעק''א או''ח סימן קס נסתפק בעשה מלאכה במים של חבירו אי נפסלו לנטילת ידים משום מים שנעשו בו מלאכה, ולשונו הוא האם נפסלו 'לגבי בעלים', ומדויק דזה היה פשוט ליה דלגבי עצמו ודאי דנפסלו
1787778356148.png
ולכאורה צ''ב דעד כמה שאין הוא בעלים על המים, ואין בכוחו בעשיית מלאכה לפסלו, כיון שזה אינו שלו, א''כ למה עכ''פ לגבי עצמו שפיר נפסלו?, הלא אם אין בכוחו להחיל בו פסול, אז גם לגבי עצמו לא יפסלו?
 
אולי דומה לדין שויא אנפשיה..
דסו''ס מצידו המים הללו גרועים
שויא אנפשיה, לא מגדירה את איכות החפץ וכיו"ב, וגם אין זה בכוחה ותכליתה. וכל תוקפה הוא רק במה שנוגע בצורה ישירה כלפי איסור והיתר, עדות וכדומה. אבל מה שבא בתוצאה מהגדרה שאינה נוגעת לדין, לכאו' לא נחשב לשויא אנפשיה.
 
ולכאורה צ''ב דעד כמה שאין הוא בעלים על המים, ואין בכוחו בעשיית מלאכה לפסלו, כיון שזה אינו שלו, א''כ למה עכ''פ לגבי עצמו שפיר נפסלו?, הלא אם אין בכוחו להחיל בו פסול, אז גם לגבי עצמו לא יפסלו?
לכאורה אינו קובע שם פסול במים כמו במי פרה וכדו'
אלא דשויא מי שופכים ובזה הוי פסול מצד הזלזול במצוה
ועניין זה של ההתייחסות כמי שופכים קיימת מצד המציאות אצל שופך המים ולא אצל הבעלים
 
לכאורה אינו קובע שם פסול במים כמו במי פרה וכדו'
אלא דשויא מי שופכים ובזה הוי פסול מצד הזלזול במצוה
ועניין זה של ההתייחסות כמי שופכים קיימת מצד המציאות אצל שופך המים ולא אצל הבעלים
ואם הפסול הוא מצד שנשתנו מתורת מים כלשון הר''ש אז גם נימא כן?
 
הנה ברעק''א או''ח סימן קס נסתפק בעשה מלאכה במים של חבירו אי נפסלו לנטילת ידים משום מים שנעשו בו מלאכה, ולשונו הוא האם נפסלו 'לגבי בעלים', ומדויק דזה היה פשוט ליה דלגבי עצמו ודאי דנפסלו
1787778356148.png
ולכאורה צ''ב דעד כמה שאין הוא בעלים על המים, ואין בכוחו בעשיית מלאכה לפסלו, כיון שזה אינו שלו, א''כ למה עכ''פ לגבי עצמו שפיר נפסלו?, הלא אם אין בכוחו להחיל בו פסול, אז גם לגבי עצמו לא יפסלו?
רק לי מסתבר שמכיון שלא נעשו שופכים לגבי בעלים, הרי הם מותרים לנטילה לכל אדם, ואף העושה מלאכה עצמו בכלל הזה?
 
ואכן זה גופא שאלתי
דמלשון רעק''א משמע לא כן שכת ברק 'לגבי בעלים'
נראה לי (ונראה שזוהי הייתה כונת @הצעיר שבחבורה) שזוהי כונת רעק"א, שכיון שלא נעשו מי שופכין לגבי הבעלים (משום שלאו כל כמיניה) ממילא אי"ז בכלל מים שנעשתה בהם מלאכה לכולם ואף לעושה המלאכה בעצמו.
 
נראה לי (ונראה שזוהי הייתה כונת @הצעיר שבחבורה) שזוהי כונת רעק"א, שכיון שלא נעשו מי שופכין לגבי הבעלים (משום שלאו כל כמיניה) ממילא אי"ז בכלל מים שנעשתה בהם מלאכה לכולם ואף לעושה המלאכה בעצמו.
לדבריך היה יותר נכון לסיים "ולא נעשו שופכים",
בלי להוסיף "לגבי הבעלים", ורק ממילא לא נעשו שופכים גם לשני.
 
הנה ברעק''א או''ח סימן קס נסתפק בעשה מלאכה במים של חבירו אי נפסלו לנטילת ידים משום מים שנעשו בו מלאכה, ולשונו הוא האם נפסלו 'לגבי בעלים', ומדויק דזה היה פשוט ליה דלגבי עצמו ודאי דנפסלו
ולכאורה צ''ב דעד כמה שאין הוא בעלים על המים, ואין בכוחו בעשיית מלאכה לפסלו, כיון שזה אינו שלו, א''כ למה עכ''פ לגבי עצמו שפיר נפסלו?, הלא אם אין בכוחו להחיל בו פסול, אז גם לגבי עצמו לא יפסלו?

רק לי מסתבר שמכיון שלא נעשו שופכים לגבי בעלים, הרי הם מותרים לנטילה לכל אדם, ואף העושה מלאכה עצמו בכלל הזה?
הנקודה שמים שנעשו בהם מלאכה הם בחפצא של המים לא שייך לומר לגבי זה כן ולגבי זה לא.
ואם אינו יכול לעשותם למי שופכים הם אינם כאלו.
דברי הגרע"א הם עפ"י דברי המ"א שפת שנפלה למים אינו פוסל המים.
ולהעיר מדברי הגרע"א הידועים גבי חזרה בדבר של חבירו שהם אותו נידון לכאו'
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓