• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

בר אביי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
340
תודות
1,716
נקודות
130
מי שעליו לשתות (או לאכול) ביוה"כ הדין הוא שישתה פחות מכשיעור כמה פעמים בהפסק כדי אכי"פ.
לכאורה יש להעיר שאין 'להחמיר' ולצמצם את שיעור השתיה יותר מדי בכל פעם, כיוון שעי"ז יצטרך לשתות יותר פעמים.
 
לכאורה בסוג איסור כזה 'שכן נהנה' אין חילוק באיזה אופן אם ע"י מעשה אחד או לא, אלא לפי מה שנהנה, ודו"ק.
תמוה טובא כוונתו לפי מה שנהנה -אין עונש על ההנאה אם נהנה נחשב שעשה עבירה בכל אופן לא נראה לי שמי שנהנה במיוחד יקבל מיתה יותר חמורה מאשר מי שנהנה פחות או האוכל חלב יביא קרבן במשקל הקילוגרמים של הנאתו
מה גם מעניין איך ימדדו את הדופמין שהשתחרר לו במח
 
מי שעליו לשתות (או לאכול) ביוה"כ הדין הוא שישתה פחות מכשיעור כמה פעמים בהפסק כדי אכי"פ.
לכאורה יש להעיר שאין 'להחמיר' ולצמצם את שיעור השתיה יותר מדי בכל פעם, כיוון שעי"ז יצטרך לשתות יותר פעמים.
אתמהה

בפשיטות איסור ח"ש אף דס"ל לר"י דאסור מהתו' אינו לאו גמור כגון לעניין עדל"ת בעשה שיש בו שיעור
אלא הוא איסור קל יותר - וזו גם הסיבה שעדיף לשתות ח"ש אם אפשר
הסיבה ששותים ח"ש היא לא כדי להרויח מצוות אלא מצד צו התורה האוסר על אכילה
חשבון שאח"כ יצטרך לעבור עוד איסורים חשוב למי שמתכן פעמיו בעבודת השם -לא רלוונטי למצוות שנצטוונו בהם -יש לנו שם כללי פסיקה ברורים
 
תמוה טובא כוונתו לפי מה שנהנה -אין עונש על ההנאה אם נהנה נחשב שעשה עבירה בכל אופן לא נראה לי שמי שנהנה במיוחד יקבל מיתה יותר חמורה מאשר מי שנהנה פחות או האוכל חלב יביא קרבן במשקל הקילוגרמים של הנאתו
מה גם מעניין איך ימדדו את הדופמין שהשתחרר לו במח
כוונתו שצריך למדוד לפי הכמות שאכל ולא לפי הפעמים שהושיט את ידו והכניס המאכל לפיו.
 
בפשיטות איסור ח"ש אף דס"ל לר"י דאסור מהתו' אינו לאו גמור
למה בפשיטות? אמנם ראיתי שכ"כ האפיק"י (ח"ב ל"ב) אך דומני שחוזר בו מזה או מביא חולקים.
כגון לעניין עדל"ת בעשה שיש בו שיעור
לא הבנתי (אתה מתכוון למחלוקת האחרונים בח"ש במצוות? זה לא שייך לכאן)
וזו גם הסיבה שעדיף לשתות ח"ש אם אפשר
הסיבה ששותים ח"ש היא לא כדי להרויח מצוות אלא מצד צו התורה האוסר על אכילה
הסיבה היא כדי להרויח מצות עינוי ולהמנע מאיסור כרת.
חשבון שאח"כ יצטרך לעבור עוד איסורים חשוב למי שמתכן פעמיו בעבודת השם -לא רלוונטי למצוות שנצטוונו בהם -יש לנו שם כללי פסיקה ברורים
החשבון רלוונטי מאוד למי שנצרך לשתות כמות מסויימת של נוזלים, כללי הפסיקה הברורים מורים לנו לעבור כמה שפחות איסורים (אפי' קטנים).
 
כוונתו שצריך למדוד לפי הכמות שאכל ולא לפי הפעמים שהושיט את ידו והכניס המאכל לפיו.
כוונת התמה היא שאין הכוונה בנושא של חיוב בחלבים ועריות שכן נהנה שחייב כנגד ההנאה עצמה אלא שמחמת כן הרי אין לו פטור של מתעסק (סוגיא חשובה למה -ואכמ"ל) ולכן חייב ככל עובר בשוגג באילו האיסורים
אף פעם לא היה עונש כאן בבי"ד או כל יחס בכללי הפסיקה התורניים לכמות ההנאה של עובר העבירה
לצורך המחשת הדברים הובאה הערה שגם אין דרך לידע את כמות ההנאה שהיתה לו

מר מציע אפשרות מעניינת למדוד את כמות ההנאה -קילוגרמים של האוכל או בכזייתים איני יודע
אולי בעתיד הוא ייתפתח ויציע אפשרות למדוד את ההנאה של כל אוכל כפי עניין הנאתו
בכל אופן ירידה לכאלו רזולציות מעידה על פספוס עגום של נשוא הדיון

חשוב להיות כבד תמשיך כך רק תשאיר איזה צ'קרה פתוחה למקרה שתפגוש שוב אמירה שמצריכה חשיבה
בתקווה להבנה
 
כוונת התמה היא שאין הכוונה בנושא של חיוב בחלבים ועריות שכן נהנה שחייב כנגד ההנאה עצמה אלא שמחמת כן הרי אין לו פטור של מתעסק (סוגיא חשובה למה -ואכמ"ל) ולכן חייב ככל עובר בשוגג באילו האיסורים
אף פעם לא היה עונש כאן בבי"ד או כל יחס בכללי הפסיקה התורניים לכמות ההנאה של עובר העבירה
לצורך המחשת הדברים הובאה הערה שגם אין דרך לידע את כמות ההנאה שהיתה לו
אני קיבלתי שהטעם שאין פטור מתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה, היינו שבזה לא צריך מעשה, אלא עצם ההנאה היא האסורה, וזו כוונתי.
מר מציע אפשרות מעניינת למדוד את כמות ההנאה -קילוגרמים של האוכל או בכזייתים איני יודע
אולי בעתיד הוא ייתפתח ויציע אפשרות למדוד את ההנאה של כל אוכל כפי עניין הנאתו
בכל אופן ירידה לכאלו רזולציות מעידה על פספוס עגום של נשוא הדיון
הנאה לא הכוונה לפי הקורת רוח והכיף שיש לבנ"א, זה סובקייטיבי לגמרי, 'נהנה' הכוונה שדנים לפי התוצאה של מה שקיבל שהוא האוכל ולא דנים לפי המעשה.
חשוב להיות כבד תמשיך כך רק תשאיר איזה צ'קרה פתוחה למקרה שתפגוש שוב אמירה שמצריכה חשיבה
בתקווה להבנה
משתמש חדש, חשוב לדעת שבד"כ בפורום הקדוש הזה לא נוהגים לעקוץ אישית, ומגנים בדרך קבע תגובות כאלו, וגם בכללי אני בכלל לא ממליץ....
בתקווה להבנה.
 
אני קיבלתי שהטעם שאין פטור מתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה, היינו שבזה לא צריך מעשה, אלא עצם ההנאה היא האסורה, וזו כוונתי.

הנאה לא הכוונה לפי הקורת רוח והכיף שיש לבנ"א, זה סובקייטיבי לגמרי, 'נהנה' הכוונה שדנים לפי התוצאה של מה שקיבל שהוא האוכל ולא דנים לפי המעשה.

משתמש חדש, חשוב לדעת שבד"כ בפורום הקדוש הזה לא נוהגים לעקוץ אישית, ומגנים בדרך קבע תגובות כאלו, וגם בכללי אני בכלל לא ממליץ....
בתקווה להבנה.
קודם כל מתנצל יש שם באמת טון של עקיצה שלא שמתי לבי על אשר אני כותב עקב חפזוני
מקווה שהאמירה לא יצרה כבר נזק בלתי הפיך.

עכשיו עיניינית אנסה להציג עמדתי
מר ציין שהוא קיבל ש'בזה לא צריך מעשה אלא עצם ההנאה היא אסורה' מה הוא מתכוון לא צריך מעשה -מדובר על מתעסק
אשער שכוונתו שמעשה בלא כוונה אלא מגיע דרך אגב אינו מתייחס אחריי וזאת משלימה ההנאה -זה נוסח המקובל אצל הלומדים בנוסחאות שונות (אכמ"ל)
אם טעיתי בכוונתך תקן אותי
לפי דברים אלו אין שום אזכור של ענישה על ההנאה לא-ל הרחום שלנו אין צורך שאנשים יסבלו העיקרון הוא שאם נהנה אזי שעשה

צויין מקודם למען המחש את הדברים שאין דרך למדוד ולהקביל הנאה לעונש
מר טוען שמצא אחת כזאת ע"י 'התוצאה של מה שקיבל' כלשונו הנעימה
אבקש נא שיאיריני מהי התוצאה של מה שקיבל ואיך מודדים אותה -באופן אובייקטיבי וחשוב מכך איך מקבילים אותה לעונש ולרמת איסור -מושגים שזרים לי

האמירה האומללה שזלגה לעקיצה באה כאן להמחיש שהסאטירה אודות כך אינה חייבת להחזיק במושגים 'דופמין' ו'מח' אלא יכולה להיות אף במושגים של 'גרמים' וכזייתים'
אך כאמור אין מקומה כאן ולהמלצתך אף בשום מקום

אם תואיל בטובך אמור בפה מלא ג"פ מחול לך למשה סאשה בן אברהם
 
עכשיו עיניינית אנסה להציג עמדתי
מר ציין שהוא קיבל ש'בזה לא צריך מעשה אלא עצם ההנאה היא אסורה' מה הוא מתכוון לא צריך מעשה -מדובר על מתעסק
אשער שכוונתו שמעשה בלא כוונה אלא מגיע דרך אגב אינו מתייחס אחריי וזאת משלימה ההנאה -זה נוסח המקובל אצל הלומדים בנוסחאות שונות (אכמ"ל)
אם טעיתי בכוונתך תקן אותי
לפי דברים אלו אין שום אזכור של ענישה על ההנאה לא-ל הרחום שלנו אין צורך שאנשים יסבלו העיקרון הוא שאם נהנה אזי שעשה
ר' ברוך בער הביא מהגמרא שתחב לו חבירו בבית הבליעה וכן אשה שהיא קרקע עולם פטורים רק מדין אונס, ומזה הוכיח שלא צריכים מעשה בחלבים ועריות, רק עצם המציאות של ההנאה ע"י האכילה או הביאה היא אסורה. (ולא שע"י ההנאה המעשה יותר מתייחס אליו, וזה גם לא מסתבר כ"כ).
צויין מקודם למען המחש את הדברים שאין דרך למדוד ולהקביל הנאה לעונש
מר טוען שמצא אחת כזאת ע"י 'התוצאה של מה שקיבל' כלשונו הנעימה
אבקש נא שיאיריני מהי התוצאה של מה שקיבל ואיך מודדים אותה -באופן אובייקטיבי וחשוב מכך איך מקבילים אותה לעונש ולרמת איסור -מושגים שזרים לי
התוצאה היא במקרה שלנו- האוכל שנכנס למעיו, וכל פירור מהאוכל שנכנס אליו הוא האיסור, ולא מעשה ההכנסה לפיו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓