מי שעליו לשתות (או לאכול) ביוה"כ הדין הוא שישתה פחות מכשיעור כמה פעמים בהפסק כדי אכי"פ.
לכאורה יש להעיר שאין 'להחמיר' ולצמצם את שיעור השתיה יותר מדי בכל פעם, כיוון שעי"ז יצטרך לשתות יותר פעמים.
תמוה טובא כוונתו לפי מה שנהנה -אין עונש על ההנאה אם נהנה נחשב שעשה עבירה בכל אופן לא נראה לי שמי שנהנה במיוחד יקבל מיתה יותר חמורה מאשר מי שנהנה פחות או האוכל חלב יביא קרבן במשקל הקילוגרמים של הנאתו
מה גם מעניין איך ימדדו את הדופמין שהשתחרר לו במח
מי שעליו לשתות (או לאכול) ביוה"כ הדין הוא שישתה פחות מכשיעור כמה פעמים בהפסק כדי אכי"פ.
לכאורה יש להעיר שאין 'להחמיר' ולצמצם את שיעור השתיה יותר מדי בכל פעם, כיוון שעי"ז יצטרך לשתות יותר פעמים.
בפשיטות איסור ח"ש אף דס"ל לר"י דאסור מהתו' אינו לאו גמור כגון לעניין עדל"ת בעשה שיש בו שיעור
אלא הוא איסור קל יותר - וזו גם הסיבה שעדיף לשתות ח"ש אם אפשר
הסיבה ששותים ח"ש היא לא כדי להרויח מצוות אלא מצד צו התורה האוסר על אכילה
חשבון שאח"כ יצטרך לעבור עוד איסורים חשוב למי שמתכן פעמיו בעבודת השם -לא רלוונטי למצוות שנצטוונו בהם -יש לנו שם כללי פסיקה ברורים
תמוה טובא כוונתו לפי מה שנהנה -אין עונש על ההנאה אם נהנה נחשב שעשה עבירה בכל אופן לא נראה לי שמי שנהנה במיוחד יקבל מיתה יותר חמורה מאשר מי שנהנה פחות או האוכל חלב יביא קרבן במשקל הקילוגרמים של הנאתו
מה גם מעניין איך ימדדו את הדופמין שהשתחרר לו במח