עשי"ת, יום כיפורים אכילת ושתיית פחות מכשיעור ביום הכיפורים
- מתחיל חוט בר אביי
- תאריך התחלה
הוא אשר דיברתי, ההבדל הוא בין מעשה עבירה אחד של חצ"ש לשני מעשים.
היכן מוזכר 'שכן נהנה'' לעניין עינוי יוה"כ?? וגם בחלבים ועריות תלוי במעשה.
- הודעות
- 12
- תודות
- 13
- נקודות
- 2
תמוה טובא כוונתו לפי מה שנהנה -אין עונש על ההנאה אם נהנה נחשב שעשה עבירה בכל אופן לא נראה לי שמי שנהנה במיוחד יקבל מיתה יותר חמורה מאשר מי שנהנה פחות או האוכל חלב יביא קרבן במשקל הקילוגרמים של הנאתו
מה גם מעניין איך ימדדו את הדופמין שהשתחרר לו במח
- הודעות
- 12
- תודות
- 13
- נקודות
- 2
אתמהה
בפשיטות איסור ח"ש אף דס"ל לר"י דאסור מהתו' אינו לאו גמור כגון לעניין עדל"ת בעשה שיש בו שיעור
אלא הוא איסור קל יותר - וזו גם הסיבה שעדיף לשתות ח"ש אם אפשר
הסיבה ששותים ח"ש היא לא כדי להרויח מצוות אלא מצד צו התורה האוסר על אכילה
חשבון שאח"כ יצטרך לעבור עוד איסורים חשוב למי שמתכן פעמיו בעבודת השם -לא רלוונטי למצוות שנצטוונו בהם -יש לנו שם כללי פסיקה ברורים
כוונתו שצריך למדוד לפי הכמות שאכל ולא לפי הפעמים שהושיט את ידו והכניס המאכל לפיו.
למה בפשיטות? אמנם ראיתי שכ"כ האפיק"י (ח"ב ל"ב) אך דומני שחוזר בו מזה או מביא חולקים.
לא הבנתי (אתה מתכוון למחלוקת האחרונים בח"ש במצוות? זה לא שייך לכאן)
הסיבה היא כדי להרויח מצות עינוי ולהמנע מאיסור כרת.
החשבון רלוונטי מאוד למי שנצרך לשתות כמות מסויימת של נוזלים, כללי הפסיקה הברורים מורים לנו לעבור כמה שפחות איסורים (אפי' קטנים).
- הודעות
- 12
- תודות
- 13
- נקודות
- 2
כוונת התמה היא שאין הכוונה בנושא של חיוב בחלבים ועריות שכן נהנה שחייב כנגד ההנאה עצמה אלא שמחמת כן הרי אין לו פטור של מתעסק (סוגיא חשובה למה -ואכמ"ל) ולכן חייב ככל עובר בשוגג באילו האיסורים
אף פעם לא היה עונש כאן בבי"ד או כל יחס בכללי הפסיקה התורניים לכמות ההנאה של עובר העבירה
לצורך המחשת הדברים הובאה הערה שגם אין דרך לידע את כמות ההנאה שהיתה לו
מר מציע אפשרות מעניינת למדוד את כמות ההנאה -קילוגרמים של האוכל או בכזייתים איני יודע
אולי בעתיד הוא ייתפתח ויציע אפשרות למדוד את ההנאה של כל אוכל כפי עניין הנאתו
בכל אופן ירידה לכאלו רזולציות מעידה על פספוס עגום של נשוא הדיון
חשוב להיות כבד תמשיך כך רק תשאיר איזה צ'קרה פתוחה למקרה שתפגוש שוב אמירה שמצריכה חשיבה
בתקווה להבנה
אני קיבלתי שהטעם שאין פטור מתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה, היינו שבזה לא צריך מעשה, אלא עצם ההנאה היא האסורה, וזו כוונתי.
הנאה לא הכוונה לפי הקורת רוח והכיף שיש לבנ"א, זה סובקייטיבי לגמרי, 'נהנה' הכוונה שדנים לפי התוצאה של מה שקיבל שהוא האוכל ולא דנים לפי המעשה.
משתמש חדש, חשוב לדעת שבד"כ בפורום הקדוש הזה לא נוהגים לעקוץ אישית, ומגנים בדרך קבע תגובות כאלו, וגם בכללי אני בכלל לא ממליץ....
בתקווה להבנה.
- הודעות
- 12
- תודות
- 13
- נקודות
- 2
קודם כל מתנצל יש שם באמת טון של עקיצה שלא שמתי לבי על אשר אני כותב עקב חפזוני
מקווה שהאמירה לא יצרה כבר נזק בלתי הפיך.
עכשיו עיניינית אנסה להציג עמדתי
מר ציין שהוא קיבל ש'בזה לא צריך מעשה אלא עצם ההנאה היא אסורה' מה הוא מתכוון לא צריך מעשה -מדובר על מתעסק
אשער שכוונתו שמעשה בלא כוונה אלא מגיע דרך אגב אינו מתייחס אחריי וזאת משלימה ההנאה -זה נוסח המקובל אצל הלומדים בנוסחאות שונות (אכמ"ל)
אם טעיתי בכוונתך תקן אותי
לפי דברים אלו אין שום אזכור של ענישה על ההנאה לא-ל הרחום שלנו אין צורך שאנשים יסבלו העיקרון הוא שאם נהנה אזי שעשה
צויין מקודם למען המחש את הדברים שאין דרך למדוד ולהקביל הנאה לעונש
מר טוען שמצא אחת כזאת ע"י 'התוצאה של מה שקיבל' כלשונו הנעימה
אבקש נא שיאיריני מהי התוצאה של מה שקיבל ואיך מודדים אותה -באופן אובייקטיבי וחשוב מכך איך מקבילים אותה לעונש ולרמת איסור -מושגים שזרים לי
האמירה האומללה שזלגה לעקיצה באה כאן להמחיש שהסאטירה אודות כך אינה חייבת להחזיק במושגים 'דופמין' ו'מח' אלא יכולה להיות אף במושגים של 'גרמים' וכזייתים'
אך כאמור אין מקומה כאן ולהמלצתך אף בשום מקום
אם תואיל בטובך אמור בפה מלא ג"פ מחול לך למשה סאשה בן אברהם
ר' ברוך בער הביא מהגמרא שתחב לו חבירו בבית הבליעה וכן אשה שהיא קרקע עולם פטורים רק מדין אונס, ומזה הוכיח שלא צריכים מעשה בחלבים ועריות, רק עצם המציאות של ההנאה ע"י האכילה או הביאה היא אסורה. (ולא שע"י ההנאה המעשה יותר מתייחס אליו, וזה גם לא מסתבר כ"כ).
התוצאה היא במקרה שלנו- האוכל שנכנס למעיו, וכל פירור מהאוכל שנכנס אליו הוא האיסור, ולא מעשה ההכנסה לפיו.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- MMH
- א. ל.
- אב בינה
- אבוה דיוסף
- אבן בוחן
- אברך קלאסי
- אדם
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש תורה
- איתי13
- איתמר בן יהושע
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אלי'
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני המשנה
- אני יודע
- אנשיל
- אף נעים
- ארז בלבנון
- ארי בכרם
- ארנפלד
- ארצישראל
- אשר אבא
- בור סוד
- בחור שרוצה ללמוד
- בינה לעתים
- בליש
- במה אברך
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בנג'י
- בני הלויים
- בניהו בן יהוידע
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלום הזה
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דוב הכותב
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דור דור
- דיסקיט
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הולפסונער
- החושב
- היגיון התורה
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הר זהב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זוזיא
- חדושא
- חידודא
- חיים ארוכים
- חכם באשי
- חכם הרזים
- חכמתא
- חם ליבי
- חנני
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאיר החושב
- יאשע בער
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף לוצקין
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוש
- יצחקלה
- ירא אלקים
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- כה עשו חכמינו
- כורסייא יקירא
- כרי
- כרם
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לוי א' א'
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליטאי כבד
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לעיתים רחוקות
- לענ"ד
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאה שערים
- מאירלה
- מביט
- מדלג על ההרים
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מידה טובה
- מים עמוקים
- מים רבים
- מכנדבי
- ממוני גבך
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מנחת חינוך
- מסתברא איפכא
- מראה מקום
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה נ
- משה שפירא
- משה6
- נ.ר
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן זייתוני
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- עץ החיים
- עשירית האיפה
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרטי
- פרידנזון
- צבי זאב
- צדק ומשפט
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קדוש אלול
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קנין יצירה
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רשאי
- ש. לויס
- שחר דוידי
- שמחה
- שמחנו
- שמן הטוב
- שמן המור
- שמש מרפא
- תוכן ענינים
- תורת חסד
- תתאה גבר
נושאים דומים
ד' תעניות בין המצרים ת"ב
מנהג איסור אכילת בשר ושתית יין