הלכה כללי הלכות פסוקות ומצויות שרבים אינם יודעים או נכשלים בהן - אשכול מרכזי

[ישעיהו מנחלת דן]

קצת צ"ע הסתירה לדמות בין ק"ש לברכה
דבברכה הוא מדבר עם הקב"ה משא"כ בק"ש בכונה תליא מלתא

לחץ כדי לכווץ...

בברכה הוא משבח את ה' ובק''ש הוא קורא את האגרת שה' שלח אליו
לא נראה שיש הרבה הבדל ולכן נשאר ההבדל ההפוך של ק''ש דעדיפא מברכה דאית בה עול מלכות שמים ועול מצוות וכ''ש לברכה

 

[דבר ה']

לדברי הרמ"א שנשים יכולות לברך כשמקימות מצוות עשה שהזמ"ג לכאורה ברכה זו היא חובה ולא רשות ולכן יש להזהיר הנשים שכאשר אוכלות בסוכה ומכוונות לקיים המצווה חייבים לברך כל ז' כדין הגברים

 

[ליטאי כבד]

לדברי הרמ"א שנשים יכולות לברך כשמקימות מצוות עשה שהזמ"ג לכאורה ברכה זו היא חובה ולא רשות ולכן יש להזהיר הנשים שכאשר אוכלות בסוכה ומכוונות לקיים המצווה חייבים לברך כל ז' כדין הגברים

לחץ כדי לכווץ...

עיין כאן בהערה 1

ארבעה טעמים למה נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה'

ד' טעמים מדוע נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה', אף שמברכות על שאר מצוות שהזמן גרמא: בספר חתן סופר (לרבי שמואל ארנפלד, נכד החת"ס, בן חתנו רבי דוד צבי ארנפלד) ח"א עמוד קא כתב: "והמנהג נתפשט דמברכות בשופר ולולב, אבל בסוכה כתב בספר ישועות יעקב סימן תרמ...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[דבר ה']

משנה ברורה (תרכ"ה סק""א)

וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד [פמ"ג]:

והטעם שצריך כ' הב"ח שהוא משום שכתבה התורה למען ידעו דורתיכם וכו' משמע שצריך לכוין הטעם (וכן כתבו הב"ח והפוסקים בתפילין - יציא"מ - למען תהיה תורת ה' בפיך וכו' וכן בציצית - לזכור מצוות ה' לעשותם - למען תזכרו וכו')

(ודעת הביכורי יעקב (מובא בשעה"צ בסימן כ"ה) שזה מעכב בדיעבד)

 

[יושב בישיבה]

לדברי הרמ"א שנשים יכולות לברך כשמקימות מצוות עשה שהזמ"ג לכאורה ברכה זו היא חובה ולא רשות ולכן יש להזהיר הנשים שכאשר אוכלות בסוכה ומכוונות לקיים המצווה חייבים לברך כל ז' כדין הגברים

לחץ כדי לכווץ...

מסתבר לא כן.
ואם נימא דחייבת אם כן תוכל להוציא את האיש בברכה ולא מסתבר כן.

 

[דבר ה']

ולא מסתבר כן.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע זה אינו מסתבר (אמנם בכל הברכות אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (ברכות כ: סוכה לח.))

 

[שיל"ת]

יש לקום בפני עושי מצוה וכגון גבאי צדקה, ש"ך [כמדומה, אולי ט"ז] הלכות צדקה.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מדוע זה אינו מסתבר

לחץ כדי לכווץ...

כי גם לא מסתבר שאשה חיבת לברך ושמא אסור לה לומר וציונו ואין שום בסיס לחדוש שלך שחיבת בברכה אם החליטה לקיים המצוה.

(אמנם בכל הברכות אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (ברכות כ: סוכה לח.))

לחץ כדי לכווץ...

שם הכונה שאומר אחריהם כמבואר שם במשנה ולא שמוציאים אותו שהרי גם בקטן אמרו כן.

 

[דבר ה']

ושמא אסור לה לומר וציונו

לחץ כדי לכווץ...

דברי הם לפי המנהג המצוי אצל האשכנזים שמקפידות לברך על מצוות כגון על ארבעת המינים

שם הכונה שאומר אחריהם כמבואר שם במשנה ולא שמוציאים אותו שהרי גם בקטן אמרו כן.

לחץ כדי לכווץ...

אין הכונה כך כמבואר להדיא בסוגיא בברכות ומה ששאלת על קטן תירצו בברכות שאיירי שאכל שיעורא דרבנן

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אין הכונה כך כמבואר להדיא בסוגיא בברכות ומה ששאלת על קטן תירצו בברכות שאיירי שאכל שיעורא דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

אני התכוונתי לגבי הלל שנאמר שם אומר אחריהם מה שהם אומרים.

 

[דבר ה']

יש לקום בפני עושי מצוה וכגון גבאי צדקה, ש"ך [כמדומה, אולי ט"ז] הלכות צדקה.

לחץ כדי לכווץ...

ט"ז יורה דעה שס"א ד