בברכה הוא משבח את ה' ובק''ש הוא קורא את האגרת שה' שלח אליו
לא נראה שיש הרבה הבדל ולכן נשאר ההבדל ההפוך של ק''ש דעדיפא מברכה דאית בה עול מלכות שמים ועול מצוות וכ''ש לברכה
- מתחיל חוט דבר ה'
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הלכה הלכה ומנהג הלכה למעשה הלכות
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
לא נראה שיש הרבה הבדל ולכן נשאר ההבדל ההפוך של ק''ש דעדיפא מברכה דאית בה עול מלכות שמים ועול מצוות וכ''ש לברכה
עיין כאן בהערה 1
ארבעה טעמים למה נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה'
ד' טעמים מדוע נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה', אף שמברכות על שאר מצוות שהזמן גרמא: בספר חתן סופר (לרבי שמואל ארנפלד, נכד החת"ס, בן חתנו רבי דוד צבי ארנפלד) ח"א עמוד קא כתב: "והמנהג נתפשט דמברכות בשופר ולולב, אבל בסוכה כתב בספר ישועות יעקב סימן תרמ...
forum-otzar-hatorah.co.il
משנה ברורה (תרכ"ה סק""א)
וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד [פמ"ג]:
והטעם שצריך כ' הב"ח שהוא משום שכתבה התורה למען ידעו דורתיכם וכו' משמע שצריך לכוין הטעם (וכן כתבו הב"ח והפוסקים בתפילין - יציא"מ - למען תהיה תורת ה' בפיך וכו' וכן בציצית - לזכור מצוות ה' לעשותם - למען תזכרו וכו')
(ודעת הביכורי יעקב (מובא בשעה"צ בסימן כ"ה) שזה מעכב בדיעבד)
וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד [פמ"ג]:
והטעם שצריך כ' הב"ח שהוא משום שכתבה התורה למען ידעו דורתיכם וכו' משמע שצריך לכוין הטעם (וכן כתבו הב"ח והפוסקים בתפילין - יציא"מ - למען תהיה תורת ה' בפיך וכו' וכן בציצית - לזכור מצוות ה' לעשותם - למען תזכרו וכו')
(ודעת הביכורי יעקב (מובא בשעה"צ בסימן כ"ה) שזה מעכב בדיעבד)
- הודעות
- 425
- תודות
- 1,073
- נקודות
- 145
מסתבר לא כן.
ואם נימא דחייבת אם כן תוכל להוציא את האיש בברכה ולא מסתבר כן.
מדוע זה אינו מסתבר (אמנם בכל הברכות אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (ברכות כ: סוכה לח.))
כי גם לא מסתבר שאשה חיבת לברך ושמא אסור לה לומר וציונו ואין שום בסיס לחדוש שלך שחיבת בברכה אם החליטה לקיים המצוה.
שם הכונה שאומר אחריהם כמבואר שם במשנה ולא שמוציאים אותו שהרי גם בקטן אמרו כן.
דברי הם לפי המנהג המצוי אצל האשכנזים שמקפידות לברך על מצוות כגון על ארבעת המינים
אין הכונה כך כמבואר להדיא בסוגיא בברכות ומה ששאלת על קטן תירצו בברכות שאיירי שאכל שיעורא דרבנן
אני התכוונתי לגבי הלל שנאמר שם אומר אחריהם מה שהם אומרים.
מתוך מה שכתבתי באשכול על הגר"ע פריד שליט"א
_________________________________________________________________________________________________________
שמעתי מהרב שליט"א כמה פעמים שזה לא כדין מה שרבים מקלים במחלוקת פוסקי זמנינו בדאוריתא כיון שהכלל שבדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז.) כגון לפתוח בקבוקים בשבת אין אפשרות כלל להקל בזה אא"כ יש לך רב שתמיד אתה עושה את ההלכות כמוהו והוא מקל בזה ואף מי שנוהג מ/בביתו להקל בזה אין זה נחשב מנהג
(מקורות לעיון בנושא רמ"א אהע"ז כ"ה ב, ש"ך בכללי פסיקה שלאחר סימן רמ"ב, חזו"א יו"ד ק"נ תחילת הסימן והריטב"א שבס"ק ה - שם מבואר גם מה הדין כששאל את הרב המיקל)
_________________________________________________________________________________________________________
בגיטין ל"ח: מבואר שמשפחה בירושלים נעקרה דקבעי סעודתא בערב שבת ורש"י בפי' הראשון פי' שקבעו סעודה בליחל שבת כיון שביום צו ללמוד וביטלו דין כבוד יום גדול מכבוד לילה והמהרש"ל ביש"ש כ' שכיון שנעקרו על זה יש לחוש גם לפירוש הזה של רש"י ולדאוג שסעודת היום תהיה יותר חשובה משל הלילה ושלא יהיה הסעודות שוות עי"ש ובדברות משה העיר שפשטות כבוד יום זה שיהיו את הצרכים הבסיסים גם ליום ונשאר בצ"ע לדינא עי"ש אולם העש"ש הובא בשערי תשובה סי רפ"ה וגם צוין במ"ב ולכן הרב שליט"א פוסק כמותו [ואמר לי שלא נמדד בכמות שאוכל אלא ברמת המאכלים]
ויש לשים לב שלעיתים מרבים במאכלים בסעודות ליל שבת עד שיותר חשובים מסעודת היום
_________________________________________________________________________________________________________
דעת הרב שליט"א שעוגות בוקר ברכתם המוציא וכן צריכים נט"י וכו' וכן דעתו גבי לחמניות מזונות וכן על פיצה מזונות
(מקור: קס"ח י"ז)
הערה: אמנם דעת הרב שבעל המחיה יוצאים מדאוריתא וזה ענין של דרבנן ועי' מה שהבאתי מהרב בתחילת הודעה זו
_________________________________________________________________________________________________________
שמעתי מהרב שליט"א כמה פעמים שזה לא כדין מה שרבים מקלים במחלוקת פוסקי זמנינו בדאוריתא כיון שהכלל שבדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז.) כגון לפתוח בקבוקים בשבת אין אפשרות כלל להקל בזה אא"כ יש לך רב שתמיד אתה עושה את ההלכות כמוהו והוא מקל בזה ואף מי שנוהג מ/בביתו להקל בזה אין זה נחשב מנהג
(מקורות לעיון בנושא רמ"א אהע"ז כ"ה ב, ש"ך בכללי פסיקה שלאחר סימן רמ"ב, חזו"א יו"ד ק"נ תחילת הסימן והריטב"א שבס"ק ה - שם מבואר גם מה הדין כששאל את הרב המיקל)
_________________________________________________________________________________________________________
בגיטין ל"ח: מבואר שמשפחה בירושלים נעקרה דקבעי סעודתא בערב שבת ורש"י בפי' הראשון פי' שקבעו סעודה בליחל שבת כיון שביום צו ללמוד וביטלו דין כבוד יום גדול מכבוד לילה והמהרש"ל ביש"ש כ' שכיון שנעקרו על זה יש לחוש גם לפירוש הזה של רש"י ולדאוג שסעודת היום תהיה יותר חשובה משל הלילה ושלא יהיה הסעודות שוות עי"ש ובדברות משה העיר שפשטות כבוד יום זה שיהיו את הצרכים הבסיסים גם ליום ונשאר בצ"ע לדינא עי"ש אולם העש"ש הובא בשערי תשובה סי רפ"ה וגם צוין במ"ב ולכן הרב שליט"א פוסק כמותו [ואמר לי שלא נמדד בכמות שאוכל אלא ברמת המאכלים]
ויש לשים לב שלעיתים מרבים במאכלים בסעודות ליל שבת עד שיותר חשובים מסעודת היום
_________________________________________________________________________________________________________
דעת הרב שליט"א שעוגות בוקר ברכתם המוציא וכן צריכים נט"י וכו' וכן דעתו גבי לחמניות מזונות וכן על פיצה מזונות
(מקור: קס"ח י"ז)
הערה: אמנם דעת הרב שבעל המחיה יוצאים מדאוריתא וזה ענין של דרבנן ועי' מה שהבאתי מהרב בתחילת הודעה זו
נערך לאחרונה:
אולי באמת מישהו יסדר לי את העניין, משום שנדמה לי שזה אחד הדברים הכי מזולזלים כיום.
אורחות שבת חלק ב פרק כ"ב
הובא בתשובות הגאונים שיש שנהגו שכן ויש שנהגו שלא, וזיל בתר המנהג.
חברים מקוונים לאחרונה
- David201
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבוה דיוסף
- אבוה דיצחק
- אבל
- אברהם00
- אברך כמדרשו
- אברך מנתיבות
- אברך צעיר
- אברך קלאסי
- אגור בן יקה
- אדם היער
- אהבת ישראל
- אהבת תורה
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורי
- אחד מארץ
- אחת שאלתי
- איישר חילי
- איש הישראלי
- איש חסיד היה
- איתי13
- איתן
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמת מה נהדר
- אפיקי דעת
- אריה חפץ
- ארנפלד
- ארצישראל
- אשכול יוסף
- ב.ה.
- בודד על גג
- בודק
- ביבליופיל
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בן אליהו
- בן יהודית
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בנימין קלוגר
- בנצי
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלא
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גברא זוטרא
- גוט
- גרונים
- דביר גדסי
- דברי התלמיד
- דוב הכותב
- דוד המלך
- דוד מביתר
- דע"ת
- דעת גדולים
- ה'מבקש'
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הברוא
- הגיון אמוני
- ההוא
- החושב
- היא אוצרו
- הייניקל
- הלומד מכל אדם
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הספר
- העמל
- הפלואי
- הפלפלן
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- וא-לקי לצור מחסי
- והב בסופה
- וזל"י
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיו התורה
- חד צורבא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חושב שחושב
- חיים קאופמן
- חיינו
- חכימא דיהודאי
- חם ליבי
- חמר גמל
- חנני
- חסד
- יאר
- יהודי חזק מאוד
- יהודי מא"י
- יהודי תמים
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל ראזענפעלד
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- יישר כח
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- ירוחם חפשי
- ישורון בן מלך
- ישיש כגיבור
- ישם_נהרות
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- ישראליק
- כיפי
- כלפי לייא
- כערער בערבה
- כת הצפוני
- ל.מ.
- לב טוב
- לובש תפילין
- לומד מכל אדם
- לחושבי שמו
- לי נראה
- לייב
- לילה כיום
- למאן
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאה שערים
- מאירלה
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מביט ומשיב
- מבקש האמת
- מבקש חיבור
- מגדנות
- מה חובתו בעולמו
- מה ידידות
- מזרע הלוי
- מחזיק ברכה
- מי אני בכלל?
- מים רבים
- מכנדבי
- ממגד שמים
- מרדכי זנגר
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה פיק
- מתבונן
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוסקה
- נחל גרר
- נחמן ל.
- נטעי כנה
- נפשי חמדה
- נתיבות העיון
- נתן12
- נתנאל לב
- ספיר ויהלום
- סתם אברך
- עובדיה יזרעאלי
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ערגה לאורך
- עריכה
- עשירית-האיפה
- פורמט
- פלוגתאי
- פנחס ע
- פרידנזון
- פשוט כפשוטו
- צבי וחמיד ורגיג
- צדיק בעמו
- ציפור בודד
- צנה ואלפים
- צנוע ומעלי
- קדושה
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קרבת השם
- קרית מלך
- קרני ראמים
- ר פלוני
- ראם
- רבי דוד
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רמח
- רפי
- רשאי
- ש.ב.ה.
- שואף לגדולות
- שוייל
- שימי בר
- שלמה מרלר
- שמחהל'ה
- שמריהו בן יוסף
- שפל
- ת. ינוקא
- תבלין כנגדו
- תודעה יהודית
- תוכן ענינים
- תורת חסד
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תנא המסייע
- תשב"ר