בראשית האם היה דין ערום וערוה לפני החטא

[נהנה מקושיא טובה]

ראיתי בספר צפנת פענח ערך אדם וחוה אופן טו , שחטא אדה''ר היה שאכל בלי ברכה והטעם שלא בירך הוא כיון שהיה ערום, ולא הבנתי הלא לפני החטא לא היה דין ערוה כלל וכמבואר בגרי''ז עה''ת במה שהוצרך להתכסות אחרי החטא עיי''ש

 

[אור זרוע לצדיק]

ועוד צ"ב דהרי בתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור באל"ף
ועוד מבואר במפרשים שכל הענין של הצניעות היה מאז שחטאו. ההבנה שיש בעיה בערווה היתה רק אחרי זה.
דקודם לכן כתיב וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:
וברש"י שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע (ב"ר).
ספר פנים יפות על בראשית פרק ב פסוק כה
ויהיו שניהם ערומים וגו' ולא יתבוששו. ענינו כי קודם החטא היה גופו רוחני זך ולא רע כלל ולא שייך ביה בושה כלל, משא"כ אחר החטא שנתגשם הוצרך לכסות ערותם.

 

[רב פאל]

ועוד צ"ב דהרי בתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור באל"ף
ועוד מבואר במפרשים שכל הענין של הצניעות היה מאז שחטאו. ההבנה שיש בעיה בערווה היתה רק אחרי זה.
דקודם לכן כתיב וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:
וברש"י שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע (ב"ר).
ספר פנים יפות על בראשית פרק ב פסוק כה
ויהיו שניהם ערומים וגו' ולא יתבוששו. ענינו כי קודם החטא היה גופו רוחני זך ולא רע כלל ולא שייך ביה בושה כלל, משא"כ אחר החטא שנתגשם הוצרך לכסות ערותם.

לחץ כדי לכווץ...

ברש"י שהבאת אתה בעצמך נראה דלא כספר פנים יפות
כי אומר שלא היו יודעים דרך צניעות ולא אומר שלא היה עניין ותועלת בצניעות

 

[אור זרוע לצדיק]

ובכלל בתרגום יהונתן כתוב שהיה להם לבוש של ציפורן.
תרגום יונתן על בראשית פרק ג פסוק ז
(ז) ואתנהרן עיני תרוויהון וידעו ארום ערטילאין אינון דאיתערטלו מן לבוש טופרא דאיתבריאו ביה

 

[זקן ויושב בישיבה]

יש לבאר הפסוק 'ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא'
הכוונה שכיון שהיה ערום היה אסור לעמוד לפני השם.

 

[נהנה מקושיא טובה]

יש לבאר הפסוק 'ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא'
הכוונה שכיון שהיה ערום היה אסור לעמוד לפני השם.

לחץ כדי לכווץ...

עיין בגרי''ז עה''ת שכתב כן

 

[זקן ויושב בישיבה]

עיין בגרי''ז עה''ת שכתב כן

לחץ כדי לכווץ...

בושות. מן הסתם זכרתי משם.

 

[יאיר החושב]

ראיתי בספר צפנת פענח ערך אדם וחוה אופן טו , שחטא אדה''ר היה שאכל בלי ברכה והטעם שלא בירך הוא כיון שהיה ערום, ולא הבנתי הלא לפני החטא לא היה דין ערוה כלל וכמבואר בגרי''ז עה''ת במה שהוצרך להתכסות אחרי החטא עיי''ש

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ב והרי לא תיקנו אז ברכות ומסתמא משום הסברא של כל הנהנה מן הועל הסה בלא ברכה כאילו מעל אם כי ממש צ"ב וכי בגלל זה נגזרה על העולם כלייה וכו' ממש מדרש פליאה וכי כל אדם שאוכל בלא ברכה כך נענש וצע"ג

 

[ליטאי כבד]

מה לאדם הראשון ולברכות?

 

[יאיר החושב]

מה לאדם הראשון ולברכות?

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ב והרי לא תיקנו אז ברכות ומסתמא משום הסברא של כל הנהנה מן הועל הסה בלא ברכה כאילו מעל אם כי ממש צ"ב וכי בגלל זה נגזרה על העולם כלייה וכו' ממש מדרש פליאה וכי כל אדם שאוכל בלא ברכה כך נענש וצע"ג

לחץ כדי לכווץ...

 

[הושע]

"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל",זה כתוב במפורש?
יכול להיות שבאמת היה אסור לברך ערום לפני החטא ושאר העצים הותרו לו בלא ברכה
זה הסבר בדברי הצפנת פענח

 

[אור זרוע לצדיק]

יכול להיות שבאמת היה אסור לברך ערום לפני החטא ושאר העצים הותרו לו בלא ברכה

לחץ כדי לכווץ...

השאלה למה לחלק בין עה"ד לשאר אילנות?

 

[הושע]

הקב"ה חילק,מי אנחנו?
והצפנת עצמו כתב שהאיסור היה שהיה בלא ברכה וכיוון שהיה רום לא בירך משמע שהיה איסור לברך ערום

 

[חמר גמל]

וסתם קשה דלברכה לא בעינין בגד דאפשר לכסות את לבו ע"י ידו ואין לבו רואה את הערוה וכמו בכל טבילה דאו'

היתכונתי על ברכה של טבילה דאו'

 

[הושע]

יש שני דינים כיסוי הערווה ולהפריד בין ליבו לערווה

 

[חמר גמל]

ומה תענה על ברכה לפני טבילה דאו' שמכסים רק את הלב עם היד

 

[נהנה מקושיא טובה]

וצ"ב והרי לא תיקנו אז ברכות ומסתמא משום הסברא של כל הנהנה מן הועל הסה בלא ברכה כאילו מעל אם כי ממש צ"ב וכי בגלל זה נגזרה על העולם כלייה וכו' ממש מדרש פליאה וכי כל אדם שאוכל בלא ברכה כך נענש וצע"ג

לחץ כדי לכווץ...

מה לאדם הראשון ולברכות?

לחץ כדי לכווץ...

יש מראה מקומות שאדה''ר קיים כל התורה עד שלא ניתנה [ואולי גם דרבנן]

 

[נהנה מקושיא טובה]

יש מראה מקומות שאדה''ר קיים כל התורה עד שלא ניתנה [ואולי גם דרבנן]

לחץ כדי לכווץ...

מצאתי מה שכתבתי בזה

עיין בזה בבית האוצר ח''א כלל טז ד''ה וע''ע בספר, שכתב על קושיות המפרשים על מה דמבואר בגמ' יבמות דף סג. שבא אדה''ר על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה, והלא נצטוו על העריות ובהמה בכלל עריות הוא כמבואר בסנהדרין דף נו:[1], וכתב הגר''י ענגל זצ''ל שקושיא זו הוא מחסרון ידיעה, שהרי מפורש בסנהדרין דף לח: שעה שביעית נזדווגה לו חוה, ובתשיעית נצטוה וכו' הרי דהציווי על המצות שלו היה רק אחר שבא על חוה, אבל כתב שם דיתכן שאחרי שנצטוה על שבע מצות בני נח כבר קיים גם שאר דיני התורה עיי''ש,

ולכאורה יש להביא ראיה ממה שכתבו תוס' בסנהדרין נו: דכל מה שנאסר לאדה''ר לאכול בשר הוא רק להמית ולאכול אבל במתה מאליה הותר עיי''ש, ולכאורה הלא במתה מאליה הוא נבילה, וע''כ דלא שמר את התורה עד שלא ניתנה [ועיין במדרש [טז ה] דנצטוה על השבת]

---

​

 

[יאיר החושב]

מצאתי מה שכתבתי בזה

עיין בזה בבית האוצר ח''א כלל טז ד''ה וע''ע בספר, שכתב על קושיות המפרשים על מה דמבואר בגמ' יבמות דף סג. שבא אדה''ר על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה, והלא נצטוו על העריות ובהמה בכלל עריות הוא כמבואר בסנהדרין דף נו:[1], וכתב הגר''י ענגל זצ''ל שקושיא זו הוא מחסרון ידיעה, שהרי מפורש בסנהדרין דף לח: שעה שביעית נזדווגה לו חוה, ובתשיעית נצטוה וכו' הרי דהציווי על המצות שלו היה רק אחר שבא על חוה, אבל כתב שם דיתכן שאחרי שנצטוה על שבע מצות בני נח כבר קיים גם שאר דיני התורה עיי''ש,

ולכאורה יש להביא ראיה ממה שכתבו תוס' בסנהדרין נו: דכל מה שנאסר לאדה''ר לאכול בשר הוא רק להמית ולאכול אבל במתה מאליה הותר עיי''ש, ולכאורה הלא במתה מאליה הוא נבילה, וע''כ דלא שמר את התורה עד שלא ניתנה [ועיין במדרש [טז ה] דנצטוה על השבת]

---

​

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי כבר שמציינים שאין אדם הראשון בא עליהן ממש אלא רק התבונן ועיי"ש במהרש"א

 

[יאיר החושב]

ראיתי כבר שמציינים שאין אדם הראשון בא עליהן ממש אלא רק התבונן ועיי"ש במהרש"א

לחץ כדי לכווץ...

אם כי אציין שזה מחלות ויש שהבינו זאת כפשוטו עיי"ש ברש"ש וכן עיי"ש במהרש"א