מצאתי מה שכתבתי בזה
עיין בזה בבית האוצר ח''א כלל טז ד''ה וע''ע בספר, שכתב על קושיות המפרשים על מה דמבואר בגמ' יבמות דף סג. שבא אדה''ר על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה, והלא נצטוו על העריות ובהמה בכלל עריות הוא כמבואר בסנהדרין דף נו:
[1], וכתב הגר''י ענגל זצ''ל שקושיא זו הוא מחסרון ידיעה, שהרי מפורש בסנהדרין דף לח: שעה שביעית נזדווגה לו חוה, ובתשיעית נצטוה וכו' הרי דהציווי על המצות שלו היה רק אחר שבא על חוה, אבל כתב שם דיתכן שאחרי שנצטוה על שבע מצות בני נח כבר קיים גם שאר דיני התורה עיי''ש,
ולכאורה יש להביא ראיה ממה שכתבו תוס' בסנהדרין נו: דכל מה שנאסר לאדה''ר לאכול בשר הוא רק להמית ולאכול אבל במתה מאליה הותר עיי''ש, ולכאורה הלא במתה מאליה הוא נבילה, וע''כ דלא שמר את התורה עד שלא ניתנה [ועיין במדרש [טז ה] דנצטוה על השבת]