בפרשתן (כה, כט): "ויזד יעקב נזיד",
וצ"ב,
וכי דרכו של יושב אהלים לבשל ? אתמהה ?!

בישל הנזיד בזמן האבילות. שבזמן האבילות בכ"מ לא יכול הי' ללמוד ולהגות בתורה, וכנפסק בהלכה.
ולענ"ד שייך גם שייך שיושב אוהלים יבשל תבשילים, דרך ארעי.
 
נערך לאחרונה:

בפרשתן (כה, כט): "ויזד יעקב נזיד",
וצ"ב,
וכי דרכו של יושב אהלים לבשל ? אתמהה ?!
ולמה לא הוקשה לך על אברהם אבינו ששימש מלצר??
קידושין דף לב:
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם נתן הכוס לרבי אליעזר ולא נטלו נתנו לרבי יהושע וקיבלו אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע אנו יושבין ורבן גמליאל בריבי עומד ומשקה עלינו אמר ליה מצינו גדול ממנו ששמש אברהם גדול ממנו ושמש אברהם גדול הדור היה וכתוב בו והוא עמד עליהם ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו לא נדמו לו אלא לערביים ואנו לא יהא רבן גמליאל בריבי עומד ומשקה עלינו אמר להם רבי צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות הקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד ואנו לא יהא רבן גמליאל בריבי עומד ומשקה עלינו
 
בישל הנזיד בזמן האבילות. שבזמן האבילות בכ"מ לא יכול הי' ללמוד ולהגות בתורה, וכנפסק בהלכה.
אדרבה. כיבוד הורים דבר קל הוא בעינך?!

אמת! אבל מכיון שהוא לא אבל היה מותר לו ללמוד תורה.
 
האירוני:
מעניין שהמלבי"ם מבאר שהדבר קשור אף למעלת הבכורה: האחריות לפרנסת הבית הייתה מוטלת על הבכור, ויעקב הוא שמילא אותה בפועל.
 
בפרשתן (כה, כט): "ויזד יעקב נזיד",
וצ"ב,
וכי דרכו של יושב אהלים לבשל ? אתמהה ?!
א. במדרש הגדול כתוב שעשה כן מענווה.
ב. במלבי"ם כתוב שבאמת היה מוטל על עשיו להתעסק בסעודה ועשיו לא רצה, לכך יעקב לקח את זה על עצמו.
ג. כתב עוד המלבי"ם שהיה זה סעודת הבראה.
ד. האור החיים כתב שרצה יעקב להקרב לאביו כמו שעשיו עשה ע"י שהיה נותן לאביו לאכול.
 
בלת"ק חלקי

לתשו"ל כל הבישול הזה הוא 'שטיקל תורה'

רבינו בחיי :
ויזד יעקב נזיד. היה ראוי שיאמר ויזד יצחק, שהרי בעד אברהם היה מתאבל, אבל מפני שהאבל אסור לאכול משלו לכך התקין יעקב המאכל הזה, ותבשיל של עדשים היה ומנהג לאוכלו בבית האבל, לפי שעדשה סגורה ועגולה כגלגל לומר גלגל הוא שחוזר בעולם, ומה עדשה זו אין לה פה כך האבל אסור לדבר, ואותו היום נפטר אברהם לבית עולמו, וכו' ע"ש.

​
 
בפרשתן (כה, כט): "ויזד יעקב נזיד",
וצ"ב,
וכי דרכו של יושב אהלים לבשל ? אתמהה ?!
1. משם ראיה, נזיד עדשים ארוחת צהרים- נראה לי יותר לפשויט העם ולא למחפשי העידונים.
2. אולי הכין לאביו ואימו והוי כיבוד
3. אבילות- כפי שראיתי שתירצו.
4. פעם לא היה בישיבה חדר אוכל עם טבחית, ועניין לאכול "טעג" נתחדש בישיבות בליטא ובהונגריה .
 
י"ל על פי הרמב"ן, דכל עניין הבישול כאן לא היה לצורך סעודה בעלמא, אלא מהלך מחושב לקניין הבכורה. דהנה יעקב אבינו בחכמתו ראה שעשו אינו ראוי לעבודת הקורבנות השייכת לבכורות, וביקש להוציא ממנו את הבכורה בדרך היתר וקניין גמור. ומשום הכי ירד יעקב מאוהל התורה ועמד לבשל נזיד עדשים אדום וריחני, כדי להעמיד פיתוי כנגד תאוותו של עשו בעת שיבוא עייף מן השדה, ועל ידי זה יגמור בדעתו למכור את הבכורה. נמצא דהבישול גופיה היה חלק מעבודת הקודש של העמדת כלל ישראל.
עוד יש לבאר בגדר "איש תם יושב אהלים", דאדרבה, עצם מהותו של ה"יושב אהלים" היא שאינו זקוק לאחרים ואינו מטריח את הבריות לצרכיו הגשמיים. לעומת "איש יודע ציד" שרודף אחר מותרות וזקוק לריבוי הכנות, ה"יושב אהלים" מסתפק במועט ומכין לעצמו את פתו ונזידו בפשטות ובצניעות בתוך אהלו, כדי שלא להתבטל מתורתו על ידי ריבוי עסקים וטרדות.
ובדרך המוסר והדרוש מבואר, ד"ויזד יעקב נזיד" היינו עמל התורה גופיה. דכשם שבישול מרכך את המאכל ומכשירו לאכילה, כך יושב האהלים "מבשל" ומלבן את הסוגיות באש של תורה, וממתק בזה את מידת הדין (הרמוזה ב"אדום האדום הזה") מתוך ד' אמות של הלכה.
 
י"ל על פי הרמב"ן, דכל עניין הבישול כאן לא היה לצורך סעודה בעלמא, אלא מהלך מחושב לקניין הבכורה. דהנה יעקב אבינו בחכמתו ראה שעשו אינו ראוי לעבודת הקורבנות השייכת לבכורות, וביקש להוציא ממנו את הבכורה בדרך היתר וקניין גמור. ומשום הכי ירד יעקב מאוהל התורה ועמד לבשל נזיד עדשים אדום וריחני, כדי להעמיד פיתוי כנגד תאוותו של עשו בעת שיבוא עייף מן השדה, ועל ידי זה יגמור בדעתו למכור את הבכורה. נמצא דהבישול גופיה היה חלק מעבודת הקודש של העמדת כלל ישראל.
עוד יש לבאר בגדר "איש תם יושב אהלים", דאדרבה, עצם מהותו של ה"יושב אהלים" היא שאינו זקוק לאחרים ואינו מטריח את הבריות לצרכיו הגשמיים. לעומת "איש יודע ציד" שרודף אחר מותרות וזקוק לריבוי הכנות, ה"יושב אהלים" מסתפק במועט ומכין לעצמו את פתו ונזידו בפשטות ובצניעות בתוך אהלו, כדי שלא להתבטל מתורתו על ידי ריבוי עסקים וטרדות.
ובדרך המוסר והדרוש מבואר, ד"ויזד יעקב נזיד" היינו עמל התורה גופיה. דכשם שבישול מרכך את המאכל ומכשירו לאכילה, כך יושב האהלים "מבשל" ומלבן את הסוגיות באש של תורה, וממתק בזה את מידת הדין (הרמוזה ב"אדום האדום הזה") מתוך ד' אמות של הלכה.
העמל המרומז בויזד נזיד
ועי"ז מכפר ומנקה אף עבירות המזיד.
 
האירוני:
מעניין שהמלבי"ם מבאר שהדבר קשור אף למעלת הבכורה: האחריות לפרנסת הבית הייתה מוטלת על הבכור, ויעקב הוא שמילא אותה בפועל.
אבל הבישול היה לפני מכירת הבכורה כל המכירה היתה לאחר גמר בישולו שעשיו אמר הלעיטיני
 
אולי גם ניתן לשאול האם יעקב היה יושב אוהלים או רועה צאן לבן
יעקב היה שילוב של יצחק ואברהם
יצחק לא היה מתעסק עם דברים גשמיים כי מידתו היה גבורה אבל אברהם היה מכניס אורחים ולוחם מלחמת אחיינו כי מידתו היא מידת החסד
ויעקב שמידתו תפארת ידע להיות גם יושב אוהלים וגם שף ורועה צאן
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓