שבועות שבועות יום דין על תוספת השגה בתורה או על ביטול תורה? (1 צופה)

[הפקדתי ש.]

ראיתי מביאים בשם ספר שיחות חיים להג"ר נתן אינפלד שכתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] וראיתי (מחה"ס הנ"ל) זה בשל"ה שמביא בשם "תולעת יעקב" ע"ש במסכת שבועות דף ק"פ ע"כ ע"ש.
וראיתי בעוד ספרים שמביאים ד' הרב ש"ך בשם השל"ה (במקום אחר מובא שהרב שך הוסיף שהדברים נמצאים בשל"ה ובמק"א שכך אמרו לו, ייתכן בזמן מאוחר אחר שהעירו לו בזה) שחג השבועות, הוא יום דין של התורה, ומסוגל לזכות את האדם לחדש ולהבין בלימודו. (הוספה למתעים -מחשבת מוסר ועדות חתנו)

את ד' הרב שך הללו, מצאתי קרוב לחמשה פעמים כל פעם בנוסח מעט שונה. בשיחה שנדפסה בספר מחשבת מוסר ח"א ד' סיון תש"מ מביאים את ד' הרב שך בענין הנז' ואחרי שמזכיר את ד' השל"ה מוסיף בזה"ל "וכך זמן מתן תורה הוא ראש השנה על התורה, שכיון שהוא יום מסוגל לקבלת התורה הוא יום הדין על התורה שנתנה בו. וכן נקבע כמה עליה ועזר ה' יהיה לכך אחד.. וכו' כך חג השבועות שהוא זמן מתן תורה, הוא יום דין על התורה, אם יתעלה בו האדם או לא, וגם כמה סייעתא דשמיא יהיה לו בזה צריך לדעת שזהו זמן של הצלחה, ללמוד ולהתעלות, ויראת שמים מעל הכל. וכן מעיד חתנו הגרמ"צ ברגמן בזה"ל הנה שמעתי הרבה פעמים מכבוד מו"ח מרן הגאון שליט"א ששמע ממרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר שמקובל מקדמונים שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה עכ"ד חמי.

אמנם כשבדקתי בד' השל"ה, מצאתי דברים אחרים, כך כתב שם השל"ה (מסכת שבועות - פרק נר מצוה ט)-
חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. וכו' מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב דף נ"ח, ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם וכו' וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי ע"כ. (בתחתית העתקנו את כל לשונו בענין)

בד' השל"ה בשם התולעת יעקב אכן מפורש שיום השבועות הוא יום שהאדם נידון על ביטול תורה, אבל לא יום הדין בהקשר של תוספת השגה בתורתו של האדם.
והעירו את אזני שעומדים בזה, ועד עתה לא מצאתי דברים ברורים בזה.

דברים מפורשים בזה מצינו בכתביו של השפת אמת (ספר במדבר -לשבועות -שנת תרס"א) בזה"ל-
המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנק' עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן נק' יום הביכורים. וכמו דאיתא במד' שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד. ע"כ. וכ"כ השפת אמת בקיצור בעמוד 25 ד"ה כמו ע"ש.
מדבריו אלו מבואר שחג השבועות, הוא יום דין על השגת האדם בתורתו משך כל השנה. (שלא כד' השל"ה הנז' שיום הדין הוא אך על ביטול תורה)

וגם בד' השפת אמת הסתפקתי מה שכתב שם "וכן איתא בספרים" אם כוונתו על מש"כ בסמיכות "התחדשות התורה שנקראית עץ חיים" או על כלל הרעיון שהתורה מחדשת פירותיה בכל שנה ובעצרת. אם נניח שדבריו באו על כללות הרעיון היכן מצינו בספרים מעין זה, שבחג השבועות אדם נידון על השגת התורה, ובדברי השל"ה כפי שהתברר לא כתובים הדברים. אלא איפה כן.

אכן רעיון הנ"ל של השפ"א (לא נימוקו) כתב גם הנצי"ב בדומה (העמק דבר דברים ט"ז, י"ב) -שבכל יום בו נברא דבר מה, זהו הזמן בו הדבר מתחזק, ומכיון שהתורה ניתנה לנו בחג השבועות, לכן ציותה התורה שנתחזק ונשמור את החוקים האלה ביום זה, מפני שמסוגל בזה היום שניתן בתחילה, גם לדורות, להתבונן בהם ולקבלם עליהם להגות בהם ע"כ.

על כל פנים, חג השבועות מסוגל להוסיף לאדם השגות בתורה למשך כל השנה, גם אם אינו יום הדין בהקשר לזה. ועדיין צריך להעיר, יש חילוק בין יום 'מסוגל' ובין יום דין.

ומה שהביא בשם הרב שך לדברי הר"ן. בס' הנ"ל מעיר במסוגר שלא מצא במקומו. וראיתי פעם שמביאים מרבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל שגם הביא כן מדרשות הר"ן.

 

[הצעיר שבחבורה]

בד' השל"ה בשם התולעת יעקב אכן מפורש שיום השבועות הוא יום שהאדם נידון על ביטול תורה, אבל לא יום הדין בהקשר של תוספת השגה בתורתו של האדם.
והעירו את אזני שעומדים בזה, ועד עתה לא מצאתי דברים ברורים בזה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו יש לומר, שנידון על 'שבטלו עצמה ממנה'.
אך לא בכדי ליתן שכר על עסקו בתורה, או להענישו על שבטל עצמה ממנה, שע"ז נדון בראש השנה, כיתר המצוות.
אלא על חלקו בתורה, שכיון שבטל עצמו ממנה, אינו כדאי שיהא חלקו בה

 

[צריך ביאור]

ויל"ע בזה מה השייכות של שבועות ליום דין על תורה? וכיצד זה משתלב עם כל עבודת היום של שבועות שצריכה להיות בשמחה כמו בכל חג ויו"ט?

 

[צריך עיון]

כיצד זה משתלב עם כל עבודת היום של שבועות שצריכה להיות בשמחה כמו בכל חג ויו"ט?

לחץ כדי לכווץ...

הרי נדונין על פירות האילן זה מבו' במשנה
ובחג נדונין על המים וכו'
[והאמת דאדרבה זה סיבה ליו''ט כמו ר''ה וכמבו' בביהגר''א, אלא דלכאו' הכא בלא''ה הוא יו''ט].

 

[אוהב ספר]

ויל"ע בזה מה השייכות של שבועות ליום דין על תורה?

לחץ כדי לכווץ...

יום שבו ניתנה תורה בו נקצב לכל אחד הסייעתא דשמיא שלו בתורה למשך השנה הבאה

 

[צריך ביאור]

הרי נדונין על פירות האילן זה מבו' במשנה
ובחג נדונין על המים וכו'
[והאמת דאדרבה זה סיבה ליו''ט כמו ר''ה וכמבו' בביהגר''א, אלא דלכאו' הכא בלא''ה הוא יו''ט].

לחץ כדי לכווץ...

דברי הרב נכונים וצודקים אבל הא גופא צריך ביאור שהרי ההשפעה שמושפעת ממרומים בכל חג וחג זה מפני התאריך שבו קרה המאורע שבו נקבע החג אבל מתן תורה כידוע לוחות שניות היה ביום כיפור וא"כ ההשפעה היתה אמורה להיות ביום כיפור ולא חג השבועות ובפרט שענין לימוד התורה בחג השבועות אינו מוזכר מפורש בתורה בכלל ומבואר מזה שתוכן חג השבועות הוא אינו לימוד התורה אלא משהו אחר ויל"ע מהו

 

[צריך עיון]

דברי הרב נכונים וצודקים אבל הא גופא צריך ביאור שהרי ההשפעה שמושפעת ממרומים בכל חג וחג זה מפני התאריך שבו קרה המאורע שבו נקבע החג אבל מתן תורה כידוע לוחות שניות היה ביום כיפור וא"כ ההשפעה היתה אמורה להיות ביום כיפור ולא חג השבועות ובפרק שענין לימוד התורה בחג השבועות אינו מוזכר מפורש בתורה בכלל ומבואר מזה שתוכן חג השבועות הוא אינו לימוד התורה אלא משהו אחר ויל"ע מהו

לחץ כדי לכווץ...

א. הקושיא מהא דלוחות שניות היא באמת קושיא שצריכה יישוב.
ב. הא דלא נזכר בתורה ענין מתן תורה לענין חג השבועות זו גם קושיא.
ג. אין בזה טענה או קושיא על ענין יום הדין בשילוב יו''ט וכנ''ל. ובפרט דגם ענין המים בסוכות כמדו' דל''ש לאיזה מאורע, וכן פירות האילן בשבועות גופיה וכו'.

 

[צריך ביאור]

ג. אין בזה טענה או קושיא על ענין יום הדין בשילוב יו''ט וכנ''ל. ובפרט דגם ענין המים בסוכות כמדו' דל''ש לאיזה מאורע, וכן פירות האילן בשבועות גופיה וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע אבל הגיוני שיש איזה שייכות בין כל דבר לחג שלו

 

[אוהב ספר]

ובפרט דגם ענין המים בסוכות כמדו' דל''ש לאיזה מאורע

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הוא כיוון דהוא תחילת עונת הגשמים

 

[צריך עיון]

איני יודע אבל הגיוני שיש איזה שייכות בין כל דבר לחג שלו

לחץ כדי לכווץ...

אמת.
ורק המכוון היה להעיר דאין סתירה במהות בין 'יום טוב' ל'יום דין', משהובהר שלא זו כוונת השאלה, יוכלו הת''ח דכאן לעיין בה ולהעלות בה דברים בחכמתם.

 

[צריך עיון]

לכאו' הוא כיוון דהוא תחילת עונת הגשמים

לחץ כדי לכווץ...

אך לכאו' אין לזה שייכות לקביעות החג גופיה

 

[אוהב ספר]

אך לכאו' אין לזה שייכות לקביעות החג גופיה

לחץ כדי לכווץ...

גם החג הוא על סיום עונת האסיף ותחילת השנה הבאה [לפי פשוטו, וכלישנא דקרא וחג האסיף תקופת השנה]

 

[אמרי שפר]

בגמ׳ במגילה מוכח שאינו יום דין
שהגמ׳ אומרת שהסיבה שקוראין קללות דבחוקותי וכי תבוא בסוף השנה משום תכלה שנה וקללותיה ושואלת הגמ׳ בשלמא כי תבא וכו׳ אלא בחוקותי מה שייך, ועונה הגמ׳ משום דבעצרת נידונין על פירות האילן, ואם איתא הגמ׳ היתה צריכה לומר שהוא יום הדין על תורה...
לולא דמסתפינא הו״א שהשל״ה הק׳ לא התכוון ליום דין במובן שאנחנו מכירים אלא להשפעות שיש ביום הזה כיום שנתנה בו תורה
אבל פשוט שיום הדין על התורה הוא בראש השנה ככל שאר הדין

 

[אוהב ספר]

ואם איתא הגמ׳ היתה צריכה לומר שהוא יום הדין על תורה...

לחץ כדי לכווץ...

הקללות גשמיות ולכן לא מסתבר שזה קשור

 

[צריך ביאור]

למעשה יש לרבנים ביאור בכל העניין הזה?

 

[דעת ותבונה]

יום שבו ניתנה תורה בו נקצב לכל אחד הסייעתא דשמיא שלו בתורה למשך השנה הבאה

לחץ כדי לכווץ...

למה דווקא תורה - זהו יום שניתנה בו כל התורה
שיהיה כבר סיע"ד על קיום כל מצווה ומצווה ממצוות התורה

 

[אוהב ספר]

למה דווקא תורה - זהו יום שניתנה בו כל התורה

לחץ כדי לכווץ...

ניתנו בו המצוות כחלק מהתורה, לא סתם קוראים ליום יום מתן תורתינו ולא יום מתן מצוותינו

שיהיה כבר סיע"ד על קיום כל מצווה ומצווה ממצוות התורה

לחץ כדי לכווץ...

אפשר דאיה''נ

 

[צריך ביאור]

אפשר דאיה''נ

לחץ כדי לכווץ...

לא מוזכר שיש השפעה בכל מצווה אלא משמע שיש יחודיות בשבועות שיש השפעה על תורה באופן מיוחד

 

[שלמה ו.]

ומה שהביא בשם הרב שך לדברי הר"ן. בס' הנ"ל מעיר במסוגר שלא מצא במקומו. וראיתי פעם שמביאים מרבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל שגם הביא כן מדרשות הר"ן.

לחץ כדי לכווץ...

איה מקומו? תודה מראש

 

[דעת ותבונה]

יתנו בו המצוות כחלק מהתורה, לא סתם קוראים ליום יום מתן תורתינו ולא יום מתן מצוותינו

לחץ כדי לכווץ...

ברור שינתנו בו המצוות כחלק מהתורה - התורה היא בעצם מאסף של כל המצוות. בלי המצוות אין תורה. וא"כ למה על מצווה אחת שהיא לימוד התורה יהיה הדין?