בהעלותך - בשליו מצאו כל הטעמים חוץ מאחד | במדבר בהעלותך - בשליו מצאו כל הטעמים חוץ מאחד | במדבר
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

געגועים

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,792
תודות
4,643
נקודות
485
וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן וכו'

בבעל הטורים: לזרא באל''ף, שמצאו בו כל מיני טעמים חוץ מאחד, והוא טעמו של לויתן.

ובפי' עיטור ביכורים מבאר (ובדפוסים אחרים נוסף זאת בתוך דברי הבעל הטורים) שהוא משום עין לא ראתה אלקים זולתך.

אפשר לרמז יען אותיות עין, לזרא ר"ת לא ראתה אלקים זולתך.

ויש לחקור אם גם במן לא טעמו טעמו של לויתן כמו בשליו.
 
בבעל הטורים: לזרא באל''ף
ובהערות עטרות אד"ר כתבו:

במסורה: לזרא לית כתיב א', ע"כ. וכ"כ במדרש חסרות ויתירות (אוצ"מ עמ' 200): כל זרה כתיב בה"א חוץ מאחד באל"ף, והיה לכם לזרא, ולמה באל"ף, מלמד שהיו אוכלין אכילה אחת ונתזרין ממנה ומתים, שנ' (תהלים עח ל) לא זרו מתאותם וגו' ואף ה' עלה בהם, ע"כ. ובמנחת שי הוסיף שחרה אף ה' בהם (ר"ל שהאל"ף הוא רמז לחרון אף), כדכתיב הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בהם, וכן כתב בספר תהלים לא זרו מתאותם וגו' ואף ה' עלה בהם.

ובאבן עזרא: לזרא באל''ף תחת ה''א, כמו קראן לי מרא, כי אותיות אהו''י מתחלפין.​
 
כי לא ידעו מה הטעם שלו שרק צדיקים יזכו בשמים להכיר את טעמו
אם הבנתי נכון, מכח זה אתה מכריע את החקירה הנ"ל שגם במן לא טעמו טעם לויתן
ואפשר להכריע כן גם לפי מה שנתבאר לעיל טעם אחר למה לא טעמו טעם לויתן, משום 'עין לא ראתה'
 

הודעות מומלצות

אשמח לקבל עזרה ממי שיכול להבהיר לי בענין איסור...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון