מי החליט שזה ביטול תורה?
מי הם הגדולי עולם?
אני יכול להסכים שחסר בהבנה,
אבל לומר על אדם שהוא לומד תורה שזה ביטול תורה?
קצת יומרני.
- מתחיל חוט נחלים
- תאריך התחלה
מי הם הגדולי עולם?
אני יכול להסכים שחסר בהבנה,
אבל לומר על אדם שהוא לומד תורה שזה ביטול תורה?
קצת יומרני.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,900
- נקודות
- 690
כך גדולי עולם הגדירוהו, כמדומה
וסברא היא
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,900
- נקודות
- 690
מדובר באופן שמוטל עליו ללמוד עם יותר הבנה, כמובן
וממילא אינו יומרני כלל
רש''ש גבי מקרא מגילה, מגילה ג, א
לא אמרתי שלא מוטל וכו'
אך ביטול תורה זה רחוק מאוד לומר כן,
אכן חסר בהבנה, ויש אולי צורך להוסיף בזה, אך אין זה ביטול תורה משום צומת.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,900
- נקודות
- 690
יש איכות ויש כמות.
זיכרון וידע שייכים לכמות והבנה ועמקות שייכים לאיכות.
וכבר ביאר הגרי"ס שאלו שני דינים בתלמוד תורה שתמיד יגיעו זה על חשבון זה.
אלא שיש לשלב ביניהם. והלימוד המבוסס על מזומנים בלבד שומט את האיכות לחלוטין.
לא נראה לי שיש מישהו שיכול לומר שבקהילה פלונית פחות יודעים הלכה למעשה.
אבל הלימוד הזה, לא מביא את הלמעשה.
- הודעות
- 56
- תודות
- 201
- נקודות
- 70
טעות. מזמן זה הפך להיות שיטת לימוד.
כששוטפים את המוח לנער בן 13 שהוא צריך לסיים ש"ס בשיטה הזו, זה כבר שיטת לימוד.
א. מי שלמד גמרא בעיון יודע שלא נוצר 'מצב של תקיעה בספק'. [אפרופו לימוד באיכות - החזו"א כותב שחלק מידיעת התורה הוא העומק, ואם כבר החזו"א - גם כתב שאדם הלומד רק בקיאות בשטחיות הוא הוא ע"ה שמעשרין אחריו, ואם לא הייתי רואה לא הייתי אומרה].
ב. לימוד ה'שעה הלכה' בגור זה נושא כאוב לפחות משום העובדה שהסתכלות בכל ספר שהוא לא שו"ע-רמ"א-משנ"ב הוא לא בכלל 'שעה הלכה', גם לא ביאו"ל ואפי' לא שעה"צ. בצורה הזו הוצאת את הטעם מהלימוד וזה לא נקרא לדעת הלכה, אולי לדעת מתי צריך לשאול. בשביל זה אפשר ללמוד קיצור שו"ע..
ג. מזומנים היא דרך נפלאה לזכור את מה שלומדים, וכבר אמר האדמו"ר מסאטמר להרה"צ ר' נחמיה אלתר: "אה, די קורצע שקלא וטריא". גור לא המציאה את הגלגל. ההרס כאן הוא שלומדים על מנת לעשות מזומנים, מה שמייתר את הצורך להבין הבנות בסיסיות שלא כתובות ברש"י, וכמובן גורם להרגשת בזבוז זמן בלימוד גפ"ת. [זה לא אמור להיות כך, דיברתי עם בחור חסיד גור ששאל את האדמו"ר שליט"א והוא אמר לו בפירוש שצריך ללמוד לפחות 18 (!) פעמים בפנים לפני שעושים מזומנים, אין א"א שמקיים את זה. מי שגרם את זה זו השיטה שנהפכה לעיקר הלימוד.
ד. לימוד מזומנים לא גורם שילכו ברחוב והראש יהיה תפוס בזה. דבר זה קורה רק כשעוסקים בסוגיא בעיון ובעמקות
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
מי שמשנן עשרות דפי גמרא בשבוע לא תפוס בזה?
(לא בא להצדיק את השיטה. אבל איך הגעת לקביעה הזו? נכנסת לראש שלהם?)
הם לא משלבים עיון בבוקר?
אלו דברים ברורים.
המזומנים נהפך לשיטת הספק, בהבנה שיטחית, העיקר להתקדם לפי השיטה.
בצורה כזו אין הראש תפוס בזה.
זה פשוט לא משהו שאתה נזכר בו בהליכה ברחוב..
לפי הידוע לי לא.
לפי העדויות הם תפוסים בזה כל היום, והדברים ידועים,
תפוסים כל היום בלצטט את לשון הגמ', וזה כי הם חייבים לדעת את הלשון.
אבל להיות שקוע בזה באמת, להיות בתוך הסוגיא כשאתה מחכה לאוטובוס או לרופא שיניים,
את זה לא יכול להיות להם,
ועדויות על זה הם בגדר גמלא פרחא...
@בד קודש
מבלי להכנס בכלל לשיטה וכו'.
מבלי להכנס בכלל לשיטה וכו'.
אני סתם שואל, הלוא הגמרא היא עיונית מצד עצמה, הסוגיות כדי להבינן בפשטות תופשות הרבה שכל, ושלא לדבר על חשבונות שיש בכמה מקומות, ורש"י סבוכים [הם לומדים תוספות?] אם כן, אז תוספות בעצמו, וכי מי שמבינו על בוריו, וגם נחרטים במוחו לנצח כמעט, אין בהם כדי לגרום ללומד לחשוב על מה שהשקיע כל היום של היום ושל אתמול ושל מחר... הלוא מדובר בהרבה רמות של מוחות, אני עצמי עני, לפעמים מוצא את עצמי מהרהר בדברי תורה שלמדתי אי פעם ומונח לי בזכרון, וזה מתחיל לעניין כי אני נזכר במקבילה שלו, ואז המח מתקדש מעט... למה בריבוי כזה של תורה אין הדברים כן, ולפחות לא אצל כולם בשווה... היינו שגם לפי מניית החסרונות על השיטה הלוא יש סוגי חשיבות שיכולות להתמלאות מידיעת אינספור מהלכים של חז"ל במצוות התורה, וכל הרייד הפשוט של הגמרא רש"י, הוא לא כל כך קל ללמידה תמיד, ולחזרה עוד יותר... ועוד שזו קדושת התורה השוכנת בלב אדם. כתוב לי ענינית באמת אני רוצה להבין. לקינוח, אני מכיר גערער שהיה כל כך פשוט עד שדאב הלב על מיעוט תורה שלו, ופתאום לוקח אותי במכוניתו ומבקש ממני שאבחן אותו על כל מסכת סוכה, והבחור ידע גם ידע... כמובן שלא היה המקום לחפש קושיות ולהראות עומק וכו', אך הגמרא עצמה יש בה עומק... לא כן? [כמובן שיש בעלי עיון ויש בעלי בקיאות מצד טבעם, רק רוצה לשמוע דעתכם על השקלול הנוסף הלזה[
דבר ראשון זה מעלה מצד עצמה, אך לא נצרך לומר את זה כי זה פשוט לא נכון,
בכדי לצטט גמרא - צריכים ללמוד את זה טוב
ואכן בדיוק על זה אנשים מעידים, על...
ואת זה אתה גם יכול לבחון,
עקרונית אתה צודק. בהחלט שבכל גמ' יש עמקות וודאי בלשון רש"י ותוס'.
ודאי שבגמ' יש עמקות רחבה אבל עם זאת ודאי שניתן ללמוד את הגמ' כטקסט שצריך להבין את הכתוב ולהמשיך הלאה.
ובתוך עמי אנוכי יושב, וראיתי אני כי מי שמרבה להתעסק בלשון הגפ"ת פחות נכנס לעמקות.
זו המציאות, והיא איננה רק במזומנים אלא בכל מי שמרבה להתעסק בחזרות.
גם בישיבות ליטאיות מובחרות, בחור שהופך - למשל - את "ושיננתם" לעיקר, לא נכנס לעמקות הסוגיא, אלא יודע את הגמ' כפשוטה ממש, כך גם את רש"י ותוס'.
כל לימוד בתכנית חזרות שהופך לעיקר, משמיט את ההתעמקות.
וזאת מפני שהבחור מקבל את הצורה שאין דגש על ההבנה והעמקות אלא העיקר ה'מזומנים'.
ושאף אחד לא יספר סיפורים על כך שמחדירים את ה"עמקות שבמזומנים"....
זה מעלה לעומת עם הארץ גמור.
מ'ישיבע בוחער' נדרש הרבה, הרבה, הרבה יותר מזה!
ממש לא בעמקות.
אפשר לדעת שרב פפא שאל כך וכך, ענה רב ששת כך וכך, דנה הגמ' בדברי רב ששת כך וכך, תוס' ביאר במה חלקו רב פפא ורב ששת.
וזהו.
בלי להכנס לעמקות האמיתי שיש בסוגיא, מה עומד בבסיס שאלת רב פפא, מה עומד בבסיס תשובת רב ששת, מדוע דווקא כך החליטו התוס' לבאר את המחלוקת וכו' וכו'.
וזו רק דוגמה שאינה קיימת כמובן...
לא
ולידיעתך לא לומדים אפ' תוס' רק גרש"י
מי הם אלו ששוטפים את המוח? אתה מתייחס אליהם כאילו הם מכת ש"צ
למי זה בדיוק כואב? אתה מבין יותר טוב מהאדמו"ר מגור איך צריך ללמוד הלכה?
וזאת מנין לך?
לא יכול להיות להם? כבר יש להם!!!
ההחלטה הזו תמוהה מאוד
הדברים ברורים וידועים ואין מה 'לעבוד' על כולם בעיניים...
במחילה, אבל ההחלטה התמוהה היא של מי שהופך את הבקיאות - בניגוד לדורות עברו - לעיקר.
את השפת אמת לומדים גם הליטאים, כולו לומדע'ס עצומה.
אבל "לדור של היום זה לא מתאים..."
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אבקש
- אברהם העברי
- אברך
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- איכא אנא
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אליהו חי
- אליהו נחמן
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- ארצישראל
- בדרך חדשה
- בודד על גג
- בחור שרוצה ללמוד
- בינה לעתים
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בער
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גברא זוטרא
- גלגולים
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המו מעי
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הפלפלן
- הצעיר שבחבורה
- הרב
- הרב הירושלמי
- הרב חיים לוי
- הרב מרודוש
- הרהור כדיבור
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- התורני
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיז שדי
- חושים בן דן
- חידודא
- חיים
- חיים אליהו
- חם ליבי
- חנניה המבקש
- חקר הלכה
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודה העורך
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוחאי שושני
- יונתןקבסה
- יוסף כהן
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יישר כח
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחקוב
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל.
- כה עשו חכמינו
- כיפי
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרם
- ליטאי פשוט
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מ.א.ל
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאיר ס.
- מאירי
- מביט
- מה ידידות
- מושב טוב
- מי ישורנו
- מידה טובה
- מכון לשבטך
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממד
- ממזרח שמש
- מראה המקום
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה נ
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהורא סתימאה
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נוריאל עזרא
- נחמן פופר
- נתנאל לב
- סופר מ.
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עמך
- פ. מ. לב
- פארענצ'עס
- פנחס ע
- פרידנזון
- פרייליך
- פשוט כפשוטו
- צדקת הצדיק
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהילת יעקב
- קהלת בניהו
- קול מגיד
- קול שופר
- קולמוס
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- ר פלוני
- ראם
- רב פאל
- שבט
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שופרניק
- שים חלקינו בתורתך
- שימשי
- שמואל בן
- שמעו
- שקדתי
- תורה תמימה
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תתאה גבר