הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 6 הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 6
בתקופתי בישיבה שאלו [את הגר"ג אדלשטיין] אם ללכת למהרי"ל וביקש שיביאו לו גליונות של הרב שרייבר
וקרא ואמר השאלות טובות המסקנות טובות אבל לא צריך את כל מה שמסביב
ולמעשה המליץ להרבה ללכת שחשבו ששם ילמדו יותר בחשק
והגרח"פ ברמן סייע להרבה בחורים שהישיבה תרשה להם ללכת
 
נערך לאחרונה:
ולמעשה המליץ להרבה ללכת שחשבו ששם ילמדו יותר בחשק
מעולם לא המליץ הגרי"ג ללכת לשום ישיבת חיזוק! (אולי במקרים חריגים ממש)
מי שרצה הוא הסכים וגם זה לא לכולם.

על הגרח"פ כבר אמרתי שזה לא ראיה כי בזמנינו כבר מגיעים לישיבה עם מהלך כזה,
ולעבור לשמוע את המקור יכול רק ליישר.
 
ואגב אורחא, יש לציין שמי שנקט בשיטה זו לאורך התלמוד זהו הגר"ש שקאפ בספרו 'שערי יושר' שהוא ראה בהיגיון הצרוף חלק אינטרגלי מהתורה בעצמה ואין מידה בלא סברא, וכפי שהשתית את כל האמונה בכלולתה [שער"י ה, ב;] כבאה ממידת השכל וההיגיון ואכה"מ.
ציטוט מהספר פרקי ראובן [מאמר בעל שביל הזהב, עמ' רלא] להרב ראובן כץ, רבה של פתח תקוה לפני עשרות שנים, שחי בזמן הגרש"ש וודאי הכירו יותר טוב.

'הרבה אנשים טועים ומייחסים את תורתו של רבי שמעון לאותו מין היגיון המקובל כיום בעולם, למעשה הרי לא קרב זה אלא זה, אין כל דמיון ואין כל התאמה בין שני המושגים הללו, הוא היה 'חריף בהבנה', לא בעל 'הגיון' במובן המצומצם של הוראת מלה זו שמשמעותה אינה אלא ישרות שטחית.

רבי שמעון זצ"ל היה בעל הבנה והעמקה, דבריו היו בנויים על יסודות החריפות של ההבנה וההגיון. בכח חדירה עמוקה זו לנבכי התלמוד ויסודות עניניו זכה למשוך אליו את המוני הדור בצעיר, הוא השפיע עליהם בעומק דעתו והיקף הבנתו כיצד ואיך להבין דבר מתוך דבר, והעמיד מהם בעלי שכל והבנה בגופי תורה ללא שטחיות וללא פשטות מילולית'.
 
בתור אחד ששמע על הגרח''י ועל ישיבת מהרי''ל כבחור, כשנשאתי וקבעתי את דירתי בסמוך לבנין הישיבה הגעתי ללמוד שם כאברך.
ואחר זמן ממושך נוכחתי לראות כי
יש פער עצום בין איך שהגרח''י נתפס בחוץ לבין האמת
ההיכרות של העולם מבחוץ עם הגרח''י הוא מספריו, או מתלמידיו, ומפורסם מאוד מאמר הגר''ד עינבל עם תגובתו של הרב לוי.
ספרי הגרח''י כתובים בסדר לא ברור, בשפה מליצית ומבלבלת שיוצרת תחושה מעומעמת.
בנוסף, המאמרים הנזכרים למעלה אינם מאזנים את התחושה הזאת אלא אף מחזקים אותה אם בשפה שהם כתובים ואם בעמימות הסברות.

אבל - בשיעורים עצמם, לא מיניה ולא מקצתיה, השיעורים עוסקים בדרך כלל בהבנת פרטי הסוגיא, יחד עם הראשונים, ובהיקף נדיר של אחרונים.

אפשר לומר כמעט בבירור שאם מסננים את הצורה המעומעמת של הסברות, מסננים את המליצות, נותרים יסודו חזקים כברזל שאפשר לומר אותם לכל אחד ובכל מצב.

אין לומר ח''ו שהוא דומה לרוב העולם. זאת לא. ודאי יש בו ייחודיות בצורה שבה הוא קורא גמ' ורא', ובצורה שבה הוא ניגש לסוגיא, ועוד רבות.
אבל באמת של הדברים המרחק לא גדול, ובודאי שלא המרחק שנתפס בחוץ.
 

קבצים מצורפים

אפשר לומר כמעט בבירור שאם מסננים את הצורה המעומעמת של הסברות, מסננים את המליצות, נותרים יסודו חזקים כברזל שאפשר לומר אותם לכל אחד ובכל מצב.
עיין לעיל, מעולם לא נאמר כאן שהגרח"י אומר סברות עקומות או יסודות שאינם נכונים ח"ו.
מה שכן, לא הייתי או שמעתי שיעוריו, אך אם בשעיור הוא מדבר כמו אחרים, מהיכן הגיע הנוסח הקיים בשמו? מי הראשון שהתחיל אותו אם לא הוא?
מלבד זאת, חלק נכבד מהיסודות הנכונים שלו הם במה שהאחרונים לא נגעו ועסקו.
 
מלבד זאת, חלק נכבד מהיסודות הנכונים שלו הם במה שהאחרונים לא נגעו ועסקו.
א"כ ודאי שאין בעיה, כל הבעיה שהבנתי שטוענים שיש בו היא שהוא אומר דברים שהאחרונים לא אמרו, אך אם זה בנקודה שהאחרונים לא נגעו - כל עוד זה לא סותר את דברי האחרונים ממקום אחר - מה הבעיה?
 
א"כ ודאי שאין בעיה, כל הבעיה שהבנתי שטוענים שיש בו היא שהוא אומר דברים שהאחרונים לא אמרו, אך אם זה בנקודה שהאחרונים לא נגעו - כל עוד זה לא סותר את דברי האחרונים ממקום אחר - מה הבעיה?
לא הבנתי מה ההבדל בין המילים "דברים שהאחרונים לא אמרו" שזו בעיה.
לבין המילים "דברים שהאחרונים לא נגעו" שזה לא בעיה.

הבעיה היא שאנו צריכים להתבסס על מה שהאחרונים אמרו כמו שהם התבססו על מה שהראשונים אמרו.
כך הייתה דרכה של תורה בדורות עברו, הן בחברון, הן בפוניבז' והן בסלבודקא, וזה לא משנה אם זה ר' שמואל או הרב שך או ר' נוחעם.
והגרח"י שינה אותה.
 
לא הבנתי מה ההבדל בין המילים "דברים שהאחרונים לא אמרו" שזו בעיה.
לבין המילים "דברים שהאחרונים לא נגעו" שזה לא בעיה.

הבעיה היא שאנו צריכים להתבסס על מה שהאחרונים אמרו כמו שהם התבססו על מה שהראשונים אמרו.
כך הייתה דרכה של תורה בדורות עברו, הן בחברון, הן בפוניבז' והן בסלבודקא, וזה לא משנה אם זה ר' שמואל או הרב שך או ר' נוחעם.
והגרח"י שינה אותה.
באורח 'פלא' הדברים מסתדרים עם האחרונים, שעל אף שלא נגעו בעניינים אלו אך דבריהם משתלבים היטב עם יסודותיו, ובהכרח שגם הם התכוונו לזה, על אף שלא הגיעו לזה מאותו מקום.
 
באורח 'פלא' הדברים מסתדרים עם האחרונים, שעל אף שלא נגעו בעניינים אלו אך דבריהם משתלבים היטב עם יסודותיו, ובהכרח שגם הם התכוונו לזה, על אף שלא הגיעו לזה מאותו מקום.
במחילה, אבל דבריך מופרכים מיסודם.
אין דבר כזה שמדברים על דברים אחרים "וזה מסתדר" עם האחרונים. אין דבר כזה שהם דיברו על משהו אחר "והם התכוונו" לזה. אם הם לא עסקו ביסוד גדר דין חלות שטר, הם התכוונו לא לעסוק בזה.

אבל שוב, הבעיה לא ביסודות אלא בצורה שהם מוגשים.
גם אם בסוף היסוד מתכתב עם דברי האחרונים, הדרך להגיע לזה אמורה להיות דרכם. לא דרך חדשה המשמיטה אותם ומגיע אל היסוד בדרך עקיפה.
 
במחילה, אבל דבריך מופרכים מיסודם.
אין דבר כזה שמדברים על דברים אחרים "וזה מסתדר" עם האחרונים. אין דבר כזה שהם דיברו על משהו אחר "והם התכוונו" לזה. אם הם לא עסקו ביסוד גדר דין חלות שטר, הם התכוונו לא לעסוק בזה.

אבל שוב, הבעיה לא ביסודות אלא בצורה שהם מוגשים.
גם אם בסוף היסוד מתכתב עם דברי האחרונים, הדרך להגיע לזה אמורה להיות דרכם. לא דרך חדשה המשמיטה אותם ומגיע אל היסוד בדרך עקיפה.
מענין אם אני מכיר אותך
בכל אופן אתה מדבר הרבה על הרב שרייבר
אבל מחילה מכבוד תורתו, שנראה מהערותיו שיש במה לכבדו זה לא נראה שאתה מכיר היכרות אמיתית, זה דיבורים באויר [באמת סליחה על הבוטות]
יש דבר שנקרא רוח הדור בדורינו גם כאלה שמעולם לא פתחו את ספריו או דברו עם תלמידיו עוסקים בדברים שהאחרונים לא עסקו
ויש לי הרבה ידידים בעלי שטעלעס' חשובים שלא הכירו ולא שמעו באופן ישיר ממהרי"ל ומדברים על נושאים אלו
וביותר מזה לא אחת בקשו ממני בעלי שטעלעס' מבוגרים ממני תלמידים של רבי שמואל לראות חוברות של הרב על נושאים קשים
אבל הייתי ממליץ לך או ללמוד את הנושא לעומק, או לפתוח אשכול על צורת הלימוד היום, [ויש לי אחיינים בפוניבז'] ואתה יכול לנתח את זה
ברור שהבד קודש באמת יותר שייך לדור הקודם, [וב"ה בהיותי בישב"ק זכיתי ללמוד עמו חברותא]
והיום פחות אוהבים חשבונות וכו' יותר להגדיר הגדרות ורעיונות והסברים, זה רוח הדור, יהיה לך קשה לשנות את זה, זו דעתי
 
נערך לאחרונה:
מענין אם אני מכיר אותך
בכל אופן אתה מדבר הרבה על הרב שרייבר
אבל מחילה מכבוד תורתו, שנראה מהערותיו שיש במה לכבדו זה לא נראה שאתה מכיר היכרות אמיתית, זה דיבורים באויר [באמת סליחה על הבוטות]
יש דבר שנקרא רוח הדור בדורינו גם כאלה שמעולם לא פתחו את ספריו או דברו עם תלמידיו עוסקים בדברים שהאחרונים לא עסקו
ויש לי הרבה ידידים בעלי שטעלעס' חשובים שלא הכירו ולא שמעו באופן ישיר ממהרי"ל ומדברים על נושאים אלו
וביותר מזה לא אחת בקשו ממני בעלי שטעלעס' מבוגרים ממני תלמידים של רבי שמואל לראות חוברות של הרב על נושאים קשים
אבל הייתי ממליץ לך או ללמוד את הנושא לעומק, או לפתוח אשכול על צורת הלימוד היום, [ויש לי אחיינים בפוניבז'] ואתה יכול לנתח את זה
ברור שהבד קודש באמת יותר שייך לדור הקודם, [וב"ה בהיותי בישב"ק זכיתי ללמוד עמו חברותא]
והיום פחות אוהבים חשבונות וכו' יותר להגדיר הגדרות ורעיונות והסברים, זה רוח הדור, יהיה לך קשה לשנות את זה, זו דעתי
איני יודע מה מביא אותך לחשוב שאני מעוניין לשנות את הדור...
בסך הכל אמרתי את דעתי כפי שקיבלתי מרבותי.
אם היית מעיין לעיל היית מבחין שכבר ציינתי שלא שמעתי מהגרח"י עצמו, אך עם זאת, ברור לי שמדובר בת"ח בקנה מידה רק מיחס רבותי אל האיש כאדם בפני עצמו.
יחד עם כל זה, בצורת הלימוד שהוא הנחיל ישנם שני פגמים עליהם חזרתי מתחילת הדיון.
1. התעסקות בדברים שלא שיערום אבותינו.
2. המילים וההגדרות שלא נותנות כלום ורק מעקמות חלק מהבחורים.
הטענה לפיה הוא לא לומד כך, אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר וכל החוזר ממהרי"ל מדבר באותו סגנון ועוסק באותם מושגים.
כפי שאני רואה את הדברים הוא היה הראשון או מהראשונים שהכניס את הצורה הזו לעולם הישיבות.
ברור שכיום שזה הפך למכת מדינה, אין פתרון אמיתי לבעיה.
וכבר ציינתי שבחור שרגיל לדבר במילים שהוא עצמו לא מבין את משמעותן, עדיף שבאמת ילך למהרי"ל, אולי יתיישר שם מהגרח"י עצמו.
 
יש להגדיר את הדברים, בדרך העיון, יש לימוד באופן מעמיק ויסודי בניתוח המושג וכיו"ב, ויש לימוד מעמיק באופן פילוסופי, ויש שיטה שונה לחלוטין מכל אלו והיא דרך הפלפול אשר נוצרה ע"י ר' יעקב פולק והתמשכה עד לשנות תרצ"ט, בעיקר באזורי פולין וגליציה. לאחר השואה דרך זו נפסקה לצערנו. מחמת מיעוט הכישרונות. דרך הפלפול היא הסקת נתונים בצורה חריפה במיוחד, מהמכלול השלם (לוגיקה). ויש וזה נעשה ע"י קושיא, שעל כרחינו ליישבה באופן זה, ולפי זה יוקשה כך, ועל כרחינו לומר כך, ולפי"ז יוקשה ממקום אחר כו' ויש באופן שונה קצת [דוגמא לכך אפשר לראות ההבדל בחשבון הפלפול בין הגר"מ שפירא והמאיר עיני חכמים, כל אחד בדרכו הוא].
 
איני יודע מה מביא אותך לחשוב שאני מעוניין לשנות את הדור...
בסך הכל אמרתי את דעתי כפי שקיבלתי מרבותי.
אם היית מעיין לעיל היית מבחין שכבר ציינתי שלא שמעתי מהגרח"י עצמו, אך עם זאת, ברור לי שמדובר בת"ח בקנה מידה רק מיחס רבותי אל האיש כאדם בפני עצמו.
יחד עם כל זה, בצורת הלימוד שהוא הנחיל ישנם שני פגמים עליהם חזרתי מתחילת הדיון.
1. התעסקות בדברים שלא שיערום אבותינו.
2. המילים וההגדרות שלא נותנות כלום ורק מעקמות חלק מהבחורים.
הטענה לפיה הוא לא לומד כך, אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר וכל החוזר ממהרי"ל מדבר באותו סגנון ועוסק באותם מושגים.
כפי שאני רואה את הדברים הוא היה הראשון או מהראשונים שהכניס את הצורה הזו לעולם הישיבות.
ברור שכיום שזה הפך למכת מדינה, אין פתרון אמיתי לבעיה.
וכבר ציינתי שבחור שרגיל לדבר במילים שהוא עצמו לא מבין את משמעותן, עדיף שבאמת ילך למהרי"ל, אולי יתיישר שם מהגרח"י עצמו.
ישבת פעם לחשוב האם הבעיה היא ברב שרייבר או בכמה תלמידים שאתה מכיר.
נכון ישנם שם בחורים רבים שבאו רק כדי לחפש רעיונות וכדו' אבל אלו מועטים ואינם עומדים על דעת רבם.
כל החוזר ממהרי"ל ההכללה ממש מענינת,
בכל אופן אני בתור בוגר מהרי"ל ותלמיד לרב שליט"א אני יכול להעיד שכל מה שדיברת מתחלת האשכול עד סופו, הכל בוקי סריקי
 
ישבת פעם לחשוב האם הבעיה היא ברב שרייבר או בכמה תלמידים שאתה מכיר.
נכון ישנם שם בחורים רבים שבאו רק כדי לחפש רעיונות וכדו' אבל אלו מועטים ואינם עומדים על דעת רבם.
כל החוזר ממהרי"ל ההכללה ממש מענינת,
בכל אופן אני בתור בוגר מהרי"ל ותלמיד לרב שליט"א אני יכול להעיד שכל מה שדיברת מתחלת האשכול עד סופו, הכל בוקי סריקי
אתה יחיד ומיוחד, אבל לא אגזים עם אומר שדיברתי עם עשרות (!) מתלמידי מהרי"ל, וכולם מדברים באותו סגנון.
ולא רק סגנון אלא כמעט אותם הגדרות, משהו כמו
"מעשה האכילה צריך להיות מוגדר בתור 'שימוש' אמיתי בהחפץ..."
תוך כדי הנפת ידיים באמירת המילים 'מעשה האכילה'....
 
אכן.

זה באמת לא מדוייק...
ר' חיים עסק בלהגדיר מה שכתוב ור' שמעון עסק בלהסביר את מה שכתוב.
אבל א. רוב תורתו של ר' שמעון לא התקבלה אצל ראשי הישיבות, עיין ערך ר' שמואל שלקח את דבריו 'קיווץ'' והמעיט...
ב. בכל זאת ר' שמעון היה הרבה יותר חכם מבחורים בני 18-25...
לא אמרתי שזו דרך שאסור ללמוד, גם שיטת הפלפול הייתה דרך לימוד פעם,
אלא שזה לא מה שמתאים לעולם הישיבות, ולא מקדם באמת את דורינו להבנה האמיתית.
יסלח לי מר אבל יש לך חוסר הכרות ברמה הכי בסיסית עם תורתו ודרך לימודו של הגרח''י, להתייחס לדרך לימודו כהמשך וכהרחבה לתורת מרנא הגרש''ש זה בורות מוחלטת.
אתה עצמך ציינת כי דרכו של הגרש'''ש מתאפיינת בהסברה מעבר לגוף ההגדרה, היינו הרצון לירד למהות הדין מעבר לגדר היבש, בעוד שבבריסק הגישה הינה לעסוק בגדר הדין בצורה מוחלטת בלא קשר למהות ולתוכן.
כאחד שזכה ליצוק הרבה תורה ע''י הגרח''י, ולדעתי כל אחד שיעי' מעט בכתביו וישמע אותו יבין זאת, הוא אנטי מוחלט לדרך הגרש''ש, אפ' להגדירו כבריסקער על מלא, כל עיסוקו הוא ברמת ההגדרה והניתוח, לעולם הוא לא יתבסס על הוכחה שאינה באה מתוך החשבון או דקדוק הלשון, כל היסודות שלו בנויים כהגדרות חדות ולא כהסברים ראיוניים כדרך הגרש''ש.
בקיצור אם הייתי צריך למצוא דוג' לבריסקער בהבט הלימודי, הגרח''י שליט''א היה דוגמא בהחלט מעולה.
 
יסלח לי מר אבל יש לך חוסר הכרות ברמה הכי בסיסית עם תורתו ודרך לימודו של הגרח''י, להתייחס לדרך לימודו כהמשך וכהרחבה לתורת מרנא הגרש''ש זה בורות מוחלטת.
אתה עצמך ציינת כי דרכו של הגרש'''ש מתאפיינת בהסברה מעבר לגוף ההגדרה, היינו הרצון לירד למהות הדין מעבר לגדר היבש, בעוד שבבריסק הגישה הינה לעסוק בגדר הדין בצורה מוחלטת בלא קשר למהות ולתוכן.
כאחד שזכה ליצוק הרבה תורה ע''י הגרח''י, ולדעתי כל אחד שיעי' מעט בכתביו וישמע אותו יבין זאת, הוא אנטי מוחלט לדרך הגרש''ש, אפ' להגדירו כבריסקער על מלא, כל עיסוקו הוא ברמת ההגדרה והניתוח, לעולם הוא לא יתבסס על הוכחה שאינה באה מתוך החשבון או דקדוק הלשון, כל היסודות שלו בנויים כהגדרות חדות ולא כהסברים ראיוניים כדרך הגרש''ש.
בקיצור אם הייתי צריך למצוא דוג' לבריסקער בהבט הלימודי, הגרח''י שליט''א היה דוגמא בהחלט מעולה.
א. יסלח לי מר אבל נראה שלא רק שלא עיין בדברי אלא יש לו חוסר הכרות בסיסית בהתחלת הדיון....
בסך הכל עניתי לרב שטען שזו רק עליית מדרגה והביא את הגר"ח והגרש"ש, ולא דימיתי את הגרח"י לאף אחד מרבותינו בדורות האחרונים כי הוא ממש לא דומה לאף אחד.

ב. חושבני שמגוחך לומר בריסקער על אדם שכל מי ששם משפחתו הוא סולוביציק יתפלץ למשמע הגדרותיו...
 

הודעות מומלצות

פסוקים שיש בהן כ"ו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון