הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) (2 צופים)

[איש האשכולות]

זכות ממון עצמאית - תורת שלו (הגרח"י שרייבר)

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אורח]

בתקופתי בישיבה שאלו [את הגר"ג אדלשטיין] אם ללכת למהרי"ל וביקש שיביאו לו גליונות של הרב שרייבר
וקרא ואמר השאלות טובות המסקנות טובות אבל לא צריך את כל מה שמסביב
ולמעשה המליץ להרבה ללכת שחשבו ששם ילמדו יותר בחשק
והגרח"פ ברמן סייע להרבה בחורים שהישיבה תרשה להם ללכת

 

[בד קודש]

ולמעשה המליץ להרבה ללכת שחשבו ששם ילמדו יותר בחשק

לחץ כדי לכווץ...

מעולם לא המליץ הגרי"ג ללכת לשום ישיבת חיזוק! (אולי במקרים חריגים ממש)
מי שרצה הוא הסכים וגם זה לא לכולם.

על הגרח"פ כבר אמרתי שזה לא ראיה כי בזמנינו כבר מגיעים לישיבה עם מהלך כזה,
ולעבור לשמוע את המקור יכול רק ליישר.

 

[ליחדא שמיה]

ואגב אורחא, יש לציין שמי שנקט בשיטה זו לאורך התלמוד זהו הגר"ש שקאפ בספרו 'שערי יושר' שהוא ראה בהיגיון הצרוף חלק אינטרגלי מהתורה בעצמה ואין מידה בלא סברא, וכפי שהשתית את כל האמונה בכלולתה [שער"י ה, ב;] כבאה ממידת השכל וההיגיון ואכה"מ.

לחץ כדי לכווץ...

ציטוט מהספר פרקי ראובן [מאמר בעל שביל הזהב, עמ' רלא] להרב ראובן כץ, רבה של פתח תקוה לפני עשרות שנים, שחי בזמן הגרש"ש וודאי הכירו יותר טוב.

'הרבה אנשים טועים ומייחסים את תורתו של רבי שמעון לאותו מין היגיון המקובל כיום בעולם, למעשה הרי לא קרב זה אלא זה, אין כל דמיון ואין כל התאמה בין שני המושגים הללו, הוא היה 'חריף בהבנה', לא בעל 'הגיון' במובן המצומצם של הוראת מלה זו שמשמעותה אינה אלא ישרות שטחית.

רבי שמעון זצ"ל היה בעל הבנה והעמקה, דבריו היו בנויים על יסודות החריפות של ההבנה וההגיון. בכח חדירה עמוקה זו לנבכי התלמוד ויסודות עניניו זכה למשוך אליו את המוני הדור בצעיר, הוא השפיע עליהם בעומק דעתו והיקף הבנתו כיצד ואיך להבין דבר מתוך דבר, והעמיד מהם בעלי שכל והבנה בגופי תורה ללא שטחיות וללא פשטות מילולית'.

 

[אחד יחיד]

סיכומי אשכולות ארוכים בבינה מלאכותית

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מרדכי זנגר]

בתור אחד ששמע על הגרח''י ועל ישיבת מהרי''ל כבחור, כשנשאתי וקבעתי את דירתי בסמוך לבנין הישיבה הגעתי ללמוד שם כאברך.
ואחר זמן ממושך נוכחתי לראות כי
יש פער עצום בין איך שהגרח''י נתפס בחוץ לבין האמת
ההיכרות של העולם מבחוץ עם הגרח''י הוא מספריו, או מתלמידיו, ומפורסם מאוד מאמר הגר''ד עינבל עם תגובתו של הרב לוי.
ספרי הגרח''י כתובים בסדר לא ברור, בשפה מליצית ומבלבלת שיוצרת תחושה מעומעמת.
בנוסף, המאמרים הנזכרים למעלה אינם מאזנים את התחושה הזאת אלא אף מחזקים אותה אם בשפה שהם כתובים ואם בעמימות הסברות.

אבל - בשיעורים עצמם, לא מיניה ולא מקצתיה, השיעורים עוסקים בדרך כלל בהבנת פרטי הסוגיא, יחד עם הראשונים, ובהיקף נדיר של אחרונים.
אפשר לומר כמעט בבירור שאם מסננים את הצורה המעומעמת של הסברות, מסננים את המליצות, נותרים יסודו חזקים כברזל שאפשר לומר אותם לכל אחד ובכל מצב.

אין לומר ח''ו שהוא דומה לרוב העולם. זאת לא. ודאי יש בו ייחודיות בצורה שבה הוא קורא גמ' ורא', ובצורה שבה הוא ניגש לסוגיא, ועוד רבות.
אבל באמת של הדברים המרחק לא גדול, ובודאי שלא המרחק שנתפס בחוץ.

 

[חפץ בחיים]

ומפורסם מאוד מאמר הגר''ד עינבל עם תגובתו של הרב לוי.

לחץ כדי לכווץ...

תוכל להעלותו?
תודה

 

[ליחדא שמיה]

תוכל להעלותו?
תודה

לחץ כדי לכווץ...

מצ"ב.

 

[בד קודש]

אפשר לומר כמעט בבירור שאם מסננים את הצורה המעומעמת של הסברות, מסננים את המליצות, נותרים יסודו חזקים כברזל שאפשר לומר אותם לכל אחד ובכל מצב.

לחץ כדי לכווץ...

עיין לעיל, מעולם לא נאמר כאן שהגרח"י אומר סברות עקומות או יסודות שאינם נכונים ח"ו.
מה שכן, לא הייתי או שמעתי שיעוריו, אך אם בשעיור הוא מדבר כמו אחרים, מהיכן הגיע הנוסח הקיים בשמו? מי הראשון שהתחיל אותו אם לא הוא?
מלבד זאת, חלק נכבד מהיסודות הנכונים שלו הם במה שהאחרונים לא נגעו ועסקו.

 

[יאשע בער]

מלבד זאת, חלק נכבד מהיסודות הנכונים שלו הם במה שהאחרונים לא נגעו ועסקו.

לחץ כדי לכווץ...

א"כ ודאי שאין בעיה, כל הבעיה שהבנתי שטוענים שיש בו היא שהוא אומר דברים שהאחרונים לא אמרו, אך אם זה בנקודה שהאחרונים לא נגעו - כל עוד זה לא סותר את דברי האחרונים ממקום אחר - מה הבעיה?

 

[בד קודש]

א"כ ודאי שאין בעיה, כל הבעיה שהבנתי שטוענים שיש בו היא שהוא אומר דברים שהאחרונים לא אמרו, אך אם זה בנקודה שהאחרונים לא נגעו - כל עוד זה לא סותר את דברי האחרונים ממקום אחר - מה הבעיה?

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה ההבדל בין המילים "דברים שהאחרונים לא אמרו" שזו בעיה.
לבין המילים "דברים שהאחרונים לא נגעו" שזה לא בעיה.

הבעיה היא שאנו צריכים להתבסס על מה שהאחרונים אמרו כמו שהם התבססו על מה שהראשונים אמרו.
כך הייתה דרכה של תורה בדורות עברו, הן בחברון, הן בפוניבז' והן בסלבודקא, וזה לא משנה אם זה ר' שמואל או הרב שך או ר' נוחעם.
והגרח"י שינה אותה.

 

[יאשע בער]

לא הבנתי מה ההבדל בין המילים "דברים שהאחרונים לא אמרו" שזו בעיה.
לבין המילים "דברים שהאחרונים לא נגעו" שזה לא בעיה.

הבעיה היא שאנו צריכים להתבסס על מה שהאחרונים אמרו כמו שהם התבססו על מה שהראשונים אמרו.
כך הייתה דרכה של תורה בדורות עברו, הן בחברון, הן בפוניבז' והן בסלבודקא, וזה לא משנה אם זה ר' שמואל או הרב שך או ר' נוחעם.
והגרח"י שינה אותה.

לחץ כדי לכווץ...

באורח 'פלא' הדברים מסתדרים עם האחרונים, שעל אף שלא נגעו בעניינים אלו אך דבריהם משתלבים היטב עם יסודותיו, ובהכרח שגם הם התכוונו לזה, על אף שלא הגיעו לזה מאותו מקום.

 

[בד קודש]

באורח 'פלא' הדברים מסתדרים עם האחרונים, שעל אף שלא נגעו בעניינים אלו אך דבריהם משתלבים היטב עם יסודותיו, ובהכרח שגם הם התכוונו לזה, על אף שלא הגיעו לזה מאותו מקום.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, אבל דבריך מופרכים מיסודם.
אין דבר כזה שמדברים על דברים אחרים "וזה מסתדר" עם האחרונים. אין דבר כזה שהם דיברו על משהו אחר "והם התכוונו" לזה. אם הם לא עסקו ביסוד גדר דין חלות שטר, הם התכוונו לא לעסוק בזה.

אבל שוב, הבעיה לא ביסודות אלא בצורה שהם מוגשים.
גם אם בסוף היסוד מתכתב עם דברי האחרונים, הדרך להגיע לזה אמורה להיות דרכם. לא דרך חדשה המשמיטה אותם ומגיע אל היסוד בדרך עקיפה.

 

[אורח]

במחילה, אבל דבריך מופרכים מיסודם.
אין דבר כזה שמדברים על דברים אחרים "וזה מסתדר" עם האחרונים. אין דבר כזה שהם דיברו על משהו אחר "והם התכוונו" לזה. אם הם לא עסקו ביסוד גדר דין חלות שטר, הם התכוונו לא לעסוק בזה.

אבל שוב, הבעיה לא ביסודות אלא בצורה שהם מוגשים.
גם אם בסוף היסוד מתכתב עם דברי האחרונים, הדרך להגיע לזה אמורה להיות דרכם. לא דרך חדשה המשמיטה אותם ומגיע אל היסוד בדרך עקיפה.

לחץ כדי לכווץ...

מענין אם אני מכיר אותך
בכל אופן אתה מדבר הרבה על הרב שרייבר
אבל מחילה מכבוד תורתו, שנראה מהערותיו שיש במה לכבדו זה לא נראה שאתה מכיר היכרות אמיתית, זה דיבורים באויר [באמת סליחה על הבוטות]
יש דבר שנקרא רוח הדור בדורינו גם כאלה שמעולם לא פתחו את ספריו או דברו עם תלמידיו עוסקים בדברים שהאחרונים לא עסקו
ויש לי הרבה ידידים בעלי שטעלעס' חשובים שלא הכירו ולא שמעו באופן ישיר ממהרי"ל ומדברים על נושאים אלו
וביותר מזה לא אחת בקשו ממני בעלי שטעלעס' מבוגרים ממני תלמידים של רבי שמואל לראות חוברות של הרב על נושאים קשים
אבל הייתי ממליץ לך או ללמוד את הנושא לעומק, או לפתוח אשכול על צורת הלימוד היום, [ויש לי אחיינים בפוניבז'] ואתה יכול לנתח את זה
ברור שהבד קודש באמת יותר שייך לדור הקודם, [וב"ה בהיותי בישב"ק זכיתי ללמוד עמו חברותא]
והיום פחות אוהבים חשבונות וכו' יותר להגדיר הגדרות ורעיונות והסברים, זה רוח הדור, יהיה לך קשה לשנות את זה, זו דעתי

 

[בד קודש]

מענין אם אני מכיר אותך
בכל אופן אתה מדבר הרבה על הרב שרייבר
אבל מחילה מכבוד תורתו, שנראה מהערותיו שיש במה לכבדו זה לא נראה שאתה מכיר היכרות אמיתית, זה דיבורים באויר [באמת סליחה על הבוטות]
יש דבר שנקרא רוח הדור בדורינו גם כאלה שמעולם לא פתחו את ספריו או דברו עם תלמידיו עוסקים בדברים שהאחרונים לא עסקו
ויש לי הרבה ידידים בעלי שטעלעס' חשובים שלא הכירו ולא שמעו באופן ישיר ממהרי"ל ומדברים על נושאים אלו
וביותר מזה לא אחת בקשו ממני בעלי שטעלעס' מבוגרים ממני תלמידים של רבי שמואל לראות חוברות של הרב על נושאים קשים
אבל הייתי ממליץ לך או ללמוד את הנושא לעומק, או לפתוח אשכול על צורת הלימוד היום, [ויש לי אחיינים בפוניבז'] ואתה יכול לנתח את זה
ברור שהבד קודש באמת יותר שייך לדור הקודם, [וב"ה בהיותי בישב"ק זכיתי ללמוד עמו חברותא]
והיום פחות אוהבים חשבונות וכו' יותר להגדיר הגדרות ורעיונות והסברים, זה רוח הדור, יהיה לך קשה לשנות את זה, זו דעתי

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מה מביא אותך לחשוב שאני מעוניין לשנות את הדור...
בסך הכל אמרתי את דעתי כפי שקיבלתי מרבותי.
אם היית מעיין לעיל היית מבחין שכבר ציינתי שלא שמעתי מהגרח"י עצמו, אך עם זאת, ברור לי שמדובר בת"ח בקנה מידה רק מיחס רבותי אל האיש כאדם בפני עצמו.
יחד עם כל זה, בצורת הלימוד שהוא הנחיל ישנם שני פגמים עליהם חזרתי מתחילת הדיון.
1. התעסקות בדברים שלא שיערום אבותינו.
2. המילים וההגדרות שלא נותנות כלום ורק מעקמות חלק מהבחורים.
הטענה לפיה הוא לא לומד כך, אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר וכל החוזר ממהרי"ל מדבר באותו סגנון ועוסק באותם מושגים.
כפי שאני רואה את הדברים הוא היה הראשון או מהראשונים שהכניס את הצורה הזו לעולם הישיבות.
ברור שכיום שזה הפך למכת מדינה, אין פתרון אמיתי לבעיה.
וכבר ציינתי שבחור שרגיל לדבר במילים שהוא עצמו לא מבין את משמעותן, עדיף שבאמת ילך למהרי"ל, אולי יתיישר שם מהגרח"י עצמו.

 

[ישיבישער]

איני יודע מה מביא אותך לחשוב שאני מעוניין לשנות את הדור...
בסך הכל אמרתי את דעתי כפי שקיבלתי מרבותי.
אם היית מעיין לעיל היית מבחין שכבר ציינתי שלא שמעתי מהגרח"י עצמו, אך עם זאת, ברור לי שמדובר בת"ח בקנה מידה רק מיחס רבותי אל האיש כאדם בפני עצמו.
יחד עם כל זה, בצורת הלימוד שהוא הנחיל ישנם שני פגמים עליהם חזרתי מתחילת הדיון.
1. התעסקות בדברים שלא שיערום אבותינו.
2. המילים וההגדרות שלא נותנות כלום ורק מעקמות חלק מהבחורים.
הטענה לפיה הוא לא לומד כך, אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר וכל החוזר ממהרי"ל מדבר באותו סגנון ועוסק באותם מושגים.
כפי שאני רואה את הדברים הוא היה הראשון או מהראשונים שהכניס את הצורה הזו לעולם הישיבות.
ברור שכיום שזה הפך למכת מדינה, אין פתרון אמיתי לבעיה.
וכבר ציינתי שבחור שרגיל לדבר במילים שהוא עצמו לא מבין את משמעותן, עדיף שבאמת ילך למהרי"ל, אולי יתיישר שם מהגרח"י עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

ישבת פעם לחשוב האם הבעיה היא ברב שרייבר או בכמה תלמידים שאתה מכיר.
נכון ישנם שם בחורים רבים שבאו רק כדי לחפש רעיונות וכדו' אבל אלו מועטים ואינם עומדים על דעת רבם.
כל החוזר ממהרי"ל ההכללה ממש מענינת,
בכל אופן אני בתור בוגר מהרי"ל ותלמיד לרב שליט"א אני יכול להעיד שכל מה שדיברת מתחלת האשכול עד סופו, הכל בוקי סריקי

 

[בד קודש]

ישבת פעם לחשוב האם הבעיה היא ברב שרייבר או בכמה תלמידים שאתה מכיר.
נכון ישנם שם בחורים רבים שבאו רק כדי לחפש רעיונות וכדו' אבל אלו מועטים ואינם עומדים על דעת רבם.
כל החוזר ממהרי"ל ההכללה ממש מענינת,
בכל אופן אני בתור בוגר מהרי"ל ותלמיד לרב שליט"א אני יכול להעיד שכל מה שדיברת מתחלת האשכול עד סופו, הכל בוקי סריקי

לחץ כדי לכווץ...

אתה יחיד ומיוחד, אבל לא אגזים עם אומר שדיברתי עם עשרות (!) מתלמידי מהרי"ל, וכולם מדברים באותו סגנון.
ולא רק סגנון אלא כמעט אותם הגדרות, משהו כמו
"מעשה האכילה צריך להיות מוגדר בתור 'שימוש' אמיתי בהחפץ..."
תוך כדי הנפת ידיים באמירת המילים 'מעשה האכילה'....

 

[פסיק פומיה]

אכן.

זה באמת לא מדוייק...
ר' חיים עסק בלהגדיר מה שכתוב ור' שמעון עסק בלהסביר את מה שכתוב.
אבל א. רוב תורתו של ר' שמעון לא התקבלה אצל ראשי הישיבות, עיין ערך ר' שמואל שלקח את דבריו 'קיווץ'' והמעיט...
ב. בכל זאת ר' שמעון היה הרבה יותר חכם מבחורים בני 18-25...
לא אמרתי שזו דרך שאסור ללמוד, גם שיטת הפלפול הייתה דרך לימוד פעם,
אלא שזה לא מה שמתאים לעולם הישיבות, ולא מקדם באמת את דורינו להבנה האמיתית.

לחץ כדי לכווץ...

יסלח לי מר אבל יש לך חוסר הכרות ברמה הכי בסיסית עם תורתו ודרך לימודו של הגרח''י, להתייחס לדרך לימודו כהמשך וכהרחבה לתורת מרנא הגרש''ש זה בורות מוחלטת.
אתה עצמך ציינת כי דרכו של הגרש'''ש מתאפיינת בהסברה מעבר לגוף ההגדרה, היינו הרצון לירד למהות הדין מעבר לגדר היבש, בעוד שבבריסק הגישה הינה לעסוק בגדר הדין בצורה מוחלטת בלא קשר למהות ולתוכן.
כאחד שזכה ליצוק הרבה תורה ע''י הגרח''י, ולדעתי כל אחד שיעי' מעט בכתביו וישמע אותו יבין זאת, הוא אנטי מוחלט לדרך הגרש''ש, אפ' להגדירו כבריסקער על מלא, כל עיסוקו הוא ברמת ההגדרה והניתוח, לעולם הוא לא יתבסס על הוכחה שאינה באה מתוך החשבון או דקדוק הלשון, כל היסודות שלו בנויים כהגדרות חדות ולא כהסברים ראיוניים כדרך הגרש''ש.
בקיצור אם הייתי צריך למצוא דוג' לבריסקער בהבט הלימודי, הגרח''י שליט''א היה דוגמא בהחלט מעולה.

 

[בד קודש]

יסלח לי מר אבל יש לך חוסר הכרות ברמה הכי בסיסית עם תורתו ודרך לימודו של הגרח''י, להתייחס לדרך לימודו כהמשך וכהרחבה לתורת מרנא הגרש''ש זה בורות מוחלטת.
אתה עצמך ציינת כי דרכו של הגרש'''ש מתאפיינת בהסברה מעבר לגוף ההגדרה, היינו הרצון לירד למהות הדין מעבר לגדר היבש, בעוד שבבריסק הגישה הינה לעסוק בגדר הדין בצורה מוחלטת בלא קשר למהות ולתוכן.
כאחד שזכה ליצוק הרבה תורה ע''י הגרח''י, ולדעתי כל אחד שיעי' מעט בכתביו וישמע אותו יבין זאת, הוא אנטי מוחלט לדרך הגרש''ש, אפ' להגדירו כבריסקער על מלא, כל עיסוקו הוא ברמת ההגדרה והניתוח, לעולם הוא לא יתבסס על הוכחה שאינה באה מתוך החשבון או דקדוק הלשון, כל היסודות שלו בנויים כהגדרות חדות ולא כהסברים ראיוניים כדרך הגרש''ש.
בקיצור אם הייתי צריך למצוא דוג' לבריסקער בהבט הלימודי, הגרח''י שליט''א היה דוגמא בהחלט מעולה.

לחץ כדי לכווץ...

א. יסלח לי מר אבל נראה שלא רק שלא עיין בדברי אלא יש לו חוסר הכרות בסיסית בהתחלת הדיון....
בסך הכל עניתי לרב שטען שזו רק עליית מדרגה והביא את הגר"ח והגרש"ש, ולא דימיתי את הגרח"י לאף אחד מרבותינו בדורות האחרונים כי הוא ממש לא דומה לאף אחד.

ב. חושבני שמגוחך לומר בריסקער על אדם שכל מי ששם משפחתו הוא סולוביציק יתפלץ למשמע הגדרותיו...

 

[כתר]

יתפלץ למשמע הגדרותיו.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר הסבר למה יתפלץ?