כהמשך להודעה הקודמת, הפטור של כהנים ממצוות ישראל, והישראל ממצוות הכהנים - אינם חוסר צלילות הדעת [כחרש שוטה וקטן] ואינם אנשים שאינם לא נצטוו בפועל במצוות [כגויים] אלא נעדר מהם מעלת הכהנים הנזקקת למצוות הללו, וכיון שאינם רק 'פטורים' אלא אין להם כלל 'סיבת חיוב' אזי הם חשובים כמקיימים, וכדאמרינן בע"ז [כח, א;] שאשה כמאן דמהילא דמיא, וכיוצ"ב טובא.
והדברים מוכרחים, דאילו היה שייך כלל 'סיבת חיוב' במצוות לענייני הכהנים, אזי כיצד ניתן לכל ישראלי לכתוב ספר תורה, הלא הלכה פסוקה היא שמי שאינו שייך אף במצוה אחת - פסול מכתיבת ספר תורה [כממזר ודומיו עי' ש"ך יו"ד רפא, ח;] ועל כרחך שכי האי כיון שלא שייך בהם עצם ה'סיבת חיוב' - חשיב שפיר כמקיימים.
ת"ת שונה מכל המצוות דגזרה התורה שהויא "מורשה" לישראל ולא לעכו"ם [סנהדרין נט, א;] וכן שביתת שבת הוי גזירת הכתוב כמבו' בסוגיות שם, אולם בשאר מצוות לא נאמר כך.