האם גוי שקיים תרי"ג מצוות מקבל שכר? (1 צופה)

[דרך המלך]

מצאנו בכיבוד הורים בקידושין ובלימוד תורה בבא קמא שגוי מוגדר כאינו מצווה אבל נוטל שכר.
מה לגבי שאר מצוות וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?

 

[התורה]

לכאורה יש בזה ג' חלוקות ברורות:

א) במקום שהתורה מיעטה בפירוש גוי מעשיית המצוה;

ב) במקום שיש צורך בכוונה לשמה;

ג) במקום שיש צורך בשליחות.

 

[עמך]

בהקדמה של רבנו נסים לש"ס, "המצות שהם תלויים בסברא ובאובנתא דלבא הרי הכל מתחייבין בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ועל זרעו אחריו לדור דורים כל אשר נברא בצלם האדם",
וכן כתב הרוקח (סימן שס"ו) "בני נח חייבין על הצדקה ועל הלוייה ועל לקט שכחה ופיאה, והעונשו יד עני לא החזיקו, ועל הידור זקן, ועל עשיית מעקה",

המצוות הנ"ל שייכים בהם, משא"כ ישראל שמקיים מצוות שעל הכהן ודאי לא עשה בזה כלום, כי כל עניינם הוא שכהן יעשה אותם, וזה דומה למצוות ישוב א"י, שזה ודאי ל"ש אצל גוי, כי מה שנאמר במצוה הוא שיהודי יישב בארץ.

 

[דבר היושר]

מה לגבי שאר מצוות?

לחץ כדי לכווץ...

זהו נידון רחב א) האם יש שכר למצוותו ב) האם חשיב כמעשה מצוה או מעשה קוף בעלמא ג) האם בכלל מותר לו לעשות כן.

למעשה, ישנם שלושה סוגי פטורים בתורה א. חרש שוטה וקטן ב. גוי ג. ישראל במצוות כהנים ולהיפוך וכיוצ"ב טובא, ואולי בהזדמנות אנסה להאריך ביסוד הפטור של כל אחד מהם, וכיצד הדברים עולים בקנה אחד עם כל הדינים וההלכות שכן נאמרו בהנ"ל.

ולגופו של עניין: עקרונית זוהי גמרא מפורשת בקידושין [לא, א;] ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", ומשמע שמעמדם הירוד של מצוות הגוי – הם רק בדרגות השכר שיקבלו על כך, אך ערך המצוה המתקיים בגוף עשייתה - זהו לא נפגם כלל, וכך אנו נוכחים מכך שתרומתם תרומה – עיין מש"כ בפיה"מ בתרומות [ג, ט;] וכן ידוע להוכיח מדברי הרמב"ם מילה [ג, ז;] שכתב שהגם שאסור לישראל להוריד ערלה לגוי מחשש שהגוי ימות, אף על פי כן – באם הגוי התכוון למצוות מילה – מותר למולו.

 

[יראת ה' היא חכמה]

זהו נידון רחב א) האם יש שכר למצוותו ב) האם חשיב כמעשה מצוה או מעשה קוף בעלמא ג) האם בכלל מותר לו לעשות כן.

למעשה, ישנם שלושה סוגי פטורים בתורה א. חרש שוטה וקטן ב. גוי ג. ישראל במצוות כהנים ולהיפוך וכיוצ"ב טובא, ואולי בהזדמנות אנסה להאריך ביסוד הפטור של כל אחד מהם, וכיצד הדברים עולים בקנה אחד עם כל הדינים וההלכות שכן נאמרו בהנ"ל.

ולגופו של עניין: עקרונית זוהי גמרא מפורשת בקידושין [לא, א;] ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", ומשמע שמעמדם הירוד של מצוות הגוי – הם רק בדרגות השכר שיקבלו על כך, אך ערך המצוה המתקיים בגוף עשייתה - זהו לא נפגם כלל, וכך אנו נוכחים מכך שתרומתם תרומה – עיין מש"כ בפיה"מ בתרומות [ג, ט;] וכן ידוע להוכיח מדברי הרמב"ם מילה [ג, ז;] שכתב שהגם שאסור לישראל להוריד ערלה לגוי מחשש שהגוי ימות, אף על פי כן – באם הגוי התכוון למצוות מילה – מותר למולו.

לחץ כדי לכווץ...

ואם נימא דשייך בעצם המצוות וכל הנידון הוא על השכר,
א"כ יל"ד מאי טעמא אמרינן דעכו"ם אינו שייך בלימוד התורה, שלכאו' הוא עניין שלא שייך בזה,
אך אם נימא דשייך בגוף המצווה, מה איכפ"ל דלא שיך בשכר, עכ"פ גוף המצווה קיים, ומ"ט לא שייך בעצם לימודה..

 

[מנורה בדרום]

מצאנו בכיבוד הורים בקידושין ובלימוד תורה בבא קמא שגוי מוגדר כאינו מצווה אבל נוטל שכר.
מה לגבי שאר מצוות וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?

לחץ כדי לכווץ...

במצוות שאדם מקבל שכר על פי השכל אני לא רואה הבדל,
במצוות אחרות יש מקום לדון ומסברא לא נראה לי שהו מחוייב אבל אין לי מקור.

 

[יראת ה' היא חכמה]

במצוות שאדם מחויב בהם על פי השכל אני לא רואה הבדל,
במצוות אחרות יש מקום לדון ומסברא לא נראה לי שהו מחוייב אבל אין לי מקור.

לחץ כדי לכווץ...

מחודש מאד לומר שיש חי' בהגדרה בין מצוות שאדם מחוייב בהם ע"פ השכל למצוות האחרות,
שהרי הנידון האם גוי שייך בלהיות עושה מצווה - הוא נידון האם הגוי שייך במציאות המצווה להגדירו כ'עושה', ומהות המצווה אינה חלוקה בין מצוות שמחויבות מצ"ע למצוות אחרות, והדברים מתמיהים.

 

[דבר היושר]

וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?

לחץ כדי לכווץ...

כהמשך להודעה הקודמת, הפטור של כהנים ממצוות ישראל, והישראל ממצוות הכהנים - אינם חוסר צלילות הדעת [כחרש שוטה וקטן] ואינם אנשים שאינם לא נצטוו בפועל במצוות [כגויים] אלא נעדר מהם מעלת הכהנים הנזקקת למצוות הללו, וכיון שאינם רק 'פטורים' אלא אין להם כלל 'סיבת חיוב' אזי הם חשובים כמקיימים, וכדאמרינן בע"ז [כח, א;] שאשה כמאן דמהילא דמיא, וכיוצ"ב טובא.

והדברים מוכרחים, דאילו היה שייך כלל 'סיבת חיוב' במצוות לענייני הכהנים, אזי כיצד ניתן לכל ישראלי לכתוב ספר תורה, הלא הלכה פסוקה היא שמי שאינו שייך אף במצוה אחת - פסול מכתיבת ספר תורה [כממזר ודומיו עי' ש"ך יו"ד רפא, ח;] ועל כרחך שכי האי כיון שלא שייך בהם עצם ה'סיבת חיוב' - חשיב שפיר כמקיימים.

א"כ יל"ד מאי טעמא אמרינן דעכו"ם אינו שייך בלימוד התורה, שלכאו' הוא עניין שלא שייך בזה,

לחץ כדי לכווץ...

ת"ת שונה מכל המצוות דגזרה התורה שהויא "מורשה" לישראל ולא לעכו"ם [סנהדרין נט, א;] וכן שביתת שבת הוי גזירת הכתוב כמבו' בסוגיות שם, אולם בשאר מצוות לא נאמר כך.

 

[דרך המלך]

בהקדמה של רבנו נסים לש"ס, "המצות שהם תלויים בסברא ובאובנתא דלבא הרי הכל מתחייבין בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ועל זרעו אחריו לדור דורים כל אשר נברא בצלם האדם",
וכן כתב הרוקח (סימן שס"ו) "בני נח חייבין על הצדקה ועל הלוייה ועל לקט שכחה ופיאה, והעונשו יד עני לא החזיקו, ועל הידור זקן, ועל עשיית מעקה",

המצוות הנ"ל שייכים בהם, משא"כ ישראל שמקיים מצוות שעל הכהן ודאי לא עשה בזה כלום, כי כל עניינם הוא שכהן יעשה אותם, וזה דומה למצוות ישוב א"י, שזה ודאי ל"ש אצל גוי, כי מה שנאמר במצוה הוא שיהודי יישב בארץ.

לחץ כדי לכווץ...

הרוקח כתב שיש מצוות שהגוי חייב אבל לא התייחס לאם מקבלים שכר.
וכן על ישוב א"י אולי יש בעצם ענין עצמי לישוב בא"י ישראל ולאו דווקא ביהודי רק שהוטל עלינו החיוב ליישב את הארץ שזה אומר לנו שדווקא יהודים אבל רק מכוח זה שאנחנו התחייבנו.

 

[דרך המלך]

במצוות אחרות יש מקום לדון ומסברא לא נראה לי שהו מחוייב אבל אין לי מקור.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה היא לא האם חייב אלא האם מקבל שכר למרות שאינו חייב.

 

[דרך המלך]

כהמשך להודעה הקודמת, הפטור של כהנים ממצוות ישראל, והישראל ממצוות הכהנים - אינם חוסר צלילות הדעת [כחרש שוטה וקטן] ואינם אנשים שאינם לא נצטוו בפועל במצוות [כגויים] אלא נעדר מהם מעלת הכהנים הנזקקת למצוות הללו, וכיון שאינם רק 'פטורים' אלא אין להם כלל 'סיבת חיוב' אזי הם חשובים כמקיימים, וכדאמרינן בע"ז [כח, א;] שאשה כמאן דמהילא דמיא, וכיוצ"ב טובא.

והדברים מוכרחים, דאילו היה שייך כלל 'סיבת חיוב' במצוות לענייני הכהנים, אזי כיצד ניתן לכל ישראלי לכתוב ספר תורה, הלא הלכה פסוקה היא שמי שאינו שייך אף במצוה אחת - פסול מכתיבת ספר תורה [כממזר ודומיו עי' ש"ך יו"ד רפא, ח;] ועל כרחך שכי האי כיון שלא שייך בהם עצם ה'סיבת חיוב' - חשיב שפיר כמקיימים.

ת"ת שונה מכל המצוות דגזרה התורה שהויא "מורשה" לישראל ולא לעכו"ם [סנהדרין נט, א;] וכן שביתת שבת הוי גזירת הכתוב כמבו' בסוגיות שם, אולם בשאר מצוות לא נאמר כך.

לחץ כדי לכווץ...

מה למעשה הגוי המקיים וישראל שמקיים את מצוות הכהן מקבלים שכר או לאו.
לא הבנתי מתוך הדברים.

 

[דבר היושר]

מחודש מאד לומר שיש חי' בהגדרה בין מצוות שאדם מחוייב בהם ע"פ השכל למצוות האחרות,

לחץ כדי לכווץ...

מבו' ברמב"ן [בראשית ו, יג;] שאנשי דור המבול נענשו על החמס - וז"ל "והטעם מפני שהיא סיבה מושכלת אין להם בה צורך לנביא להזהיר", וכך מבו' ברבינו בחיי [בראשית יח, כ;] גבי אנשי סדום, וכך החזקוני [בראשית ז, כא;] ביאר לגבי קנין שנענש על שפיכות הדמים שעשה וכיוצ"ב טובא, וחזינן בהדיא שישנם נורמות אנושיות המחויבות עפ"י שכל, שהלא בכולי הנך - באף שלא נצטוו - נענשו.

 

[יראת ה' היא חכמה]

מבו' ברמב"ן [בראשית ו, יג;] שאנשי דור המבול נענשו על החמס - וז"ל "והטעם מפני שהיא סיבה מושכלת אין להם בה צורך לנביא להזהיר", וכך מבו' ברבינו בחיי [בראשית יח, כ;] גבי אנשי סדום, וכך החזקוני [בראשית ז, כא;] ביאר לגבי קנין שנענש על שפיכות הדמים שעשה וכיוצ"ב טובא, וחזינן בהדיא שישנם נורמות אנושיות המחויבות עפ"י שכל, שהלא בכולי הנך - באף שלא נצטוו - נענשו.

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ דהבאת מקורות יפים,
אך בהבנה הוא צ"ב,
אנא באר את עומק הדברים.

 

[מנורה בדרום]

השאלה היא לא האם חייב אלא האם מקבל שכר למרות שאינו חייב.

לחץ כדי לכווץ...

התכוונתי מקבל שכר.

 

[דבר היושר]

אה"נ דהבאת מקורות יפים,
אך בהבנה הוא צ"ב,
אנא באר את עומק הדברים.

לחץ כדי לכווץ...

הדברים פשוטים. ישנם נורמות אנושיות המחוייבות עפ"י שכל, ואינם זקוקות לאף סמכות חיצונית שיקבע אותן, מפני שהם מחוייבים מצ"ע [וכן איתא בהדיא בסוגיות הש"ס כגון יומא סז, ב; ועירובין ק, ב;] אגב, כל עבודת ה' והמחוייבות אליו יתברך - מגיעה מההתבוננות השכלית וההכרה האינטואטיבית [שער"י ה, ב;] וכך כתב בכל העקרונות המשפטיים שבדיני הממונות [שער"י ה, א; שו"ת חת"ס יו"ד שי; ועוד רבים].

 

[יאשע בער]

הדברים פשוטים. ישנם נורמות אנושיות המחוייבות עפ"י שכל, ואינם זקוקות לאף סמכות חיצונית שיקבע אותן, מפני שהם מחוייבים מצ"ע [וכן איתא בהדיא בסוגיות הש"ס כגון יומא סז, ב; ועירובין ק, ב;

לחץ כדי לכווץ...

וגם על זה מגיע שכר?

 

[יראת ה' היא חכמה]

הדברים פשוטים. ישנם נורמות אנושיות המחוייבות עפ"י שכל, ואינם זקוקות לאף סמכות חיצונית שיקבע אותן, מפני שהם מחוייבים מצ"ע [וכן איתא בהדיא בסוגיות הש"ס כגון יומא סז, ב; ועירובין ק, ב;] אגב, כל עבודת ה' והמחוייבות אליו יתברך - מגיעה מההתבוננות השכלית וההכרה האינטואטיבית [שער"י ה, ב;] וכך כתב בכל העקרונות המשפטיים שבדיני הממונות [שער"י ה, א; שו"ת חת"ס יו"ד שי; ועוד רבים].

לחץ כדי לכווץ...

אלו דברים פשוטים,
אך מכיוון שלמעשה הם חלק מן התורה, אז יל"ד באופן פשוט, האם מה שהגוי מחוייב בהם - אינו קשור כלל למה שהדבר גם מחוייב מצד התורה, וא"כ אז גם לא מקבל שכר, שלכאו' השכר הוא רק מצד הדברים שמחוייבים מן התורה, דמה שמקיים מה שנתחייב בתורה - מעניק לו שכר.
וא"כ לפ"מ שהק' נכון הרב @יאשע בער

וגם על זה מגיע שכר?

לחץ כדי לכווץ...

היינו דאם צדקו דבריך, א"כ שוב לא מגיע לו שכר, ואם כן מקבל שכר, א"כ ע"כ ששיך בתורה, וזה צ"ב כפשה"ק לעיל, דלכאו' תורה חדא היא, ול"ש לומר שעכו"ם שייך לחלק פלוני ולא לחלק אלמוני, דהלא התורה נתנה כמקשה אחת, ולא ניתן לפלגה לפי הצורך, והדברים קשים מאד למתבונן...