בדורנו רק עם האהבה זה משפט נכון??? | חינוך הבנים| דף 7 בדורנו רק עם האהבה זה משפט נכון??? | חינוך הבנים| דף 7
וודאי שזהו לא משפט נכון,

את המשפט הזה המציאו בשיתוף פעולה מיוחד, השטן, הגישה הפרוגרסיבית, וכמה ממנהלי האיחוד...
ללא ספק המשפט הזה ותולדותיו, הפילו רבים חללים.
לא צריך להיות גאון בשביל להבין, לך תנסה לגדל ילד ותוך כדי לומר לו כמה הוא חלש...

(גם אן הוא נאמר בעבר מפי אדם גדול, ללא ספק כוונתו הייתה רק לרסן איש חינוך שחשב לגמרי ההיפך, וידוע.)
גם כאשר הוא חזר על כך אין ספור פעמים בכל מקום ובכל במה שדיבר על חינוך?
 
גם כאשר הוא חזר על כך אין ספור פעמים בכל מקום ובכל במה שדיבר על חינוך?
כן, בהחלט,
כל דבר הנאמר, צריך לדעת ביחס למה ומתי ונאמר,
משפט זה, נאמר קקונטרה לשיטה הקודמת ששלטה בכיפה, במסגרתה היה מקום רק לשמאל דוחה,
אתה מחנך אנשים על ידי שילכו בדרך ההפוכה לגמרי ממה שהורגלו.
ברור לכל כי שינסה לחנך רק עם אהבה, ללא כל דרישה וציפייה (אפילו מעט מלחיצה) לא יצא לו כלום, כדמוכח.
 
כן, בהחלט,
כל דבר הנאמר, צריך לדעת ביחס למה ומתי ונאמר,
משפט זה, נאמר קקונטרה לשיטה הקודמת ששלטה בכיפה, במסגרתה היה מקום רק לשמאל דוחה,
אתה מחנך אנשים על ידי שילכו בדרך ההפוכה לגמרי ממה שהורגלו.
ברור לכל כי שינסה לחנך רק עם אהבה, ללא כל דרישה וציפייה (אפילו מעט מלחיצה) לא יצא לו כלום, כדמוכח.
גם מרן אני לא חושב שהתכוון לא לדרוש כלום ולא לצפות לכלום, אבל על עצם הרעיון שצריך המון אהבה בדור שלנו אין ספק שזו הייתה דעתו גם אם למישהו זה נראה מודרני מידי.
 
לא קראתי את כל האשכול
מי שעיניו בראשו יאמץ בחום את הגישה המקצועית והמעשית של הרב יחיאל יעקובזון

מי שלא אוהב את ילדו - איך תווצר אצל ילדו מוטיבציה להזדהות עם האב ועקרונותיו?
זה הרי יוצר ריאקציה ולא רצון להפנים
כמה מעלות צריך באדם כדי שיקבל ממישהו שכל הזמן משדר זעף וחוסר שביעות רצון?
במוקדם או במאוחר מואסים באיש ובכל מה שהוא מייצג
שיטת החינוך פעם היתה קשוחה, ומי אמר שהיא באמת הצליחה?
לעתים היא לא החזיקה מים, והחניך פרק עול כשקיבל חיוכים ממישהו אחר
ולעתים החניך הלך בדרך ישרה מכמה וכמה סיבות למרות הקשיחות, ולא בזכותה
לעומתו, אב המשדר רכות, ושמחה, ובאמת אוהב את ילדיו ושמח מהם -
יש בידו את המפתח ליצור ילדים שמחים, שיש להם מוכנות לקבל ממנו את מסריו ועקרונותיו
זה חינוך
כמובן צריכים באמת להיות בעל עקרונות חינוכיים, שאם לא כן - לְמה יחנך [כאותה מורה מחכנת ששאלתי אותה לאחר שחזרתי בתשובה 'למה חינכתם אותנו', וענתה שלא חשבה על זה], והעקרונות אמורים להיות יציבים כדי שהחניך ידע שיש גבולות, ומה הם הגבולות.
 
כולם אומרים היום שזה דור חלש וצריך רק האהבה
האם זה נכון
מצד אחד אולי זה דור חלש והוא לא מסתדר עם קשיחות
מצד שני בכל בית קורה זמנים שהמצב הוא שצריך להעמיד את הענינים
בכל נושא או בחוצפה שלא מקשיבים או שרבים אחד עם השני
האם גם אז ילד לא סובל קשיחות???
אין ספק שהמשפט בדורונו רק עם האהבה זה משפט נכון
אבל ללא קשיחות זה ודאי לא נכון
משום שכל ילד חייב קשיחות לבריאות נפשו
 
פשוט מאוד עם בדורנו רק עם האהבה זה בטוח נכון כי ילדים צריכים האהבה ובפרט בדורנו
אבל זה גם בטוח שילד חייב קשיחות כמובן שמגיע עם האהבה
ויש ילדים שמקבלים סטירה ואפילו ממש כואבת והם לא ממורמרים הם בוכים כי סטירה זה דבר כואב
אבל בלי מרמור משום שהם יודעים שהפנים שלהם לא מקום לפריקת עצבים ח"ו אלא זה מה שהיה עכשיו טובתם
ואני חושב שיש פה הרבה שיכולים לספר או על עצמם ממתי שהם היו ילדים או שהם רואים עכשיו עם הילדים שלהם
שהילד מקבל עונש והתנהגו איתו בצורה מאוד קשוחה והוא לא ממורמר
הוא בוכה כי כואב לו אבל טוב לו
זהו היה דעתי סליחה על האריכות אבל אם מישהוא חולק עלי אם הוא יכול להסביר את עצמו אני אשמח
 
אני מיצר מאד על השיטה הטיפולת שפושה היות בשדה החינוך התורני.
לדעתי הענייה, תופסים בחורים טובים ויראי שמיים ועם "המון אהבה" הורגים להם את השאיפות.
הצורה הזו שעל כל פשעים תכסה אהבה לפעמים מצמיחה עוד פשעים.
לא בחינם אמרו חכמינו "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".
כי האיזון בין שמאל לימין נדרש תמיד.
למעט יוצאים מן הכלל.
 
אני מיצר מאד על השיטה הטיפולת שפושה היות בשדה החינוך התורני.
לדעתי הענייה, תופסים בחורים טובים ויראי שמיים ועם "המון אהבה" הורגים להם את השאיפות.
הצורה הזו שעל כל פשעים תכסה אהבה לפעמים מצמיחה עוד פשעים.
לא בחינם אמרו חכמינו "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".
כי האיזון בין שמאל לימין נדרש תמיד.
למעט יוצאים מן הכלל.
בהחלט.
לא בחינם אמרו חכמינו "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת"
 
גם מרן אני לא חושב שהתכוון לא לדרוש כלום ולא לצפות לכלום, אבל על עצם הרעיון שצריך המון אהבה בדור שלנו אין ספק שזו הייתה דעתו גם אם למישהו זה נראה מודרני מידי.
בהחלט.
לא בחינם אמרו חכמינו "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת"
ה"שיטה" של מרן הגרי"ג היא היא השיטה החינוכית של חז"ל מאז ומקדם,
מצד אחד תהא ימין מקרבת אך מצד שני תהיה שמאל דוחה, כנאמר "חושך שבטו שונא בנו".

הצורה בה קמו כמה "מומחים" וכמה "מחנכים" שלא הכירו את מרן הגרי"ג ולא שמעו ממנו דבר חוץ משיחה אחת בעניין החינוך,
ולקחו את דבריו על אהבה כצורת החינוך היחידה, זהו לא פחות מפשע.
ומישהו ודאי ייתן על זה את הדין.
 
ה"שיטה" של מרן הגרי"ג היא היא השיטה החינוכית של חז"ל מאז ומקדם,
מצד אחד תהא ימין מקרבת אך מצד שני תהיה שמאל דוחה, כנאמר "חושך שבטו שונא בנו".

הצורה בה קמו כמה "מומחים" וכמה "מחנכים" שלא הכירו את מרן הגרי"ג ולא שמעו ממנו דבר חוץ משיחה אחת בעניין החינוך,
ולקחו את דבריו על אהבה כצורת החינוך היחידה, זהו לא פחות מפשע.
ומישהו ודאי ייתן על זה את הדין.
אני לא כ"כ יודע על מי אתה מדבר ועל איזו שיחה מדבר, אבל ברוב ככל הזמן שמרן דיבר על החינוך הוא דיבר על הצד של ימין מקרבת.
 
אני לא כ"כ יודע על מי אתה מדבר ועל איזו שיחה מדבר, אבל ברוב ככל הזמן שמרן דיבר על החינוך הוא דיבר על הצד של ימין מקרבת.
זה בדיוק מה שאני אומר.
ידוע לכולם איך חינכו ב"עץ חיים" ולא רק...
בדור שלפני מרן הגרי"ג החינוך היה נוקשה ברמה אחרת.
ובלי להיכנס לדיון האם הוא היה חינוך נכון או לא - חז"ל לא הורו לחנך כך.
מרן החדיר את העניין של אהבה כדי להחזיר בדיוק את המימרא "שמאל דוחה וימין מקרבת",

וכשרק מישהו יתחיל לחשוב ברצינות הוא יגלה שאני צודק
כי האם מישהו חושב שמרן התכוון לסתור את הפסוק "חושך שבטו שונא בנו"?
 
נערך לאחרונה:
זה בדיוק מה שאני אומר.
ידוע לכולם איך חינכו ב"עץ חיים" ולא רק...
בדור שלפני מרן הגרי"ג החינוך היה נוקשה ברמה אחרת.
ובלי להיכנס לדיון האם הוא היה חינוך נכון או לא - חז"ל לא הורו לחנך כך.
מרן החדיר את העניין של אהבה כדי להחזיר בדיוק את המימרא "שמאל דוחה וימין מקרבת",

וכשרק מישהו יתחיל לחשבו ברצינות הוא יגלה שאני צודק
כי האם מישהו חושב שמרן התכוון לסתור את הפסוק "חושך שבטו שונא בנו"?
יתכן שמרן חולק עליך בהבנת הפסוק?
 
יתכן שמרן חולק עליך בהבנת הפסוק?
דהיינו?
כפי הידוע לי, אין עוד פרשנות לפסוק בספרי רבותינו זצוק"ל ושליט"א.
האם ידוע לך אחרת?
כי מ"יתכן" א"א לעשות פירוש, ואם לא יודע לנו פירוש כזה, אין לנו אלא את הפי' הקיים...
 
יתכן שמרן חולק עליך בהבנת הפסוק?
גם אלו שמצדדים באהבה,
לא משנים את הפשט בפסוק.

ראה לדוגמה מאמר של המחנך משה לקס
אחד המשפטים הידועים בחינוך הוא "חושך שבטו שונא בנו". אם לא מענישים את הילד הסורר, זה מראה על שנאה, חוסר הצבת גבולות שמביאה להפקרות. הענישה היא חלק מהחינוך.

האמנם? האם השימוש בענישה מראה על אהבה? כי זה לא כתוב. כתוב רק שמי שלא מעניש – שונא.

אלא שהמשך המשפט הזה, שהוא בעצם פסוק בספר משלי, הוא "ואוהבו שיחרו מוסר". כלומר אם אתם אוהבים את הילדים, לפני הענישה תדברו, תסבירו, תנסו ליישר. אם לא הצלחתם, אז אולי כדאי להעניש.

האם העונש מחנך? מנסיון ארוך שנים התשובה חד משמעית לא. אי אפשר לחנך ע"י ענישה. אפשר אולי לגרום להימנעות ממעשים מסוימים, אבל חינוך לא יצא מזה.

אז איך אפשר לחנך? הכל רק באהבה? הכל רק בחיבוקים? לא. צריך להציב גבולות. בכל תחום כמעט הצבת גבולות מאפשרת התפתחות. אם אני רוצה לצייר, אני רוצה לדעת איפה אני יכול לצייר. אם אני אעשה קו על דף אחד וקו על דף אחר, יהיו לי שני קווים, אבל ציור שלם לא יהיה לי. הגבול מאפשר להכניס תכנים, ליצור יצירה חדשה. הכוס מאפשרת לי לשתות, היא מחזיקה את המים, המסגרת מאפשרת לי לתכנן את הציור, את הפאזל. אבל הגבול צריך להיות מספיק גדול כדי להכיל כמה שיותר התנהגויות והתנהלויות. לזכור שהגבול לא מגדיר את האדם אלא את מרחב ההתנהגות שאני רוצה לאפשר.

איך מייצרים את הגבולות? אין דרך אחת ברורה. בעקרון, הרבה דוגמא אישית. כשילדים רואים את ההורים מתנהגים בצורה מסויימת, הם מבינים שככה צריך להתנהג, כשהם גדלים, אפשר לדבר ולהסביר למה אנחנו מצפים. מה מותר וגם מה אסור. להסביר את מהות האיסור. לפעמים ההסבר לא יהיה מספק אבל האיסור הזה מוכיח את עצמו. אז כדאי להתמיד בו. מותר גם לומר שיש דברים שאנחנו נמנעים מהם כי אנחנו יודעים מנסיון שלא כדאי לנהוג כך.

ומה עם חושך שבטו שונא בנו? במקרה קיצון, אם נשקפת סכנה ממשית, יש מקום להתערבות בצורה כואבת, אם ילד עומד להכניס את היד לחשמל, והאפשרות היחידה היא לתת מכה על היד, אז כדאי, החיים שלו שווים יותר. הענישה לא בהכרח מראה על אהבה. ככל שיש יותר ענישה היא מראה על נוקשות, על צורך בשליטה ועוד. לעיתים היא תעזור בהצמחה, אבל היא לא הדרך הרצויה.

וצריך לזכור גם שכל גבול עלול להפרץ. זה לא אומר כלום עלינו כהורים, זה לא אומר כלום על הדרך שלנו, זה אומר שהילדים מצאו את דרכם היחודית והיא לא תמיד תואמת וחופפת את הדרך שלנו. יוצאים בשאלה, חוזרים בשובה, עוברים לצד הפוליטי השני, עוסקים בתחומים שאנחנו לא מאמינים ולא מעריכים אותם, בוחרים בני/בנות זוג שאנחנו חושבים שהם לא מוצלחים ועוד ועוד.

גם אם הילדים פורצים את הגבול, הם שלנו. אולי זו אפילו ההצלחה של החינוך שלנו. הילדים הפכו לסקרנים, הילדים פילסו לעצמם את דרכם בחיים.

אז נכון שכולם מכירים את החלק הראשון, אבל אולי עדיף להתחיל לדבר על החלק השני. ואוהבו שיחרו מוסר.
 
שלמה המלך אמר "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר".

יש פה הדרכה פשוטה, אם אתה חושך את השבט, אתה שונא אותו כמו כל עץ שבשביל שיגדל ישר תוחבים לו מקל לישרו ככה כל ילד הגדרים והגבולות מחיים אותו ומעמידים אותו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

רכשתי את הספר ואני פשוט קורא אותו בשקיקה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה