האם תוכל ללמוד בעיון גדול יותר? - רעיון

[נדיב לב]

בס' חיזוק' חלק ז' עמ' מז במכתב הגאון ר' שמעון משה דיסקין ז"ל ר"י קול תורה אחר שמרחיב הדיבור אודות מציאות המתרבה מאד דהיינו חוסר הסיפוק שבתלמידי ישיבה אף מבעלי כשרונות המשקיעים כוחות עצומות בלימודם מעיד הראש ישיבה הנ"ל מה שקיבל ששה יסודות במסורת הלימוד מרבותינו בתראי וקמאי בלי שום חולק בדבר א. שלא ילמדו תוס' עד שידעו הגמ' על בוריה ואף הגמרות אחרות הנוגעות להסוגיא ורק אח"כ יעלה לו לימוד התוס' בקלות ומהירות ב. וידאוג שהתוס' יהיה ערוך ומסודר בפיו ג. ורק אח"כ יעיין בר"ן או נמ"י עם עוד ראשון א' בלבד כמו הרשב"א ד. ושאר הראשונים יוכל לעיין קצת בחטיפה אבל לא ללמוד ה. לפילפול ועיון לא יעיין רק ההתחלות שברעק"א שבסוגיא או קצוה"ח ואבנ"מ אבל ח"ו לא להתעכב יותר מדאי ורק לחשוב קצת הסברות הצפות על פני השטח במושכל ראשון וגם שני ולילך הלאה לא להקדיש יותר מדי זמן למחשבה והלא הגאון ר' שמעון שקאפ ור' ברוך בער והגרנ"ט לא למדו כל אחד את חידושיו של השני וכמו"כ הפנ"י לא למד רעק"א ואם כואב לבך על שלא בררת כמה ענינים ונושאים שמתעסקים בזה בישיבות הלא לעומת זה הם מחסרים גמרות שלימות שמחמת בילוי הזמן אינם מגיעים ללמוד ולמה לא יכאוב לבם על כך ורבותינו לא היה דרכם להאריך בפרטי הסוגיא רק מפעם לפעם' לצורך התלמידים השקיעו זמן באיזה נושא והלא תוכל לראות ההבדל משיעורי הרמי"ם בין השיעורים הכלליים ובין השיעורי יום יום עכ"ד.

 

[נדיב לב]

בס' חיזוק חלק ז עמ' פח מכתב הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ ז"ל מתאונן הרבה על המצב הירוד בישיבות וכותב בזה"ל נשתכח דרך הלימוד המקורי של דורות הקודמים שעיקר לימודם היה לעבור הסוגיא כולה בפשטות פירש"י להבינה על בוריה ועכשיו עזבו זה הדרך וקופצים תיכף לומר סברות מעצמם ודברים התלויים באויר ואחרי תקופה מתעוררים הישרים שבתלמידים' ורואים בעצמם שנשארו יבשים במצב התורה שלהם והיסוד לזה הוא מדת הגאוה שמחזיקים עצמם במדריגה שיוכלו לומר סברות מעצמם ומזה יוצא עוד תקלה שמדפדפין בכל מיני ספרים מבלי להבחין ואני זוכר כשהרב מפוניבז רצה להקים את הישיבה דיבר עם הגאון ר' דוד פוברסקי שכל חפצו הוא שיגמרו מסכתות וידעו אותה היטב ובזמן הראשון של פתיחת הישיבה למדו במס' כתובות סט דפים עד פ' המדיר ועוד יותר מזה ובגמ' ברכות סג אמר רבא הס ואחייכ כתת וזהו תוכחה גלויה לאותן אשר בהתחלת הסוגיא רוצים לסדר ולומר מערכות שלימות קודם שיודעים בירור הסוגיא על בוריה וכל זה מחמת שאין חפצים ביגיעה ולכן הביא הגמ' סמוך לדברי רבא דברי ריש לקיש דאין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה כי כדי לקיים דברי רבא צריך יגיעה אמיתית בלימוד ויגיעה אמיתי פירושה לחזור ולחזור כל הסוגיא כמה פעמים עד שיקיים דברי ר' ינאי שלאחריו שמקיא על התורה חלב שינק מאמו עכ"ד ועוד הרבה מענין זה מהגאון הנ"ל מבואר בספר דרכי החיים ח"בפ"ח ולדוגמא עי"ש עמ' ריח שהדרך שלימדונו רבותינו בכל הדורות הוא להתייגע בעומק הפשט וגו' אך שלא לבזבז זמן על פילפולי סרק והגדרות דמיונות ושם ע' רכד דבשביל שאין מעריכים דברי חז"ל בחשיבות ע"כ תיכף כשמתחילים ללמוד כבר משתמשים באחרונים וחידושים ובשביל זה נפסק כח השקידה וכח החזרה ונעשה חורבן התורה את המפרשים שוכחים והתורה אינם יודעים ושם ע' רלב כתב אני מסתכל על הלמדנים שבכל סוגיא רצו להכניס לומדות ולא ראיתי שיצא מהם תלמידי חכמים ושם עמוד רלג דלכן אין הצלחה בלימוד לפי שמתנתקים מהגמ' ומשימים דגוש על השיעורים ומתחילים עם תוס' לפני שיודעים את הסוגיא.

 

[נדיב לב]

בהקדמת שיעורי עיון התלמוד לבבא מציעא להגאון ר' אבא ברמן כותב שהיה קורא תגר על המכניסים בדברי רז"ל סברות שאין מתאימים לדיקדוק לשונם הזהב ולא היה ניחא ליה באותם שעושים חשבונות עם סברות שאינן ברורות המעכבים את ההבנה הישרה והיה אומר שזהו היה גדלות ר"ע שנאמר עליו בפיוט ארזי הלבנון עוקר הרים וטוחנן בסברא וכן בגמ' ברכות סד מבואר תואר עוקר הרים על מי שמחודד ופירושו שהיה עוקר הרים המכסים את העינים שלא יוכל לראות האמת ורק אחר שיעקור אלו ההרים ולא לעסוק בדברים שאינם נאמרים בפנים הגמ' רק אח"כ יבא לסברא ישרה והבנה ברורה ובהקדמת עיון התלמוד למסי ב"ב כתבו שכל שיעורי הספר נלמד בשנה א' בשנת תשמ"ט ותראה שם שלמדו כמות מרובה בשנה א' דהיינו מתחלת המס' עד סוף חזקת הבתים וגם יש נוחלין ומי שמת סך הכל שמונים דפים לשיעור עיון בשנה א'.

מעיד הג"ר ברוך שמואל דויטש נדפס בשיחות מוסר שלו מה שאמר בכינוס למגידי שיעור תמוז תשנה שהוא למד בפוניבז' ובלמדו כבר בשיעור ג' וגמרו בזמן א' מסי כתובות עד דף ע"ד עדיין לא שמע מעולם תיבות הלמדניות עד אח"כ כשהיה כבר מבוגר אמר פעם המגיד שיעור תיבת' חלות' ושאלוהו הבחורים מה זה חלות והיום כבר לומדים לומדות עם בחורים צעירים למדי בני ט"ו וט"ז הישמע דבר כזה אין זה אלא שכחת וירידת התורה ונפילתה עד לארץ עכ"ל

ב. עוד מספר שם הג"ר ברוך שמואל שפעם הלך לישיבה לבחון הבחורים בפי מרובה סה ושאל מהו החילוק בין תברא או שתייה ובין איתבר ממילא ואמרו לו שיש בזה ב' מהלכים בר' חיים וגם ידעו הקצות והנתיבות על זה ושאל להם מ"מ בבקשה אפשר תוכלו להסביר לי הענין דתברה או שתייה עוד לפני ר' חיים ולפני הקצות ולא היה מענה בפיהם והיו כנאלמים בלי פה ובלי לשון.

ג. פעם הלך עם הגאון ר' שמעון משה דיסקין לבחון איזה ישיבה והיה שם תלמיד א' שידע לענות בבהירות מפליא כל שאלה ונשא חן בעיניהם וחקרו אחריו ונודע להם שזה התלמיד אינו מהקוועטשערס רק לומד כסדרן דף אחר דף מסכתא אחר מסכתא בהבנה טובה וחוזר הרבה על כל דבר וזה התלמיד נעשה אח"כ תלמיד חכם גדול ומזה מוסר השכל יוצא לכל הבחורים שאם ירצו באמת להיות תלמידי חכמים ככה יעשו ולא יתפעלו מהעושים רוח ורעש בסברות ולומדישע רייד או בריסקער תיירע כי לא מצינו בכל התורה ענין כזה שיהיה תלמיד צעיר צריך לידע דברים הללו לומדיות הללו לא מעלה כלום אבל מוריד הרבה לא בונה את התלמיד אבל הורסו חוץ אם עושה זאת מהיכי תיתי קצת בכל יום כחמש מינוט או בסוף השבוע כשעה א' או בשבת קודש אצל הסעודה או בשעת צהרים כשרוצה לפוש.

ד. עוד כותב הג"ר ברוך שמואל בזה"ל לא יתכן בשום פנים ולא יעלה על הדעת שבדרך ואופן הלימוד המתנגד לכל מה שקיבלנו מכל רבותינו בלי שום יוצא מן הכלל שזהו הדרך להצלחה אמיתית לגדל תלמידי חכמים ואין זה אלא מעשה בעל דבר.

ה. עוד כתב הג"ר ברוך שמואל דויטש בסוף קונטרס מזה ומזה אל תנח ידך במכשול הנורא שנתהווה שיש ישיבות שאין גומרים בשיעור עיון רק דפים ספורים לכל זמן כי זוכר שהגאון ר' אהרן קאטלער והגרי"ש כהנמן והגרא"מ שך זעקו חמס על מה שלמדו שיעור עיון לא יותר משלשים דפים לזמן וכיון שלא שמעו להם המתחכמים החושבים שמבינים יותר טוב הגיעו לידי התדרדרות מרובה שרוב הבחורים אינם גומרים בימי בחרותם יותר ממאה דפים בשיעור עיון ומה שיש ישיבות יל"ע אם ראוי להם תואר זה ישיבה' שלומדים בשיעור עיון דף אחד למשך של חודש שלם זה מביא ממש לידי גיחוך ומה נענה ליום הדין ועלבונה של תורה עכ"ד.

ו. עוד כתב שם הגאון הנ"ל אין דברינו אמורים לאלו שכבר נשתקעו ונשתרשו בדרך הלימוד המוטעה כי הם בטוחים בעצמם בהיותם לומדים למשל ובעלי חקירות וחידושים ומי יאמר להם מה תעשה הלא הם מבינים יותר מרבותיהם אבל אל אלו אשר עבר עליהם רוח טהרה ללמוד באופן הנאות דף אחר דף בעיון הנכון אנו קוראים בזה חזקו ויאמץ לבבכם ועשו חבורות חבורות ותהיו החלוצים העוברים לפני המחנה וכולם ילכו בעקבותיהם ולא באתי אלא להשמיע זעקת עלבונה של תורה ולחזק רוח הטהרה העוברת בקרב המחנה וגו' עיי"ש.

 

[נדיב לב]

ובענין ספר חידושי הגר"ח על הרמב"ם כבר העיד הגאון ר' חיים עוזר ז"ל עובדות והנהגות בריסק ג, קמה שלא נעשה ללמוד ממנו לכל מאן דהוא כי רק תלמידיו שלמדו אצלו מבינים אותו. ובנו של הגרי"ז, רי"ד, מוסיף דאם שומעים מתלמידי הגר"ח עצמם ההסבר גם כן אפשר להבין כי נראה בחוש שלא כ' רק ראשי פרקים משקו"ט ארוכות והקדמות נפלאות ויקרות שהיה לו על כל דיבור תמצית מלימודו במשך כל ימי חייו וכמ"ש בני המחבר בהקדמתם וא"א להבינו בלי הקדמות ואם מי שאינו בקי היטב בבהירות בכל הסוגיא אינו מבין מה שאומר מוכרח לומר ולפטפט דברים שלא עלתה על דעת הגר"ח ואין רצונו בכך שהרי שיטתו היה דמי שאינו יודע כל הש"ס עם תוס' בע"פ ואומר סברא הרי זה סברא של הבל.

וכ"כ בספר רבי מרדכי פגרמונסקי' עמ' סג שיחה מהג"ר מרדכי גיפטר ר"י טלז מה ששמע מהגאון ר' מרדכי שהתאונן היאך בחורים צעירים יכולים ללמוד את ר' חיים בפשטות והוא הגאון העילוי הנ"ל צריך להתייגע שעות כדי להבין מה שאומר ואמר דמי שאינו סוער בעמקות התורה כמו הראגעטשאווער אינו מתחיל לדעת מה כתוב בר' חיים אבל הילדים הצעירים הלומדים תורת הגר"ח ונדמה להם שהם מבינים את דבריו כמה רחוקים המה בכלל מלהבין תורה אדם כזה אינו אלא טיפש ואין לו שום שייכות לתורה עכ"ד הגר"מ גיפטר בשם הגר"מ פגרמונסקי.

ומוה"ר חיים רויזמאן שליט"א תלמיד הגר"מ גיפטר מספר שהיה רגיל לומר שבחורים אומרים שלומדים מסכתא פלוני או פלוני והוא שקר שאין לומדים אלא את המפרשים וכהיכי תימצי לבא לד' המפרשים לומדים גם קצת גמ' כדי להבין את המפרשים וכ"כ במכתב הג"מ גיפטר שבסוה"ס.

 

[נדיב לב]

ובדרכי החיים מהגרמ"י לפקוביץ א, רצב שהגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ בבחרותו אמר איזה הגדרה בדין שטר' א"ל החזון איש שטר זהו חתיכת נייר עם ב' עדים וא"צ לעשות מהפיכה להבין מהו שטר במלים אחרות אם רוצים להתרחק מן האמת הפשוט אז עושין הגדרות ומתעלמים מהפשטות.

שם. החזו"א אמר שבישיבה קטנה ילמדו רק גמרא עם תוס' בלי שום הוספות וזהו הלימוד האמיתי.

במעשה איש ג, פט כ' שהתלוצץ מדרך הלימוד המשונה דהיום ואמר אם אומר שברתי את כוסך ועלי לשלם זה לא נשמע טוב אבל אם אהיה אני חפצא דמזיק ואתה תהיה חפצא של ניזק זה כבר שומעים.

עוד שם שא"א לבקש דרך בלימוד אם אינם רוצים לטעום את הלימוד אין לומדים רק סוחטים וכמו כן י"ל אם אומר שפליטת חלב שבכלי הנכנס לתוך תבלין של בשר נעשה בב"ח זה אינו מובן אבל אם אומר שנעשה חפצא של בשר בחלב זה כבר מתקבל.

במעשה איש ד, פז שהתלוצץ על סברא שאמר א' מהראשי ישיבות.

הרה"ג ר' יעקב שרגא הורוויץ שליט"א אב"ד טעלז וראש ישיבת בית מאיר בחצר הקדש שלח תשע"א ב"ה יש כמה ישיבות היום אבל יש בחורים שאין יכולים ללמוד עם כל הספרים העמוקים שלומדים בישיבות והחסרון הוא שא"א לילך לישיבות שאין לומדים כן כי אין לו שם טוב וצריך לעודד את הבחורים שאין חסרון בזה וצריך לעורר בזה כי בחורים טובים נופלים ונכשלים בשביל זה וצריך לקבוע ישיבות באופן אחר ממה שהוא עכשיו ובימים שלפנים לא היה מציאות כזה כי צורת הישיבה היה שכל בחור מצא לו שם מקומו.

 

[נדיב לב]

הגר"ח מבריסק זצ"ל נפגש עם המחזה אברהם כשדיברו שידוך ביניהם עבור הגרי"ז והתפאר לפניו מיין וועלוויל געדענקט גאנץ ש"ס מיט רש"י' וכשתמה המחזה אברהם ואמר ממתי נעשה אצליכם לימוד בקיאות ענין גדול כ"כ א"ל הגר"ח מה אתם חושבים עלי הרי אצלי מי שאומר סברא בלי שזוכר כל הש"ס הוא בעיני הבל' תנו כבוד לתורה בשם א' ששמע מהמחזה אברהם בעצמו.

ב. בישורון יח ע' שה ובקו' כבוא השמש ע' פח קונטרס קנין תורה מהגאון ר' משה שמואל שפירא וכ"כ בדרך הלימוד מהאבי עזרי ע' נא ששמע מהגרי"ז מבריסק שהיותר פחות ללמוד בחדש א' הוא עשרים דף והיינו שכבר הוריד החצי ממה שחייב הגר"ח מ' דף לחודש ואם לומדים פחות מזה א"א לדעת היאך ללמוד.

ג. עוד שם שהגרי"ז מבריסק היה מתרגז על בחורים שלמדו לאט מאד ואמר מ'לערנט זיך אליינס ניט די גמרא'.

ד. עוד אמר בשם הגר"ח שצריך ללמוד שנעל און לייכט' ושאל אותו תינח מהר מובן שלא להתעכב הרבה אבל היאך לומדים קל והלא אינו מבין ענה לו מתוך שהרגלת עצמך להבין לאט לכן אינך יכול ללמוד מהר אם תלמוד מהר תבין מהר כי המוח פועל לפי מה שהרגילו אותו.

ה. ובקונ' דרך הלימוד מהאבי עזרי כ' דא"א לנו לדבר מאופן עמקות הלימוד של הגר"ח כי אינו נמדד בכלים שלנו שהיה לו בכל יום ב' סדרים שש שעות בכל א' והיה לומד בכל יום ל' דף גפ"ת ורמב"ם עם טור בית יוסף ואין לנו אלא מה שמסר להכלל כולו שילמדו מ' דף בכל חודש לכהפ"ח ובנו הגרי"ז אמר כ' דף בכל חודש.

ו. תלמיד א' שאל כמה קושיות והגרי"ז אמר על כל דבר שזה באמת קשה וכשהתלמיד ביקש תי' אמר לו וכי מה צריך תירוץ עצם הדבר שאתה יודע הסוגיא וברור לך מה קשה די לך עובדות בריסק ג, צט.

ז. כשתלמיד אמר תירוץ טוב ואח"כ רצה לומר עוד תי' א"ל כיון שכבר יש לך תירוץ למה לך לחפש עוד תירוצים. ואם אמר תירוץ דחק היה אומר אין מוכרח לתרץ דלפעמים עדיף לישאר בקושיא עובדות בריסק ג, צח.

ח. לפני התחלת ערכין אמר לתלמידיו שילמדו מקודם כל ערכין באופן של בקיאות עובדות בריסק ג, צד ועי"ש דחשב שיגמרו באיזה ימים.

ט. כשלמד קדשים היה אומר שלפני כל סברא שאומר הוא בודק קודם בכל קדשים אם יתכן סברא זו עובדות בריסק ג, פו.

י. צריך לידע כל הש"ס לפני שנעשין בן כ' כי אח"כ כבר שוכחים עובדות בריסק ג, קא.

יא. בעובדות והנהגות בריסק א, קלג הגאון ר' יוסף דוב בן הגרי"ז שבילדותו הקשה קושיא לאביו וכיון לקושית הקצות והיה הגרי"ז מפלפל עם האמרי משה בתי' הקצות וגם פלפלו ביניהם אם יתכן לומר לילד תי' זה והחליטו שאין לחנך את הילד בלימוד כזה אף שהגרי"ד אמר שעמד מן הצד והבין היטב את התי' אבל הם סברו שאין ללמד לילד בילדותו קצות ובחרו יותר שלא לומר לו התי'.

יב. בילקוט שמועות שבסוף בית הלוי עה"ת הוצ"ח ע' נד שעוד יבא זמן ולא יהיה שום עצה רק שכל אב ילמוד עם בניו כיון שבכל הישיבות נתחדש דרך הלימוד שא"א ליגדל בתורה עי"ז לכן בהכרח ילמוד האב עם הבן מה שמחסר בישיבה ויבא זה ויכפר על זה.

יג. תלמידו הגדול של הגר"ח הגאון ר' ברוך בער אמר מ'דארף צולייגן די קאפ צום תוס' נישט תוס' צום קאפ לא לומר סברות וחידושים עצמיים עובדות והנהגות בריסק ג, לח.

יד. בחי' הגרי"ז סוטה כתב שלימד לתלמידיו ב' פרקים הראשונים דהיינו עד דף יט בב' חדשים ואז נאמרו כל החידושים הנדפסים על סוטה שלמדם בעיון גדול.

טו. כתב בספר שיעורי ר' משולם דוד מבריסק דרוש ואגדה ע' מט הובא גם בקובץ והאר עינינו גליון טז מעיד דהגר"ח מבריסק נסע פעם בדרך ופגש בבחורי ישיבה שלא ידעו מי הוא ודיברו בלימוד והם אמרו סברות שונות ושאל להם הגר"ח למה צריך לומר סברות וחקירות וכי אינו טוב יותר ללמוד הגמרא כפשוטו ענו לו הבחורים בלעג ניכר עליך שאתה מדור הישן אבל לנו יש את דרך הלימוד של הגר"ח מבריסק לומר בכל דבר את הסברא שבו וכשהגיעו לקובנא ראו הרבה אנשים שממתינים על הגר"ח לקבל פניו ונודע להם שהאיש שדיברו עמו היה הגר"ח בעצמו ושכל הסברות שלו לא שייך רק לתלמידי חכמים מופלגים שכבר יש להם יד ושם בש"ס וכבר עומדים אחר הכפשוטו ותלמידים הוותיקים של בריסק הישן אומרים שכל המודה על האמת ואינו משקר בזדון יודע בבירור שאם היה הגר"ח עומד לתחיה ורואה מה שעושין על שמו היה מרעיש עולמות.

טז הרה"ג המפורסם ר' יהודה אליעזר יונגער שליט"א למד אצל הגאון ר' חיים אהרן טורצין מגדולי תלמידי בריסק ומעיד שלמדו הרבה בכמות גם בשיעור עיון בחדשי אייר סיון עד י"ז תמוז למדו ב' פרקים הראשונים של גיטין בשלימות ולא אמר שיעור רק פעמיים בסוף השבוע ולא היה כמות הלימוד תלוי בשיעור רק בחר מתוך השיעור איזה ענינים לדבר עליהם.

 

[נדיב לב]

בקובץ קול התורה (נז עמ' מח) כתב שהגאון ר' ראובן גראזאווסקי ז"ל לא היה דעתו נוחה ממה שמדפיסים שיעורי הראשי ישיבות וכשהדפיסו חי' הגרנ"ט התאונן ע"ז שזה ממעט העיון בדברי הגמ' ואמר מוטב שיכנס במקום זה עוד מאביי ורבא כנראה ששיעורים הללו אינן חלק מאביי ורבא והיה מסתובב בין הבחורים בשעה שלמדו ולא היה מרוצה ואמר שצריך ללמוד יותר גפ"ת.

ובתבונות ח"ב תקעח מספר הגרח"ש ליבוביץ שר' ראובן לא רצה שידפיסו ספרי הברכת שמואל כי העולם אין מבינים דבריו עיי"ש.

 

[אור העיון]

להלן חלק מהעקרונות שחשבתי עליהם בס"ד, ואני מעלה אותם כבר כעת [לפני השלמת הענינים] כדי למקד את הדיון באשכול מכאן ואילך
למען התועלת הגדולה שתהיה בעז"ה,
ואני שב ומודה מקרב לב לכל אחד מהמגיבים, ובפרט להרב @נדיב לב שטרח רבות בליקוט מדברי רבותינו, ועמו שאר הת"ח שליט"א אלו שהגיבו כבר, ואלו שיגיבו בהמשך

וזה החלי בעז"ה

כידוע תורתינו הקדושה היא עמוקה מארץ מדה,
בכל חלק וסוגיא יש עומק גדול עד אין חקר,
בעוה"ז יש גבול מסוים של עומק שאפשר להגיע אליו - ובעז"ה לעת"ל נזכה לגלות עוד ועוד עד אין קץ, וכידוע ואכמ"ל

מטרת המסגרת בכמה מילים היא
שהלומדים יגיעו למדריגה הכי גבוהה של עומק ועיון שאפשרי לכל אחד בעוה"ז,
באופן שלאחר לימוד הסוגיא נדע שהגענו בסוגיא זו- למיצוי דרגת העיון העמל והיגיעה הגבוהים ביותר שאנו יכולים להגיע אליהם כעת

אצטט כאן מדברי החזו"א בקו"א [באגרת לשר נכרי]
התלמוד- כל מאמר ומאמר שבתוכו הוא ענין עיוני דק, עמק מאד, מפליא כל לב מבין, לא יושג בהשקפה קלה, רק אחר רב העיון וההשתדלות, כאשר יאמר ה"מיימוני" בהשתפכות נפשו [בפי׳ המשנה בסנהדרין פרק חלק] "כל דבור ודבור מן התורה יש בהם חכמות נפלאים למי שמבין אותם", עכ"ל החזו"א.

יש פער מאד גדול בין הלומדים ברמת העיון והעומק בכל סוגיא,
ולא רק מבחינת כשרון/חריפות וכודמה, אלא ברמת היסודיות ההיקף והעומק של תפיסת הדברים
וכידוע מעטים האנשים שמתקרבים ל100% מיכולת הריכוז שלהם בעת הלימוד [עפ"י החוקרים]
מה שגורם לתפיסה שטחית יותר של כל ענין שלומדים
לא משנה מהי שיטת הלימוד שלך - כמעט תמיד יש מה לשפר ברמת הריכוז העומק העמל והיגיעה - אם רק יודעים איך לעשות את זה נכון {ועל כך בהמשך בס"ד}

עיקר הבעיה היא חוסר הידע איך אפשר להגדיל את האיכות של הלימוד,
ולכן הארגון יתמקד בהכוונה ועידוד, כולל תוכניות שונות שחלקם הציעו כאן כבר

להלן חלק מהנקודות שעליהם יהיה צורך להתמקד,
כעת אני כותב בקצרה [לחץ של זמן...], ואשמח כמובן לתגובות כבר מעכשיו

1] ריכוז הרבה יותר גדול,

2] התמקדות בעיון בחלקים המשמעותיים והמרכזיים יותר שבכל סוגיא, בלי"נ בקרוב יהיה הסבר

3] חזרות עיוניות הלוך ושוב של כל הסוגיא והמפרשים העיקריים בריכוז גדול -דבר שקריטי לרמת ההיקף וליסודיות

4] עידוד כתיבת החידו"ת - ולא רק סברות, אלא גם חשבונות עיוניים,

5] השוואת החידו"ת של הלומד- למול חידו"ת עמוקים יותר שנכתבו באותו סוגיא ממש - כדי לחוות ולהשים לב לנקודות החוסר ברמת העיון, ע"מ לשםר אותם ללימוד הבא.

מתנצל על הקיצור, אבל אפשר כבר להתחיל להגיב.

 

[מרכז]

הגר"ח מבריסק זצ"ל נפגש עם המחזה אברהם כשדיברו שידוך ביניהם עבור הגרי"ז והתפאר לפניו מיין וועלוויל געדענקט גאנץ ש"ס מיט רש"י' וכשתמה המחזה אברהם ואמר ממתי נעשה אצליכם לימוד בקיאות ענין גדול כ"כ א"ל הגר"ח מה אתם חושבים עלי הרי אצלי מי שאומר סברא בלי שזוכר כל הש"ס הוא בעיני הבל' תנו כבוד לתורה בשם א' ששמע מהמחזה אברהם בעצמו.

ב. בישורון יח ע' שה ובקו' כבוא השמש ע' פח קונטרס קנין תורה מהגאון ר' משה שמואל שפירא וכ"כ בדרך הלימוד מהאבי עזרי ע' נא ששמע מהגרי"ז מבריסק שהיותר פחות ללמוד בחדש א' הוא עשרים דף והיינו שכבר הוריד החצי ממה שחייב הגר"ח מ' דף לחודש ואם לומדים פחות מזה א"א לדעת היאך ללמוד.

ג. עוד שם שהגרי"ז מבריסק היה מתרגז על בחורים שלמדו לאט מאד ואמר מ'לערנט זיך אליינס ניט די גמרא'.

ד. עוד אמר בשם הגר"ח שצריך ללמוד שנעל און לייכט' ושאל אותו תינח מהר מובן שלא להתעכב הרבה אבל היאך לומדים קל והלא אינו מבין ענה לו מתוך שהרגלת עצמך להבין לאט לכן אינך יכול ללמוד מהר אם תלמוד מהר תבין מהר כי המוח פועל לפי מה שהרגילו אותו.

ה. ובקונ' דרך הלימוד מהאבי עזרי כ' דא"א לנו לדבר מאופן עמקות הלימוד של הגר"ח כי אינו נמדד בכלים שלנו שהיה לו בכל יום ב' סדרים שש שעות בכל א' והיה לומד בכל יום ל' דף גפ"ת ורמב"ם עם טור בית יוסף ואין לנו אלא מה שמסר להכלל כולו שילמדו מ' דף בכל חודש לכהפ"ח ובנו הגרי"ז אמר כ' דף בכל חודש.

ו. תלמיד א' שאל כמה קושיות והגרי"ז אמר על כל דבר שזה באמת קשה וכשהתלמיד ביקש תי' אמר לו וכי מה צריך תירוץ עצם הדבר שאתה יודע הסוגיא וברור לך מה קשה די לך עובדות בריסק ג, צט.

ז. כשתלמיד אמר תירוץ טוב ואחייכ רצה לומר עוד תי' אייל כיון שכבר יש לך תירוץ למה לך לחפש עוד תירוצים ואם אמר תירוץ דחק היה אומר אין מוכרח לתרץ דלפעמים עדיף לישאר בקושיא עובדות בריסק ג, צח.

ח. לפני התחלת ערכין אמר לתלמידיו שילמדו מקודם כל ערכין באופן של בקיאות עובדות בריסק ג, צד ועי"ש דחשב שיגמרו באיזה ימים.

ט. כשלמד קדשים היה אומר שלפני כל סברא שאומר הוא בודק קודם בכל קדשים אם יתכן סברא זו עובדות בריסק ג, פו.

י. צריך לידע כל הש"ס לפני שנעשין בן כ' כי אח"כ כבר שוכחים עובדות בריסק ג, קא.

יא. בעובדות והנהגות בריסק אקלג הגאון ר' יוסף דוב בן הגרי"ז שבילדותו הקשה קושיא לאביו וכיון לקושית הקצות והיה הגרי"ז מפלפל עם האמרי משה בתי' הקצות וגם פלפלו ביניהם אם יתכן לומר לילד תי' זה והחליטו שאין לחנך את הילד בלימוד כזה אף שהגרי"ד אמר שעמד מן הצד והבין היטב את התי' אבל הם סברו שאין ללמד לילד בילדותו קצות ובחרו יותר שלא לומר לו התי'.

יב. בילקוט שמועות שבסוף בית הלוי עה"ת הוצ"ח ע' נד שעוד יבא זמן ולא יהיה שום עצה רק שכל אב ילמוד עם בניו כיון שבכל הישיבות נתחדש דרך הלימוד שא"א ליגדל בתורה עי"ז לכן בהכרח ילמוד האב עם הבן מה שמחסר בישיבה ויבא זה ויכפר על זה.

יג. תלמידו הגדול של הגר"ח הגאון ר' ברוך בער אמר מ'דארף צולייגן די קאפ צום תוס' נישט תוס' צום קאפ לא לומר סברות וחידושים עצמיים עובדות והנהגות בריסק ג, לח.

יד. בחי' הגרי"ז סוטה כתב שלימד לתלמידיו ב' פרקים הראשונים דהיינו עד דף יט בב' חדשים ואז נאמרו כל החידושים הנדפסים על סוטה שלמדם בעיון גדול.

טו. כתב בספר שיעורי ר' משולם דוד מבריסק דרוש ואגדה ע' מט הובא גם בקובץ והאר עינינו גליון טז מעיד דהגר"ח מבריסק נסע פעם בדרך ופגש בבחורי ישיבה שלא ידעו מי הוא ודיברו בלימוד והם אמרו סברות שונות ושאל להם הגר"ח למה צריך לומר סברות וחקירות וכי אינו טוב יותר ללמוד הגמרא כפשוטו ענו לו הבחורים בלעג ניכר עליך שאתה מדור הישן אבל לנו יש את דרך הלימוד של הגר"ח מבריסק לומר בכל דבר את הסברא שבו וכשהגיעו לקובנא ראו הרבה אנשים שממתינים על הגר"ח לקבל פניו ונודע להם שהאיש שדיברו עמו היה הגר"ח בעצמו ושכל הסברות שלו לא שייך רק לתלמידי חכמים מופלגים שכבר יש להם יד ושם בש"ס וכבר עומדים אחר הכפשוטו ותלמידים הוותיקים של בריסק הישן אומרים שכל המודה על האמת ואינו משקר בזדון יודע בבירור שאם היה הגר"ח עומד לתחיה ורואה מה שעושין על שמו היה מרעיש עולמות.

טז הרה"ג המפורסם ר' יהודה אליעזר יונגער שליט"א למד אצל הגאון ר' חיים אהרן טורצין מגדולי תלמידי בריסק ומעיד שלמדו הרבה בכמות גם בשיעור עיון בחדשי אייר סיון עד י"ז תמוז למדו ב' פרקים הראשונים של גיטין בשלימות ולא אמר שיעור רק פעמיים בסוף השבוע ולא היה כמות הלימוד תלוי בשיעור רק בחר מתוך השיעור איזה ענינים לדבר עליהם.

לחץ כדי לכווץ...

קיבלתי, נראה שצודק כבודו. תודה על התיקון

 

[הנעור בלילה]

מהיכן יודע מר?
האם למד שם או שמא כבודו שבוי בסטיגמות ישנות....

לחץ כדי לכווץ...

מקריאת השיעורים שנאמרים שם, וידידי שלומדים בישיבה.

בחור שרוצה ללמוד בעיון - שילך למקום שאפשר לעשות את זה.

לחץ כדי לכווץ...

מכמה וכמה סיבות מובנות, לא כל בחור חסידי יכול ללכת לישיבה ליטאית.

 

[הנעור בלילה]

וזאת מנלן? האם למדת בישיבה הזו? כנראה שלא.
אבל בניגוד אליך, אני כן למדתי בישיבה הזו, ואני יכול לומר לך שאתה פשוט שבוי ב..
פשוט אי ידיעה.

אתה יכול לומר שאני נוגע בדבר, אבל לך תדבר עם בחורים מהישיבה שם.
רק לידיעתך שישיבת פני מנחם היתה תקופה ארוכה בשכנות עם ישיבת 'אור אלחנן' המפוארת.
ואני יכול לומר לך שלא היה להם במה להתבייש, ואפי' יכלו להתגאות.

לא מדובר בשיווק לקהילת הגר"ש, רק ההשמצה הזו הציקה לי.

לחץ כדי לכווץ...

השיעורים של הגר"ש אלתר, בנוים בצורה שונה לחלוטין מהעיון הליטאי הקלאסי.
יכול להיות שהבחורים, או לפחות חלק מהבחורים לומדים בצורה אחרת.

 

[בד קודש]

1] ריכוז הרבה יותר גדול,

2] התמקדות בעיון בחלקים המשמעותיים והמרכזיים יותר שבכל סוגיא, בלי"נ בקרוב יהיה הסבר

3] חזרות עיוניות הלוך ושוב של כל הסוגיא והמפרשים העיקריים בריכוז גדול -דבר שקריטי לרמת ההיקף וליסודיות

4] עידוד כתיבת החידו"ת - ולא רק סברות, אלא גם חשבונות עיוניים,

5] השוואת החידו"ת של הלומד- למול חידו"ת עמוקים יותר שנכתבו באותו סוגיא ממש - כדי לחוות ולהשים לב לנקודות החוסר ברמת העיון, ע"מ לשםר אותם ללימוד הבא.

לחץ כדי לכווץ...

1. עניין הריכוז א-בודדים האנשים - בעולם כולו - המנצלים מאה אחוז משכלם וכושר ריכוזם, ב-צריך לזכור שירידת הדורות היא בעיקר בזה, ג-אין הדבר שווה לכל נפש (בניגוד להספק).
2. צריך עיון גדול איך עושים את זה... לפי איזה ראשי ישיבות...
3. פי' חזרה עיונית? לחזור שוב ושוב על אותם יסודות?
4. כבר קיים באיחוד ובעוד מקומות.
5. אין עניין. תמיד יהיה פער ופער עצום.

מכמה וכמה סיבות מובנות, לא כל בחור חסידי יכול ללכת לישיבה ליטאית.

לחץ כדי לכווץ...

כבר אמרתי, בישיבות החסידיות זה לא יכנס.
הצוות לא יכניס את זה.

 

[אור העיון]

1. עניין הריכוז א-בודדים האנשים - בעולם כולו - המנצלים מאה אחוז משכלם וכושר ריכוזם, ב-צריך לזכור שירידת הדורות היא בעיקר בזה, ג-אין הדבר שווה לכל נפש (בניגוד להספק).
2. צריך עיון גדול איך עושים את זה... לפי איזה ראשי ישיבות...
3. פי' חזרה עיונית? לחזור שוב ושוב על אותם יסודות?
4. כבר קיים באיחוד ובעוד מקומות.
5. אין עניין. תמיד יהיה פער ופער עצום.

לחץ כדי לכווץ...

אענה לפי הסדר...

1. א'] וזה בדיוק מטרה מרכזית כאן! זה חשוב מאד לנסות להגיע לכמה שיותר אחוזים! ויש לזה דרכים אלא שלא הספקתי להעלות על הכתב...
ב'] כנ"ל. {ואגב לענ"ד הרבה נובע מחוסר ידע ומודעות לבעיה ולפיתרון]
ג'] כל מי שיש באפשרות גופו להתרכז יותר - מוזמן לתוכנית, על רוב האנשים קשה לומר שאין להם לאן להתקדם בזה....

2. כבר כתבתי שבלי"נ בקרוב יהיה הסבר, בדברים מופשטים ועמוקים צריך מאמץ גדול להעביר אותם לאחרים ובפרט בכתב. [רק אומר שזה לפי כולם...]

3. חזרה עיונית היא מושג שלא נחשב מספיק בימינו, וחבל מאד, זה חלק בסיסי מהעיון והעמל בתורה הקדושה, היום חושבים בטעות שחזרה זה רק כדי לזכור... אך האמת שהתורה בנויה בצורה של 'הפוך בה והפוך בה', ומתוך השינון והדקדוק שוב ושוב בכל מהלך הסוגיא ומפרשיה הלוך חזור מגיעים לעומקים חדשים כל הזמן! ואני מקווה להאריך בזה עוד הרבה בעתיד אי"ה.

4+5. המטרה היא שהכתיבה עוזרת לריכוז ולהתעמקות, כמו גם לסדר ולשימת לב לפרטים חסרים בהיקף ובעיון,
לאחר גמר סוגיא זה מועיל מאד להתבונן בספרים אחרים מהדור האחרון, כדי לערוך חשבון נפש על כל דבר שלא נלקח בחשבון בעת הלימוד, מדוע לא?
מתוך התבוננות זו אפשר להגיע לדרגה יותר גבוהה בעיון בפעם הבאה.


אציין שכל הדברים הנ"ל אינם 'המצאות' חדשות, אלא הכל מבוסס על דברי רבותינו, אלא שאין הדברים מפורסמים דים בגלל סיבות שונות.
וכפי שציינתם על ירידת הדורות - המטרה היא להכווין את הלומדים ללמוד בדרגה יותר גבוהה!

 

[בד קודש]

אענה לפי הסדר...

1. א'] וזה בדיוק מטרה מרכזית כאן! זה חשוב מאד לנסות להגיע לכמה שיותר אחוזים! ויש לזה דרכים אלא שלא הספקתי להעלות על הכתב...
ב'] כנ"ל. {ואגב לענ"ד הרבה נובע מחוסר ידע ומודעות לבעיה ולפיתרון]
ג'] כל מי שיש באפשרות גופו להתרכז יותר - מוזמן לתוכנית, על רוב האנשים קשה לומר שאין להם לאן להתקדם בזה....

2. כבר כתבתי שבלי"נ בקרוב יהיה הסבר, בדברים מופשטים ועמוקים צריך מאמץ גדול להעביר אותם לאחרים ובפרט בכתב. [רק אומר שזה לפי כולם...]

3. חזרה עיונית היא מושג שלא נחשב מספיק בימינו, וחבל מאד, זה חלק בסיסי מהעיון והעמל בתורה הקדושה, היום חושבים בטעות שחזרה זה רק כדי לזכור... אך האמת שהתורה בנויה בצורה של 'הפוך בה והפוך בה', ומתוך השינון והדקדוק שוב ושוב בכל מהלך הסוגיא ומפרשיה הלוך חזור מגיעים לעומקים חדשים כל הזמן! ואני מקווה להאריך בזה עוד הרבה בעתיד אי"ה.

4+5. המטרה היא שהכתיבה עוזרת לריכוז ולהתעמקות, כמו גם לסדר ולשימת לב לפרטים חסרים בהיקף ובעיון,
לאחר גמר סוגיא זה מועיל מאד להתבונן בספרים אחרים מהדור האחרון, כדי לערוך חשבון נפש על כל דבר שלא נלקח בחשבון בעת הלימוד, מדוע לא?
מתוך התבוננות זו אפשר להגיע לדרגה יותר גבוהה בעיון בפעם הבאה.


אציין שכל הדברים הנ"ל אינם 'המצאות' חדשות, אלא הכל מבוסס על דברי רבותינו, אלא שאין הדברים מפורסמים דים בגלל סיבות שונות.
וכפי שציינתם על ירידת הדורות - המטרה היא להכווין את הלומדים ללמוד בדרגה יותר גבוהה!

לחץ כדי לכווץ...

הסיכוי לעשות את הכל, לענ"ד הוא אפסי,
אך מודה שלא פורט מספיק כדי שאוכל להבין את העניין לאשורו.
בעז"ה כשהדברים יהיו מפורטים - אוכל לראות את הדברים באור אחר..

 

[אור העיון]

אני מקווה מאד ומתפלל שהרעיון כן יקרם עור וגידים
ויהיה ממנו תועלת גדולה ללומדים

וודאי אין ספק , שלהתחיל כזה ארגון מאפס זה קשה ומורכב
אך כשהמטרות ברורות וחשובות כל כך,
וההיכרות עם העקרונות מוכיחה את נכונתם לכל מי שרק מיישם אותם כראוי
ובצירוף עם תפילה מעומק הלב שהארגון יזכה לס"ד
אין לך מנוע חזק ועצמתי מזה!!

בשונה מארגונים אחרים- כאן המבחן הוא התוצאה המיידית,
כבר בסוגיא הראשונה!!

לענ"ד יש כאן פטנציאל גדול
ואני חושב שהתגובות כאן מאד משבחות וממקדות את הפעילות בענין!

ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'

 

[אור זרוע לצדיק]

בשונה מארגונים אחרים- כאן המבחן הוא התוצאה המיידית,
כבר בסוגיא הראשונה!!

לחץ כדי לכווץ...

אשמח אם תפרט איך בדיוק
כי בדר"כ אין כזה מושג קיצורי דרך וצריך להתיגע ולא תמיד רואים ישר תוצאות
אני מאוד מעריך את הרעיון ויש בו תועלת גדולה, אני רק רוצה להבין בצורה יותר יסודית.

 

[שקדתי]

1] ריכוז הרבה יותר גדול,

2] התמקדות בעיון בחלקים המשמעותיים והמרכזיים יותר שבכל סוגיא, בלי"נ בקרוב יהיה הסבר

3] חזרות עיוניות הלוך ושוב של כל הסוגיא והמפרשים העיקריים בריכוז גדול -דבר שקריטי לרמת ההיקף וליסודיות

4] עידוד כתיבת החידו"ת - ולא רק סברות, אלא גם חשבונות עיוניים,

5] השוואת החידו"ת של הלומד- למול חידו"ת עמוקים יותר שנכתבו באותו סוגיא ממש - כדי לחוות ולהשים לב לנקודות החוסר ברמת העיון, ע"מ לשםר אותם ללימוד הבא.

לחץ כדי לכווץ...

כבודו התמקד בנושא איך ללמוד עיון אני חושב שזה דבר שתפקידם של הרמי"ם ורה"י לעזור בזה, וזה המושג של רב ותלמיד שהרב מלמד את התלמיד איך ללמוד (אם פותח הארגון מעוניין באמת לעזור לאנשים איך ללמוד עיון זה משהו אחר) אני חושב שיותר נכון לעשות ארגון שיעודד את לימוד העיון, שיכניס טעם לאנשים בלימוד העיון ולזה מאוד מתאים משהו בסגנון אהלי מועד ואהלי זרעים רק על סדרי נשים נזיקין לבחורים ולאברכים על קדשים וכל מיני מסכתות הנפוצות בכוללים שבת. נידה. חולין וכדו' ובעידוד כספי.
למי שלא מכיר אהלי מועד ואהלי זרעים זה קובץ תורני (מין עלון עבה) שבו כותבים הערות ושאלות בלימוד. וכן יש שם חבורות מרה"י (לאברכים צריך למצוא אנשים ת"ח לא רק בנשים נזיקין ויש כאלו, תחפשו את ההאברכים בכולל מיר ופוניבז') ומלבד זאת רה"י גם עונים על שאלות שם, ויש שם ממש ביהמ"ד בכתב מכל העולם (כן, יש גם אברכים מלייקווד שכותבים שם), ודבר כזה מאוד נותן חשק לאנשים בלימוד ומפתח את הלימוד מפאת הגיוון שיש שם.
רק צריך להחליט על מילגות לפי כמות ההערות ורמת הערות.

 

[שקדתי]

לענ"ד זה כן חשוב מאוד אפי' לבחורי ישיבות ואפי' לטובות
אבל כמובן אך ורק בשיתוף פעולה מלא עם הצוות של הישיבה
שיש בחורים שחייבים עזרה בענין שהם חושבים שעיון זה לשבת לחשוב ולחלום עד שיפול שאלה או תשובה
אבל כיון שלכל ישיבה יש את הסגנון העיון שלה ולא ראי פונביז' כראי בית מתתיהו ולא ראי תפרח כראי תפארתה וכו' וכו'
ומראש שלחו את הבחורים לסגנון ישיבה שתתאים להם לסוג העיון לכן האירגון חייב להיות בשת"פ מלא מלא עם הצוות

לחץ כדי לכווץ...

כל הענין זה גיוון, ביהמ"ד שגם שומע ביהמ"ד אחר הוא הרבה יותר מתפתח, ואני חושב שאם רה"י יחסמו את זה זה פשע, זה לחסום את ההתפתחות של התלמידים אני לא מאמין שבאמת הרה"י יחסמו דבר כזה אלא הפוך הם מאוד ייהנו ממנו ויעודדו את זה.

 

[אור העיון]

אשמח אם תפרט איך בדיוק
כי בדר"כ אין כזה מושג קיצורי דרך וצריך להתיגע ולא תמיד רואים ישר תוצאות
אני מאוד מעריך את הרעיון ויש בו תועלת גדולה, אני רק רוצה להבין בצורה יותר יסודית.

לחץ כדי לכווץ...

שאלה מצוינת!!
ואתה צודק שלשנות הרגל בשלימות זה דורש זמן ומאמץ
אבל השאיפה היא שכבר בסוגיא הראשונה - {לאחר ההכוונה וההדרכה}
הלומד יראה שהוא מזיע ומתאמץ הרבה יותר
מרוכז ושקוע ברמה שלא הכיר קודם
מחובר ללימוד כל כך חזק שקשה לו מאד להפסיק את זה!
זה קורה כאשר יודעים איך להיות שקוע בעומק העיון כמו שצריך!

ולכן מכיון שהתוצאה היא עצם הלימוד - ממילא ההבדל מורגש עוד במהלך הלימוד מיד!

כבודו התמקד בנושא איך ללמוד עיון אני חושב שזה דבר שתפקידם של הרמי"ם ורה"י לעזור בזה, וזה המושג של רב ותלמיד שהרב מלמד את התלמיד איך ללמוד (אם פותח הארגון מעוניין באמת לעזור לאנשים איך ללמוד עיון זה משהו אחר)

לחץ כדי לכווץ...

לא מספיק הבנתי מה ההבדל בין מה שכתבת בהתחלה למה שהוספת בסוגריים, אשמח לביאור
בכל אופן המטרה המרכזית היא להגדיל את איכות הלימוד ודרגת העיון
ולכן ההתמקדות צריכה להיות בהדרכה והכוונה איך לעשות את זה

 

[תורה תמימה]

השיעורים של הגר"ש אלתר, בנוים בצורה שונה לחלוטין מהעיון הליטאי הקלאסי.
יכול להיות שהבחורים, או לפחות חלק מהבחורים לומדים בצורה אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

חידוש הוא לי. אפשר לדבר בדוגמאות?