פעם, מכיון שהרב זוננפלד היה חם על זה מאד
עד שהחלו פורצי הגדר הראשונים לפתוח שטיבעל הפתוח לכל ובכל שעה, גם הרבה לאחר זמן התפילה
[כפי שבזמנו לפני שלשים שנה - חנויות מזון מהיר (כגון פלאפל, אבל שווארמה, וצ'ולנט - מאן דכר שמיה, בכלל לא היו ברכסים, ופיצה אני לא זוכר) נסגרו בשעה עשר בלילה, כולל בליל שישי, ואכן שמרו על זה מכל משמר, עד שפרצו, וכיון דפרצו פרצו].
עמדתי האישית, אם מישהו בכלל היה מקשיב לי - כמו הרב זוננפלד, שהמאחר יתבייש לו ויתפלל ביתו, וישתדל להבא לקום מוקדם, ולא יבזה את התפילה בהולכו עם שקית תפילין לכיוון בית הכנסת ביום חול בשעה עשר ורבע לפנות בוקר [טרמפיסטים כאלו לקחתי בהמוניהם בדרך מעבודתה של רעייתי לכיוון ביתי, הסמוך לאותו שטיבעל], שמזה נגרר שאין שום בעיה לשבת ולפטפט [במקרה הפחות גרוע] עד לפנות בוקר, ואז להזרק במיטה
תפילה במנין זה חשוב, אבל לא דוחה את כל התורה, 'לעולם ישתדל אדם' זו לשון הפוסקים לגבי תפילה במניין.