אמונה או ידיעה (2 צופים)

[בד קודש]

אני מבין מדבריך שאתה מחלק בין מה שכתב הרמב"ם בידיעת מציאות הבורא ביסודי התורה לבין חקירה עיונית במדע? שם הוא מסביר שצריך להתבונן בבריאה וכו' וכל מה שמוסיף ידיעה והתבוננות כך הוא מתפעל יותר ויודע יותר
דוגמא פשוטה שאדם שמסתכל על שמש מתפעל אך כשרוצים לספר על מעשי הבורא מביאים "מדע" שיסביר לנו את המשמעות של הדברים וכמה הכל מורכב ומושגח. על אותה הדרך "מבשרי אחזה אלו-ה" שברור שאדם שיסתכל על היד לא יבין ולא יתפעל הרבה אך כשרופא יסביר לו מה עומד מאחורי זה הוא יתפעם וירתע וכו'. המדע הוא התבוננות יותר מעמיקה ולפי הרמב"ם גם ביסודי התורה אנו מצווים עליו.
שוב כל זה בלי להיכנס לנקודה של אם היום כדאי ללכת למבואות המטונפים שלהם ללמוד את זה, עצם הידיעות במציאות הבורא אינם מגונות ומרוחקות.

לחץ כדי לכווץ...

על זה דיברתי לאורך כל האשכול.
עי' במאמר שהבאתי לעיל, שם כתבתי איך מוכח לעין על כי יש בורא לעולם על דרך ההיגיון, איך מוכח שהוא יחיד על דרך ההיגיון,
ואיך מוכח שהוא משגיח גם היום על דרך ההיגיון,
ואפי' איך מוכח שהוא למעלה מהמקום והזמן.
הכל בהיגיון צרוף.
הדבר הזה חובה לדעת ואת זה כתבו כל רבותינו,
ובקלם עמלו ללמוד את זה.

 

[ן' מיגאש]

על זה דיברתי לאורך כל האשכול.
עי' במאמר שהבאתי לעיל, שם כתבתי איך מוכח לעין על כי יש בורא לעולם על דרך ההיגיון, איך מוכח שהוא יחיד על דרך ההיגיון,
ואיך מוכח שהוא משגיח גם היום על דרך ההיגיון,
ואפי' איך מוכח שהוא למעלה מהמקום והזמן.
הכל בהיגיון צרוף.
הדבר הזה חובה לדעת ואת זה כתבו כל רבותינו,
ובקלם עמלו ללמוד את זה.

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאד.
לענ"ד ההגיון הצרוף שאתה מסביר הוא הפילוסופיה וע"ד זו הולך כל שער היחוד. אין שם שום הנדסה או כימיה חוץ מהגיון צרוף וכלל הדברים הוא שהשכל עצמו מכריח על יסודות הדת. וזה עניינם של שער הייחוד ושער הבחינה. ולמי שלא ממליץ על שער היחוד נראה דהוא הדין להגיון הצרוף הזה.

 

[בד קודש]

יפה מאד.
לענ"ד ההגיון הצרוף שאתה מסביר הוא הפילוסופיה וע"ד זו הולך כל שער היחוד. אין שם שום הנדסה או כימיה חוץ מהגיון צרוף וכלל הדברים הוא שהשכל עצמו מכריח על יסודות הדת. וזה עניינם של שער הייחוד ושער הבחינה. ולמי שלא ממליץ על שער היחוד נראה דהוא הדין להגיון הצרוף הזה.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
שער הייחוד הוא ארוך מאוד, בתחילה הוא אומר אחת לאחת את דסרי הרמב"ם ורק לאחר מכן הוא נכנס לחקירות פילוסופיות ומזכיר את חכמי המדע.
מעולם לא אמר גדול בישראל שלא ללמוד רמב"ם יסודי התורה.
וגם לא חושב שיש מישהו שיכול להסתבך מידיעת האמר שכתבתי.

רבותי, מקורות.
@בן הגולה @חד מבתראי @ן' מיגאש
אני צריך מקורות לאיסור או אי הכדאיות בלימוד הרמב"ם הנ"ל, הרמב"ן פר' בראשית והנפה"ח הנ"ל.

 

[ן' מיגאש]

ממש לא.
שער הייחוד הוא ארוך מאוד, בתחילה הוא אומר אחת לאחת את דסרי הרמב"ם ורק לאחר מכן הוא נכנס לחקירות פילוסופיות ומזכיר את חכמי המדע.
מעולם לא אמר גדול בישראל שלא ללמוד רמב"ם יסודי התורה.
וגם לא חושב שיש מישהו שיכול להסתבך מידיעת האמר שכתבתי.

רבותי, מקורות.
@בן הגולה @חד מבתראי @ן' מיגאש
אני צריך מקורות לאיסור או אי הכדאיות בלימוד הרמב"ם הנ"ל, הרמב"ן פר' בראשית והנפה"ח הנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם הרמב"ן ונפש החיים מתירים.
לא אחזתי את הדיון בדיוק מה רצונך לברר

 

[בד קודש]

הרמב"ם הרמב"ן ונפש החיים מתירים.
לא אחזתי את הדיון בדיוק מה רצונך לברר

לחץ כדי לכווץ...

אתם טוענים כי עדיף שלא לעסוק בזה,
ואני שואל מהיכן לקחתם את זה?
כל גדולי הדורות שדיברו לא לעסוק בחקירות האמונה דיברו על המורה ועל שער היחוד,
מעולם לא דיברו על מה שהבאתי אני, שאלו התחלת ההתחלות של הכל.

ובנו"ט להביא את המעשה שהייתי עד לו, כשהגיע אברך למרן הגרי"ג וטען בפניו שר' ישראל אל'ה וינטרוב מדבר קבלה לאברכים,
מרן ביקש לדעת מה בדיוק הוא אומר, אחר ששמע, נענה ואמר "זה ההקדמה של ההקדמה לקבלה..."..

כן הוא כאן.
יש חקירות פילוסופויות אמיתיות, שאם רק אשמע את השאלה לא אבין אותה, צריך להכנס למדע בשביל זה, ושער היחוד נכנס לזה,
את זה רבותינו מאורי הדורות נקטו שאין זה כדאי בדור שלנו,
אבל את ההתחלה, לדעת שיש ד' והוא יחיד והוא משגיח,
זה אין בנמצא מי שיסבור שזה אסור,
אלא רק להיפך.
כמו שהבאתי הרמב"ם, החינוך, השל"ה, חוה"ל עצמו, ועוד.

 

[ן' מיגאש]

כן הוא כאן.
יש חקירות פילוסופויות אמיתיות, שאם רק אשמע את השאלה לא אבין אותה, צריך להכנס למדע בשביל זה, ושער היחוד נכנס לזה,
את זה רבותינו מאורי הדורות נקטו שאין זה כדאי בדור שלנו,
אבל את ההתחלה, לדעת שיש ד' והוא יחיד והוא משגיח,
זה אין בנמצא מי שיסבור שזה אסור,
אלא רק להיפך.
כמו שהבאתי הרמב"ם, החינוך, השל"ה, חוה"ל עצמו, ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה מה שאתה מגדיר הוא "ההתחלה של זה" ובתוך שער היחוד קדימה הוא "ההמשך של זה" ולא צריך שום מדע בינתיים כל השאלה היא כמה אתה מעמיק ולזה חלק מגדול"י חששו שלא כולם ברי הכי. אבל זה לא דורש שום מדע רק חשיבה.
ולא ניתן "לדעת" שיש ה' והוא יחיד והוא משגיח אם לא ע"י חקירה אלא שיש שלבים קלים בחקירה ויש עומקים מורכבים יותר ובהם חששו גדול"י הנ"ל שיעסקו בם כולם ויסתבכו בם.

 

[בד קודש]

לכאורה מה שאתה מגדיר הוא "ההתחלה של זה" ובתוך שער היחוד קדימה הוא "ההמשך של זה" ולא צריך שום מדע בינתיים כל השאלה היא כמה אתה מעמיק ולזה חלק מגדול"י חששו שלא כולם ברי הכי. אבל זה לא דורש שום מדע רק חשיבה.
ולא ניתן "לדעת" שיש ה' והוא יחיד והוא משגיח אם לא ע"י חקירה אלא שיש שלבים קלים בחקירה ויש עומקים מורכבים יותר ובהם חששו גדול"י הנ"ל שיעסקו בם כולם ויסתבכו בם.

לחץ כדי לכווץ...

לכן, את שער הייחוד אמרו לא ללמוד.
אבל הלימוד ברמב"ם, שאין בו את ההמשך כלל,
וכן בנפש החיים,
האם יש עניין שלא ללמוד את זה?
או ליתר דיוק - מי אמר לא ללמוד את זה?

 

[ן' מיגאש]

לכן, את שער הייחוד אמרו לא ללמוד.
אבל הלימוד ברמב"ם, שאין בו את ההמשך כלל,
וכן בנפש החיים,
האם יש עניין שלא ללמוד את זה?
או ליתר דיוק - מי אמר לא ללמוד את זה?

לחץ כדי לכווץ...

כל ההתחלה יסוד היסודות וכו' זה בנוי על עקרונות מחשבתיים ולא על המסורת וע"ז בין היתר התעוררה המחלוקת

פולמוס הרמב"ם – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[בד קודש]

כל ההתחלה יסוד היסודות וכו' זה בנוי על עקרונות מחשבתיים ולא על המסורת וע"ז בין היתר התעוררה המחלוקת

פולמוס הרמב"ם – המכלול

www.hamichlol.org.il

לחץ כדי לכווץ...

שוב, זה מורה נבוכים, לא הי"ד החזקה.
ובכל מקרה, המחלוקת הזו לא התקבלה בתפוצות ישראל.

 

[שמש מאיר]

אין שום מחלוקת בין הגרח לאור יחזקאל וצמח צדק וכו', אוי לנו אם יש מחלוקת אחרונים ביסודי האמונה.
כח האמונה הוא הכח שידיעה שנמצאת בחלקים הגבוהים של הנפש תשפיע על כל חלקי הנפש, המרחק בין הידיעה בראש שיש מנהיג לבריאה, ובין שזה ישפיע בפועל על חיי המעשה, הוא המלחמה התמידית שלנו, [כמובן שאצל כל אחד זה משפיע על אין סוף פרטים בחייו, אתה לא מחלל שבת כי אתה מאמין, אבל אתה עדיין נכשל בכעס גם כשאתה יודע ומאמין שרק הקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל], והדרך להתמודד מתחלקת הן במישור ה "וידעת היום", והן בוהשבות אל לבבך,

 

[בד קודש]

אין שום מחלוקת בין הגרח לאור יחזקאל וצמח צדק וכו', אוי לנו אם יש מחלוקת אחרונים ביסודי האמונה.
כח האמונה הוא הכח שידיעה שנמצאת בחלקים הגבוהים של הנפש תשפיע על כל חלקי הנפש, המרחק בין הידיעה בראש שיש מנהיג לבריאה, ובין שזה ישפיע בפועל על חיי המעשה, הוא המלחמה התמידית שלנו, [כמובן שאצל כל אחד זה משפיע על אין סוף פרטים בחייו, אתה לא מחלל שבת כי אתה מאמין, אבל אתה עדיין נכשל בכעס גם כשאתה יודע ומאמין שרק הקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל], והדרך להתמודד מתחלקת הן במישור ה "וידעת היום", והן בוהשבות אל לבבך,

לחץ כדי לכווץ...

את זה אומר האור יחזקאל,
אבל מה לעשות שהגר"ח אומר אחרת...
הגר"ח טוען שהאמונה זה לא ההשבה אל הלב או כמו שקראת לזה "שהידיעה תשפיע על כל חלקי הנפש",
אלא כפשוטו - להאמין במה שלא מושג, היינו מה שלא מובן בעקבות הגשמיות שלנו.
ולצורך העניין עי' אבי עזרי הלכות תשובה פ"ה ה"ה.

 

[ן' מיגאש]

שוב, זה מורה נבוכים, לא הי"ד החזקה.
ובכל מקרה, המחלוקת הזו לא התקבלה בתפוצות ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

מתוך המכלול:
"הפולמוס החל עוד בחייו של הרמב"ם, ונגע להנחות היסוד ומתודות הדיון והחשיבה שבהן השתמש הרמב"ם. "מורה נבוכים" עוסק בשאלות פילוסופיות כלליות שאינן נוגעות רק להלכה, והרמב"ם לא מסתיר בו את השפעתם של אריסטו ושל הפילוסופיה היוונית על חשיבתו – השפעה שניכרת גם ב"ספר המדע". גישה חדשנית זו עוררה עליו את זעמם של חכמים מסורתיים רבים, והללו ראו בו סכנה למסורת."
בזמנו המהומה היתה על שניהם
ופשיטא שדעת הרמב"ם התקבלה כנגד כל החולקים וזה ברור כל הדיון היה שלשיטתך יש הפרדה בין הסוגיות ואני טוען שההגיון הצרוף שאתה מדבר עליו הוא הוא הפילוסופיה שעליה קמו בעלי הפולמוס וסברו שצריך להאמין מכח המסורת בלבד. וזה מן המפורסמות.

 

[בד קודש]

מתוך המכלול:
"הפולמוס החל עוד בחייו של הרמב"ם, ונגע להנחות היסוד ומתודות הדיון והחשיבה שבהן השתמש הרמב"ם. "מורה נבוכים" עוסק בשאלות פילוסופיות כלליות שאינן נוגעות רק להלכה, והרמב"ם לא מסתיר בו את השפעתם של אריסטו ושל הפילוסופיה היוונית על חשיבתו – השפעה שניכרת גם ב"ספר המדע". גישה חדשנית זו עוררה עליו את זעמם של חכמים מסורתיים רבים, והללו ראו בו סכנה למסורת."
בזמנו המהומה היתה על שניהם
ופשיטא שדעת הרמב"ם התקבלה כנגד כל החולקים וזה ברור כל הדיון היה שלשיטתך יש הפרדה בין הסוגיות ואני טוען שההגיון הצרוף שאתה מדבר עליו הוא הוא הפילוסופיה שעליה קמו בעלי הפולמוס וסברו שצריך להאמין מכח המסורת בלבד. וזה מן המפורסמות.

לחץ כדי לכווץ...

שטויות והבלים.
כדאי ללמוד את הנושא לפני שמדברים.
הרמב"ם הנזכר - בשונה בדברים שהביא מאריסטו - גם הראב"ד מודה לו!
אין על זה חולק.

אולי תסביר לי אתה - מה קשור אריסטו לזה שחלוקה לשנים שייכת רק בגופים מציאותיים?
או אולי תסביר לי - כיצד שייך אריסטו לעובדה שאין דבר שיצור את עצמו כי לפני שנוצר הרי לא היה קיים כדי שיוכל ליצור ואחרי שנוצר כבר קיים ולא צריך להווצר?
או אולי תסביר לי - מה דן אריסטו לגבי מה שדבר שנוצר יש מאין חייב השגחה תמידית?
או שתצליח להסביר לי את נידון אריסטו בעניין יחסיות הזמן והמרחב - דבר שלא היה ידוע כלל וכלל בזמן אריסטו ותרבות יוון (אך כבר הובא ברמב"ן ריש פר' בראשית)?

תפתח מילון ותראה כי הבדל שורשי קיים בין המדע לבין הפילוסופיה, למרות שלעיתים הם נפגשים.
אריסטו היה פילוסוף,
בעוד אנו מדברים על מדע.

 

[ן' מיגאש]

כדאי ללמוד את הנושא לפני שמדברים.

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק.
מה שאתה לא מבין כנראה הוא שהמחלוקת היא האם להשתמש בשכל בעצם וזהו הנקרא "חקירה" לאם לסמוך על המסורת ואין שיעור לכמה להשתמש בשכל זה הכל נקרא חקירה. והדוגמאות שהזכרת הם חלק מהלוגיקה של אריסטו. חזק ואמץ.

 

[בד קודש]

בדיוק.
מה שאתה לא מבין כנראה הוא שהמחלוקת היא האם להשתמש בשכל בעצם וזהו הנקרא "חקירה" לאם לסמוך על המסורת ואין שיעור לכמה להשתמש בשכל זה הכל נקרא חקירה. והדוגמאות שהזכרת הם חלק מהלוגיקה של אריסטו. חזק ואמץ.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
חקירה היא מושג רחב שכולל גם לימוד תורה...
כמו שאמרתי יש פילוסופיה ויש מדע.
כל מה שאמרתי הוא מדע טהור. לא שייך פסיק אחד לפילוסופיה.

ולמען הסדר הטוב הוסיף ואומר כי כל אשר הבאתי עד עתה הוא אשר מכנה חובת הלבבות בשער הייחוד עצמו - הקדמות.
ואת הפילוסופיה הוא מתחיל ב-
"וכבר חשבו קצת הפילוסופים כי הגלגלים והכוכבים והאישים העליונים הם מתולדת האש. ודומה לזה מ״ש דוד ע״ה (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ובזה ראיה על המחשבה הזאת ואיננה תולדה חמישית כאשר חשב אריסט"ו.
וכיון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם וידענו כי לא נמזגו מאליהן ולא נתחברו בטבען מפני המחלוקת שביניהם עלו בדעתנו ונתברר בנפשותינו כי מחברם זולתם וקושרם בלעדיהם ומרכיבם כנגד טבעם על כרחם. הוא בוראם ית׳ אשר תקן קשורם ותכן חבורם"

 

[בד קודש]

למען הסדר הטוב אבהר את ההבדל בין פילוסופיה למדע.

פילוסופיה שייכת בדברים שאינם מופשטים.
כמו הדוגמה שהבאתי מחוה"ל - יסוד הגלגלים והכוכבים.
אלו הם רעיונות מופשטים, בלתי ניתנים להוכחה, אין להם בסיס מהטבע הנראה לנו כלל.

מדע שייך בטבע.
כמו - האם יצירה של יש מאין יכולה לעמוד לבדה בלי מקיים תמידי.
אלו הם רעיונות מובנים בהיגיון ובשכל המיוסדים על פי הטבע הקיים בידינו.

 

[ן' מיגאש]

למען הסדר הטוב אבהר את ההבדל בין פילוסופיה למדע.

פילוסופיה שייכת בדברים שאינם מופשטים.
כמו הדוגמה שהבאתי מחוה"ל - יסוד הגלגלים והכוכבים.
אלו הם רעיונות מופשטים, בלתי ניתנים להוכחה, אין להם בסיס מהטבע הנראה לנו כלל.

מדע שייך בטבע.
כמו - האם יצירה של יש מאין יכולה לעמוד לבדה בלי מקיים תמידי.
אלו הם רעיונות מובנים בהיגיון ובשכל המיוסדים על פי הטבע הקיים בידינו.

לחץ כדי לכווץ...

יצירתי אבל זה לגמרי שלך.

 

[בד קודש]

יצירתי אבל זה לגמרי שלך.

לחץ כדי לכווץ...

החלוקה הזו לכשעצמה נכונה לחלוטין,
לך תעשה גוגל.

אבל, לא דייקתי, וחשבתי שאתה זה שתתקן אותי, התבדתי.
כי אמנם עצם החלוקה נכונה, אבל הנידונים שלנו אינם דברים שבטבע.
כי לדוגמה - יצירה של יש מאין אם תחזיק מעמד ללא השגחה - אינה ניתנת למדידה בכלים גשמיים כלל.
בשונה מתורת היחסות של הרמב"ן (שגילה איינשטיין) שהיא מדע צרוף ללא פילוסופיה כלל.

אבל אפרש את כוונתי.

כל הפילוסופיה הנמצאת בידינו, כולה על שלל מרכיביה מקורה באריסטו - הפילוסוף הראשון.
פילוסופיה - זו מילה ביוונית, כי זהו מדע יווני שלא היה קיים עד אז.
אבל לומר שהנפש החיים שאומר שהשגחת הבורא מוכרחת כי זו יצירה של יש מאין - לקח את זה מאריסטו,
זו אמירה שטותית לחלוטין.

כי היסוד האמיתי של הפילוסופיה, נמצא בתורתינו הקדושה.
ישנם חלקים שבהם לא עסקו עד להופעתו של אריסטו, אותם לקח הרמב"ם, שאחז שכך היא דעת היהדות, בעוד אחרים חלקו עליו.

אבל ברור שיש הקדמות, שלהם כולם מסכימים ואין על כך חולק.
יעיד על כך הראב"ד, שתמיד קובל "זה הגיע לו מספרים חיצוניים/ אריסטו",
ובחלק הזה שהבאתי אינו משיג דבר.

לכן חילקתי,
שההתנגדות הייתה לחלק היותר פילוסופי - היינו הדברים המופשטים,
ולא לחלק הסברתי הטבעי, שגם הוא משוייך לפילוסופיה, אבל יותר מובן והגיוני.

 

[ן' מיגאש]

החלוקה הזו לכשעצמה נכונה לחלוטין,
לך תעשה גוגל.

אבל, לא דייקתי, וחשבתי שאתה זה שתתקן אותי, התבדתי.
כי אמנם עצם החלוקה נכונה, אבל הנידונים שלנו אינם דברים שבטבע.
כי לדוגמה - יצירה של יש מאין אם תחזיק מעמד ללא השגחה - אינה ניתנת למדידה בכלים גשמיים כלל.
בשונה מתורת היחסות של הרמב"ן (שגילה איינשטיין) שהיא מדע צרוף ללא פילוסופיה כלל.

אבל אפרש את כוונתי.

כל הפילוסופיה הנמצאת בידינו, כולה על שלל מרכיביה מקורה באריסטו - הפילוסוף הראשון.
פילוסופיה - זו מילה ביוונית, כי זהו מדע יווני שלא היה קיים עד אז.
אבל לומר שהנפש החיים שאומר שהשגחת הבורא מוכרחת כי זו יצירה של יש מאין - לקח את זה מאריסטו,
זו אמירה שטותית לחלוטין.

כי היסוד האמיתי של הפילוסופיה, נמצא בתורתינו הקדושה.
ישנם חלקים שבהם לא עסקו עד להופעתו של אריסטו, אותם לקח הרמב"ם, שאחז שכך היא דעת היהדות, בעוד אחרים חלקו עליו.

אבל ברור שיש הקדמות, שלהם כולם מסכימים ואין על כך חולק.
יעיד על כך הראב"ד, שתמיד קובל "זה הגיע לו מספרים חיצוניים/ אריסטו",
ובחלק הזה שהבאתי אינו משיג דבר.

לכן חילקתי,
שההתנגדות הייתה לחלק היותר פילוסופי - היינו הדברים המופשטים,
ולא לחלק הסברתי הטבעי, שגם הוא משוייך לפילוסופיה, אבל יותר מובן והגיוני.

לחץ כדי לכווץ...

הדגשתי את מה שאליו אני מתייחס ונראה שזה יסודי.
הפילוסופיה היא לא "של" אריסטו ואין "מקורה" באריסטו.
משל לנגר שבנה ארון. אין מקורו של הארון ממנו והוא לא המציא את הנגרות הוא בסך הכל השקיע מחשבה והשתמש במשאבים כדי להשיג תועלת
הוא אינו "אבי העץ".
על אותה הדרך אריסטו לא המציא את החשיבה. היוונים בסה"כ מיסדו את זה שכללו והפכו את זה לדבר שלומדים אותו בצורה מסודרת ומפתחים אותו עוד ועוד הם "עשו מזה עסק". ולכן כל מי שמתעסק בזה כמוהם מייחסים אותו אליהם. אך הם לא בעלים על השכל והחשיבה.
עשיתי גוגל כמו שהצעת ושם כתוב שהמושג פילוסופיה בתרגום פשוט הוא "אוהב חכמה". ברור לך הרי שאריסטו לא המציא את החכמה או את האהבה אליה.

 

[בד קודש]

הדגשתי את מה שאליו אני מתייחס ונראה שזה יסודי.
הפילוסופיה היא לא "של" אריסטו ואין "מקורה" באריסטו.
משל לנגר שבנה ארון. אין מקורו של הארון ממנו והוא לא המציא את הנגרות הוא בסך הכל השקיע מחשבה והשתמש במשאבים כדי להשיג תועלת
הוא אינו "אבי העץ".
על אותה הדרך אריסטו לא המציא את החשיבה. היוונים בסה"כ מיסדו את זה שכללו והפכו את זה לדבר שלומדים אותו בצורה מסודרת ומפתחים אותו עוד ועוד הם "עשו מזה עסק". ולכן כל מי שמתעסק בזה כמוהם מייחסים אותו אליהם. אך הם לא בעלים על השכל והחשיבה.
עשיתי גוגל כמו שהצעת ושם כתוב שהמושג פילוסופיה בתרגום פשוט הוא "אוהב חכמה". ברור לך הרי שאריסטו לא המציא את החכמה או את האהבה אליה.

לחץ כדי לכווץ...

מצחיק מאוד לתרגם שם מקצוע לתרגום מילולי.
אריסטו הפך את 'אהבת החכמה' למקצוע.
אמרתי שתבדוק בגוגל את הפירוש למושג ולא למילים.

ובתוך הדברים אמרתי שהמקור הראשון הוא תורתנו הקדושה,
אבל השאלות שהעליתי שאותם הגדרת אתה-

והדוגמאות שהזכרת הם חלק מהלוגיקה של אריסטו. חזק ואמץ.

לחץ כדי לכווץ...

הם אכן ביסוד הפילוסופיה האריסטואלית,
אבל מקורם הוא בתורתינו הקדושה,
ואין חולק עליהם.
לכן, לא בזה נחלקו החולקים על הרמב"ם.
ובפעם הבאה תקרא היטב מה שכתבתי כי כבר כתבתי את כל זה כאן-

כי היסוד האמיתי של הפילוסופיה, נמצא בתורתינו הקדושה.
ישנם חלקים שבהם לא עסקו עד להופעתו של אריסטו, אותם לקח הרמב"ם, שאחז שכך היא דעת היהדות, בעוד אחרים חלקו עליו.

אבל ברור שיש הקדמות, שלהם כולם מסכימים ואין על כך חולק.
יעיד על כך הראב"ד, שתמיד קובל "זה הגיע לו מספרים חיצוניים/ אריסטו",
ובחלק הזה שהבאתי אינו משיג דבר.

לחץ כדי לכווץ...