המאמינים בצמצום כדעת הגר"א

[אחת שאלתי]

וראה את תשובת הרבי מליובאוויטש על דברי ה"מכתב מאליהו":

 

[עוזי ומגני]

מו"ז

לחץ כדי לכווץ...

דרך השטפנשטר?

 

[האיש השרוי בשמחה]

דרך השטפנשטר?

לחץ כדי לכווץ...

היה נכדו של הגה''צ ר' נחום יאסער זיע''א

 

[בד קודש]

כבר דיברנו שכותב שהאיסור הוא באיזה עבודה להצדיק.

לחץ כדי לכווץ...

אתה סתם הולך סחור סחור.
בנפש החיים כתב להדיא עבודה, אלא שהוא כתב להדיא שעבודה היא תפילה.
"ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה".
כל עוד לא תיישב את המילים הללו בנפש החים אין לך מה להגיב..

אגב אני לא אענה יותר בנושא הזה כי מי שרוצה להבין הדברים צריך לעיין בפנים היטב.

לחץ כדי לכווץ...

זה הכי קל...

 

[תענוג]

כן אני ממש כותב גם כן כך שעבודה היא תפילה

 

[חד מבתראי]

כן אני ממש כותב גם כן כך שעבודה היא תפילה

לחץ כדי לכווץ...

ברור איזוהי עבודה שבלב, זוהי תפילה,
ומכיון שתפילה זו עבודה,
והנפה"ח אומר

"ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה".

לחץ כדי לכווץ...

אז זה לא כדבריך שמותר להתפלל אל הצדיק.

דרך השטפנשטר?

לחץ כדי לכווץ...

זה מהצד השני.

 

[חד מבתראי]

וראה את תשובת הרבי מליובאוויטש על דברי ה"מכתב מאליהו":

לחץ כדי לכווץ...

והא אשר בדיוק אמרתי:
האמת היא שאין שינוי כלל בין לפני הבריאה ללאחר הבריאה,
ורק לדידן כביכול המקום ב"ה מיעט עצמו.
ואילו החסידים סברו,
שאף לדידן אין חילוק בעצמותו ית', והוא הנפש של הכל כמאמר הכ' ואתה מחיה את כולם.
(ולדעת הגר"א משפט כזה הוא הגשמה?)
אבל אשמח לשמוע מנין לו שהגר"א סבר אחרת מהנפה"ח?

 

[מיגו כח טענה]

זכור לי ביאור עם ציטטות משני צידי המתרס בשפה ברורה ונעימה ​

בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות"-הרב צבי אינפלד-הוצאת מוה"ק [נ"ל אזל מהמלאי]​

יתכן שהספר אינו מספיק אובייקטיבי כמו שניכר כבר ב"אלו ואלו דברי.." שמופיעים בכריכה.
תבא עליכם ברכת טוב

 

[חד מבתראי]

זכור לי ביאור עם ציטטות משני צידי המתרס בשפה ברורה ונעימה ​

בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות"-הרב צבי אינפלד-הוצאת מוה"ק [נ"ל אזל מהמלאי]​

יתכן שהספר אינו מספיק אובייקטיבי כמו שניכר כבר ב"אלו ואלו דברי.." שמופיעים בכריכה.
תבא עליכם ברכת טוב

לחץ כדי לכווץ...

אכן קראתי את הספר, הוא נפלא, (קצת לא אובייקטיבי כפי שציינת) ואף אני סובר כדבריו.

 

[תענוג]

ברור איזוהי עבודה שבלב, זוהי תפילה,
ומכיון שתפילה זו עבודה,
והנפה"ח אומר

אז זה לא כדבריך שמותר להתפלל אל הצדיק.

זה מהצד השני.

לחץ כדי לכווץ...

כן כתבתי שאסור להתפלל אל הצדיק

 

[תענוג]

החסידים סברו,
שאף לדידן אין חילוק בעצמותו ית', והוא הנפש של הכל כמאמר הכ' ואתה מחיה את כולם.
(ולדעת הגר"א משפט כזה הוא הגשמה?)

לחץ כדי לכווץ...

כתב הגר"א בפירושו לספר יצירה וז"ל בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מעשר ספירות והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולו כמש"כ (נחמיה טנ ו) ואתה מחיה את כולם עכ"ל.
בנפש החיים וז"ל (שער ג' פרק י"א) והענין כידוע בזוהר שהוא יתברך ודבורו חד וכל דבור ומאמר של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמר ויהי הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו כו' ולכן פתח יתברך שמו ראשית עשרת הדברים אנכי ה' אלהיך כי זה כל עיקר יסוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו שרק הוא יתברך שמו הוא הבעל כח האמיתי ונשמת וחיות ושורש העיקר שלו ושל כל הברואים והכחות והעולמות כולם עכל"ל.
​

 

[חד מבתראי]

כתב הגר"א בפירושו לספר יצירה וז"ל בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מעשר ספירות והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולו כמש"כ (נחמיה טנ ו) ואתה מחיה את כולם עכ"ל.
בנפש החיים וז"ל (שער ג' פרק י"א) והענין כידוע בזוהר שהוא יתברך ודבורו חד וכל דבור ומאמר של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמר ויהי הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו כו' ולכן פתח יתברך שמו ראשית עשרת הדברים אנכי ה' אלהיך כי זה כל עיקר יסוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו שרק הוא יתברך שמו הוא הבעל כח האמיתי ונשמת וחיות ושורש העיקר שלו ושל כל הברואים והכחות והעולמות כולם עכל"ל.
​

לחץ כדי לכווץ...

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

 

[תענוג]

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

שער היחוד והאמונה לבעל התניא פ"א וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש

 

[חד מבתראי]

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

שער היחוד והאמונה לבעל התניא פ"א וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש

לחץ כדי לכווץ...

איני מבין, איך 'אתה מחייה את כולם' וקיום הנמצאים שייך לצמצום.
השאלה היא:
האם מבחינתנו יש צמצום בעצמותו ית'?
לגר"א ונפה"ח - כן.
לבעש"ט ולתניא - לא.

 

[תענוג]

ואתה מחיה את כולם - הקו

 

[תענוג]

האם מבחינתנו יש צמצום בעצמותו ית'?
לגר"א ונפה"ח - כן.
לבעש"ט ולתניא - לא.

לחץ כדי לכווץ...

טעות נפוץ בפירוש הדברים, מש"כ התניא דהצמצום אינה בעצמותו בהמאור ורק בהאור, אין פירושו כי עצמותו גלוי כאן כפשוטו, אלא הפירוש הוא להיפך אדרבה, כי אינו בגדר גילוי.
וממילא בנקודה זו אין מחלוקת בין הנפה"ח והתניא.

וז"ל הרש"ב נ"ע (הגהות לד"ה פתח אליהו תרנ"ח) המאור אין ענינו להיות בבחי' גילוי שאינו בגדר גילוי כלל דכל עצם בלתי מתגלה כו' ואינו שייך בו ענין העלם ג"כ דהעלם שייך בדבר ששייך בו גילוי וכמו האור שהוא בחי' גילוי והיינו דכללות ענינו הוא להיות בבחי' גילוי כו' כנ"ל וקודם שמתגלה ה"ה בהעלם אבל עצם המאור שאין ענינו גילוי ממילא אינו שייך בו ג"כ העלם כו' ענין ההתגלות הוא מה שהוא נמצא ומתגלה כמו שהוא למעלה מגדר גילוי וגדר העלם כו' ולכן אפי' תינוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי כו' אף שאין בהם השגה ותפיסא איך ומה לפי שאין בהם גילוי האור שמ"מ המאור עצמו הוא נמצא למטה כמו למעלה עכל"ל.​

 

[ירא אלקים]

לאחרונה יצא ספר מהרא"מ פייבלזון הנקרא "שערים בחכמת האמת"
ושם יש קונטרס של איזה מאה חמישים מאתיים עמודים על הצמצום,
מסביר את שני הצדדים כמובן עם נטיה מסוימת לליטאים
[ושמעתי מחסיד א' דבוק בלו"נ לאדה"ז הגרש"ז נבג"מ -לא חבדניק- שרוצה לקנות ספר זה כי מסביר מאד טוב את שני הצדדים]

ונר' לי שנתפרסם כבר לפני שנים מאמר ארוך מאד שלו בעני"ז, אך שם הוא יותר בתוך הקבלה ובספר זה מותאם לכאו"א, ויש גם פרקים על הנ"מ למעשה

 

[חד מבתראי]

לאחרונה יצא ספר מהרא"מ פייבלזון הנקרא "שערים בחכמת האמת"
ושם יש קונטרס של איזה מאה חמישים מאתיים עמודים על הצמצום,
מסביר את שני הצדדים כמובן עם נטיה מסוימת לליטאים
[ושמעתי מחסיד א' דבוק בלו"נ לאדה"ז הגרש"ז נבג"מ -לא חבדניק- שרוצה לקנות ספר זה כי מסביר מאד טוב את שני הצדדים]

ונר' לי שנתפרסם כבר לפני שנים מאמר ארוך מאד שלו בעני"ז, אך שם הוא יותר בתוך הקבלה ובספר זה מותאם לכאו"א, ויש גם פרקים על הנ"מ למעשה

לחץ כדי לכווץ...

היכן ניתן להשיגו?

 

[חד מבתראי]

טעות נפוץ בפירוש הדברים, מש"כ התניא דהצמצום אינה בעצמותו בהמאור ורק בהאור, אין פירושו כי עצמותו גלוי כאן כפשוטו, אלא הפירוש הוא להיפך אדרבה, כי אינו בגדר גילוי.
וממילא בנקודה זו אין מחלוקת בין הנפה"ח והתניא.

וז"ל הרש"ב נ"ע (הגהות לד"ה פתח אליהו תרנ"ח) המאור אין ענינו להיות בבחי' גילוי שאינו בגדר גילוי כלל דכל עצם בלתי מתגלה כו' ואינו שייך בו ענין העלם ג"כ דהעלם שייך בדבר ששייך בו גילוי וכמו האור שהוא בחי' גילוי והיינו דכללות ענינו הוא להיות בבחי' גילוי כו' כנ"ל וקודם שמתגלה ה"ה בהעלם אבל עצם המאור שאין ענינו גילוי ממילא אינו שייך בו ג"כ העלם כו' ענין ההתגלות הוא מה שהוא נמצא ומתגלה כמו שהוא למעלה מגדר גילוי וגדר העלם כו' ולכן אפי' תינוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי כו' אף שאין בהם השגה ותפיסא איך ומה לפי שאין בהם גילוי האור שמ"מ המאור עצמו הוא נמצא למטה כמו למעלה עכל"ל.​

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא הבין כך.

וראה את ביאור הרבי מליובאוויטש בסעודת שמיני עצרת תשל"א:

לחץ כדי לכווץ...

וטעותך, שלחסידות הצמצום הוא רק לעינינו (גם באור), ולמתנגדים זאת המציאות מבחינתנו.

 

[תענוג]

הוא לא הבין כך.

לחץ כדי לכווץ...

מי זה הוא ?

וטעותך, שלחסידות הצמצום הוא רק לעינינו (גם באור), ולמתנגדים זאת המציאות מבחינתנו.

לחץ כדי לכווץ...

לא קראתי המסמך הארוך - בבקשה אם תוכל לכתוב הנקודה
ואולי מפני זה איני מבין איזה טעות מר חושב שיש לי - אבל אין בדעתי לקראו מסמך ארוך כדי להבין לבסוף שאין לי טעות...