טעות נפוץ בפירוש הדברים, מש"כ התניא דהצמצום אינה בעצמותו בהמאור ורק בהאור, אין פירושו כי עצמותו גלוי כאן כפשוטו, אלא הפירוש הוא להיפך אדרבה, כי אינו בגדר גילוי.
וממילא בנקודה זו אין מחלוקת בין הנפה"ח והתניא.
וז"ל הרש"ב נ"ע (הגהות לד"ה פתח אליהו תרנ"ח) המאור אין ענינו להיות בבחי' גילוי שאינו בגדר גילוי כלל דכל עצם בלתי מתגלה כו' ואינו שייך בו ענין העלם ג"כ דהעלם שייך בדבר ששייך בו גילוי וכמו האור שהוא בחי' גילוי והיינו דכללות ענינו הוא להיות בבחי' גילוי כו' כנ"ל וקודם שמתגלה ה"ה בהעלם אבל עצם המאור שאין ענינו גילוי ממילא אינו שייך בו ג"כ העלם כו' ענין ההתגלות הוא מה שהוא נמצא ומתגלה כמו שהוא למעלה מגדר גילוי וגדר העלם כו' ולכן אפי' תינוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי כו' אף שאין בהם השגה ותפיסא איך ומה לפי שאין בהם גילוי האור שמ"מ המאור עצמו הוא נמצא למטה כמו למעלה עכל"ל.