המאמינים בצמצום כדעת הגר"א (2 צופים)

[אחת שאלתי]

וראה את תשובת הרבי מליובאוויטש על דברי ה"מכתב מאליהו":

 

[עוזי ומגני]

מו"ז

לחץ כדי לכווץ...

דרך השטפנשטר?

 

[האיש השרוי בשמחה]

דרך השטפנשטר?

לחץ כדי לכווץ...

היה נכדו של הגה''צ ר' נחום יאסער זיע''א

 

[בד קודש]

כבר דיברנו שכותב שהאיסור הוא באיזה עבודה להצדיק.

לחץ כדי לכווץ...

אתה סתם הולך סחור סחור.
בנפש החיים כתב להדיא עבודה, אלא שהוא כתב להדיא שעבודה היא תפילה.
"ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה".
כל עוד לא תיישב את המילים הללו בנפש החים אין לך מה להגיב..

אגב אני לא אענה יותר בנושא הזה כי מי שרוצה להבין הדברים צריך לעיין בפנים היטב.

לחץ כדי לכווץ...

זה הכי קל...

 

[תענוג]

כן אני ממש כותב גם כן כך שעבודה היא תפילה

 

[חד מבתראי]

כן אני ממש כותב גם כן כך שעבודה היא תפילה

לחץ כדי לכווץ...

ברור איזוהי עבודה שבלב, זוהי תפילה,
ומכיון שתפילה זו עבודה,
והנפה"ח אומר

"ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה".

לחץ כדי לכווץ...

אז זה לא כדבריך שמותר להתפלל אל הצדיק.

דרך השטפנשטר?

לחץ כדי לכווץ...

זה מהצד השני.

 

[חד מבתראי]

וראה את תשובת הרבי מליובאוויטש על דברי ה"מכתב מאליהו":

לחץ כדי לכווץ...

והא אשר בדיוק אמרתי:
האמת היא שאין שינוי כלל בין לפני הבריאה ללאחר הבריאה,
ורק לדידן כביכול המקום ב"ה מיעט עצמו.
ואילו החסידים סברו,
שאף לדידן אין חילוק בעצמותו ית', והוא הנפש של הכל כמאמר הכ' ואתה מחיה את כולם.
(ולדעת הגר"א משפט כזה הוא הגשמה?)
אבל אשמח לשמוע מנין לו שהגר"א סבר אחרת מהנפה"ח?

 

[מיגו כח טענה]

זכור לי ביאור עם ציטטות משני צידי המתרס בשפה ברורה ונעימה ​

בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות"-הרב צבי אינפלד-הוצאת מוה"ק [נ"ל אזל מהמלאי]​

יתכן שהספר אינו מספיק אובייקטיבי כמו שניכר כבר ב"אלו ואלו דברי.." שמופיעים בכריכה.
תבא עליכם ברכת טוב

 

[חד מבתראי]

זכור לי ביאור עם ציטטות משני צידי המתרס בשפה ברורה ונעימה ​

בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות"-הרב צבי אינפלד-הוצאת מוה"ק [נ"ל אזל מהמלאי]​

יתכן שהספר אינו מספיק אובייקטיבי כמו שניכר כבר ב"אלו ואלו דברי.." שמופיעים בכריכה.
תבא עליכם ברכת טוב

לחץ כדי לכווץ...

אכן קראתי את הספר, הוא נפלא, (קצת לא אובייקטיבי כפי שציינת) ואף אני סובר כדבריו.

 

[תענוג]

ברור איזוהי עבודה שבלב, זוהי תפילה,
ומכיון שתפילה זו עבודה,
והנפה"ח אומר

אז זה לא כדבריך שמותר להתפלל אל הצדיק.

זה מהצד השני.

לחץ כדי לכווץ...

כן כתבתי שאסור להתפלל אל הצדיק

 

[תענוג]

החסידים סברו,
שאף לדידן אין חילוק בעצמותו ית', והוא הנפש של הכל כמאמר הכ' ואתה מחיה את כולם.
(ולדעת הגר"א משפט כזה הוא הגשמה?)

לחץ כדי לכווץ...

כתב הגר"א בפירושו לספר יצירה וז"ל בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מעשר ספירות והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולו כמש"כ (נחמיה טנ ו) ואתה מחיה את כולם עכ"ל.
בנפש החיים וז"ל (שער ג' פרק י"א) והענין כידוע בזוהר שהוא יתברך ודבורו חד וכל דבור ומאמר של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמר ויהי הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו כו' ולכן פתח יתברך שמו ראשית עשרת הדברים אנכי ה' אלהיך כי זה כל עיקר יסוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו שרק הוא יתברך שמו הוא הבעל כח האמיתי ונשמת וחיות ושורש העיקר שלו ושל כל הברואים והכחות והעולמות כולם עכל"ל.
​

 

[חד מבתראי]

כתב הגר"א בפירושו לספר יצירה וז"ל בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מעשר ספירות והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולו כמש"כ (נחמיה טנ ו) ואתה מחיה את כולם עכ"ל.
בנפש החיים וז"ל (שער ג' פרק י"א) והענין כידוע בזוהר שהוא יתברך ודבורו חד וכל דבור ומאמר של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמר ויהי הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו כו' ולכן פתח יתברך שמו ראשית עשרת הדברים אנכי ה' אלהיך כי זה כל עיקר יסוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו שרק הוא יתברך שמו הוא הבעל כח האמיתי ונשמת וחיות ושורש העיקר שלו ושל כל הברואים והכחות והעולמות כולם עכל"ל.
​

לחץ כדי לכווץ...

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

 

[תענוג]

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

שער היחוד והאמונה לבעל התניא פ"א וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש

 

[חד מבתראי]

כלומר, שמחה שמחייה את הדבר, וסיבת המצאו, זה דבר ה', ודומה הדבר לנר, בטלה הלהבה בטל האור.

שער היחוד והאמונה לבעל התניא פ"א וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש

לחץ כדי לכווץ...

איני מבין, איך 'אתה מחייה את כולם' וקיום הנמצאים שייך לצמצום.
השאלה היא:
האם מבחינתנו יש צמצום בעצמותו ית'?
לגר"א ונפה"ח - כן.
לבעש"ט ולתניא - לא.

 

[תענוג]

ואתה מחיה את כולם - הקו