אחר מחילה מראש אני מתפלא שכבודו נגרר לפרובוקציה ומוסיף לעניין, ו[כמו שלא התכוון הרב ן' מיגאש להכליל קהל בישראל אלא על נרוונים שבוררים במדויק היכן שווה לפרסם חומרותיהם ובאיזה תחום...] בוודאי שלא הייתה כוונתו לומר על קהל בישראל שמחפשים בכ"מ להקל. וא"ת על פוסקי הלכה שמחפשים להקל, הרי זהו שבח מאין כמותו, וזו צריכה להיות מגמתו של כל פוסק, רק שאנו בעוונותינו איבדנו את זה ברבות הימים והגלויות!
וז"ל הגמ' (ברכות ד.) הידועה "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה". נשאלת השאלה מדוע מבקש הוא לטהרה, שיבקש לפסוק. אלא [כמדומני זהו של"ה] שמגמת הפוסק צריכה להיות, שמלכלך הוא את ידיו בכדי לטהר! ופשוט שאי"צ לומר לגדולים שבעם כמוכם שכחא דהיתרא עדיפא וכו'. ואם חכמים רבים לא מצאו פתח וכו' אין זה מעיד אלא על מורכבות הסוגיא ותו לא מידי