- הודעות
- 155
- תודות
- 410
- נקודות
- 56
אשמח לקבל תקנון של ב"ד חשוב על אורך הפאות, וסוג הפאות הצנועות תודה
- מתחיל חוט שומר מצרות נפשו
- תאריך התחלה
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
חשוב לציין שהאורך ושאר התקנות הם כגדרים ותקנות ולא מעיקה"ד.
לא מצאנו בהלכה הגבלה באורך אלא שלא יהיה חריג ופרוץ.
יש הרבה שפקפקו בסמכותו של ב"ד משמר התורה..
ובפרט ש'ב"ד' זה אינו מתכנס עשרות שנים ורובם כבר הלכו לעולמם..
מעניין שבכל הלכה פסוקה הליטווקאס מחפשים כל מני דמיונות נטחן לאחר הפסח ושמן לחנוכה מנר ראשון ולעשר את המלח
וכאן שנוגע לעריות אין צורך להחמיר כמו כל השיטות
אלא יצר הרע זה הכל
ליטוואקס קרי?
אני לא מחמיר נגד הלכה פסוקה.
במקום 'להחמיר' להדליק בעשר מקומות, העדפתי להחמיר להימנע מסופגניות.
ומכיון שהמנש"ב והחזו"א פסקו שמותר, אינני רואה סיבה בעולם להחמיר.
אז נא לא להכליל.
ואגב, או כלך לך לדרך זו:
מעניין שבכל הלכה הספרדים מחפשים דרך להקל, ופה לא רק שהם לא מצאו דרך כזאת, הם מחפשים להחמיר.
ואצטט ממה שראיתי כעת מובא בשם הגר"ח קניבסקי, מספר הזכרונות ממרן החזו"א זללה"ה
העידו משמו, שמוטב ללבוש פאה נכרית אע"פ שנראה כעין שערותי' (דמ"מ ניכר) מללבוש מטפחת שקשה ליזהר בזה לכסות כל השער
לו יהי כדבריך, מה שאיני חושב שנכון, ואגב אני לא ספרדי ולא מתכוין לספרדים, מ"מ לכאורה מובן שבענייני עריות מחמירים.
- הודעות
- 6
- תודות
- 17
- נקודות
- 5
אחר מחילה מראש אני מתפלא שכבודו נגרר לפרובוקציה ומוסיף לעניין, ו[כמו שלא התכוון הרב ן' מיגאש להכליל קהל בישראל אלא על נרוונים שבוררים במדויק היכן שווה לפרסם חומרותיהם ובאיזה תחום...] בוודאי שלא הייתה כוונתו לומר על קהל בישראל שמחפשים בכ"מ להקל. וא"ת על פוסקי הלכה שמחפשים להקל, הרי זהו שבח מאין כמותו, וזו צריכה להיות מגמתו של כל פוסק, רק שאנו בעוונותינו איבדנו את זה ברבות הימים והגלויות!
וז"ל הגמ' (ברכות ד.) הידועה "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה". נשאלת השאלה מדוע מבקש הוא לטהרה, שיבקש לפסוק. אלא [כמדומני זהו של"ה] שמגמת הפוסק צריכה להיות, שמלכלך הוא את ידיו בכדי לטהר! ופשוט שאי"צ לומר לגדולים שבעם כמוכם שכחא דהיתרא עדיפא וכו'. ואם חכמים רבים לא מצאו פתח וכו' אין זה מעיד אלא על מורכבות הסוגיא ותו לא מידי
לא נראה לי שהקב"ה אוהב את הדיבורים הללו
הנביא ישעיה נענש על דיבורים כאלו 'בתוך עם טמא שפתיים אני יושב'
איש לא חושב שלא יוצאים יד"ח בשמן סויה, אלא שהנידון הוא האם לכתחילה כדאי לקחת שמן הקרוב למנורה שבמקדש, ובזאת מי שמחפש לעשות נחת רוח ליוצרו משתדל להדר [אני לא, כי אני סבור שזו טעות מוחלטת, אבל אנו דנים על מי שכן]
בנטחן לאחר הפסח אכן יש שחששו שיש כח חימוץ גם בלתיתה [אני לא מחמיר כי אני סבור שהלתיתה היא גורנישט מיט גורנישט, אבל אנו דנים על מי שכן]
לעומת זאת בדבר שפשוט להיתר אין צורך לחפש חומרא, ולכן איש לא מעשר מלח, וגם לא חושבים שמטפחת עדיפה, כי סבורים שהיא לא עדיפה! כהלכה פסוקה
בדור שבו להמצאות יש מקום של כבוד - הרי שהרבה משתבש בסולם העדיפויות
כל מי שמעט למד סוגיא זו ולמד את ספרי הגרע"י ניכר לעין כל שלא ניסה לחפש פתח להקל כהרגלו בשאר דברים..
אלא ההיפך הגמור מוצא את כל הצדדים לאסור..
כך שדבריך לא נכונים בתכלית..
אם היו רואים תחילתו של חיפוש להקל היינו מתחילים להאמין בדבריך..
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,666
- נקודות
- 208
יש לחלק האם המצווה נוגעת לגבי או לגבי אישתי...
הלבוש של האישה נוגע בעיקר לבעל..
ואם לא אז זה ממש אסון..
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,355
- נקודות
- 390
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,666
- נקודות
- 208
מטרת האישה בלהתייפות אמור להיות בשביל הבעל.
ממעשה דאבא חלקיה אנו למדים שגם להתקשט ברה"ר זה מציל את הבעל מן החטא..
אף נושא של פא"נ ברה"ר אמור להיות בכיוון הזה להציל את הבעל מן החטא כשאשתו נראית נאה ומקושטת..
אישה שמתייפה בשביל אחרים זו בעיה קשה שאי"צ הסבר נרחב לכך..
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,666
- נקודות
- 208
הנדון הוא האם אתה אמור להחמיר עליה
או כיון שזה נוגע אליה אל תתערב
עכשיו נעזוב את נושא הפאה...
אישה שמתייפת בשביל אנשים אחרים זה בעיה וצריך לפתוח ע"כ אשכול נפרד...
זה בדיוק מה שאני אומר שהמצב התקין שזה נוגע בעיקר לבעל איך היא אמורה להתייפות.
כיוון שזו כל מטרת ההתייפות..
אם זה במצב אצלה שזו לא נושא שנוגע לבעל אז זו בעיה בפנ"ע
העדפתי לתלות שאתה ספרדי שנוהג כרבותיו, ולא אשכנזי שסתם מנסה 'להתחכם' נגד החזו"א והמשנ"ב.
'מובן' -למי?
'בענייני עריות' - אולי הגזמת? לא אשת איש, אלא חומרא בצניעות! אל תהפוך את זה עכשיו לג"ע חמורות!
'מחמירים' - אם אתה תתחיל, לא תגמור. מה עם 'שאל'? אנחנו נצמדים להלכה הפסוקה, ומחמירים בגבולות ההלכה.
אגב, הגישה הזאת של 'להחמיר בענייני צניעות כי למה לא' היא מדרכו של רבינו פפוס בן יהודה הי"ד, ובשל שיטתו זו - אנו סובלים עד היום.
השבתי לו באותו מטבע.
על ה'נרווניסטים' נתווכח בזמן אחר, כרגע הנידון הוא על הלכה ספציפית - וממילא אתה אמור לתמוך בגישה ש'אם יש היתר, אל תחמיר סתם'. לא?
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבא ביתך
- אבן בוחן
- אברהם העברי
- אברך
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור העולם
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילת השחר
- איש אחד היה
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אלי אילני
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אמר הקטן
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשי
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדרך חדשה
- בודד על גג
- בינה לעתים
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בער
- בצלצלי שמע
- בקלם
- ברכת שמעון
- גברא זוטרא
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד כהן
- דורש
- דקלים
- דרשן
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלומד מכל אדם
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיז שדי
- חדושא
- חידודא
- חיים אליהו
- חם ליבי
- חמש
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חשבון נפש
- טרידא
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יחיאל דוד
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקר מאד
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- ישראל.
- ישרע'ס
- יתברך שמך בפי כל חי
- כה עשו חכמינו
- כותב
- כיפי
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כרם
- כתר
- לבי במזרח
- לובש תפילין
- לי נראה
- למדן משורר
- לענ"ד
- מ.א.ל
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאירי
- מאריס01
- מבשר טוב
- מה ידידות
- מושב טוב
- מי ישורנו
- מידה טובה
- מישרים
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממד
- ממזרח שמש
- מנחם1
- מראה המקום
- מראה מקום
- מרכז
- משה אמת ותורתו אמת
- משה שמואל
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- מתיבות
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוירא
- נוריאל עזרא
- נחמן פופר
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתנאל לב
- סופר מ.
- ספיר ויהלום
- סתם איש
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- על קצה הקולמוס
- עמך
- פ. מ. לב
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פז אופיר
- פנחס ע
- פרייליך
- פשוט כפשוטו
- צדקת הצדיק
- צמא דעת
- צפון 5
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהילת יעקב
- קול מגיד
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- ר פלוני
- ראם
- רבינא
- רוני
- רזא דשבתי
- רפאל ממודיעין
- רק יהודי
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שופרניק
- שלומי
- שלמה ו.
- שמואל66
- שמחנו
- שמש בגבעון
- תולדות
- תורת פיך
- תורתי
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר