• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
אשמח לקבל תקנון של ב"ד חשוב על אורך הפאות, וסוג הפאות הצנועות תודה
חשוב לציין שהאורך ושאר התקנות הם כגדרים ותקנות ולא מעיקה"ד.

לא מצאנו בהלכה הגבלה באורך אלא שלא יהיה חריג ופרוץ.

יש הרבה שפקפקו בסמכותו של ב"ד משמר התורה..
ובפרט ש'ב"ד' זה אינו מתכנס עשרות שנים ורובם כבר הלכו לעולמם..
 
כי ישנה מושג של הלכה שנפסקה. ואין סיבה שאומרת להחמיר כל שיטה שהיא.
מעניין שבכל הלכה פסוקה הליטווקאס מחפשים כל מני דמיונות נטחן לאחר הפסח ושמן לחנוכה מנר ראשון ולעשר את המלח
וכאן שנוגע לעריות אין צורך להחמיר כמו כל השיטות

אלא יצר הרע זה הכל
 
מעניין שבכל הלכה פסוקה הליטווקאס מחפשים כל מני דמיונות נטחן לאחר הפסח ושמן לחנוכה מנר ראשון ולעשר את המלח
וכאן שנוגע לעריות אין צורך להחמיר כמו כל השיטות

אלא יצר הרע זה הכל
ליטוואקס קרי?
אני לא מחמיר נגד הלכה פסוקה.
במקום 'להחמיר' להדליק בעשר מקומות, העדפתי להחמיר להימנע מסופגניות.
ומכיון שהמנש"ב והחזו"א פסקו שמותר, אינני רואה סיבה בעולם להחמיר.
אז נא לא להכליל.
ואגב, או כלך לך לדרך זו:
מעניין שבכל הלכה הספרדים מחפשים דרך להקל, ופה לא רק שהם לא מצאו דרך כזאת, הם מחפשים להחמיר.
 
5 ברור שמטפחת (צנועה) הרבה יותר מהודר ופחות יוצר מכשולות אז למי שמתפללת "שלא יכשלו בי בנ"א" זו אמורה להיות אחת ההשתדלויות
יתכן שמטפחת צנועה היא יותר מהודרת, אולם הסיכוי למטפחת צנועה ללא גילוח שערות הראש הוא נמוך מאוד.
ולכן בימי נערותי רבו הנשים שהקפידו שלא לצאת מכותלי ביתם במטפחת, אלא בפיאה, וחבל על דאבדין.
ואצטט ממה שראיתי כעת מובא בשם הגר"ח קניבסקי, מספר הזכרונות ממרן החזו"א זללה"ה

העידו משמו, שמוטב ללבוש פאה נכרית אע"פ שנראה כעין שערותי' (דמ"מ ניכר) מללבוש מטפחת שקשה ליזהר בזה לכסות כל השער
651689_72.png 651689_73.png
 
ליטוואקס קרי?
אני לא מחמיר נגד הלכה פסוקה.
במקום 'להחמיר' להדליק בעשר מקומות, העדפתי להחמיר להימנע מסופגניות.
ומכיון שהמנש"ב והחזו"א פסקו שמותר, אינני רואה סיבה בעולם להחמיר.
אז נא לא להכליל.
ואגב, או כלך לך לדרך זו:
מעניין שבכל הלכה הספרדים מחפשים דרך להקל, ופה לא רק שהם לא מצאו דרך כזאת, הם מחפשים להחמיר.
לו יהי כדבריך, מה שאיני חושב שנכון, ואגב אני לא ספרדי ולא מתכוין לספרדים, מ"מ לכאורה מובן שבענייני עריות מחמירים.
 
מצאתי ספר מאוד יפה שמסכם את כל השיטות בענינן פאה נכרית, כל האוסרים וכל המתירים, מה הראיות לכאן ומה הראיות לכאן.
יש שם גם מבוא נרחב על כל דיני כיסוי הראש.
מומלץ מאוד.
 

קבצים מצורפים

  • ספר.png
    ספר.png
    879.4 KB · צפיות: 18
מעניין שבכל הלכה הספרדים מחפשים דרך להקל, ופה לא רק שהם לא מצאו דרך כזאת, הם מחפשים להחמיר.
אחר מחילה מראש אני מתפלא שכבודו נגרר לפרובוקציה ומוסיף לעניין, ו[כמו שלא התכוון הרב ן' מיגאש להכליל קהל בישראל אלא על נרוונים שבוררים במדויק היכן שווה לפרסם חומרותיהם ובאיזה תחום...] בוודאי שלא הייתה כוונתו לומר על קהל בישראל שמחפשים בכ"מ להקל. וא"ת על פוסקי הלכה שמחפשים להקל, הרי זהו שבח מאין כמותו, וזו צריכה להיות מגמתו של כל פוסק, רק שאנו בעוונותינו איבדנו את זה ברבות הימים והגלויות!
וז"ל הגמ' (ברכות ד.) הידועה "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה". נשאלת השאלה מדוע מבקש הוא לטהרה, שיבקש לפסוק. אלא [כמדומני זהו של"ה] שמגמת הפוסק צריכה להיות, שמלכלך הוא את ידיו בכדי לטהר! ופשוט שאי"צ לומר לגדולים שבעם כמוכם שכחא דהיתרא עדיפא וכו'. ואם חכמים רבים לא מצאו פתח וכו' אין זה מעיד אלא על מורכבות הסוגיא ותו לא מידי
 
מעניין שבכל הלכה פסוקה הליטווקאס מחפשים כל מני דמיונות נטחן לאחר הפסח ושמן לחנוכה מנר ראשון ולעשר את המלח
וכאן שנוגע לעריות אין צורך להחמיר כמו כל השיטות

אלא יצר הרע זה הכל
לא נראה לי שהקב"ה אוהב את הדיבורים הללו
הנביא ישעיה נענש על דיבורים כאלו 'בתוך עם טמא שפתיים אני יושב'

איש לא חושב שלא יוצאים יד"ח בשמן סויה, אלא שהנידון הוא האם לכתחילה כדאי לקחת שמן הקרוב למנורה שבמקדש, ובזאת מי שמחפש לעשות נחת רוח ליוצרו משתדל להדר [אני לא, כי אני סבור שזו טעות מוחלטת, אבל אנו דנים על מי שכן]
בנטחן לאחר הפסח אכן יש שחששו שיש כח חימוץ גם בלתיתה [אני לא מחמיר כי אני סבור שהלתיתה היא גורנישט מיט גורנישט, אבל אנו דנים על מי שכן]
לעומת זאת בדבר שפשוט להיתר אין צורך לחפש חומרא, ולכן איש לא מעשר מלח, וגם לא חושבים שמטפחת עדיפה, כי סבורים שהיא לא עדיפה! כהלכה פסוקה
בדור שבו להמצאות יש מקום של כבוד - הרי שהרבה משתבש בסולם העדיפויות
 
ואם חכמים רבים לא מצאו פתח וכו' אין זה מעיד אלא על מורכבות הסוגיא ותו לא מידי
כל מי שמעט למד סוגיא זו ולמד את ספרי הגרע"י ניכר לעין כל שלא ניסה לחפש פתח להקל כהרגלו בשאר דברים..

אלא ההיפך הגמור מוצא את כל הצדדים לאסור..

כך שדבריך לא נכונים בתכלית..

אם היו רואים תחילתו של חיפוש להקל היינו מתחילים להאמין בדבריך..
 
מעניין שבכל הלכה פסוקה הליטווקאס מחפשים כל מני דמיונות נטחן לאחר הפסח ושמן לחנוכה מנר ראשון ולעשר את המלח
וכאן שנוגע לעריות אין צורך להחמיר כמו כל השיטות

אלא יצר הרע זה הכל
יש לחלק האם המצווה נוגעת לגבי או לגבי אישתי...
 
לא שאני ראוי לכתוב

1 חוסר צניעות בפרט בפאות בני זמנינו (הגרי"ש אלישיב והרב ואזנר ועוד)
2 מראית העין
3 הרבה מראה מקומות מאחרונים שאוסרים אז למה לא להחמיר
4 חשש ע"ז (דבר שהתפלמסו עליו בלי קשר) ורבו האוסרים והחוששים גם מקרב מתירי הפאות בד"כ
5 ברור שמטפחת (צנועה) הרבה יותר מהודר ופחות יוצר מכשולות אז למי שמתפללת "שלא יכשלו בי בנ"א" זו אמורה להיות אחת ההשתדלויות
ממש לא ברור
במטפחת כמעט תמיד בורחות שערות
בפאה זה לא קורה
 
אם האישה רוצה ללבוש משהו
מטרת האישה בלהתייפות אמור להיות בשביל הבעל.

ממעשה דאבא חלקיה אנו למדים שגם להתקשט ברה"ר זה מציל את הבעל מן החטא..

אף נושא של פא"נ ברה"ר אמור להיות בכיוון הזה להציל את הבעל מן החטא כשאשתו נראית נאה ומקושטת..

אישה שמתייפה בשביל אחרים זו בעיה קשה שאי"צ הסבר נרחב לכך..
 
מטרת האישה בלהתייפות אמור להיות בשביל הבעל.

ממעשה דאבא חלקיה אנו למדים שגם להתקשט ברה"ר זה מציל את הבעל מן החטא..

אישה שמתייפה בשביל אחרים זו בעיה קשה שאי"צ הסבר נרחב לכך..
הנדון הוא האם אתה אמור להחמיר עליה
או כיון שזה נוגע אליה אל תתערב

עכשיו נעזוב את נושא הפאה...
אישה שמתייפת בשביל אנשים אחרים זה בעיה וצריך לפתוח ע"כ אשכול נפרד...
 
או כיון שזה נוגע אליה אל תתערב
זה בדיוק מה שאני אומר שהמצב התקין שזה נוגע בעיקר לבעל איך היא אמורה להתייפות.
כיוון שזו כל מטרת ההתייפות..

אם זה במצב אצלה שזו לא נושא שנוגע לבעל אז זו בעיה בפנ"ע
 
לו יהי כדבריך, מה שאיני חושב שנכון, ואגב אני לא ספרדי ולא מתכוין לספרדים, מ"מ לכאורה מובן שבענייני עריות מחמירים.
העדפתי לתלות שאתה ספרדי שנוהג כרבותיו, ולא אשכנזי שסתם מנסה 'להתחכם' נגד החזו"א והמשנ"ב.
'מובן' -למי?
'בענייני עריות' - אולי הגזמת? לא אשת איש, אלא חומרא בצניעות! אל תהפוך את זה עכשיו לג"ע חמורות!
'מחמירים' - אם אתה תתחיל, לא תגמור. מה עם 'שאל'? אנחנו נצמדים להלכה הפסוקה, ומחמירים בגבולות ההלכה.
אגב, הגישה הזאת של 'להחמיר בענייני צניעות כי למה לא' היא מדרכו של רבינו פפוס בן יהודה הי"ד, ובשל שיטתו זו - אנו סובלים עד היום.
אחר מחילה מראש אני מתפלא שכבודו נגרר לפרובוקציה ומוסיף לעניין, ו[כמו שלא התכוון הרב ן' מיגאש להכליל קהל בישראל אלא על נרוונים שבוררים במדויק היכן שווה לפרסם חומרותיהם ובאיזה תחום...] בוודאי שלא הייתה כוונתו לומר על קהל בישראל שמחפשים בכ"מ להקל. וא"ת על פוסקי הלכה שמחפשים להקל, הרי זהו שבח מאין כמותו, וזו צריכה להיות מגמתו של כל פוסק, רק שאנו בעוונותינו איבדנו את זה ברבות הימים והגלויות!
וז"ל הגמ' (ברכות ד.) הידועה "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה". נשאלת השאלה מדוע מבקש הוא לטהרה, שיבקש לפסוק. אלא [כמדומני זהו של"ה] שמגמת הפוסק צריכה להיות, שמלכלך הוא את ידיו בכדי לטהר! ופשוט שאי"צ לומר לגדולים שבעם כמוכם שכחא דהיתרא עדיפא וכו'. ואם חכמים רבים לא מצאו פתח וכו' אין זה מעיד אלא על מורכבות הסוגיא ותו לא מידי
השבתי לו באותו מטבע.
על ה'נרווניסטים' נתווכח בזמן אחר, כרגע הנידון הוא על הלכה ספציפית - וממילא אתה אמור לתמוך בגישה ש'אם יש היתר, אל תחמיר סתם'. לא?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון