ויחי וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ - יוסף לא רצה להשבע

[הצעיר שבחבורה]

ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"?

ומצאתי במלבי"ם שיישב זאת

ויאמר אנכי אעשה כדברך, ר"ל טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצות כבוד, שבזה תהיה המעשה יותר שלמה משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד השבועה, ולא תתיחס המעשה אלי שעשיתי מרצון נפשי:​

השיב לו על זה יעקב

ויאמר השבעה לי. ר"ל לא אשביעך אנכי, כמ"ש באליעזר ואשביעך, שבזה תראה כאנוס רק השבעה בעצמך מרצונך, ותחשב כעושה מצד אות נפשך מצד השבועה בעצמה שאינך אנוס עליה:

 

[תיבת גמא]

ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"?

ומצאתי במלבי"ם שיישב זאת

ויאמר אנכי אעשה כדברך, ר"ל טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצות כבוד, שבזה תהיה המעשה יותר שלמה משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד השבועה, ולא תתיחס המעשה אלי שעשיתי מרצון נפשי:​

השיב לו על זה יעקב

ויאמר השבעה לי. ר"ל לא אשביעך אנכי, כמ"ש באליעזר ואשביעך, שבזה תראה כאנוס רק השבעה בעצמך מרצונך, ותחשב כעושה מצד אות נפשך מצד השבועה בעצמה שאינך אנוס עליה:

לחץ כדי לכווץ...

 

[געגועים]

ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"?

לחץ כדי לכווץ...

ויאמר השבעה לי. הוצרך לומר לו פעם ב' השבעה, ולא הספיק במה שענהו לעשות כדבריו, לפי מה שפירשנו [1] בפסוק אנכי אעשה וגו' יבא על נכון, כי משיבו למה שאמר שאינו צריך שבועה, כי מצדיק הוא דבריו, אלא לעשות רצונו הוא מבקש ממנו לישבע, והוא אומרו השבעה לי, פירוש להפיס דעתי, או לטעם הכמוס עמי, והכוונה חושש לזולת שיהיה מונע אותו, וכמו שכן היה שאמר לו פרעה שיתיר שבועתו כאומרם ז''ל, ולזה תכף נשבע לו. או יאמר השבעה לי לדעתי, כדי שלא יבטל השבועה בלבו, ועיקר השבועה בלב, ועשה יעקב כן לבטחון לכל צדדי הספק שיהיו בדבר. (אור החיים)

יש לומר כיון שיוסף לא רצה להניח ידו תחת ירכו כדאי' [2], לכן הוצרך לחזור על בקשתו להישבע לו לפחות ללא הנחת ידו. (@געגועים)
​

---

[1] וזה לשונו: ויאמר אנכי אעשה וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר לו כן, והיה לו לעשות המעשה בפועל וזאת היא תשובתו, וכמו שמצינו גם כן לאליעזר עבד אברהם כשאמר לו אברהם שים נא ידך וגו', התשובה היתה וישם העבד את ידו וגו'. אכן הכוונה היא שאמר לו תשובה שאינו צריך לישבע לו, והנה הוא מוכן לעשות כדבריו. או ירצה שכפי הדין הוא מחוייב לעשות כדבריו, או לצד שהוא בנו, והוא אומרו אנכי אעשה, או לצד שהוא מצוה מחמת מיתה, והוא אומרו כדבריך, ואינו צריך שבועה, ובזה הודיע יוסף ע"ה צדקתו כי חפץ חסד הוא לעשות דבר מצוה מרצונו הפשוט.

[2] וּמִן בִּגְלַל דְהוּא בְּרֵיהּ לָא שַׁוִי יְדֵיהּ אֱלָהֵן אָמַר אֲנָא אַעְבֵיד כְּפִתְגָמָךְ. (תרגום יונתן)

שים נא ידך תחת ירכי, אין נא אלא לשון בקשה, כלומר אל תקפיד על שאני שואל ממך שבועתך תחת ירכי, כי הנשבע צריך ליטול בידו חפץ של מצוה, ולא רצה יוסף לשום ידו, משום שנאמר ולא יגלה כנף אביו, אלא נשבע לו. (הדר זקנים)

שים נא ידך תחת ירכי, וא"ת למה לא אמר אח"כ וישם, כמו גבי אליעזר עבד אברהם. וי"ל לפי שעבד אין לו בושת, אבל לגבי יוסף משום כבודו לא אמרו. אלא י"מ לכך לא אמר וישם, מפני שאסור לרחוץ עם אביו, וכ"ש לשים ידו. (מושב זקנים).​

 

[אורי]

לחץ כדי לכווץ...

לא רואים