• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
  • אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

אחד יחיד

  1. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת וארא 4

    בפרשתינו, באמצע דבריו של הקב"ה למשה הכתוב מתחיל לפרט את ייחוסו של משה. והאור החיים מבאר ענין זה, וזה לשונו: "טעם שהעלה מספר בני ישראל עד משה, לפי מה שפירשתי בסמוך שהמליכם על ישראל יחס אותם הכתוב לומר כי אין מעמידין על ישראל אלא המיוחס עד יעקב, ולזה לא יחס אותם הכתוב קודם אלא אחר מאמר משה הן...
  2. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת וארא 3

    כתוב בפרשתינו - וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר. ומקשה האור החיים, מה שייך כאן לשון 'לאמר', וכי למי יאמר הקב"ה דבר זה. ומתרץ האור החיים, וז"ל: "קשה אומרו לאמר כי למי יאמר ה' דברי משה. ואולי שיכוין הכתוב לומר כי לא השיב משה תשובה זו לבל ילך בשליחות זה אלא כמי שמתלונן על עצמו שלא הצליח...
  3. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת וארא 2

    כתוב בפרשה שבני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח. האור החיים מבאר ביאור מחודש מהו הקוצר רוח, וז"ל: "אולי כי לצד שלא היו בני תורה לא שמעו, ולזה יקרא קוצר רוח כי התורה מרחבת לבו של אדם".
  4. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת וארא 1

    כתוב בפרשה "והבאתי אתכם" וכו', היינו שהקב"ה הבטיח להביא את בני ישראל לארץ ישראל. ומקשה האור החיים - שהרי כל דור המדבר לא זכו להיכנס לארץ, ולכאורה זה נסתר מהבטחה זו. ומתרץ האור החיים, וז"ל: "קשה כי דברי אל עליון דברו טהור הוא כי יוצאי מצרים הם הנכנסים לארץ דכתיב והבאתי אתכם אל הארץ ולא מצינו...
  5. א

    שבט ב' שבט - יומא דהילולא של רבי זושא מאניפולי זצ"ל

    מגדולי החסידות, אחיו של רבי אלימלך מליז'ענסק. נפטר בב' שבט תק"ס. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99
  6. א

    טבת כ"ד טבת - יומא דהילולא של רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל

    משגיח ישיבת פוניבז'. נפטר בכ"ד טבת תשי"ד. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93%D7%A1%D7%9C%D7%A8
  7. ימי השובבי"ם חלק ב' - מנהגים

    ימי השובבי"ם חלק ב' - מנהגים

    במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם. מנהג א' - תענית: מנהג זה נחלק לשתי דרכים: א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת. מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל: וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו: וכן...
    • אחד יחיד
    • מאמר
    • 1 דקות זמן קריאה
    • אחד יחיד חלק ב' סדרת מאמרים שובבי"ם
    • הערות: 4
    • קטגוריה: ימי השובבי"ם
  8. א

    טבת כ"ד טבת - יומא דהילולא של הבעל התניא זיע"א

    רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד ומחבר שולחן ערוך הרב וספר התניא. נפטר בכ"ד טבת תקע"ג. הערך במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99
  9. ימי השובבי"ם חלק א' - מקור המנהג

    ימי השובבי"ם חלק א' - מקור המנהג

    נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו...
    • אחד יחיד
    • מאמר
    • 4 דקות זמן קריאה
    • אחד יחיד חלק א' סדרת מאמרים שובבים
    • הערות: 2
    • קטגוריה: ימי השובבי"ם
  10. א

    שובבי"ם האם צריך להתענות בשובבי"ם?

    האם בדורותינו עלינו להתענות כפי המובא בספרי הקדמונים? "אמנם בספה"ק הובא בשם האר"י הק' שאחד מיסודות התשובה לתיקון החטאים בימי השובבי"ם, הוא ע"י הצומות והסיגופים, וכך היה נהוג לפנים מישראל בתקופת שובבי"ם – אולם בדורות האחרונים כבר הורו לנו גדולי החסידות זי"ע שלא טוב הדבר לפני המקום, מחמת חולשת...
  11. א

    שובבי"ם משל מהמהר"ם שפירא על התעניות בשובבי"ם

    מסופר משמו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שבמענה לתלמידיו שרצו להתענות בימי השובבי"ם היה משתמש במשל הידוע באחד שהלך ממקום למקום לקבץ מעות לצדקה, וכשהגיע למקומם של העניים, אמרו לו: אלינו אתה בא? לך אל העשירים! הוא הדין גם לענין התענית. הקיבה היא איבר עני שזקוקה כל היום שיתנו לה אוכל...
  12. א

    שובבי"ם עיקר תיקון השובבי"ם הוא בשבת

    מובא בספה"ק שעיקר תיקון שובבי"ם הוא בשבת. ע"כ צריך מאוד להיזהר להתנהג כראוי בקדושה בשבתות אלו, אשר הוא תיקון גדול לחטאים. וכן מובא מצדיקים, שהרהורי תשובה בזמן סעודות השבת בשבתות אלו, גבוהים יותר מהרהורי תשובה בשעת התפילה. צדיקים אף פירשו מה שאומרים בזמירות שבת "מעבור דרך וגבולים", היינו, שאם...
  13. א

    שובבי"ם איך לשמר את הדרגות שמשיגים בשובבי"ם לכל השנה

    "אחד הדברים הקשים בכל תקופה של התעוררות מיוחדת הוא, שלאחר שמסתיימת התקופה הק' שב האדם לדרכיו הרגילים חלילה. מהי העצה לדבר זה? "על כך פירש הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה זי"ע בעל ה'תולדות אדם' את מה שאומרים בהגדה של פסח בפיוט 'ויהי בחצי הלילה' – 'שומרים הפקד לעירך': 'עירך' הוא מלשון התעוררות. לפעמים...
  14. א

    סיפורים על גדולים חכמתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל - מקור שפדיון הבן כפ"ד תעניות

    בספר חכמת חיים עה"ת בפרשתינו מובא סיפור נפלא: מקובל אצל אנשי ירושלים מקדמת דנא, שכתוב בספרים שהאוכל מסעודת פדיון הבן, נחשב לו כאילו התענה פ"ד תעניות, והנה בעל השדי חמד מספר בספרו (ח"ה, מערכת הסמ"ך כלל נ"ד) כותב: בשנת תרנ"ט בהיותי בעיה"ק ירושלים, הזמינו אותי על פדיון הבן ולא הלכתי, ואמרו לי...
  15. א

    סיפורי חיזוק גודל מעלת הלימוד ברציפות

    את המעשה סיפר לי אברך יקר, שבדידו הווה: "היה זה בערב חנוכה השנה. אבי מורי נ"י גר בלונדון, הוא סבל מבעיות רפואיות שהיו כרוכות בכאבים חזקים, באופן שהיה מוכרח לעבור ניתוח בהקדם. הוא הלך לבית חולים 'רויאל לונדון הוספיטל' ארבע פעמים (!) כדי לקבוע תור, אבל בגלל הקורונה אמרו לו שיש תור רק בעוד שמונה...
  16. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת שמות 2

    האור החיים מקשה למה חזר ואמר "איש וביתו באו", ולא הספיק לכתוב מה שאמר בהתחלה "הבאים מצרימה". ומתרץ רבינו האור החיים, וזה לשונו: "וטעם שחזר לומר באו, ולא הספיק במה שהקדים לומר הבאים, נתכוון לעשות הפרש בין המנויים בפרשה לאנשי ביתם. כי אנשי ביתם אין כולם בגדר זה, ועיין מה שכתבתי בפרשת ויגש בפסוק...
  17. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת שמות 1

    האור החיים הקדוש מקשה, למה נאמר 'ואלה שמות' עם ו' מוסיף. ומתרץ רבינו האור החיים, וזה לשונו: ואלה שמות בני ישראל. טעם אומרו ואלה בתוספת וא"ו: ללמוד עליהם כי כולם צדיקים כאבותיהם; ואלה מוסיף על הראשונים, מה ראשונים להם - אברהם יצחק יעקב - צדיקים עליונים, כמעשה אבות עשו הבנים
  18. א

    טבת כ' טבת - יומא דהילולא של הרמב"ם

    רבינו משה בן מיימון. נלב"ע בכ' טבת ד'תתקס"ה. נטמן בטבריה. הערך במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D
  19. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת ויגש 2

    נאמר בפרשה "ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד". ומבאר האור החיים, וזה לשונו: "ולחם אין וגו'. כי כבד וגו' פירוש ולצד כובד הרעב היו אוכלים דבר מופלא וכילו הלחם והלא לראות עינינו דאבה נפשינו בשני רעב שהיו במערב שהיה אדם אחד אוכל שיעור מאכל י' בני אדם ועודנו רעב בבטנו רחמנא ליצלן".
  20. א

    פניני האור החיים על הפרשה - פרשת ויגש 1

    כשהתוודע יוסף אל אחיו, אמר להם פעמיים אני יוסף, כשבפעם השניה הוסיף 'אני יוסף אחיכם'. ומבאר בזה האור החיים פשט נפלא, וזה לשונו: "אני יוסף אחיכם וגו'. טעם שחזר פעם ב' ״אני יוסף״ לצד שראה שלא ענוהו, חשש לב' דברים: האחד, שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב, כבושת גנב כי ימצא, והב', שלא האמינוהו שהוא יוסף...
חזור
חלק עליון
✖ ❓