אחד יחיד

בספר 'יערות דבש' כתב של"ג בעומר הוא יום מיוחד לתשובה – "וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעולם הזה בהבלי עולם, אשר הוא צער לצדיק". ב'שפת אמת' מובא כי ל"ג בעומר מסוגל ליראת שמים, ובספר אורה ושמחה כתוב כי ל"ג בעומר מסוגל...

הרה"ק בעל 'צבי לצדיק' מבלאזוב זי"ע אמר פעם בסעודת ל"ג בעומר בעיר ריישא, כשדיבר בענין ביאת המשיח: "אני לא יכול לומר מתי, אבל נראה לי בוודאי, שמתי שזה יהיה – זה יהיה בל"ג בעומר". (מתוך גיליון 'נעם שבת')

חסידים מספרים שהרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע, בעת טבילתו בצפרא דל"ג בעומר, אמר בלהט אש קודש: "הריני מקבל עלי קדושת היום". ובספר 'בית אברהם' נאמר, כי הקב"ה נתן לבני ארץ ישראל את יום ל"ג בעומר כיום טוב, תמורת ימי 'יום טוב שני' שנתברכו בהם בני חוץ לארץ. (מתוך גיליון 'נעם שבת')

הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז' זי"ע היה לובש בגדי שבת בל"ג בעומר, והמשיל זאת לעני שקרובו הגביר עשה סעודת נישואין לבנו, וידע שאם יבוא לחתונה במלבושים רגילים איש לא ישים לב אליו, על כן בא לחתונה בבגדי שבת, כדי שאנשים ידברו אודותיו וכך יוודע להם שהוא קרובו של הגביר המפורסם ויעלה ערכו בעיניהם… וכך גם הוא...

הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר זצ"ל היה מברך את חסידיו ביום זה שיתקבלו תפלותיהם, כמו שהיה מברכם ביום כיפור. והסביר על כך הרה"ק מפילץ זי"ע בספר 'שפתי צדיק', שהרי רשב"י אמר "יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ובוודאי בכל שנה ושנה ביום זה אומר כן, ואם כן יום זה הוא כיום כיפור. (מתוך גיליון 'נעם שבת')

א. נאמר בישעיהו (נח יג-יד:) "אם תשיב משבת וגו' ממצוא חפציך ודבר דבר וגו'." ודרשו חז"ל: 'ממצוא חפציך', שאסור להתעסק בשבת בדבר הקשור למלאכה האסורה בשבת על מנת לעשותה בימות החול, אע"פ שבשבת עצמה אין עושים שום מלאכה (שו"ע שו א.) 'ודבר דבר', שאסור לדבר בשבת שרוצים לעשות בימות החול דבר כזה שאסור...

פעם שוחח רבי יששכר דב מבעלזא עם אחד ממקורביו, וכשרצה להביע בפניו את צמאונו הכביר לתורה של בנו רבי מרדכי מבילגורייא, סיפר: "בל"ג בעומר בצהרים, ישבנו לסעודה לכבוד היום, והנה נפקד מקומו של מוט'לה בני, למרות שכבר היה צריך לשוב מבית-המדרש. הבנתי כי נמשך אחר לימודו, וכאשר הגיע שאלתיו לסיבת איחורו...

המשגיח נודע של ישיבת חכמי לובלין, רבי שמעון מז'ליחוב, ישב פעם בל"ג בעומר עם תלמידיו, עוד בתקופת כהונתו כמרביץ תורה בישיבת צאנז שבגליציה, וכמה מהם ספרו על מנהג המקום לצאת ביום ל"ג בעומר אחר הצהרים אל השדות שמחוץ לעיר, ולהשתמש בקשת וחצים, להזכיר את זכות רשב"י שלא נראתה הקשת בימיו. נענה רבי שמעון...

יום ל"ג בעומר הוא יום הילולא דרשב"י, ובו ביום גילה את כל ה'אידרא זוטא', לכן הוא יום שמחה, ולכבודו נוהגים שמחה. י"א שהשמחה היא, שבאותו יום העמיד ר' עקיבא חמשה תלמידים שלא מתו, ורבי שמעון בר יוחאי היה ביניהם (סימן ס"ב). וי"א שהטעם מפני שאז פסקו התלמידים מלמות (שו"ע הרב ס"ה). ירבה בשמחה ביום זה...

נוהגים להדליק מדורות ביום זה: והטעם: לפי ששבעת השבועות של ספירת העומר הם כנגד ז' קולות שבמזמור לדוד (פרק כ"ט) בתהילים: "הבו לה' בני אלים", והשבוע החמישי הא כנגד "קול ה' חוצב להבות אש", ע"כ מרבים אנו אור בל"ג בעומר, שהוא השבוע החמישי, שהספירה היא 'הוד שבהוד', והוא ג"כ הילולא דרשב"י (טעמי המנהגים...

בקהילות אשכנז, ל"ג בעומר היה יום פגרא. הילדים לא היו מגיעים לבית המלמד ללמוד כמדי יום, ובעת יציאתו של המלמד מבית הכנסת בשחרית, היה מחויב לתת לתלמידים יי"ש ומיני מזונות. ביום זה (או בחול המועד פסח) היו התלמידים עורכים סיום על מה שלמדו במהלך החורף. כמו כן היו הנערים "משתעשעים בשיחות נאות, בטיולים...

נביא כאן מעשה נפלא שנשלח במכתב בשנת תשע"ז. וכה כתוב שם: "מעשה שהייתי עד לו, אות ומופת שאירע בזכותא דרשב"י בל"ג בעומר, לפני יותר מחמישים שנה, בשכונת הורנשטיין בירושלים, בעת הדלקת המדורה ע"י חסידות באיאן. שנה לפני אותו ל"ג בעומר נפצע אחי אנושות בתאונת דרכים בנסיעתו מצרפת לשווייץ, כשהרכב בו נסע...

שמעתי מבעלי המעשה: בשנת התשע"ה אירע דבר בבית אחד מאנ"ש מק"ק 'תולדות אהרן' בעיה"ק ירושלים תובב"א, שעקרת הבית החלה (בשלהי החורף) להרגיש לחץ נורא בעיניה וראייתה נחלשה מיום ליום. בצר לה פנתה לרופאים מומחים, והללו לא מצאו את מקור מחלתה. בלית ברירה קבעו לערוך לה בדיקת סי. טי. ונקבע זמנה ביום ל"ג בעומר...

״לפני חמש עשרה שנה, בתשס״ג, הגיע לישיבה בה למדתי דרשן בשם ר' דוד קלצקין, מצויד בחבילה של ספרי שער הבטחון. עמד ודרש במשך שעה, והסביר את התוכן של הספרים, ואמר שכל מי שרוצה ללמוד בספר מוזמן לקחתו בחינם. כמה בחורים לקחו, וגם אני לקחתי ספר. במשך כמה ימים למדתי בו קצת. שמתי את הספר בתיק התפילין, ומפעם...

כתב ה'בני יששכר' (מאמר חודש אייר אות ד), שמנהג התלמידים בני בי רב לירות בקשת ביום ל"ג בעומר, וה'מאור ושמש' (רמזי ל"ג בעומר) כתב על זה שמנהג ישראל תורה ונרמז בו סוד גדול. מנהג זה היה נהוג בשנים קדמוניות בקהילות ישראל העתיקות בפולין ואשכנז, שביום ל"ג בעומר יצאו המלמדים עם תלמידיהם ליערות והשדות...

מנהג קדום לעשות את התגלחת הראשונה לילד בן שלוש שנים במירון, סמוך ונראה לציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, יומא דהילולא דיליה, וכמו שמספר רבי חיים וויטאל זי"ע ב'שער הכוונות' (דרוש ל"ג בעומר תקכז) על רבו האריז"ל שהוליך את בנו הקטן למירון ושם גילחו את ראשו. בספר 'משנת חסידים'...

הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל, רבה הנודע של לעבוב ובעל "שואל ומשיב", נכנס שנה אחת בל"ג בעומר לבית-הדין, והראב"ד שישב שם ביקש ממנו שיאמר דבר תורה לכבוד היום. הביט בו רבי יוסף שאול ואמר: "וכי בל"ג בעומר אנו פטורים מללמד תורה?!", ומיד הציע: "יתחיל נא מר לפרט את כל המחלוקות של אביי ורבא בכל הש"ס...

מנהג הנשים בספירת העומר הנשים בבית רבינו ספרו ספירת העומר אך בלא ברכה, ורק ביום המ"ט לספירה הורה להן רבינו שאם לא שכחו מלספור אפילו יום אחד עד עכשיו יספרו הלילה בברכה, דהרי כבר אין חשש שכחה. [עי' משנ"ב (סי' תפ"ט סק"ג) דכ' וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשים כלל לספור, וכתב בספר שולחן שלמה דעכ"פ לא...

ביום ל"ג בעומר היה ר' זלמן מתהלך במירון כחתן ביום חתונתו, ושרוי היה בשמחה עצומה שאין לתארה ולשערה. כל אותו היום לא פסק מלשיר ולזמר, לפזז ולכרכר בכל עוז, ושמחתו הגדולה סחפה עמה את כל הציבור שנקהל אליו לעשות את עבודת היום. שם, בחדרונו הקטן, ישב וגזז את שערותיהם של ילדי החאלקה הרבים אשר הוריהם...

בשולחנו הטהור ביום ל"ג בעומר בשנת תשמ"א אמר האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל כדברים האלה: "כבר אמרתי, שהטעם שרשב"י ועוד הרבה תנאים ספונים וטמונים בגליל, [הוא] כדי שיעמדו על המשמר שלא יוכלו הגויים הרשעים להיכנס לארץ ישראל. "נס גלוי הוא, שרק כמה מילין מהגליל הורגים וטובחים הגויים זה בזה, ובשמים...