• כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"

    אנו שמחים לבשר לחו"ר בית מדרשנו על פתיחת "כולל בין הזמנים – מסכתא דכלה" שבו ילמדו בצוותא חברי הפורום סוגיא נבחרת בעיון עם מראי מקומות מסודרים.

    להשתתפות>>> ◀

אחד יחיד

  1. א

    שבועות אכילת מאכלי חלב ובשר בסעודה אחת

    נהגו ישראל לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, וטעמים רבים ניתנו לדבר. ומותר לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב ולאחריהם מאכלי בשר, אך יש לקנח את הפה ולשוטפו במים לפני אכילת הבשר, וכן יש לוודא כי הידים נקיות משאריות מאכלי החלב. אולם, האוכל 'גבינה קשה', צריך לברך ברכת המזון ולהמתין שש שעות לפני אכילת הבשר...
  2. א

    שבועות האם מותר לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות'

    ישנו מנהג עתיק יומין לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדברות בהר סיני, כפי שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר". הרמב"ם נשאל האם מנהג זה ראוי, והשיב בשלילה, מטעם שהמון העם עלול לטעות ולחשוב שיש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה, ומחשבה זו היא קלקול האמונה בתורה...
  3. א

    שבועות כיצד ינהג הנעור בלילה לגבי ברכות התורה וברכות השחר

    בזוהר הקדוש כתוב שחסידים הראשונים היו נעורים במשך כל ליל השבועות ועוסקים בתורה, וכבר נהגו כן רוב לומדי התורה. ומנהג זה הוא 'תיקון' לכך שישראל היו ישנים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעירם כדי לקבל התורה. ומי שלא ישן כלל במשך הערב והלילה, יברך בבוקר את ברכת 'על נטילת ידים' לאחר עשיית צרכיו, יחד עם...
  4. א

    שבועות חתן וכלה הנישאים בג' בסיון – האם יצומו בערב חופתם

    בארבעת הימים שבין ראש חודש סיון לחג השבועות – מב' עד ה' בסיון – אין אומרים 'תחנון', משום שבב' בסיון החל משה לדבר עם בני ישראל בנוגע לקבלת התורה, ושלושת הימים שלאחריו הם 'ימי ההגבלה', בהם התכוננו בני ישראל לקבלת התורה. ואין לצום בימים אלו; ונחלקו הפוסקים אם חתן וכלה הנישאים בימים אלו יצומו ביום...
  5. א

    שבועות מנהגים מיוחדים בחג השבועות

    בספר 'שריד ופליט' (חלק א עמ' 8) כותב בשם רבי דוד הסבעוני זצ"ל, מחכמי סאלי שבמרוקו לפני 400 שנה, וז"ל: "ומכלל המנהגים ההם, התפוחים שמשליכים בשבועות מגג הבית הכנסת ולוקטים אותם התינוקות, וכן מנהגנו בדרעא להשליך החתן על הכלה התפוחים בשבועות". (קב ונקי)
  6. א

    שבועות מדוע קוראים מגילת רות בחג השבועות

    חכמינו ז"ל הנהיגו לקרוא בחג השבועות את מגילת רות, וטעם הדבר מבואר במדרש: "מה עניין רות אצל עצרת, שנקראת בזמן מתן תורה? ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני". ובחוץ לארץ נהגו לקוראה ביום טוב שני. ונוהגים לקוראה לפני קריאת התורה. ויש שביאר שעושים כן מפני חביבותה; ולמרות שקריאת התורה היא...
  7. א

    שבועות בכמה צריך לאחר את תפלת ערבית בליל חג השבועות

    שאלה: מבואר בפוסקים שמאחרים את תפלת ערבית בליל שבועות, והנה בקהלתנו כמו הרבה קהילות של בני תורה, זמן תפלת ערבית הוא 40 דקות לאחר השקיעה שזהו זמן צאת הכוכבים לדעת החזון איש, אם כן כמה עלינו לאחר את התפילה – האם מספיק חמש דקות, או שצריך יותר מזה? ומצד שני עדיף לא לאחר הרבה, כדי למהר את זמן הלימוד...
  8. א

    נשא למה נכתב 'אמור' מלא

    "כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" (ו, כג) פירש רש"י: "אמור – מלא [בדרך כלל המילה "אמור" כתובה בכתיב חסר, ובא הדבר ללמד:], לא תברכם בחיפזון ובהילות, אלא בכוונה ובלב שלם". זהו המקור לנוסח הברכה שהכהנים מברכים: "לברך את עמו ישראל באהבה". ולכאורה קשה: היכן מצינו שהברכה צריכה שתהא...
  9. א

    נשא ואיש את קדשיו לו יהיו

    "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה, י) כתב הקדוש ה'חפץ חיים' זי"ע (נדפס בפירוש חפץ חיים עה"ת) שנרמז כאן יסוד גדול שצריך כל אחד לזכור תמיד בימי חייו, שרכושו האמיתי של האדם הוא רק פירות עמלו הרוחני כמו תורה ומצוות ותפילה, אבל כל שאר הבלי העולם הזה לא...
  10. א

    נשא ברכת כהנים - הגר"מ שטרנבוך

    "אמר להם הקב"ה לכהנים, לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו מברכים אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין בכוונת הלב כדי שתשלם הברכה בהן". (במדבר י"א, ד') מבואר במדרש שצריכים הכהנים לברך מתוך כוונת הלב, וטעם הדבר הוא מפני שכשמברכים מתוך כוונה הברכה חלה יותר, וכעי"ז כתב הספורנו על הפסוק...
  11. א

    נשא למה כתוב למעול מעל בה', כשמדובר על גזל הגר

    איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, למעול מעל בה' (ה, ו) כמבואר ברש"י, פסוקים אלה עוסקים בדינו של אדם שגזל ממון מן הגר (ולאחר מכן הוסיף חטא על פשע ונשבע לשקר, שלא גזל, אך לבסוף התוודה ששיקר וגזל, ובא לכפר על כך); ובאים הפסוקים לומר שאם מת הגר בלי קרובי משפחה (דבר שייתכן רק בגר, שהרי בישראל רגיל...
  12. א

    נשא מדוע פרטה התורה את כל הקרבנות של כל נשיא בנפרד

    ידועה השאלה, מדוע פירטה התורה את הקרבנות של כל נשיא ונשיא בפני עצמו? הרי כל נשיא הקריב את אותם קרבנות ממש ובאותה כמות ממש, וא"כ אפשר היה לפרט רק את הראשון, ואח"כ לומר בקצרה "וכן עשו כולם". הרמב"ן מיישב קושיה זו, וזו לשונו- "אבל רצה להזכירם בשמם ובפרט קרבניהם ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר...
  13. א

    מסכת אבות יהיו בעיניך כרשעים

    שתפשפש יפה בטענותיו של כל אחד שמא יש בהם רמי', ואל תאמר לעצמך כיצד יכול פלוני לשקר והרי הוא מוחזק בעיני כשר. (מעם לועז)
  14. א

    מסכת אבות כשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך

    כשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך - שיתעכבו לפניך שלא ירצו לקבל את הדין, יהיו בעיניך כרשעים שניהם. וכשנפטרים מלפניך - שמקבלים הדין ונפטרים מלפניך מהר, יהיו בעיניך כזכאים שניהם. (מלאכת שלמה)
  15. א

    מסכת אבות אל תעש עצמך כעורכי הדיינין

    הגירסה אורכי בא' - למען לא יאריכו הדיינים את אפם לרשעים, בחשבם שנוהגים בדרך ד' שהוא ארך אפיים. כי להיפך על ידי זה הם מחזקים ידי עוברי עבירה. או בא' כאורכי הדיינים - כארכי הדיינים, בל יראה את עצמו כראש ולא ידבר בפני גדולים וזקנים ממנו. (ר"י נחמיאש)
  16. א

    מסכת אבות ואל תתחבר לרשע

    ואל תתחבר לרשע - שהוא רע לשמים, אל תיתחבר אליו - אבל אין צורך להתרחק ממנו, שלפעמים תוכל ללמוד ממנו איזו מידה טובה שהוא עושה על פי טבע אנושי שלו. (תפארת צבי)
  17. א

    מסכת אבות ואל תתיאש מן הפורענות

    ואל תתיאש - מעצמך, מן הפורענות - בגלל הפורענויות שבאו עליך, כי איננו מבינים חשבונות של מעלה. (ילקוט יהודה)
  18. א

    הלכות שבת תפילת השל"ה

    מותר לאומרה בשבת?
  19. א

    מסכת אבות הרחק משכן רע

    אם יתישב על ידך שכן רע אל תאמר אני הקדמתיו, אלא עזוב מקומך בגללו. ד"א הרחק משכן רע - גם אם אתה אנוס לגור בשכנותו אל תתחבר אליו, ותחשוב תמיד כי תבא עליו הפורענות ותינזק בגלל שכנותו. (פתח עיניים)
  20. טבילת כלים - חלק ג'

    טבילת כלים - חלק ג'

    כלים המצופים במתכת בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב. והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות. ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה. ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא...
חזור
חלק עליון