• "בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה"
    עם תחילת אמירת הסליחות בכל בית ישראל, נאחל לכל חברי הפורום שליט"א שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון, וייפתחו לנו שערי תשובה, מחילה וכפרה.

פורום אוצר התורה

  1. ה

    חידה חופשית עצימת ידיים?!

    עצימת ידיים?!
  2. האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות

    האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות

    בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות פתיחה בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו...
  3. ה

    חידה חופשית שני קטעים שאין הבדל בין אשכנזי לספרדי

    חידה ששמעתי ראובן ושמעון אירחו את לוי רצה שמעון לידע אם לוי אשכנזי או ספרדי ואמר לראובן שילך ויבדוק באיזה הגייה לוי מתפלל וע"י כך ידע הלך ושמע חמש מילים ואמר: "איני יודע" לאחר דקה הלך שוב ואמר בפעם השניה גם: "איני יודע" איזה קטעים זה היה? (הארה: שני הקטעים הם במרווח קצר ולא רצופים.)
  4. ה

    מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק ה) תכלית האמת: הגדר המחשבתי ושורש תלת מילי דמשנו רבנן

    חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא: 'בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו'. כדי להבין חבלים אלו, עלינו להפוך את המושג האנושי של אמת ושקר, ולצלול אל הגדר המחשבתי העמוק של רבותינו, לפיו האמת נמדדת אך ורק לפי אחריתה ותכליתה הרוחנית. מתוך יסוד זה נבוא...
  5. מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק ד)

    מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק ד)

    חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור? חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה...
  6. ה

    רבי שמעון הגדול ממגנצא ב"ר יצחק

    בסדר הדורות מובא שנפטר ג' ימים לפני הגזירות דשנת תתנ"ו ועל פי זה, היות והגזירה במגנצא היתה בג' סיון, הרי שיום פטירתו הוא ג' ימים קודם לכן.
  7. א

    כללי איסור מכנסיים קצרות - למי??

    בשני מקומות מביאים את הגר"מ גריינמן בשם החזו"א שאמר שמכנסיים קצרות אם היה פעם היה ע"ז מלחמה כפלגש בגבעה הנקודה היא שבקובץ אחד מביא מהגר"מ גריינמן שליט"א שהאיסור על גברים ואילו בספר פאר הדור מביא שדווקא על נשים מצורף שני המקורות
  8. האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים

    האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים

    בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...
  9. תהלים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים

    תהלים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים

    אינו מוגה כל הצורך, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן. תהילים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים אפשר להניח שיש אי־אלו אנשים שעוברים בעיניהם על מילות הפרק ומהמהמים תחת שפמפמם המקוצץ משהו כמו: "המ, משהו פה מוכר לי בטקסט הזה. זה קשור אולי לברכת המזון?". המשודרגים יותר אולי כן ידעו להצביע על מיקום המזמור...
  10. חצי שיעור בל"ט מלאכות האם אסור מה"ת?

    חצי שיעור בל"ט מלאכות האם אסור מה"ת?

    כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ. וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ. וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
  11. סיכום פרשת חוקת

    סיכום פרשת חוקת

    אשמח לקבל כל הערה פרק י״ט – פרה אדומה וטהרת טומאת מת ציווי על הפרה האדומה (פסוקים א' – י"א) ה' מצווה את משה ואהרן שעם ישראל יקנו מכספי מחצית השקל, פרה בת שלוש שנים, אדומה בשלמות, ללא מום, ושלא עלה עליה שום עול. סגן הכהן גדול מוציא את הפרה אל מחוץ למחנה בצד מזרח, אדם אחר שוחט את הפרה מול...
  12. ה

    מקראות גדולות המאור או עוז והדר

    אשמח לשמוע מה דעת חו"ר הפורום
  13. בענין אמירת ברכו בתרא בערבית של שבת

    בענין אמירת ברכו בתרא בערבית של שבת

    בענין ברכו בתרא בערבית של שבת מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.] ומקור המנהג בדברי השו"ע...
  14. ה

    אמור שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה

    מקרא זה כולו אומר דרשני, ופשוטו הוא ש'שרוע וקלוט' כשרים לנדבה, ואינם פסולים אלא בנדר. אבל בכל מומים כתוב במפורש "לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כָּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ" ומה נשתנו 'שרוע' ו'קלוט' ומדוע יצאו מכלל 'כל מום' שפסול הוא בין...
  15. האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי

    האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי

    בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו')...
  16. תהלים פרק ה – התפילה ומהותה, ותפילת המלך על מתנגדיו

    תהלים פרק ה – התפילה ומהותה, ותפילת המלך על מתנגדיו

    אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן. תהילים פרק ה – התפילה ומהותה, ותפילת המלך על מתנגדיו במשך אלפי שנים העולם עמד במצב סטטי למדי. בישלו על אש בתוך אח, כיבסו עם בורית בנהר, נעו ממקום למקום בעזרת הולכי על ארבע, ושאבו ידנית מים מהבארות. מאות ואלפי שנים הסתדרו אנשים בצורה הזו, עד שבמהלך...
  17. דיני איסורי הנאה

    דיני איסורי הנאה

    דיני איסור הנאה אחד הנושאים האפורים ביותר בהלכה הוא 'כללי איסורי אכילה והנאה' בכלל ו'דיני איסורי הנאה' בפרט. כמו בהרבה נושאים הלכתיים עמומים ואפורים, אין עמימות נושא זה נובעת מריבוי פרטי דינים או עמקות הנימוקים, אלא אך ורק מחמת שדיניו לא ניתנו בצורה מסודרת ומקיפה במשנה, בגמרא, ובפוסקים, אלא זעיר...
  18. א

    למה קוראים לתורה תורה?

    למה קוראים לתורה תורה?
  19. ג

    עדכונים על הילולת הרשב"י תשפ"ו

    באשכול זה יובאו עדכונים טכניים- בלבד! על הילולת הרשב"י תשפ"ו.
  20. האם מותר לכהנת בהריון להיכנס לבית קברות

    האם מותר לכהנת בהריון להיכנס לבית קברות

    בס''ד פרשת אמור: האם מותר לכהנת בהריון להיכנס לבית קברות פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כא ,א), שהכהנים מוזהרים מלהיטמא: ''וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו''. מכך שהתורה חוזרת על הלשון 'אמר'...
חזור
חלק עליון