או בקיצור: צדיקים נסתרים...
לבקשת משתמשים באשכול "עצות והארות לשיפור ושדרוג הפורום".
נוספה אפשרות חדשה בהגדרות החשבון:
ניתן כעת לבחור האם להסתיר את שם המשתמש והאוואטר משורת הכותרת העליונה של האתר.
וכן להסיר את תיבת מידע אישית בעמוד הראשי מצד שמאל למעלה, הכוללת את שם המשתמש ונתוני פעילות כלליים...
"פרשת ויחי – האם מותר לנשק מת"
"ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו" [בראשית פ"נ פ"א]
איתא במדרש [שכל טוב] עה"פ וז"ל: "מלמד שמותר לאדם לנשק את המת עד שלא נקבר, וזו היא נשיקה של פירוד גמור", מבואר במדרש ב' נקודות א. שהיה צריך פה לימוד מיוחד שמותר לנשק מת וע"ז נעמוד פה בס"ד, ב. שהנשיקה שנשק...
לכאו' פלא הוא, למה ציוה יוסף לחנוט את אביו כמנהג המצרים, ולא נשמע כזאת מעולם בישראל.
בביאור מנהג החניטה המצרי, כותב הרש"ר הירש
הרי כאן ניגוד מעניין בין ההשקפה המצרית - הבאה לידי ביטוי בחניטת המתים - לבין ההשקפה היהודית.
יש לעמוד על ניגודים כאלה, כל מקום שהם נמצאים, ויש להבליט אותם בייחוד מול...
כתב המלבי"ם (בראשית פרק מט פסוק ד)
וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים, והגם שיעקב לקח את מנשה ואפרים וחלקם לב' שבטים, נשארו תמיד רק י"ב שבטים, שכ"מ שיחשב מנשה ואפרים לשנים לא נחשב לוי בפ"ע לשבט, כמו בדגלים ובנשיאים ובנחלה...
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
ואיתא במדרש (בראשית רבה) "ויברך את יוסף ויאמר, ר' ברכיה ואמרי לה בשם ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן אמר לרועה שהוא עומד...
בס"ד
כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים...
בפשוטו הוא נתינת טעם למה "שכל את ידיו" "כי מנשה הבכור" והדברים טעונים ביאור
ובפי' רש"י "בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו". ואין הלשון עולה יפה.
ורשב"ם פירש "כי מנשה הבכור ויודע היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו...
כנודע, נבוכדנצאר מלך בבל, ונבוזראדן שר טבחים, הם שהחריבו את בית המקדש, והגלו את ישראל מארצם
ובגמ' (סנהדרין דף צה עמוד ב) מובא "רבי יוחנן אמר חמשה סנחריב ושני בניו נבוכדנצר ונבוזר אדן נבוזר אדן גמרא נבוכדנצר דכתיב (דניאל ג, כה) ורוה דרביעאה דמי לבר אלהין ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע"
הרי שהיו...
מפרש המלבי"ם
ומבואר שאם הי' אומר לך ולזרעך אתן היו בני לוקחים אותו בתורת ירושה,
וכן אם היה הכונה שנותן תיכף לזרעי היו זוכים בו תיכף,
אבל אחר שאמר לזרעך אחריך, הוא כמי שאומר הנני נותן לך שדה פלונית ואחריך לפלוני או ואחריך ליורשיך שלא קנו אותו מתורת ירושה, וכן לא קנו אותה תיכף, רק אחר מותו...
ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"?
ומצאתי במלבי"ם שיישב זאת
ויאמר אנכי אעשה כדברך, ר"ל טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצות כבוד, שבזה תהיה המעשה יותר שלמה משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד...
למה הודגש כאן היות יוסף בנו של יעקב?
וביאר המלבי"ם
ויקרא לבנו ליוסף.
פקד עליו מצד שהוא בנו, - ובקש מאתו דרך בקשה מצד שהוא יוסף,
שמצד שהוא יוסף אמר אם נא מצאתי חן בעיניך, - ומצד שהוא בנו אמר שים נא ידך תחת ירכי והשביע אותו,
מצד שהוא יוסף אמר ועשית עמדי חסד, - ומצד שהוא בנו אמר ואמת, כי מחויב...
כתוב בפירוש רבינו אפרים ב"ר שמשון על התורה
כי בנימין היה זאב וטורף בני אדם לעתים וכשבא לו העת שנהפך לזאב (היה טורף) שנא' בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו היה אביו נשען על הרופא ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלו' כשיפרד מאביו יתהפך לזאב ויטרוף עוברי דרכים והיה כל...
ויגש תשפ"ו
"פרשת ויגש – ברכת שהחיינו ומחיה המתים ברואה חבירו"
"ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" [בראשית מו' ל']
ופירש"י אמותה הפעם כפשוטו כתרגומו, "אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל, ופי' בנתינה לגר [ביאור על תרגום אונקלום לר' נתן אדלר] אם אמות הייתי מתנחם כי...
מאשכול אחר
ואביא בזה מדברי המלבי"ם שהאריך בנושא
מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א)
ח בני ישראל, שם בני ישראל בא לפעמים על צד ההרחבה ולפעמים על צד הדיוק,
רצוני שלפעמים יכלול כל מי שהוא משותף בעדת ישראל בין הנשים בין הגרים והעבדים, ולפעמים אין הנשים בכלל, וכן לא גרים ועבדים, כי שם בן הוא שם זכר...
בתחילה, נכתב "וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכׇל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע"
ואחר כך, אחרי שאמר לו ה' לרדת מצרימה "ואנכי אעלך גם עלה" נכתב, "וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם"
והלא דבר הוא?
חוקר ביסוד גדר המצוה
ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...