פורום אוצר התורה| דף 4 | פורום אוצר התורה פורום אוצר התורה| דף 4 | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה

  1. געגועים

    וישלח פרפראות לפרשת וישלח שחנני השי"ת

    עִם לָבָן גַּרְתִּי בבעל הטורים: גרתי ב' במסורה, הכא, ואידך אויה לי כי גרתי משך, בשביל שיעקב ירא מעשו וקראו אדוני, והקב''ה הבטיחו כבר ושמרתיך בכל אשר תלך, גרם לבניו שנעשו גרים בין האומות. אפשר לרמז גרתי משך נרמז אותיות שמרתיך, שלכן גרתי משך בגלות לפי שהקב"ה הבטיחו ושמרתיך בכל אשר תלך...
  2. געגועים

    ויצא פרפראות לפרשת ויצא שחנני השי"ת

    וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, ברש"י: מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. ובשפת אמת (תרל"ב) כתב שגם שבת קודש בחי' יציאת צדיק עושה רושם, שעושה רושם לטובה. אפשר לרמז שמור את יום השבת אותיות רושם, שאם שומר את השבת נשאר רושם לטובה. יציאת צדיק בגי' זו שבת.
  3. געגועים

    מטות וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ - מירכא כפולה

    י"ד מירכא כפולה בתנ"ך. וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ (תולדות כז, כה). לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ (שמות ה, טו). אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם (שמיני י, א). הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה (שלח יד, ג). וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ (מטות לב, מב). לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ...
  4. השימוש בפילטרים למקוואות

    השימוש בפילטרים למקוואות

    החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...
  5. געגועים

    מטות סוד בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה

    מצאתי כתוב בשם אחד מתלמידי הרב זלה"ה, סוד בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה לא נכנסו לארץ, סוד הענין, דע כי יעקב אבינו ע"ה כשנזדווג עם לאה היה סבור שהיא רחל כנודע, ונשמתו של ראובן היתה מסוד הדעת, ומפני שהיה זיווג יעקב ע"ה שלא מדעת, לכן לא נכנסו בניו של ראובן לארץ ישראל. ובני גד ג"כ לפי שגד היה...
  6. בדין שירה בביהמ''ק ע''י כהנים במקום לווים

    בדין שירה בביהמ''ק ע''י כהנים במקום לווים

    בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...
  7. הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש

    הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש

    בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט...
  8. געגועים

    אב ט' אב - החוזה מלובלין

    הנפילה של החוזה מלובלין מהחלון, מחלתו, ופטירתו בתשעה באב, ועוד החוזה מלובלין נפטר כידוע בתשעה באב, בשמחת תורה נפל מהחלון לארץ ונחלה, ובתשעה באב נסתלק. על סיבת הנפילה של החוזה, מחלתו, ופטירתו, מספרים החסידים כך: אחרי שנת תקע"ד כשראו השגחת השם יתברך במפלת הקיסר נפיליאון עד שלוקח בשבי, ניבאו...
  9. געגועים

    מסעי ניזהא דאריה "זה זה"

    זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' הנה גם פ' מטות מתחיל זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה', וברש"י מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. הענין בכל זה, נקדים מה שאמרו חז"ל (פסחים קיב:) ניזהא דאריה "זה זה", ופי' רשב"ם (ד"ה ניזהא דתורא): גערה שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו. והיינו כי זה לעומת זה עשה...
  10. געגועים

    מסעי שם שמים שגור על פיו

    וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה ה' לָתֵת אֶת הָאָרֶץ וכו' וַאדֹנִי צֻוָּה בַה' לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו יש לדקדק מה שכפלו בדבריהם לומר "צִוָּה ה', צֻוָּה בַה'", והלא יכלו לומר בקיצור את אדוני צוה ה' לתת את הארץ וכו' ולתת את נחל צלפחד, ונראה שיש כאן לימוד גדול שהנכדים של...
  11. געגועים

    מסעי וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן

    עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, בבעל הטורים: ג' פעמים כהן גדול בפרשה, לומר אחד כהן גדול שנמשח ואחד מרובה בגדים ואחד כהן גדול שעבר כולם משיבין הרוצח במיתתן. והנה אח"כ כתיב (פסוק ל"ב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר וכו' עַד מוֹת הַכֹּהֵן, ולא כתיב הגדול, ובתרגום וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר - וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן...
  12. געגועים

    מסעי אַדָּר וְעָבַר - אין מעברים אלא חודש אדר

    וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה, בש"ך על התורה (גימטריאות): ויצא חצר אדר ועבר, רמז שאין מעברים בחודשים אלא חודש אדר. אפשר להוסיף עַצְמֹנָה אותיות עץ המן, לרמז שאותה שנה שהפיל המן הרשע את הגורל ונעשה בה נס פורים היתה שנה מעוברת כדאי' בירושלמי (מגילה פ"א ה"ה), ותלו את המן על העץ.
  13. געגועים

    מסעי הקשר בין תחילת התורה לסוף התורה - פרשת מסעי

    אלה מסעי, כתב בצרור המור שפרשת מסעי הוא סיום של התורה ואח"כ מתחיל משנה תורה, ולכן מתחילת התורה יוצא שם מ"ב (תוס' חגיגה יא: ד"ה במעשה בראשית) ובסוף התורה בפרשת מסעי נרמז שם מ"ב במ"ב מסעות ובמ"ב ערי לוים. אפשר להוסיף עוד שייכות בין תחילת התורה פרשת בראשית לסוף התורה פרשת מסעי, דכתב בבעל הטורים...
  14. געגועים

    מסעי נ' שבתות כנגד נ' מסעות

    בשפת אמת (תרמ"ט): וכמו שיש מ"ח שבתות בשנה כמו כן מ"ח מסעות בעולם. ובמקום אחר (תרנ"ד) כותב השפת אמת: וכמו כן יש נ' שבתות בשנה וכו' כמו כן היה באלה נ' מסעות, לפי מה שכתב רש"י שחזרו לאחוריהן ח' מסעות נמצא שהם חמשים. עכ"ל. וראה רש"ש מנחות ל. (ד"ה תד"ה פסוק).
  15. געגועים

    מסעי הנשמה לפני שיורדת לעולם בוחרת מה שרוצה להיות

    אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אפשר עפימ"ש הראשונים שהנשמה לפני שיורדת לזה העולם בוחרת מה שרוצה להיות בזה העולם ולאיזה בית תרד ומה יעבור עליה כל ימי חייה, וזהו "אלה מסעי - בני ישראל", שבני ישראל בעצמם בוחרים במסע החיים שלהם. אלה מסעי בגי' בוחר, שכל אחד בוחר את המסע הפרטי שלו.
  16. געגועים

    מטות אלעלא - נקרא ישר והפוך - אלעלא

    וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וכו' וְאֶת אֶלְעָלֵא, בש"ך על התורה (גימטריאות): אלעלא ובהיפך גם כן אלעלא, לומר שהיה לה חומה גבוהה גובהה כרוחבה. עכ"ל. ולעיל (לב, ג) כתיב אֶלְעָלֵה עם ה"י, ואינו נקרא ישר והפוך, אולי מתחילה לא היה גובהה כרוחבה, ובני ראובן שינו בבניינה, ובנו אותה גבוהה גובהה כרוחבה.
  17. געגועים

    מטות האם היה י"ד שנה כיבוש וי"ד חילוק?

    וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ, בש"ך על התורה (גימטריאות): ונכבשה אותיות וכ"ב שנה, י"ד כיבוש וי"ד חילוק, עכ"ל. וקשה דהא בגמרא זבחים (קיח:) הכריחו מפסוקים ששבע כבשו ושבע חלקו, וצע"ג. ונכבשה בגי' ושבעה.
  18. געגועים

    מטות אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה - איזה דבר?

    אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ וכו' וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ וכו' צריך להבין מה הכוונה "את הדבר הזה", אם כוונתו שיעברו חלוצים, הרי אמר אח"כ אם תחלצו. גם למה חזר לומר ועבר לכם כל חלוץ. ואפשר עפימ"ש בש"ך על התורה (גימטריאות): ואנחנו נחלץ חשים אותיות משיח, לומר לא מלחמה זו...
  19. געגועים

    מטות עטרות ודיבון בקליפה כנגד כתר חכמה בינה

    עֲטָרוֹת וְדִיבֹן בגי' כתר חכמה בינה, רמז למה שאי' במאור ושמש שהמקומות הללו היו בקליפה זה לעומת זה כנגד עשר ספירות בקדושה, ועטרות ודיבון היו כנגד ג' ראשונות.
  20. געגועים

    מטות לא נפקד ממנו איש לעבירה

    עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ הנה דרשו חז"ל (שבת סד. יבמות סא.) לא נפקד ממנו איש לעבירה. וזהו נשאו את ראש וכו' אשר בידינו ולא נפקד ממנו איש לעבירה, שהראש והידים שלנו נקיים מעבירה. וגם רמז למה שאמרו (סוטה מד: מנחות לו.) שח...
חזור
חלק עליון