פורום אוצר התורה

אין בדברי חידוש כלל, אלא להזכיר לבני האדם הידוע להם. הגה"ח ר' מנדל שפרן שליט"א מצדד "מיגו הוא כוח הטענה" לדבריו, המיגו נותן עוצמה לוגית לטענה הנשמעת. הטענה מקבלת תוקף לא מפני שהאדם נאמן, אלא בגלל שהייתה לו טענה אחרת חזקה יותר שהוא ויתר עליה, משמע שכנראה הוא דובר אמת. הטענה זוכה לחיזוק. לא האדם...

אדם ספר כל יום ספיה"ע אבל לא יכול להמשיך בספירה בברכה לפחות 3 מקרים!

אחד מהנושאים הנידונים ביותר בעולם הישיבות, ואצל כל מי שלומד נשים נזיקין, הוא ללא ספק - מהו מיגו? ראיה או כח הטענה? אינני מתכוון להקיף במאמר זה את כל הסוגיא, אך בעז"ה אשתדל להביא כמה ראיות לעניין. מהו מיגו? א. שורש הנידון מתחיל בפלוגתת הראשונים בגיטין ב. שכתבו שם התוס' (ד"ה ואם) דטעני' ליתמי...

אשמח לשמוע את דעת חו"ר הפורום על מצב הספרות ה'חרדית' העכשוית. החל מספר 'ישיבשער בעזה' 'דם קר' [אין לי מושג מה תוכן הספרים, מספיק לי השם שלהם כדי לברוח מלאשר לילדי לקרוא בהם]. דרך ספרי תרגום מספרים גויים וכלה ב...

אורח חיים בדין זה א-לי ואנוהו ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו דין כלאים בציצית. בדין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק א בדין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב מקור מנהג קבלת שבת תוקף סדר קבלת שבת הכנסת ספר תורה ענין היציאה אל השדה בקבלת שבת מקור וסדר...

מי הדליק מדורה בשב"ק בגלל חלום?

באותם חרוזים שנעתקו במשך הדורות והגיעו עד למשנ''ב על האוכל חמין ומשמין, האם יש ביאור לשינויים שנערכו ממחבר למחבר? או בסגנון אחר, מדוע המשנ''ב לא כתב כבעל המאור באותן לשונות?

איזה מעשה איסור אם אדם יעבור עליו, יתכן שיתירו גם לבנו לעשות את אותו מעשה לכתחילה.

לשון המחבר סימן רלג סעיף א משמע שזה רק בדיעבד להתפלל במנחה גדולה ובמשנה ברורה שם ומיקל לסמוך על הראשונים לכתחילה רק אם יש לו צורך. אז למה אנשים מקילים לכתחילה להתפלל במנחה גדולה?

כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בגמ' ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר, א"ר אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. יגדיל בגימטריא דגים. חפץ למען ס"ת בגימטריא (בחשבון הכפולות: ץ' - תת"ק, ן' - ת"ש) סנפיר קשקשת.

ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...

ציטוט מתוך השיעור וכשיש הכשר עד אחד נאמן באיסורין, אלא אם כן איתרע חזקתיה, דהיינו ששומעים שמועות לא טובות על ההכשר הזה, הא לאו הכי סומכים על החזקה

פסוקים לשמות אנשים א] בספר כוונת האר"י ז"ל איתא בזוהר שצריך כל אדם לחשוב שמו ולזכור תמיד באיזה פסוק שהוא ראש פסוק ראש שמו וסוף פסוק סוף שמו, ובענין חבוט הקבר הרשעים אינם יודעים שמם בקבר ומכין אותם מכות אכזריות עד שיגידו שמם והם אומרים מעידים עלינו שמים וארץ שאין אנו יודעים שמינו. ותמצא כל א'...

נמצא בירושלמי שבימינו אין לנו מצות תפלה, אלא כדי שלא תשתכח תורת תפלה. (שפע חיים וארא תשמ"ב) איפה הירושלמי?

מבואר בשו"ע שתפילה לא תועיל במקרה הזה.

בגמ' (שבת צו עמוד ב) מבואר לכאו' שלא הועילו מדין מחיצות, דאיתא "משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים" הרי שהיה מחנה לויה רה"ר, ואף שהיה מוקף בענני כבוד. אבל ברוקח מצאתי שכתב ספר הרוקח הלכות עירובין סימן קעח...

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

יום השואה. אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת את פצעיה שלא יגלידו לעולם. מה התוקף של היום הזה בעינינו? ומי בחכמתו החליט לכנוס ביום אחד, כאב אינסופי על מליוני נשמות? לא ברור. אבל שאלות טובות ככל שיהיו, לא יכולות לעמוד בפני כאב צורב. אסור לנו להתעלם מהרגשות של אחינו התועים שרואים דווקא ביום הזה...

מדוע העמיד התנא במקרה שאמרו לו כבר עשה מעשה, ולא במקרה שיצא ברשות ועשה? והרשב"א בעבודת הקודש (שער ה אות עה) כתב "מי שיצא ברשות ב"ד חוץ לתחומו כחכמה הבאה ליילד ומי שיוצא להציל וכיוצא בזה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח מאותו מקום שהולך שם כאילו קנה שם שביתה. ואפילו אמרו לו בדרך כבר נעשה מעשה, יש לו...

על דבר אשר הודיעני כי ברצונו להדפיס עוד הפעם חיבורו מסגרת השלחן עם הוספות ותקונים ביחד עם הספר קיצור שלחן ערוך... אמנם יען כי המחבר ר' שלמה ז"ל כתב אליו דלא ניחא ליה לכן שאל עצתי. לפע"ד נכון הדבר מאוד להעלותם על מזבח הדפוס שני החיבורים ביחד, למען לא ילאה הקורא בספרו מסגרת השלחן לחפש כפעם בפעם...