פורום אוצר התורה

מהיכן יש להוכיח שהקב"ה הסכים ע"י רבי בכתיבת המשנה?

בספר מחשבת מוסר (משיחותיו של הרב שך) בפרשת קדושים הביא את שיחת מרן הגרא"מ שך בנוגע לאירועי ל"ג בעומר, ובפרט הילולת הרשב"י. בשיחה מסיק "האבי עזרי" ללמוד מהחזון איש -שלא נהג ללכת למירון בל"ג בעומר, שאין הלכה כזאת.. תוכן דבריו, שאילו מרן החזון איש שדקדוקו בהלכה ידוע לכולם -ועם זאת- לא נהג ללכת...

כתב במכתב מאליהו חלק ב עמוד כח: כבר ביארנו במאמר "שורש נצחיות ישראל" בשם מו"ר הרב צבי הירש זצ"ל, שאין הזמן עובר על האדם אלא שהאדם נוסע בתוך הזמן, נמצא שבכל שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה, יוצא איפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה...

ראשונים ואחרונים.

וכבר אירע מעשה לתלמיד אחד מתלמידי הרמב''ן עליו השלום שנפשו חשקה בתורה בחשק נפלא, וכמעט לא נתן שינה לעיניו, ותמיד עיניו ולבו אל הספר, ולא היה מתפלל מרוב אהבת התורה, והיה הרמב''ן מזהיר אותו תמיד לאמר לו אכול בשעת אכילה ותישן בשעת השינה והתפלל תפילתך בשעת התפילה, וזכות התורה יהיה עמך ותשמרך, אך לא...

אי' בספר ברכת מועדיך לחיים (לר"ח פלאג'י, דרוש כלה) שבני ישראל במתן תורה היו כחתן וכלה והקב"ה כביכול אבי הכלה, א"כ לכאורה איך קרא לישראל בשמו, והלא אסור שיהיה שם החתן כשם החותן דהוי סכנה, ומתרץ שבתחילה נקראו עברים ואח"כ הוסיף להם שם ישראל, ובכזה אופן מותר שיהיה שם החתן כשם החותן, עיי"ש. ואפשר...

יש לציין שזה הספר היחידי שאומרים שהנפש החיים התייחס לדבריו, (בשאלה מפני מה הנסתר נקרא בשם זה, הרי מי שיודע כבר אינו נסתר אצלו, ומי שלא יודע גם הנגלה הוא נסתר אצלו).

חמץ שעבר עליו הפסח. ובספיקו. א. קיי"ל חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס הואיל ועבר עלי' בבל יראה והשרישו לנו רבותינו הראשונים [-רמב"ן בפרק כל שעה תלמידו הרא"ה ותלמידו ההריטב"א] שדבר זה הינו רק סיבת התקנה, אבל למעשה צורת התקנה היתה לאסור כל חמצו של ישראל, אפילו שלא עובר בפועל בבל יראה כלל, הרמב"ן...

זה המקום לשתף פנינים נבחרים מהפורום, רעיונות, תובנות, מידע חשוב או כל "פיסת זהב" שנתקלתם בה וראויה לחשיפה חוזרת. למה בכלל צריך את זה? כי הרבה טוב שמתפרסם בפורומינו, הולך לאיבוד! ישנם אשכולות עמוסים בדיונים, תגובות, ומיליון נקודות מבט. ולפעמים מתחבאת שם הודעה מעניינת במיוחד שחבל שמי שלא נתקל בה...

שמועה שמעתי, שבזמנו כשדנו ראשי הישיבות האם לעשות בין הזמנים אם לא, אזי אותו אחד שהציע את הרעיון לעשות בינה"ז לעולם הישיבות, לא השלים את שנתו, רח"ל, מאן דהו מכיר משהו מהסיפור, ומה עומד מאחוריו, ובאיזה שנה או תקופה מדובר?

שמעתי חידוש נפלא מהרב ישראל גולדווסר שליט"א, שהביא מהמהרי"ל דיסקין שמהעור והגידים של קרבן פסח עשו בני ישראל תפילין - דהרי נצטוו על כך בסוף פרשת בא. וכבר ביום הראשון של חול המועד הניחו תפילין, ויש לכך רמז בפיוטים. אך הרב גולדווסר עצמו אומר שמסתבר שלא הניחו תפילין בחג - וכמו מנהג רוב כלל ישראל...

וקשה, הרי היו צריכים עדיין למתן תורה, ומקרא מלא הוא "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון... על ההר הזה"?

זה היה בבוקר אחד, בשעה 8:25. נסעתי באוטובוס אל עבר מקום חפצי, האוטובוס היה מפוצץ בילדים וילדות שעשו את דרכם לבית תלמודם. מבט חטוף על הבוגרים שביניהם גילה שהם לחוצים. לחוצים מאד. לקח לי זמן להבין למה, אבל בסוף קלטתי שאם הם יגיעו אחרי 8:30 הם עלולים להיתקל במפקח חם מזג שיגער בהם קשות, ואולי אפילו...

לכאורה היום הכי גדול ושמח בחיי האדם, הוא יום נישואיו. ולכן לא הבנתי אף פעם מדוע צריך 'לשמח' חתן וכלה, וכי זה כל כך עצוב שצריך לשמח אותו. ולא זו אף זו אלא שיש הבטחות מפליגות למי שישמח את החתן והכלה, ויש סיפורים על אמוראים שיצאו מגדרם בכדי לשמח חתן וכלה. אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי דבר זה.

בזמנם היו מגיעים בהמוניהם ליזכור ולא היה מקום. אבל בדור הזה שישנם עשרות בתי כנסת בכל שכונה, ואין חסרון מקום, אין סיבה להטריח את הציבור לצאת ולחזור.

אין מי שלא ראה את זה. כבר בתחילת קריאת התורה בפסח, הציבור נכנס לכוננות. ובהגיע הרגע המתאים, פוצחים כולם בצווחה רמה 'כאלה'!!! אמנם שמעתי שיש אומרים שאין זה חיוב לעשות כן, אך מסתמא טעות בידם. אשמח לשמוע חוות דעתם של הרבנים דפה על דבר זה, בין לחיוב ובין לשלילה.

כי היום ה' נראה אליכם, תמצא באלו שתי תיבות נראה אליכם - אהרן מיכאל וכו' לכבודו (של אהרן) הוקם על ישראל מיכאל שר הגדול העומד ללמד סנגוריא עלינו בשמים, זהו שאמר הכתוב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן למה נאמר שני פעמים זָּקָן זְקַן, אלא הב' משוחים שנמשחו באותו שמן...

ב.ד.ה

יש לדון במצת הפקר כשלא התכוון לזכות, האם מקיים בזה מצווה בליל הראשון. וכן במצה ספק גזולה. ולכאורה תלוי בטעם דמצה גזולה אינו יוצא בה יד"ח. הרא"ש (פסחים פ"ב סימן יח) למד בסוגיית הגמרא (פסחים לח, א) שיש דין "לכם" במצה, דהיינו שהמצה שיוצאים בה ידי חובת המצוה צריכה להיות של האדם, כשם שיש דין "לכם...

המשך מכאן בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה. בדין המניח עירובו בעיר כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת...