בסימן ט בגד שפתוח מצידו אם רוב פתוח חייב בציצית ואם רוב סתום פטור, מחצה על מחצה יטיל בו ציצית ואין יוצאים בו בשבת, והוסיף המשנ"ב שאין מברכים עליה.
ומבואר בפוסקים שדנו אותה כספק עיין במשנ"ב בשם המג"א דאין ללובשה בכרמלית משום שאין עושים ספק דרבנן לכתחילה,
ולא נתבאר מהו הספק, הן המציאות ידועה...
אשמח לכל הערה ודירוג
הקדמה לספר דברים
ספר דברים מחולק לשלושה נאומים של משה, ועוד שני חלקים קטנים.
הנאום הראשון – נאום התוכחה פרק א' פסוק ו' - פרק ד' פסוק מ'
משה עובר על מה שהיה מיציאת מצרים ועד עכשיו, מזכיר ברמז את המקומות שניסו את ה', מזכיר את מינוי הדיינים שלאחר מתן תורה ומרחיב בחטא הגדול –...
שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת
א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו
אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...
לכאורה צריך ביאור, היאך יתכן שדווקא שבט מנשה שמתוכם יצאו בנות צלפחד שהראו חביבות מיוחדת לארץ, דווקא הם היו שלקחו חלק גם בעבר הירדן?
גם צריך ביאור למה אך ורק שבט מנשה נחלקו, חצים לעבר הירדן המזרחי וחצים לעבר המערבי, מה שלא מצאנו כן בשאר שבטים.
אבל הביאור כך הוא, כשביקשו בני ראובן ובני גד להשאר...
בספרי על הפסוק הזה נכתב
"והיתה לבני ישראל לחקת משפט. נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר: כל הקרוב בשאר - כשר הוא בנחלה:"
והדברים טעונים ביאור, כיצד נרמז בפסוק ש"נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר".
מבאר המלבי"ם שישנו קושי בפסוק, "חוק הוא הדבר שאין לו טעם ורק המחוקק לבדו יודע טעמו של דבר, ואילו...
באשכול אחר תחת הכותרת "מלתא דבדיחותא" הובאה ההודעה הבאה
והשתא יש לדון, האם נתכוון בזה למלתא דבדיחותא?
באם אכן נקבל בוודאות על אדם שיכול להיות ב2 מקומות בו זמנית, לכאו' יש לדון האם יפסל לעדות כיון שאי אתה יכול להזימה.
ואם כי יש לעי' בזה שהרי מצינו שבא אדם ממקום למקום על ידי שם. ויתכן לחלק ששם...
הנה, בכתובים נסמכו סילוק משה רבינו ומינוי יהושע תחתיו לפרשת הקרבנות בכלל, ולפרשת התמיד בפרט.
ובספרי על אתר מבאר את הסמיכות
"וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי - למה נאמר? לפי שהוא אומר אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם; משל למה הדבר דומה? למלך שהיתה אשתו נפטרת מן העולם, והיתה...
ביאור הגמרא בילפותא
"דתניא: שארו זה האב, מלמד שהאב קודם לאחין; יכול יהא קודם לבן ת"ל: הקרוב - קרוב קרוב קודם" (בבא בתרא דף קח עמוד ב).
ומקשה הגמרא (בדף קט עמוד א) נקדים את האב אף לבת "אימא: שארו זה האב, מלמד שהאב קודם לבת; יכול יקדים לבן ת"ל: הקרוב - קרוב קרוב קודם", ומיישבת הגמרא "כיון דלענין...
רש"י כותב
"לרב תרבה נחלתו" - לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב ואע"פ שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא ע"י גורל והגורל היה ע"פ רוח הקודש כמו שמפורש (בבא בתרא קכב, א) אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוה"ק אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים...
לכאו' אם הכשילו בנות מואב את בני ישראל, מדוע כאשר נאסרו המואבים לבוא בקהל, לא נאסרו בנותיהם עמהם על שהחטיאו את ישראל.
וראיתי שכתב מהר"י אברבנאל "והנראה מתוך הענין הזה הוא כי בנות מדין היו הזונות האלו והתנכרו עצמן לומר מואביו' אנחנו"
והביא מהרי"א ראיות לדבר זה.
"ויש על זה ראיה חזקה.
הא' כי הנה...
כהמשך, וכתוצאה מכתיבת המאמר "פרשת נחלות - סדר הירושה והשמטת הכתובים"
וממאי דשארו זה האב דכתיב (ויקרא יח, יב) שאר אביך הוא אימא שארו זו האם דכתיב (ויקרא יח, יג) שאר אמך היא
ובעיני יפלא, הרי מקרא זה לא קאי על האב שאיקרי שארו, אלא על אחות האב שהיא שאר האב, ואחות האם שהיא שאר האם.
וזה לשון הפסוק...
בפרשתנו, מול סערת המחלוקת של קרח ועדתו, מציב משה רבנו מענה שעל פניו נראה תמוה. לתביעתם הגורפת של קרח – "כי כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו", משיב משה: "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו". רש"י על אתר מפרש את כוונת משה באמצעות משל : "גבולות קבע הקדוש ברוך הוא...