פורום אוצר התורה| דף 5 | פורום אוצר התורה פורום אוצר התורה| דף 5 | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה

  1. געגועים

    מטות עטרות ודיבון בקליפה כנגד כתר חכמה בינה

    עֲטָרוֹת וְדִיבֹן בגי' כתר חכמה בינה, רמז למה שאי' במאור ושמש שהמקומות הללו היו בקליפה זה לעומת זה כנגד עשר ספירות בקדושה, ועטרות ודיבון היו כנגד ג' ראשונות.
  2. געגועים

    מטות לא נפקד ממנו איש לעבירה

    עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ הנה דרשו חז"ל (שבת סד. יבמות סא.) לא נפקד ממנו איש לעבירה. וזהו נשאו את ראש וכו' אשר בידינו ולא נפקד ממנו איש לעבירה, שהראש והידים שלנו נקיים מעבירה. וגם רמז למה שאמרו (סוטה מד: מנחות לו.) שח...
  3. געגועים

    מטות טעם למספר אחד מן החמשים

    וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לה' מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת וכו' וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וכו' וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים וכו' וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם. בפי' רבינו אפרים ביאר אחד מת"ק לפי שאלעזר בא"ת...
  4. געגועים

    מטות הטעם שזכה אלעזר לצוות אותם על גיעולי עכו"ם

    ברש"י: לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי עובדי כוכבים וכו'. אפשר הטעם שזכה אלעזר לצוות אותם על גיעולי עכו"ם כאשר נתעלם ממשה רבינו, כי הכועס כאילו עובד עבודה זרה, וכיון שבא משה לכלל כעס, דהיינו שהיה למשה נגיעה ב"כלל כעס", לכן לא יכל לצוות בענין גיעולי עובדי עבודה זרה...
  5. געגועים

    מטות הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה והלוא כבר שבו מהמלחמה?

    וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה יש לדקדק אומרו "הבאים" והלא כבר שבו מהמלחמה. [וכעי"ז הקשה בשפת אמת (מסעי תרמ"ב) דהו"ל הבאים ממלחמה, עיי"ש]. ונראה שרצה לרמז מה שאמר החסיד לאנשי מלחמה שחזרו בתרועת ניצחון מהמלחמה, אמר להם שבתם ממלחמה...
  6. געגועים

    מטות אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי

    אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, במדרש רבה: ר' יהודה אומר, אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי, שאמר לו הקב"ה נְקֹם אחר תאסף, תלה הכתוב מיתתו במדין, אלא להודיעך שבחו של משה, אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל. הפי' בזה הוא ע"פ מ"ש בספר עמודיה שבעה (עמוד הרביעי אות כ"א): נקדים הקדמה גדולה ונפלאה...
  7. נ

    קדושה - איה מקום כבודו?

    קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: נמצא שכבודו במלא כל הארץ. ומהו ששואלים: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ: הלא נאמר כבר 'מלא כל הארץ כבודו'?! ושוב כופלים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ...
  8. אוצר התורה

    חדש בפורום: כפתור "אזכורים" - מעקב קל אחרי תגובות וציטוטים בפורום

    לאור בקשת כמה וכמה מחו"ר הפורום ולטובת הציבור כולו, אני שמח לבשר על תוספת חדשה וחשובה שפותחה במיוחד עבור בית מדרשנו, לאחר עבודה מאומצת ומייגעת והמון סייעתא דשמיא. כפתורשנוסף בכל הודעה לצד כפתור "דַּוֵּחַ". מה הכפתור עושה? מאפשר למשתמשים למצוא בקלות ובמהירות את כל המקומות בהם הודעה מסוימת...
  9. ה

    הלכות יום טוב כלי שיר בחול המועד

    מתוך דברי הביאור הלכה (שלט ג ד"ה להקל) ומכ"ש שאסור ע"י כלי שיר ומנגנים [והרמ"א שכתב שנהגו להקל לא על אופן זה קאי כמו שכתב בא"ר] ובשו"ת שער אפרים סימן ל"ו אוסר אפילו בחוה"מ שו"ת שער אפרים סימן לו אי שרי לנגן ולהכות בחש"מ על כלי זמר בנבל וכינור ושאר כלי זמרים דהא גזירה שמא יתקן כלי שיר וגם באמת...
  10. קנאותו של פנחס -ביאור נפלא

    קנאותו של פנחס -ביאור נפלא

    פרשת פנחס "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן וכו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" רש"י: לפי שהיו השבטים מבזין אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון. והקשה הגרי״צ סלנט זצוק״ל בבאר יוסף כמה קושיות, ונביא את דבריו בתוספת קושיות...
  11. געגועים

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב אין מזמנים בסעודה המפסקת/ פנימיות הענין

    בשו"ע (או"ח סי' תקנ"ב סעיף ח'): יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו. יתבאר עפימ"ש הגר"א בפירושו למשלי בפסוק (כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל וכו' ועוד אמרו (סוטה לח:) אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב...
  12. געגועים

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב בקינות מוסתר אור גדול

    אי' שבקינות מוסתר אור גדול. קינות אותיות תינוק, רמז לתינוק המשיח שנולד ביום החורבן (איכ"ר פרשה א סי' נא), וזהו האור הגדול שמוסתר ביום הזה, ולכן כתוב לשונות של אור בקינות "ותאיר לרבתי עם מאור נגהך" (אות ה), "ירום לבבי בעת צורך לאור לך ויגיה לחשכך ויאירו אפליך" (אות מא). וכתב בספר חסד לאברהם...
  13. געגועים

    חודשי השנה חודש אב/אם משמרין שבת אחת כתיקנה מיד בן דוד בא

    אב בא"ת ב"ש תש, וביחד אותיות שבת א', מרמז שאם היו ישראל משמרין אפילו שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא, והיו נגאלין (ירושלמי תענית פ"א ה"א שמו"ר כה, יב שוח"ט צה, ב).
  14. געגועים

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב שבת חזון

    שבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון", עפימ"ש בתנא דבי אליהו רבה (פרק ד' ופרק י"ג) כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו ומתאנח על כבוד הקב"ה ועל כבודם של ישראל ומחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלים ולכבוד ביהמ"ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקיבוץ גליות, מיד שורה רוח הקדש בקרבו שנאמר כי עוד חזון למועד...
  15. רוצח שנתאמץ והרג את גואל הדם - נתהפך זמרי והרגו

    רוצח שנתאמץ והרג את גואל הדם - נתהפך זמרי והרגו

    במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין...
  16. ה

    חדש מבד"ץ העדה החרדית ירושלים - עדכוני חמץ שעבר עליו הפסח למייל

  17. ה

    לשונות הקללה 'אורר' 'נוקב' ו'מקלל'

    הרד"ק בספר השרשים כותב בשורש "ארר" "ענין קללה וחסרון הטובה, והיא הפך הברכה תוספת הטובה והמארה חסרון הברכה" ומצאנו משרש זה פעולה ותוצאה, 'תאר' 'אררה' וגם 'ארור' 'מארה' ואילו קבה לא מצאנו אלא בפעולת הקללה, ולא בתוצאתה ונראים דברי המלבי"ם ולהבין זה צריך אני להודיעך ההבדל בין ג' לשונות שבא על...
  18. ה

    בלק "קבה לי" קשה מ"ארה לי" (רש"י)

    בלק שלח לבלעם "וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה" ואילו בלעם אומר "עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ" וכתב רש"י "קבה לי - זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש: וגרשתיו - מן העולם. ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ, איני מבקש אלא להסיעם מעלי, ובלעם היה שונאם יותר מבלק ומלבד מה...
  19. ד

    קריאת שמע אהבה או יראה

    המבט המוכר והרגיל על קרי"ש הינו כ'יראה' - ומבוסס על המשנה בברכות - 'יקבל עליו עול מלכות שמים' ואנכי לא אדע, היכן הוזכרה המילה 'יראה' בקרי"ש, הלא לא נאמר אלא 'ואהבת' /לאהבה' /אהבה רבה/אהבת עולם ואדרבה, בהכרח ש'קבלת עומ"ש' היא על ידי אהבה
  20. געגועים

    פנחס קס"ח פסוקים בפרשה

    קס"ח פסוקים בפרשה כמנין ע' פרים וצ"ח כבשים בחג.
חזור
חלק עליון