שמות פרק יב, יא:
"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם...".
אולי זה פשוט, אבל התחדד לי האי שתא שזה דין מסוים באכילת קרבן פסח.
ובפשטות, אחר שגמרו לאכול הכזית פסח, היו יכולים לחלוץ הנעליים, להתיר החגורה ולהניח המקל.
ואין זה דין להיות באותו הלילה במצב של מוכנים לצאת ממצרים.
אלא זה דין באכילת הפסח, שתהיה האכילה במצב של 'מזומנים לדרך' (לשון רש"י).
האם זה נכון?
"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם...".
אולי זה פשוט, אבל התחדד לי האי שתא שזה דין מסוים באכילת קרבן פסח.
ובפשטות, אחר שגמרו לאכול הכזית פסח, היו יכולים לחלוץ הנעליים, להתיר החגורה ולהניח המקל.
ואין זה דין להיות באותו הלילה במצב של מוכנים לצאת ממצרים.
אלא זה דין באכילת הפסח, שתהיה האכילה במצב של 'מזומנים לדרך' (לשון רש"י).
האם זה נכון?