- הודעות
- 2,200
- תודות
- 10,193
- נקודות
- 555
אמאי לא תקנו חז"ל ברכה על מצוות תפילה ככל הממצוות שמברכים עליהם?
ומצינו בזה כמה תרוצים:
א. ה מג"א או"ח (סי' ק"ו ס"ק ד') כתב דאין מברכים ע"ז משום דאין לה קבע
ב. בפמ"ג בפתיחה הכללית כתב דכיון דסגי בהרהור ואין מברכים על דברים שבלב.
ג. במאירי בסוף פרק א' דברכות "וראיתי מי ששאל למה אין מברכין אקב"ו להזכיר יציאת מצרים וכן אקב"ו להתפלל, ואיני רואה מקום לשאלה זו, שזכירת יציאת מצרים ותפילה הרי הן ברכות גמורות לעצמן",
ד. בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' לט) כתב דיש לומר הטעם לפי הכלל שכתב הרשב"א שם, דבמצוה שאפשר שלא תבוא לידי גמר, אין מברכין עליה. והנה מצות קריאת שמע ותפילה דווקא בכוונה תליא מלתא, וכו' ואם לא כיוון כוונת הענין, אפילו אם מכוין לעשות מצות הבורא, מכל מקום לא עשה המצוה כתיקונה. מה שאין כן בשאר מצות, ע"כ.
ה. ובשלמת חיים (או"ח סי' נ"ד) כתב בשם הגר"א (סי' ח') דאין מברכים על קר"ש דכל מצוה שאין בה מעשה אין מברכים עליה, ולכאורה הוא הדין בתפילה, וע"ש מה שהקשה מספירת העומר והלל דמברכים עליהם.
ומצינו בזה כמה תרוצים:
א. ה מג"א או"ח (סי' ק"ו ס"ק ד') כתב דאין מברכים ע"ז משום דאין לה קבע
ב. בפמ"ג בפתיחה הכללית כתב דכיון דסגי בהרהור ואין מברכים על דברים שבלב.
ג. במאירי בסוף פרק א' דברכות "וראיתי מי ששאל למה אין מברכין אקב"ו להזכיר יציאת מצרים וכן אקב"ו להתפלל, ואיני רואה מקום לשאלה זו, שזכירת יציאת מצרים ותפילה הרי הן ברכות גמורות לעצמן",
ד. בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' לט) כתב דיש לומר הטעם לפי הכלל שכתב הרשב"א שם, דבמצוה שאפשר שלא תבוא לידי גמר, אין מברכין עליה. והנה מצות קריאת שמע ותפילה דווקא בכוונה תליא מלתא, וכו' ואם לא כיוון כוונת הענין, אפילו אם מכוין לעשות מצות הבורא, מכל מקום לא עשה המצוה כתיקונה. מה שאין כן בשאר מצות, ע"כ.
ה. ובשלמת חיים (או"ח סי' נ"ד) כתב בשם הגר"א (סי' ח') דאין מברכים על קר"ש דכל מצוה שאין בה מעשה אין מברכים עליה, ולכאורה הוא הדין בתפילה, וע"ש מה שהקשה מספירת העומר והלל דמברכים עליהם.