חידה בתלמוד וחז"ל בלול מכמה מינים (1 צופה)

[אוהב ספר]

כיצד יתכן אדם-
שישיתו: עבד
שישיתו: משוחרר
שישיתו: לוי
שישיתו: ישראל
שישיתו: חלל
שישיתו: נתין ממזר

 

[בן ליש]

ממ"נ, אם היא שפחה (בחצי שאינה ממזרת) אז הולד מתייחס רק אחריה, בחצי שפחה משום שפחה ובחצי ממזרת משום פגום
ואם בחצי השני אינה שפחה, אין הוולד עבד כלל

אתה בכיוון הנכון, רק צריך לבדוק את כל הפרטים

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אפשר לצייר שהנולד חלל לוי עבד ישראל היה בת, היינו חללה לויה שפחה ישראלית,
ובא עליה חצי ממזר חצי עבד, אך אז לכאו' נפסיד את החלל.

 

[אוהב ספר]

אך אז לכאו' נפסיד את החלל.

לחץ כדי לכווץ...

נכון
בקיצור, זה גופא כל הסיבוך בחידה, וכמו שכתבתי למעלה, שיש פה דברים שהולכים אחר האבא, ודברים שהולכים אחר האמא, ודברים שהולכים אחר הפגום, וצריכים לדעת לסדר הכל יחד
אגב, זה פחות חשוב, אבל יותר טוב שהשישיות יהיו מדוייקות, שישית מדויק לכל סוג, זה לא כ"כ קשה, פשוט לחשבן את הכמויות

בעז"ה אם עד מחר בשעה הזאת לא יהיה פה תשובה, אעלה בעז"ה את התשובה

 

[אוהב ספר]

זהו פתרונו:

 

[אוהב ספר]

מה שיש לדון בזה הוא האם הדין שהרב @בן ליש הזכיר שכשהאב עבד אזלי' בתר האם, שייך גם בחללה (וכן נקטתי בפתרון החידה) או רק בלויה וישראלית, דשמא חללות א"א לקבל מהאם בשום אופן, ולכאו' זה תלוי אי חללות הוי פגם או משפחה ואכמ"ל

 

[בן ליש]

מה שיש לדון בזה הוא האם הדין שהרב @בן ליש הזכיר שכשהאב עבד אזלי' בתר האם, שייך גם בחללה (וכן נקטתי בפתרון החידה) או רק בלויה וישראלית, דשמא חללות א"א לקבל מהאם בשום אופן, ולכאו' זה תלוי אי חללות הוי פגם או משפחה ואכמ"ל

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' יל"ע בזה בחי' רבינו חיים הלוי איסו"ב.

 

[אוהב ספר]

כמדו' יל"ע בזה בחי' רבינו חיים הלוי איסו"ב.

לחץ כדי לכווץ...

הוא מדבר על זה ממש או רק על הנידון אם זה פגם או משפחה?
כי את זה אני כבר יודע וכבר כתבתי

ואכמ"ל

לחץ כדי לכווץ...

 

[בן ליש]

ולכאו' זה תלוי אי חללות הוי פגם או משפחה.

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתו,
לאיזה צד יתייחס ולאיזה לא.

 

[אוהב ספר]

מה כוונתו,
לאיזה צד יתייחס ולאיזה לא.

לחץ כדי לכווץ...

אם הוא משפחה ככל יחוס (כהן לוי ישראל ממזר וכו') יוכל לקבל את זה גם מהאמא (דמה דאזלי' בתר האב הוא כדין דלמשפחותם לבית אבותם הגם דלמעשה יש לזה פסוק נפרד ללמד שזה כך, וכשהאב עבד אזלי' אחר משפחת האם כמבו' בבכורות), אבל אם זה פגם שבפגם זה נאמר דין דאזלי' בתר האב מה"ת שאפשר לקבל גם מהאם
(אלא דגם בזה יש לדון דשמא אפי' אי"צ את הדין הנ"ל דבאב עבד אזלי' אחר האם, אלא דהפגם עובר גם מהאם אלא דכשהאב ישראל כשר הוא מקוה טהרה לחללות כלשון הגמ' בקידושין)

 

[בן ליש]

אם הוא משפחה ככל יחוס (כהן לוי ישראל ממזר וכו') יוכל לקבל את זה גם מהאמא (דמה דאזלי' בתר האב הוא כדין דלמשפחותם לבית אבותם הגם דלמעשה יש לזה פסוק נפרד ללמד שזה כך, וכשהאב עבד אזלי' אחר משפחת האם כמבו' בבכורות), אבל אם זה פגם שבפגם זה נאמר דין דאזלי' בתר האב מה"ת שאפשר לקבל גם מהאם
(אלא דגם בזה יש לדון דשמא אפי' אי"צ את הדין הנ"ל דבאב עבד אזלי' אחר האם, אלא דהפגם עובר גם מהאם אלא דכשהאב ישראל כשר הוא מקוה טהרה לחללות כלשון הגמ' בקידושין)

לחץ כדי לכווץ...

בחי' רח"ה איסו"ב פט"ו ה"ט הק' בהך דכשאינו מתייחס לאב משפחת אם קרויה משפחה, מגמ' ב"ב גבי ירושה דמבואר לא כן, ותי' דבאמת לענין דין משפחה לעולם משפחת אם אינה משפחה, ורק דבדין לויה מלבד הדין משפחה עוד יש בו גם חלות לויה שאינה תלויה במשפחה, ולגבי זה הוי לוי.

וגבי חללה שאין זרעה חלל, מקורו הוא דנאמר כאן לא יחלל זרעו בעמיו, ונאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו, מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן, ולכאו' א"כ הוי מיעוט דנקבה אינה מחללת זרעה, ולכאו' לפי"ז אפי' באב עבד לא יהא הולד חלל,
(ול' הגמ' מקוה טהרה, כמדומה הוא גבי בנות ישראל מקוה טהרה לר' דוסתאי, ולא באב כשר, תקנני אם אני טועה).

 

[אוהב ספר]

(ול' הגמ' מקוה טהרה, כמדומה הוא גבי בנות ישראל מקוה טהרה לר' דוסתאי, ולא באב כשר, תקנני אם אני טועה).

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק בעיקרון, אבל כתוב שם 'כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים', ומבואר דהחלק הראשון הוא לכ"ע

בעיקר טענתך, אינני מונח עכשיו בסוגיא (כתב החידה שמור אצלי כבר יותר משנה וחצי), זכור לי שחישבנתי את כל זה, אולי אתפנה לזה בהמשך