אחרי מות בני אהרן מתו במיתת נשיקה

[התורה]

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א).
כתב רבינו אוהחה"ק דבני אהרן מתו במיתת נשיקה מרוב דביקות עד כלות נפשם, ובחינה זו אין יכולת אנוש להשיגה.
ומסיים בדברים נפלאים ונעלמים בזה"ל: "ואודיע למתבונן בפנימיות השכלת המושכל, שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות, ובהשכל בהשכלתו, ישכיל, שמושכל מושלל ההשכל, וכשישכיל בהערת עצמו, ולא עצמו, ישכיל, שהמושכל מושכל ממושכל, בלתי מושכל מהשכל, והשכילו למשכילים ביחוד, השכלתו בסוד נשמה לנשמתו" עי"ש.
אור החיים הק' - בפרשתנו

 

[אחת שאלתי]

וראה את שיחת הרבי מליובאוויטש בזה (לקוטי שיחות חלק לב שיחה א)