• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

דוד המלך

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
259
תודות
730
נקודות
132
במדבר פרק ח פסוק יט (פרשת בהעלותך)
וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ

הסיבה הפשוטה לכך שיש 5 פעמים בני ישראל בפסוק, היא כיון שבכל פעם אפשר להתבלבל באהרן ובניו.
 
נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לִ֔י
י"א שעניין 'נתונים' הראשון הוא שם, כמו נתינים. ושיעורו בתור נתינים נתונים המה לי.
 
וַיְדַבֵּר יי' אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר, וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ, וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח, וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יי' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

הפסוק וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, חריג בצורתו. שבכל מקום שבו יש דיבור אל משה לצוות את בני ישראל פותח הפסוק בפתיחה דבר אל בני ישראל, או צו את בני ישראל. כמו וַיְדַבֵּר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. וַיְדַבֵּר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְֹרָאֵל.

כמו כן הו' של 'ויעשו' הוא מיותר, שאף שמצאנו כמה פסוקים שפותחים את הדיבור עם האות ו'. בכולם תפקיד הו' הוא לחבר את המאמר עצמו אל המאמר הקודם, והפתיחה (וידבר ה' אל משה לאמר) היא כמאמר המוסגר. כמו וַיֹּאמֶר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שבתחילה מינה את בצלאל ועוד, וכאן משה עצמו ידבר, ובאה ו' הניגוד.

וַיְדַבֵּר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, וְעָשִֹיתָ כִּיּוֹר נְחשֶׁת וְכַנּוֹ נְחשֶׁת לְרָחְצָה. לשון זו שוה היא לכל הכלים, שאמר בהם ועשית. אלא שהפסיק ואמר וידבר ה'... כי תשא. וכשסיים וחזר לעניין של מעלה חזר שוב לומר וידבר ה' כדי לחזור למאמר הקודם. ומיד אח"כ וַיְדַבֵּר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָֹמִים רֹאשׁ. ובאה הו' כחיבור והמשך, ועשית כיור, ואתה קח לך.

וַיְדַבֵּר יי' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. מחובר עם הפרשה שלמעלה שצוה למשה לקחת את הלויים וכהמשך אומר, ואני לקחתי אותם כבר.

אך בפסוק כאן, לכאורה, אין שום חיבור לעניין שלמעלה. ונראה שזה נאמר במעמד אחר לגמרי, בחודש הראשון. וא"כ הו' מיותרת.

לכן נראה לומר, שצורת הפסוק המקורית היא 'דבר אל בני ישראל ויעשו את הפסח במועדו'. ומשקלו שוה לגמרי ל'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה'. אך בכל מקום שאמר 'דבר אל בני ישראל' לא חזר אחריו על קיום צווי זה, ולא אמר אח"כ 'וידבר משה אל בני ישראל'. שפשוט הוא שדיבר.
אך כאן אמר מיד אח"כ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. ולכן השמיט כאן את הפתיחה 'דבר אל בני ישראל'. ולכן המשפט 'ויעשו את הפסח במועדו' הוא חסר, מי יעשה. ולכן השלים שם 'בני ישראל'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון